אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גזר דין בתיק פ 8221/04

גזר דין בתיק פ 8221/04

תאריך פרסום : 18/09/2007 | גרסת הדפסה
פ
בית המשפט המחוזי באר שבע
8221-04
11/09/2005
בפני השופט:
רחל ברקאי

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד רחל אלמקייס
הנתבע:
יוסף אלסנע
עו"ד נעם אליגון
גזר דין

1.                   הנאשם הורשע לאחר שמיעת הראיות, בעבירות של חבלה בכוונה מחמירה, החזקת נשק שלא כדין, הובלת נשק והיזק בזדון, וזאת לאחר ששוכנעתי כי התביעה הוכיחה מעל לכל ספק סביר כי הנאשם הוא זה אשר הגיע בשעת לילה מאוחרת לביתו של המתלונן, שם שהו בני המשפחה, ביניהם ילדים קטינים, ומימש את איומיו אשר נאמרו בסמוך קודם לכן,  וירה מספר יריות לא מבוטל לעבר בית מגוריו של משפחת המתלונן ביודעו כי בני המשפחה לרבות הילדים שוהים בבית. בפועל נגרמו נזקי רכוש לבית המגורים מקליעים שפגעו בחלון מרכזי בבית ובקיר הפנימי, אך בנס לא נגרם אסון גדול יותר.

2.                   התביעה ביקשה להשית על הנאשם עונש מאסר לתקופה ממושכת, אשר ישקף את סלידתה של החברה ממעשה בריונות זה, בו נטל הנאשם כלי נשק  מבלי שיש לו רשיון להחזיק בנשק וירה לעבר בית מגורים באיזור מגורים, מתוך כוונה ו/או ידיעה כי במעשיו אלו, עלול הוא לפגוע ברכוש ובבני אדם.

התביעה התייחסה לעברו הפלילי של הנאשם בעבירות סמים ועבירות רכוש, ואף ציינה כי כנגד הנאשם תלוי ועומד מאסר מותנה בר הפעלה בעבירת רכוש, אותו ביקשה להפעיל.

3.                   מנגד, עתר הסניגור, שלא למצות את הדין עם הנאשם, כשהוא מפנה את בית המשפט לפסיקה אשר נקטה בענישה מקלה מזו שלה טענה התובעת. הסניגור ביקש שלא לזקוף לחובתו של הנאשם את העובדה כי בחר לנהל את התיק, מאחר וסבר כי הגנתו ראויה שתשמע. כמו כן, הדגיש כי לאחר האירוע, היתה סולחה בין הצדדים הניצים, סולחה אשר הביאה לשקט ורוגע בין משפחתו של הנאשם לבין משפחת המתלונן, כאשר בקרב בני משפחות אלו, הנמנות על בני עדת הבדואים, ניתן משקל רב לקיומה של סולחה.

כמו כן, ביקש הסניגור שלא להפעיל את התנאי שהושת על הנאשם בגין עבירת רכוש, וזאת לנוכח עבירת הרכוש השולית אשר התקיימה באירוע זה, הנוגעת להיזק בזדון שנגרם לרכוש המתלונן, בעקבות האירוע.

4.                   חמורים הם מעשיו של הנאשם, אשר על רקע מחלוקת בינו לבין בנו של המתלונן, בחר הוא לקחת את החוק לידיים, ולאחר דברי איומים שהשמיע כלפי בני משפחת המתלונן, במילים "בני זונות אני אהרוג אתכם", הסתלק מהמקום וחזר כשהוא לוקח לעצמו את החירות לעשות שימוש בכלי נשק חם, מבלי שיש לו היתר כדין להחזיק בכלי נשק זה, ויורה לעבר ביתו של המתלונן בידיעה כי בני המשפחה, לרבות ילדים קטינים, שוהים בבית.

מעשה חמור שכזה יש להוקיע בכל דרך אפשרית, שאם לא כן, נמצא עצמנו נותנים לגיטימציה למעשי בריונות, העלולים לפגוע בנו ובילדנו. רק בנס לא הסתיים אירוע זה  בנזקי רכוש חמורים יותר או נזקי גוף כלשהם, ורק בשל כך אינני ממצה את הדין עם הנאשם.

5.                   פסיקה שבאה בפני, הציגה טווח ענישה, בנסיבות דומות, של ירי באיזורמגורים, שנע בין 6 חודשים ל-20 חודשים, כשכל מקרה נדון לנסיבותיו, על רקע נסיבותיו האישיות של הנאשם, הרשעותיו הקודמות, גילו וכן תוצאות הנזק (ראה ע.פ 4472/03 מדינת ישראל נ' עקאף סאקר ; ת.פ 8134/01 (מחוזי באר שבע) מדינת ישראל נ' טארבין ; ת.פ 274/02 (מחוזי חיפה) מדינת ישראל נ' אחמד אבו חוסיין ). במקרה דנן, יש לתת את הדעת כי לנאשם הרשעות קודמות בעבירות סמים ועבירות רכוש, הנאשם אף ריצה עונש מאסר בפועל בעברו, וכן תלוי ועומד נגדו מאסר על תנאי בר הפעלה. נאשם זה אשר נחשף למערכת אכיפת החוק, ונתן את הדין על מעשיו הקודמים, היה מודע לתוצאות מעשיו ולעובדה כי צפוי הוא לתת את הדין בבוא היום ולא היה בכל אלה כדי להרתיע את הנאשם מלבצע את המעשים החמורים אותם ביצע. בקשת הסניגור שלא להפעיל את המאסר המותנה התלוי ועומד כנגד הנאשם בעבירת רכוש, דינה להידחות שכן, דין פרוטה כדין מאה, במקום שביצע הנאשם עבירת רכוש בנסיבות אירוע זה, אין הוא ראוי לחסד בית המשפט, שלא להפעיל מאסר מותנה בגין עבירה זו, יחד עם זאת  מצאתי לנכון להתחשב בכך בדרך של חפיפת העונשים.

6.                   לאור כל האמור לעיל, אני משיתה על הנאשם את העונשים הבאים:

א.      אני מפעילה את המאסר המותנה בן 12 חודשים, התלוי ועומד כנגד הנאשם, בת.פ 1700/00 (בית משפט השלום רחובות). 

ב.      מאסר בפועל למשך 18 חודשים.

המאסרים הנ"ל ירוצו בחופף ובמצטבר באופן שהנאשם ירצה עונש מאסר של  20 חודשים.

ג.        מאסר על תנאי ל - 8 חודשים והתנאי שהנאשם לא יעבור כל עבירת אלימות או עבירות בנשק, תוך 3 שנים מיום שחרורו.

ד.      מאסר על תנאי ל-6 חודשים והתנאי שהנאשם לא יעבור כל עבירת רכוש תוך 3 שנים מיום שחרורו.

ה.      הנאשם יפצה את המתלונן בסך של 5,000 ש"ח, אשר ישולם תוך 30 יום מיום שחרורו.

זכות ערעור תוך 45 יום לבית המשפט העליון

ניתן היום ז' באלול, תשס"ה (11 בספטמבר 2005) במעמד הצדדים

רחל ברקאי, שופטת

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ