אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גזר דין בתיק פ 8231/04

גזר דין בתיק פ 8231/04

תאריך פרסום : 25/09/2007 | גרסת הדפסה
פ
בית המשפט המחוזי באר שבע
8231-04
30/06/2005
בפני השופט:
רחל ברקאי

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד רחל אלמקייס
הנתבע:
פוזרסקי ויקטור
עו"ד זייצב
גזר דין

1.         הנאשם  הורשע  על פי   הודאתו   בעבירת איומים, לפי סעיף 192    לחוק העונשין התשל"ז - 1977 (להלן: "חוק העונשין") ובעבירה של חבלה חמורה לפי סעיף 333 לחוק העונשין.

2.          כתב האישום מלמד על היות הנאשם נשוי למתלוננת . בני הזוג עלו ארצה בסוף שנת 2003 מרוסיה וגרו יחדיו בדירה בבאר-שבע. במועד בלתי ידוע בחודש אוגוסט 2004 או בסמוך לכך בשעות הערב, בדירתם בבאר-שבע, איים הנאשם על המתלוננת בכך שקילל אותה והטיל עליה אימה וזאת במטרה להפחידה ולהקניטה. ביום 24.9.04 בסמוך לשעה 22:30 בדירתם בבאר-שבע שוחחה המתלוננת במכשיר הפלאפון בשעה שהנאשם היה בחדר השינה. לפתע יצא הנאשם מחדר השינה תפס את ידה של המתלוננת שאחזה במכשיר הפלאפון ועיקם אותה עד שגרם לשבר במסרק מס' 4 בכף יד שמאל של המתלוננת. המתלוננת ניסתה להתקשר לבתה, על מנת להודיע לה על מעשיו  של הנאשם אולם, הנאשם מנע ממנה מלהתקשר בכך שלקח ממנה את מכשיר הפלאפון. כתוצאה ממעשיו של הנאשם, נזקקה המתלוננת לטיפול רפואי בבית חולים "סורוקה", שם קובעה ידה השמאלית באמצעות גבס.

3.          התביעה בטיעוניה לעונש ביקשה להטיל על הנאשם עונש מאסר מאחורי סורג ובריח כשהיא חוזרת ומדגישה את הצורך למגר ולמצער למזער את תופעת האלימות במשפחה, בדרך של הטלת ענישה מחמירה. התובעת הגישה לעיוני שורה של פסקי דין, המשקפים את מדיניות בתי המשפט אשר התראו בדבר הצורך בהחמרה בעבירות של אלימות במשפחה, וסברה כי יש לעשות כן גם במקרה הנדון.

4.          מאידך ביקשה ב"כ הנאשם שלא למצות את הדין עם הנאשם. מטעם ההגנה העידה בתם של בני הזוג אשר, בעדותה הארוכה, סיפרה על מערכת יחסים קשה בין הוריה כשלכאורה מציגה היא את אביה כאדם רגוע ופגיע ואילו את אמה כמי שסובלת מבעיות נפשיות, אשר לא אחת הביאו  אותה למעשי התפרצות זעם, צעקות ומריבות. הבת אף ציינה כי האם בדבריה לא אחת השפילה את אביה וקנטרה בו לאור נכותו הקשה.  אין חולק כי הנאשם סובל מנכות נוירולוגית, מחלת אפילפסיה והפרעות בדיבור, אשר הקנתה לו אחוזי נכות בשיעור של 100% מטעם ביטוח לאומי.

5.         בנוסף העידה מטעם ההגנה גם הגב' נטליה מוליאש, אשר בביתה שהה הנאשם בתנאי מעצר בית מלאים  מאז חודש ספטמבר 2004 ועד היום. הגב' מוליאש העידה על אופיו הטוב והשקט של הנאשם ועל העזרה הרבה שהוא מושיט לה בגידול בנה הקטין.

6.         על רקע דברים אלו ביקשה ב"כ הנאשם שלא למצות את הדין עם הנאשם ולהימנע מלהטיל עליו עונש מאסר מאחורי סורג ובריח. תחת זאת עתרה לחסדיו של בית המשפט וביקשה כי יסתפק במאסר מותנה ופיצויים למתלוננת על הנזק שנגרם לה. הסניגורית,  אשר מודעת היטב למדיניות הענישה בתי המשפט בתיקי אלימות במשפחה, ביקשה לאבחן את נסיבות העניין מאותם מקרים בהם מצאו לנכון בתי המשפט לנקוט ביד קשה, כלפי בני זוג אלימים.  הסנגורית הצביעה על מערכת יחסים מורכבת שהיתה קיימת בין בני הזוג, על בעיותיה הנפשיות של המתלוננת ובעיות האישיות שלה, כפי שמלמדת בתם המשותפת. מסבירה הסנגורית כי הסכסוך הנדון נתגלע על רקע קשריה של המתלוננת עם גבר אחר. הנאשם בזמן האירוע חשד כי המתלוננת משוחחת עם אותו גבר אחר וביקש ליטול מידיה את מכשיר הפלאפון. ריב ילדותי זה סביב האחיזה שבמכשיר הפלאפון הביא לפגיעה האמורה מבלי שמיוחסת לנאשם כל כוונה לביצוע המעשה שתוצאתו חמורה לכשעצמה. מוסיפה ומדגישה  ב"כ הנאשם כי הנאשם בנכותו יתקשה להתמודד עם תנאי כליאה מאחורי סורג ובריח ועל כן חזרה וביקשה להימנע מענישה שכזו כשהיא מציינת כי בשל מצבו הרפואי הקשה, שוחרר הוא לחלופת המעצר כבר בתחילת ההליכים.

7.         הנאשם בשפתו הדלה  הביע חרטה כנה על מעשיו ואף פרץ בבכי קורע לב בעת שביקש לומר את דברי החרטה. ניכר שהדיבור קשה עליו. הנאשם יזם הליך גירושין מהמתלוננת לאחר האירוע ולדבריו בכוונתו לשכור דירה ולשקם את חייו.

8.         רבות נכתב ונאמר אודות הצורך להחמיר  בדינם של בעלים ואבות מכים על מנת לשרש את התופעה המבישה, להגן על המוכים והחלשים ולהרתיע עבריינים בכוח. על גורם ההתרעה עמד המשנה לנשיא ביהמ"ש העליון דאז (כב' השופט אלון) בע.פ. 2157/92 פדידה נגד מדינת ישראל פ"ד מ"ז (1) 81, 84 בקובעו כי:

"תופעה זו של אלימות בתוך המשפחה היתה לנגע שפשט בחברה, ויש לעקרו על ידי עונשים הולמים, למען ישמע ויראה המערער ולמען  ישמעו ויראו עבריינים בכוח אחרים. בכגון דא יש להחמיר בדינו של הנאשם, הן מתוך הבעת שאט נפש והוקעת מעשיו, והן מתוך מגמה של הרתעה. אכן, תגמול כנקמה אינו מידה בין מידות הענישה; אך כאשר מדובר בענישה על מעשה פשע חמור, כגון זה שלפנינו, יש שמצוי גם מצוי בדרכי הענישה ובמטרותיה, בין היתר, שיקול  התגמול בתור הבעת סלידה ושאט נפש ממעשה העבירה, אשר מעוות את דמותה התרבותית הבסיסית של חברה אנושית". 

ראה גם ע.פ. 4309/94 מדינת ישראל  נ' קרבצי'ק (לא פורסם). אין חולק כי  ענישה סלחנית במקרים של התנהגות עבריינית חמורה עלולה להביא, כפי שנפסק בע.פ. 4872/95 מדינת ישראל  נ' אילון ו- 2 אח' , פ"ד נג(3) 1,  להתמוטטות עכבות מוסריות, להתפרש כהתפשרות על ערכים ועל נורמות, לפגוע באמינות מימושו של האישום בעונש מאחורי החוק ולהעביר מסר לעבריינים פוטנציאליים המועדים לעבור עבירות מאותו סוג. אשר על כן, מצאו לנכון בתי המשפט, לנוכח התעצמות התופעה של אלימות במשפחה,    להעניש בכל חומרת הדין את אותם עבריינים שנמצאו חוטאים בעבירות אלו. בדרך זו נקט המחוקק מקום שמצא לנכון להחמיר בענישה כאשר מדובר בעבירות אלימות בתוך המשפחה.

אך בתוך המסגרת העקרונית יש לבחון כל מקרה ומקרה ואל לנו להיחפז במלאכתנו, מלאכת גזירת הדין  שמא נמצא חוטאים במלאכתנו.

מרבית המקרים החמורים אשר נדונו בפסיקה ואשר בעניינם מצאו לנכון בתי המשפט לנקוב במדיניות של ענישה מחמירה, היו אותם מקרים קשים של אלימות בוטה ומכוונת כלפי בת הזוג. ניתן לומר כי אין זה המקרה שבפני.

9.         בנסיבות העניין סבורתני כי אין זה המקרה החמור אשר מצדיק מיצוי הדין עם הנאשם, כפי שביקשה התביעה כי יעשה. הנאשם נקלע לריב מטופש עם המתלוננת, על רקע חשדו בה כי מנהלת היא פרשת אהבים עם גבר אחר ובשל כך נגרר לדברי קנטור ואיום כלפיה. כשבמועד מאוחר יותר, כחודש ימים לאחר מכן,  כאשר התעורר בלבו חשד כי המתלוננת מנהלת שיחה עם מאהבה ביקש הוא ליטול מידיה את מכשיר הטלפון. בעוד  הנאשם אוחז במכשיר הטלפון  אחזה היא  מנגד במכשיר בחוזקה ולא הרפתה. אחיזה לופתת זו של השניים,   הביאה לפגיעה האמורה במתלוננת מבלי שיש לייחס לנאשם כל כוונה לגרום לנזק האמור. לכן גם לא יוחסה לנאשם עבירה של גרימת חבלה בכוונה מחמירה. בכך שונה המקרה מאותם מקרים אשר באו בפני בתי משפט השונים, באותה פסיקה שהציגה בפני התובעת מקרים המעידים על אלימות מכוונת של בעלים בנשותיהם, על מכות קשות אותן ספגו הנשים ואלימות קשה אשר אכן מצדיקה עונשי מאסר מאחורי סורג ובריח ללא כל פשרה.  בנסיבות הענין אין המדובר בבעל אשר הכה באשתו בפניה או בגופה פגיעה מכוונת כי אם בריב מטופש אשר הסתיים בתוצאה כה עגומה. אין  לראות בדברי לעיל כמבקשים להקל ראש במעשה החמור שכן תוצאת הנזק הנה חמורה למדי ועליה נדרש הנאשם ליתן את הדין. אולם, יש לתת את הדעת לנסיבות ביצוע העבירה, כפי שפרטתי לעיל. בנוסף יש לתת את הדעת גם למצבו הנוכחי של הנאשם. הנאשם אדם מבוגר, נכה בשיעור של 100% אשר ספג השפלה, זלזול והתעמרות לאורך זמן מצד  אשתו המתלוננת. הנאשם  מורחק מדירת אשתו מזה כשנה ולא נרשמה לחובתו כל הפרה של תנאי השחרור. הנאשם ניתק את קשריו מאשתו וגילה דעתו להביא את חיי נישואיהם לידי סיום כשבתו תומכת בו לצדו.

10.        לאור כל האמור לעיל, סבורתני כי אין למצות את הדין עם הנאשם. שקלתי להטיל על הנאשם עונש של מאסר בפועל אשר ירוצה בעבודות שירות, כפי שאישר בית המשפט העליון בע"פ 1806/92 יובל קריף נ' מדינת ישראל, דינים עליון, כרך כו, 553, בנסיבות יותר חמורות בהן הכה הנאשם את אשתו מכת אגרוף מכוונת בפניה. אך  לנוכח נכותו הקשה של הנאשם סביר להניח כי הממונה על עבודות שירות לא היה מוצא אותו  כשיר לרצות את עונשו בדרך של עבודות שירות.  סברתי כי ענישה מאחורי סורג ובריח יהא בה כדי להחמיר עם הנאשם יתר על המידה. 

בנסיבות המיוחדות של העניין, בהתחשב בתקופת מעצר הבית הממושכת בה שוהה הנאשם, הליך הניתוק אותו עבר מאשתו והנזק הצפוי לו מהחזקתו מאחורי סורג ובריח ובהעדר הרשעות קודמות והעדר חשש להתנהגות חוזרת ונשנית מצדו, סבורתני כי זה המקרה הנכון,  בו נדרש בית המשפט לנקוט במידת החסד והרחמים. אינטרס ההרתעה, המהווה שיקול מהותי בשיקולי הענישה,  לא יפגע אם ינקוט בית המשפט בנסיבות יוצאות דופן אלו במידת החסד והרחמים.

11.        אשר על כן, הנני מטילה על הנאשם את העונשים הבאים:

א.      מאסר על תנאי ל-6 חודשים והתנאי שהנאשם לא יעבור כל עבירת אלימות תוך 3 שנים מהיום.

            ב.   הנאשם יפצה את המתלוננת בסך של 20,000 ש"ח.

זכות ערעור תוך 45 יום לבית משפט העליון.

ניתן היום כ"ט באייר, תשס"ה (7 ביוני 2005) במעמד הצדדים

רחל ברקאי, שופטת

008231/04פ  055 בת-שבע

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ