אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גזר דין בתיק פ 8187/04

גזר דין בתיק פ 8187/04

תאריך פרסום : 20/09/2007 | גרסת הדפסה
פ
בית המשפט המחוזי באר שבע
8187-04
05/09/2005
בפני השופט:
רחל ברקאי

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד תהילה גלנטה
עו"ד אדווה ויצגן
הנתבע:
1. בן יעיש רמי
2. כהן יניב

עו"ד משה מרוז
גזר דין

(בעניין הנאשם 1)

  1. הנאשם הורשע על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן בשלוש עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע לפי סעיף 499 (א)(1) לחוק העונשין התשל"ז - 1977 (להלן: "חוק העונשין") ושלוש עבירות של החזקת סם שלא לצריכה עצמית לפי סעיף 7(א) + (ג) רישא לפקודתה סמים המסוכנים (נוסח חדש) תשל"ג - 1973 (להלן: "פקודת הסמים") ושלוש עבירות של סחר בסמים מסוכנים לפי סעיף 13 לפקודת הסמים.
  1. כתב האישום המקורי ייחס לנאשם שמונה אישומים שונים של עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, החזקה וסחר בסמים מסוכנים. לאחר הליכים ממושכים בהם התדיינו הצדדים בבקשות לגילוי ראיה והסרת חסיון, הליכים אשר התנהלו בפני מותב אחר, הגיעו הצדדים להסדר טיעון לפיו תוקן כתב האישום ומתוך שמונת האישומים נותרו שלושה אישומים כשבאחד מהם אף תוקנו העובדות.
  1. כתב האישום המתוקן, שבעובדותיו הודה הנאשם, מכיל כאמור שלושה אישומים: האישום הראשון מייחס לנאשם כי ביום 2.5.04 מכר לסוכן משטרתי סמוי  סם מסוכן מסוג חשיש במשקל של 215.38 גרם בתמורה לסך של 3,100 ש"ח, וזאת מבלי שיש לנאשם היתר מהמנהל. כמו כן מייחס כתב האישום לנאשם כי באותו מועד עישן ביחד עם הסוכן המשטרתי סם מסוכן מסוג חשיש.

האישום השני מייחס לנאשם כי ביום 17.5.04 מכר לסוכן משטרתי 40 בולים המכילים סם מסוכן מסוג ל.ס.ד בתמורה בסך של 800 ש"ח כפי שהוסכם ביניהם וזאת מבלי שיש לנאשם היתר מהמנהל.

האישום השלישי מייחס לנאשם כי ביום 16.6.04 מכר הנאשם 1 לסוכן המשטרתי 150 בולים המכילים סם מסוכן מסוג ל.ס.ד בתמורה לסך של 2,400 ש"ח וזאת מבלי שיש בידיו היתר מהמנהל.

הנאשם כאמור הודה במעשים האמורים והורשע בעבירות כמופרט לעיל. 

  1. הצדדים הציגו בפני הסדר טיעון הנוגע לענישה שתושת על הנאשם 1 לפיה ביקשו הצדדים כי על נאשם זה יושת עונש מאסר כולל של 40 חודשים הכולל  הפעלת עונש מאסר מותנה אשר תלוי ועומד נגדו וכן מאסר מותנה. כמו כן הוסכם על השתת קנס כספי בסך    15,000 ש"ח אשר ישולם תוך 30 יום מיום שחרורו וכי ההפקדה הכספית הקיימת בתיק המעצר של נאשם זה תחולט לטובת הקנס.
  1. הצדדים טענו ארוכות בזכות הסדר הטיעון, כאשר שניהם חזרו וציינו כי מאז הוגש כתב האישום ועד היום חלפה למעלה משנה ושמיעת הראיות בתיק טרם החלה וזאת בשל ההליכים המקדמיים הרבים אשר התקיימו בתיק זה הנוגעים לבקשת הנאשמים לחשיפת ראיות חסויות אשר נדונו בבית משפט זה וכן בבית משפט העליון. כמו כן, בשל העובדה כי מותב אחר אשר בפניו היה קבוע התיק לשמיעת הראיות נפסל מלדון בתיק בשלב מתקדם של התיק וזאת בשל היכרות קודמת ואישית של המותב עם הסוכן הסמוי אשר הופעל בתיק.

הצדדים טענו בזכות הענישה המוסכמת וזאת לנוכח צמצום האישומים שנעשה בכתב האישום המתוקן, החסכון בהליכים ארוכים ומתמשכים אשר עשויים היו להאריך את הדיונים בתיק זה בחודשים ארוכים והעובדה כי הענישה המוסכמת משקפת נכונה את העונש הראוי ומאזנת את האינטרסים הנוגדים העומדים על הפרק.

5.         על כיבוד הסדרי טיעון נתן לא מכבר בית המשפט העליון את דעתו, מפי כב' השופטת דורית בייניש בע"פ 1958/98 פלוני נ' מדינת ישראל , פ"ד נז(1) 577 כשהיא סוקרת את הגישות השונות אשר ננקטו לענין זה על ידי שופטי בית המשפט העליון וקובעת כי:

"הנה כי כן, לפי השקפתי, קיומו של הסדר טיעון הוא שיקול מרכזי בשיקוליו של בית-המשפט הגוזר את העונש. ככלל, בית-המשפט יראה לקיים את הסדר הטיעון, בשל הטעמים הקשורים בחשיבותם ובמעמדם של הסדרי הטיעון. עם זאת, תמיד חייב בית-המשפט עצמו לשקול את השיקולים הראויים לעונש, שכן תפקידו ואחריותו אינם מאפשרים לו להסתתר מאחורי גבה של התביעה. במסגרת בחינתו של העונש המוצע, ייתן בית-המשפט דעתו לכל שיקולי הענישה הרלוונטיים, ויבחן אם מקיים העונש המוצע את האיזון הדרוש ביניהם. לשם כך, יבחן בית-המשפט את העונש ההולם בנסיבות העניין, וישקיף עליו גם באספקלריה שהעמידה לרשותו התביעה בהסדר  הטיעון שערכה. בבחינת הסדר הטיעון, נקודת המוצא היא מידת העונש המוצע בשים לב לסוג העבירה, לחומרתה ולנסיבות ביצועה. כמו בכל הליך של גזירת-הדין, ייתן בית-המשפט דעתו גם לנסיבות האישיות של הנאשם ולשיקולי מדיניות של ענישה ראויה, ויתחשב בכל אלה. בית-המשפט אינו יכול לקבוע אם התקיים האיזון הראוי בין אינטרס הציבור לטובת ההנאה שניתנה לנאשם, בלא שיבחן מה היה העונש הראוי לנאשם אלמלא הסדר הטיעון, ומהי מידת ההקלה שניתנה לו עקב הסדר הטיעון. לשם הערכת מידת ההקלה יהיה על בית-המשפט לשקול, כמידת יכולתו ובשים לב למגבלות הנובעות מהנתונים שלפניו, את מידת הויתור שויתר הנאשם נוכח סיכויי ההרשעה או הזיכוי אלמלא ההסדר, אף שהנחת היסוד היא כי הרשעת הנאשם מבוססת על הודית אמת, וכי ההרשעה עומדת איתן על רגליה בלא קשר לראיות שבידי התביעה. בית-המשפט יבחן, כמובן, את שיקוליה הפרטניים של התביעה בנסיבות העניין הנדון. כך למשל, ייתן דעתו לקשיים הצפויים בניהול המשפט, לרבות ריבוי עדים, הצורך בגביית עדויות מעדים שאינם בארץ, התחשבות בנפגע העבירה והצורך לחסוך ממנו עדות וחקירות. כן ייתן בית-המשפט דעתו לאינטרס הציבורי שבהשגת הודית הנאשם ובקבלת אחריותו למעשיו. עוד יביא בחשבון את האינטרס הציבורי במובנו הרחב - החסכון בזמן השיפוטי ובמשאבי התביעה, והאינטרס הקיים בניצול יעיל של המשאבים שבידי כלל גורמי האכיפה. בין היתר, יהיה בית-המשפט מודע לצורך בהשגת ראיות נוספות להעמדת עבריינים נוספים לדין, בין באותה פרשה ובין בפרשיות אחרות שאינן קשורות לעניין הנדון."

ועוד קבעה כי:

בית-המשפט ידחה הסדר טיעון אם ימצא כי נפל פגם או פסול משמעותי בשיקולי התביעה. הנחת עבודה ראויה היא כי התביעה עומדת בחזקת התקינות והכשרות, ובית-המשפט יניח ככלל כי התביעה, כמופקדת על אינטרס הציבור, פועלת בתום לב ומשיקולים ענייניים. על הכבוד ההדדי המתחייב בין התביעה לבית-המשפט כזרועות במערכת אכיפת החוק עמד השופט חשין בפסק-דינו בפרשת יאיר לוי: "...אם עשתה הפרקליטות עיסקת טיעון, ראוי לו לבית המשפט שישמור על כבודה של הפרקליטות ויעשה, בין השאר, לכיבוד העיסקה" (שם, בעמ' 174).

  1. בנסיבות העניין  לאחר ששקלתי מקרוב את טיעוני הצדדים לעונש בדבר גיבוש ההסדר, סבורתני כי התביעה שקלה את צעדיה בזהירות רבה בטרם הסכימה להסדר האמור וכי בפועל יש בהסדר הענישה כדי לשקף נכונה את האיזונים הנכונים בין אינטרס הציבור להרחיק עבריינים ולגמול להם על מעשיהם לבין נסיבותיו האישיות של העבריין.

בענייננו זה, לנאשם הרשעות קודמות בעבירות רכוש ועבירות סמים כשתלוי ועומד נגדו מאסר מותנה בן 12 חודשים מכח גזר דין שהושת עליו בת.פ. 8111/99 של בית משפט מחוזי באר-שבע. הנאשם ביצע עבירות חמורות של החזקה וסחר בסמים מסוכנים ויש לקוות כי העונש שיושת עליו ירתיע אותו להבא מלחזור ולבצע עבירות סמים.

  1. לאור כל האמור לעיל אני מאשרת את הסדר הטיעון ומשיתה על הנאשם 1 את העונשים הבאים:

א.      אני מפעילה את המאסר המותנה בן 12 חודשים אשר הושתה על הנאשם בת.פ. 8111/99 של בית משפט מחוזי באר-שבע.

ב.      אני משיתה על הנאשם עונש מאסר בן 36 חודשים.

המאסרים הנ"ל ירוצו בחופף ובמצטבר באופן שהנאשם ירצה עונש מאסר של  40 חודשים החל מיום 28.7.04.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ