אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גזר דין בתיק פ 8204/04

גזר דין בתיק פ 8204/04

תאריך פרסום : 18/12/2007 | גרסת הדפסה
פ
בית המשפט המחוזי באר-שבע
8204-04
01/05/2007
בפני השופט:
י. פלפל - נשיא

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד מזור
הנתבע:
אשר אזולאי - ת.ז. 036458339
עו"ד רחמים
גזר דין

1.         הנאשם הודה והורשע, במסגרת הסדר טיעון, בכתב האישום המתוקן, המייחס לו ביצוע עבירה של איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין, תשל"ז 1977 (להלן: "החוק") ובעבירה של תקיפה וגרימת חבלה של ממש לפי סעיף 380 לחוק וזאת ביום 07.01.07.

כתב האישום המקורי ייחס לנאשם ביצוע עבירה נוספת של היזק בזדון לפי סעיף 192 לחוק וכן עבירה של גרימת חבלה בכוונה מחמירה לפי סעיף 329(א)(1) לחוק.

על פי האמור בכתב האישום המתוקן, ביום 09.08.04, סמוך לשעה 00:30 או לאחר מכן הגיע הנאשם לביתו של יצחק שטרית (להלן: "המתלונן"), דפק על דלת ביתו וחיפש אותו. משלא מצאו, איים על אשתו, כי יהרוג את המתלונן  באומרו "היום נהרוג את בעלך, היום הוא מת" וזאת בכוונה להפחידה. אשת המתלונן סרבה לפתוח את דלת ביתה וטילפנה אל המתלונן על מנת להזהירו.

אף על פי כן הגיע המתלונן חזרה לביתו ושם פגש את הנאשם, אשר תקף אותו בעודו יושב במכוניתו.

על פי ההסדר אליו הגיעו הצדדים "היה והתסקיר (שיוזמן על ידי בית המשפט - י.פ.) יהיה שלילי, יהא הנאשם רשאי לחזור בו מההודאה וההרשעה תבוטל. היה והתסקיר יהיה חיובי, יחולו ההוראות שנקבעו על ידי הצדדים", היינו "עו"ד עזריה יבקש שהנאשם לא יורשע, אלא יועמד במבחן ללא הרשעה. המדינה הרשעה".

2.         בתסקיר שירות המבחן שהוגש בעניינו של הנאשם, ביום 01.02.07, נכתב, כי הנאשם מתקשה לקחת אחריות מלאה לביצוע העבירות המיוחסות לו על אף שהוא מודה בהן, אך יחד עם זאת התרשם קצין המבחן, כי "בסיטואציה דומה כיום יפעל בהתנהגות אחרת ולא באלימות".

לשם בחינת סוגיית הרשעתו של הנאשם, ביקש שירות המבחן "לבחון את יכולותיו של אשר להכיר בדפוסי התנהגותו אשר הובילו להתנהגותו האלימה". בשל כך נתבקשה דחייה ובתסקיר המשלים שהוגש, ביום 10.04.07, נכתב, כי "אנו מתרשמים כי אשר עבר תהליך של הפנמה ויכולת התבוננות משמעותית ביחס להתנהגותו הפלילית. הערכתנו כי אשר הפנים את הצורך בבחירת אלטרנטיבות אחרות להתנהגות במצבי לחץ ומשבר". לאור האמור המליץ שירות המבחן לשקול את אי הרשעתו של הנאשם וכן הטלת עונש של 300 של"צ.

3.         המאשימה ביקשה שבית המשפט ירשיע את הנאשם, לאור חומרת העבירות שעבר, כי בית המשפט יחייב את הנאשם בביצוע עבודות של"צ וכן מאסר על תנאי.

            ב"כ הנאשם, עו"ד עזריה טען, כי הנאשם הודה בעובדות וחסך מזמנו של בית המשפט. מאז האירוע הנאשם נשא אישה ונולד לו ילד ובנתיים הפנים את התנהגותו. לטענתו האירוע החל בתקיפתו של המתלונן את הנאשם, אשר "יצא ללא כלום". כמו כן העובדה שהנאשם ללא עבר פלילי צריכה להוביל לאי הרשעתו.

            הנאשם העיד להגנתו ואמר, כי לאחר שהמתלונן פגע בו בראשונה הוא הלך לביתו של המתלונן - "עשיתי את זה בגלל שהתביישתי, נפגעתי אבל מפה והלאה את הלקח שלי למדתי בצורה שאי אפשר לתאר ... אני מצטער על מה שעשיתי".

4.         כתב האישום כנגד הנאשם הוגש ביום 17.08.04. ההליך המשפטי התנהל בפני ב"כ השופט חביב עמר ז"ל. תחילה היה ניסיון לנהל מו"מ, אך בשל כשלונו החלו בשמיעת העדים. בהחלטה שניתנה ביום 17.08.06, עת היה אמור השופט עמר ז"ל לצאת לקצבה, ניתנה החלטה המעבירה את המשך הדיון בתיק לטיפולו של הח"מ.

            בשלב זה החלו הצדדים, שוב במגעים והגיעו בנייהם להסדר טיעון. כל ההליך המשפטי ארך כארבע שניל לערך. הנאשם, בן 29 נשוי ואב לתינוק, ללא כל עבר פלילי. כיום הנאשם עובד למחייתו במוסך

אי הרשעה היא בבחינת חריג לכלל, לפיו משנקבע כי אדם עבר עבירה - יש להרשיעו. בסיס השיקולים של אי הרשעתו של נאשם הנו שיקומו, אך מעבר לכך על בית המשפט לקחת בחשבון שיקולי ענישה נוספים, כגון: הרתעה, אכיפה שיוויונית וכן את נסיבותיו האישיות של הנאשם.

אחד מפסק הדין החשובים בסוגיית אי ההרשעה הנו ע"פ 2083/96 תמר כתב נגד מדינת ישראל, פ"ד נב(3), 337. שם פסקה כב' השופטת ד. דורנר, כי -

"תכליתו של סעיף 71א לחוק, כפי שהיא משתקפת גם מן ההסטוריה החקיקתית שלו, דומה איפוא לתכלית סעיף 1 לפקודת המבחן, המאפשר, כאמור לעיל, להטיל מבחן ללא הרשעה. מטרת שני אמצעים אלה הינה שיקומית. ואולם, כידוע, שיקומו של נאשם - הגם שהוא מהווה שיקול מהותי שלציבור כולו עניין בו - הינו אך אחד משיקולי הענישה, שאליו מתווספים שיקולים אחרים הנובעים מאופיה של העבירה.

"אכן, ענישתו של נאשם היא אינדווידואלית, ובית-המשפט בוחן עניינו של כל נאשם ונאשם ואינו קובע את עונשו אך על-פי מהות העבירה. ואולם, מהותה של העבירה, הצורך בהרתעת הרבים, ובעבירות שקורבנן אינו הפרט אלא הציבור כולו אף הוקעת מעשי העבירה - בצירוף מדיניות ענישה אחידה ככל האפשר על -יסוד שיקולים אלה - כל אלה משמשים כגורמים העלולים לגבור אף על שיקומו של הנאשם.

הימנעות מהרשעה אפשרית איפוא בהצטבר שני גורמים:

ראשית, על ההרשעה לפגוע פגיעה חמורה בשיקום הנאשם; ושנית, סוג העבירה מאפשר לוותר בנסיבות המקרה המסוים על ההרשעה מבלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי הענישה האחרים המפורטים לעיל (הדגשה שלי - י.פ.) ".

כבוד השופט ש. לוין בפסק הדין קבע, כי על הטוען לאי הרשעתו "שומה עליו לשכנע את בית המשפט ששיקולי השיקום גוברים במקרה האינדיוידואלי על השיקולים שבאינטרס הציבורי".

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ