אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גזר דין בתיק פ 8211/06

גזר דין בתיק פ 8211/06

תאריך פרסום : 04/09/2007 | גרסת הדפסה
פ
בית המשפט המחוזי באר שבע
8211-06
13/02/2007
בפני השופט:
רחל ברקאי

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד אפנאן אבו טהה
הנתבע:
גסאן בן מחמוד סויטי
עו"ד נטלי פוריאן
גזר דין
  1. הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירה של שהייה שלא כדין בתחומי מדינת ישראל, לפי סעיף 12 (1) לחוק הכניסה לישראל התשי"ב - 1952, בעבירה של השגת גבול לפי סעיף  447 (א) (1) לחוק העונשין התשל"ז - 1977 (להלן: "חוק העונשין") ובעבירת שוד לפי סעיף 402 (א) לחוק העונשין.
  1. הודאתו של הנאשם בעובדות כתב האישום באה במסגרת הסדר טיעון, אשר גובש בין הצדדים, במסגרתו עתרו הצדדים במשותף כי בית המשפט ישית על הנאשם עונש מאסר בפועל למשך 40 חודשים מהיום, כשמתוך תקופת מאסר זו ירוצו 16 חודשים בחופף לעונש מאסר אותו מרצה הנאשם היום, במסגרת ת.פ. 2223/06. כמו כן יושת עליו מאסר מותנה לפי שיקול דעת בית המשפט.
  1. עובדות כתב האישום מלמדות כי הנאשם הינו תושב הרשות הפלסתינאית, העיר חברון, אשר נכנס לישראל מבלי שיש בידיו היתר כניסה כדין וביום 6.3.06, בסמוך לשעה 14:20, נכנס לבניין מגורים בעיר באר-שבע ונקש על דלתה של המתלוננת, ילידת 1924, במטרה לגנוב ממנה חפצי ערך. המתלוננת פתחה את הדלת וכשהבחינה בנאשם שאינו מוכר לה ניסתה לסגור את הדלת. אולם, הנאשם דחף את רגלו לפתח הדירה ומנע מהמתלוננת לעשות כן. הנאשם נכנס לדירה, בחן את תכולתה, בשעה שהמתלוננת צעקה "משטרה", במטרה להבריחו. או אז, התקרב הנאשם למתלוננת ומשך בכוח בשרשרות הזהב שהיו על צווארה עד אשר אחת מהן נקרעה ואז נטל אותה ונמלט מן הדירה.
  1. לאחר שהובהר לנאשם כי בית המשפט אינו כבול להסדרי טיעון טענו  בפני ב"כ הצדדים במשותף בעד אימוץ הסדר הענישה, אשר הוצג. הצדדים הצדיקו את הענישה בחיסכון בזמן שיפוטי ניכר אשר בא בעקבות הודאת הנאשם, כמו גם בעובדה כי מדובר במתלוננת אשר התקשתה להגיע לבית המשפט וכי אם היה נדרש בית המשפט לשמוע את עדותה סביר להניח כי היה צורך בשמיעת עדותה בביתה. כן עמדה ב"כ הנאשם על העובדה כי הנאשם לא חבל במתלוננת במהלך השוד ולא גרם לה לכל נזק גוף. כמו כן עמדה ב"כ הנאשם על נסיבותיו האישיות של הנאשם, אשר הינו אב ל-4 ילדים ואשר מצוקה כלכלית קשה מלווה אותו ואת בני משפחתו עד כי נגרר לבצע את המעשה האמור, הגם שמעשה חמור זה. הנאשם אף הוא הוסיף ואמר דברי חרטה וביקש את רחמיו של בית המשפט.
  1. על כיבוד הסדרי טיעון נתן לא מכבר בית המשפט העליון את דעתו, מפי כב' השופטת דורית בייניש בע"פ 1958/98 פלוני נ' מדינת ישראל , פ"ד נז(1) 577 כשהיא סוקרת את הגישות השונות אשר ננקטו לענין זה על ידי שופטי בית המשפט העליון וקובעת כי:

"במסגרת בחינתו של העונש המוצע, ייתן בית-המשפט דעתו לכל שיקולי הענישה הרלוונטיים, ויבחן אם מקיים העונש המוצע את האיזון הדרוש ביניהם. לשם כך, יבחן בית-המשפט את העונש ההולם בנסיבות העניין, וישקיף עליו גם באספקלריה שהעמידה לרשותו התביעה בהסדר  הטיעון שערכה. בבחינת הסדר הטיעון, נקודת המוצא היא מידת העונש המוצע בשים לב לסוג העבירה, לחומרתה ולנסיבות ביצועה. כמו בכל הליך של גזירת-הדין, ייתן בית-המשפט דעתו גם לנסיבות האישיות של הנאשם ולשיקולי מדיניות של ענישה ראויה, ויתחשב בכל אלה. בית-המשפט אינו יכול לקבוע אם התקיים האיזון הראוי בין אינטרס הציבור לטובת ההנאה שניתנה לנאשם, בלא שיבחן מה היה העונש הראוי לנאשם אלמלא הסדר הטיעון, ומהי מידת ההקלה שניתנה לו עקב הסדר הטיעון. לשם הערכת מידת ההקלה יהיה על בית-המשפט לשקול, כמידת יכולתו ובשים לב למגבלות הנובעות מהנתונים שלפניו, את מידת הויתור שויתר הנאשם נוכח סיכויי ההרשעה או הזיכוי אלמלא ההסדר, אף שהנחת היסוד היא כי הרשעת הנאשם מבוססת על הודית אמת, וכי ההרשעה עומדת איתן על רגליה בלא קשר לראיות שבידי התביעה. בית-המשפט יבחן, כמובן, את שיקוליה הפרטניים של התביעה בנסיבות העניין הנדון. כך למשל, ייתן דעתו לקשיים הצפויים בניהול המשפט, לרבות ריבוי עדים, הצורך בגביית עדויות מעדים שאינם בארץ, התחשבות בנפגע העבירה והצורך לחסוך ממנו עדות וחקירות. כן ייתן בית-המשפט דעתו לאינטרס הציבורי שבהשגת הודית הנאשם ובקבלת אחריותו למעשיו. עוד יביא בחשבון את האינטרס הציבורי במובנו הרחב - החיסכון בזמן השיפוטי ובמשאבי התביעה, והאינטרס הקיים בניצול יעיל של המשאבים שבידי כלל גורמי האכיפה. בין היתר, יהיה בית-המשפט מודע לצורך בהשגת ראיות נוספות להעמדת עבריינים נוספים לדין, בין באותה פרשה ובין בפרשיות אחרות שאינן קשורות לעניין הנדון."

  1. נסיבות ביצוע השוד מלמדות על הנבזות הרבה אשר דבקה בנאשם, עת בחר ביודעין לדפוק על דלתה של המתלוננת הקשישה, ביודעו כי חסרת יכולת הגנה היא, ולשדוד את רכושה. לא אחת נאמר כי שוד של אדם קשיש, חסר ישע, הינו בבחינת מעשה נתעב שכן יש בו כדי לנצל את חולשתו של הקשיש כדי לקדם את מעשיו הפליליים של העבריין. תפקידו של בית המשפט הינו להגן  על כלל הציבור ובפרט על חלשים עליהם נמנה ציבור הקשישים. מדיניות שכזו מחייבת הטלת ענישה מחמירה,  אשר תשקף את הגמול הראוי למעשה כה חמור וכן מרתיעה, אשר תמנע או למצער תפחית את הישנות התופעה.

כך בדומה קובע בית המשפט בע.פ. 1786/02 וע.פ. 1167/92 אחמד מוסטפא גיטאוי נ' מדינת ישראל תקדין עליון, כרך 93 (1) עמ' 582. באומרו כי:

"כבר אמרנו לא אחת, ואנו חוזרים ואומרים כי גניבת רכושם של קשישים ועל אחת כמה וכמה כשהדבר נעשה באלימות, מחייבת תגובה חריפה ומרתיעה".

כך גם בדומה קובע בית המשפט העליון בע.פ. 6700/97 צוציאשוילי נ' מדינת ישראל, תקדין עליון כרך 98 (4), עמ' 3 בקובעו כי:

"נסיבות אישיות נדחות מפני העניין המיוחד שיש לציבור להגן על מבוגרים מפני אלימות והתנכלות לרכושם; ואחת הדרכים להבטחת שלומה של האוכלוסייה הבוגרת היא, הטלת עונשים כבדים על אלה שאינם מסוגלים לרסן עצמם ולהימנע מלנקוט באלימות כלפי הנמנים על אוכלוסיה זו".

  1. אל מול מדיניות ענישה זו באו בפני הנסיבות המיוחדות של פרשה זו לרבות נסיבותיו האישיות של הנאשם, הכל כמפורט לעיל. באיזון כל האינטרסים אשר עמדו בפני וגם אם סבורה אני כי אך נכון הוא להשית ענישה חמורה על שודדי קשישים ויתכן כי הנאשם היה ראוי לעונש חמור יותר, אזי בנסיבות שבאו בפני בתיק זה מצאתי לנכון לאשר את ההסדר שגובש, בבחינת עונש ראוי אותו ניתן להשית על הנאשם.
  1. אשר על כן, הנני משיתה על הנאשם את העונשים הבאים:

א.                  מאסר בפועל ל- 40 חודשים, החל היום. כאשר 16 חודשים מעונש זה ירוצו בחופף לעונש המאסר אותו מרצה הנאשם היום במסגרת ת.פ. 2223/06.

ב.                  מאסר על תנאי ל-12 חודשים והתנאי שהנאשם לא יעבור כל עבירת אלימות או רכוש תוך 3 שנים מיום שחרורו.

ג.                    מאסר על תנאי ל-6 חודשים והתנאי שהנאשם לא יעבור כל עבירה לפי חוק הכניסה לישראל תוך 3 שנים מיום שחרורו.

זכות ערעור תוך 45 יום מהיום

ניתן היום כ"ה בשבט, תשס"ז (13 בפברואר 2007) במעמד הצדדים

רחל ברקאי, שופטת

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ