אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גזר דין בתיק פ 8170/05

גזר דין בתיק פ 8170/05

תאריך פרסום : 18/09/2007 | גרסת הדפסה
פ
בית המשפט המחוזי באר שבע
8170-05
18/10/2006
בפני השופט:
אריאל ואגו

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד אלון אלטמן
הנתבע:
דניאל עמר
עו"ד אבי חימי
גזר דין

1.                     הנאשם הורשע על פי הודאתו, במסגרת הסדר טיעון, בעבירות של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 335 (א) (1) + 333 לחוק העונשין  תשל"ז- 1977 [להלן:"החוק"] ,תגרה , לפי סעיף 191 לחוק, והחזקת סכין לפי סעיף 186 (א) לחוק הנ"ל.

2.                     על פי העובדות אשר הודה בהן הנאשם, ביום 01.06.05 , במכללת "ספיר", סמוך לשדרות, חברו של הנאשם , בשם נוהד, פנה למתלונן וביקש ממנו להשיג מספר טלפון של נערה כאשר המתלונן סירב, ופרץ בינו לבין נוהד וויכוח, התערב הנאשם, שהיה עם נוהד באירוע, ודרש מהמתלונן שיפגש עמו מחוץ למכללה ואז "יסגרו את הסיפור". 

המתלונן סירב והתרחק מהנאשם, אך זה המתין לו סמוך לשער המכללה וכאשר המתלונן יצא, צעק לו הנאשם שימתין לו ושהוא חפץ לדבר עמו ,ואחר - כך חיבק אותו ודרש ממנו לבוא עמו לצד ולגמור את הסיפור, כהגדרתו.

כאשר המתלונן סירב ודרש מהנאשם שיעזוב אותו, התפתחה קטטה בין השניים ובמהלכה שלף הנאשם סכין מכיסו ודקר את המתלונן בבטנו שתי דקירות וכאשר המתלונן דימם מפצעיו והלך לצריף השומר, הנאשם ברח מהמקום.

כתוצאה מהדקירות הובהל המתלונן לבית החולים, שם אושפז, נותח בבטנו ושוחרר רק ביום 03.06.05.

3.                     אם נסכם את העובדות שבהן הודה הנאשם, ובגינן הורשע בעבירות שפורטו לעיל, יוצא, שבגין ריב לא לו , ועל לא מאומה, שלף סכין ודקר את המתלונן שתי דקירות, כאשר לא היה מעורב בדבר שום אינטרס מצידו, ואין שמץ טענה כאילו המתלונן  חפץ להתנכל לו, או בכלל כי היה קשר כלשהו בין השניים.

4.                     במסגרת הטיעונים לעונש, אין להתפלא איפוא, כי התובעת המלומדת רואה במקרה דנן דוגמא מובהקת של "תת תרבות הסכין", שאותה מצווים בתי המשפט לשרש, כמצוות הפסיקה העשירה בתחום זה, והמוכרת היטב.

5.                     הנאשם הוא כבן 23 ובעברו הרשעה בודדת בגין העדר משירות צבאי.

שירות המבחן בחן את הנאשם ביסודיות, והגיש עליו תסקירים אחדים,  ומהם עולה כי הוא בן זקונים למשפחה בת חמישה ילדים, והוא גדל אצל סבתו, שהיתה הדמות הדומיננטית במשפחה, אך זו נפטרה בהיותו כבן 10, ולאחר שבנה - דודו של הנאשם, נהרג במהלך השירות הצבאי.

הוריו של הנאשם, על פי התרשמות השירות, היו דמויות חלשות שלא הציבו לו גבולות נאותים. הוא סבל מליקויי למידה וקשיי ריכוז בילדותו ובנערותו, וכאשר שוחרר בשחרור מוקדם מהצבא, היה זה כנראה על  רקע עריקותו, שעליה הועמד לדין, ובתעודת השחרור נאמר כי התנהגותו אינה מניחה את הדעת.

הנאשם החל ללמוד במכללת "ספיר" ,שם התרחשו האירועים נשוא כתב האישום, כדי להשלים בגרויות,  ונראה כי ניסה למצוא כיוון חיובי ויצירתי בהמשך חייו.

למדנו מהסניגור שהאירוע נשוא האישום התרחש לאחר כחמישה חודשים במכללה, וכאשר תוכניתו של הנאשם היתה להמשיך לאחר השלמת הבגרויות ללמוד לתואר הנדסת מכונות.

להערכת שירות המבחן, יש להבין את הרקע למעורבותו של הנאשם באירוע האלים חסר הפשר שלפנינו, בכך שמדובר בבחור בודד שחש תלישות, מבטא חוסר הבנה חברתית ושאיפות לא מציאותיות בהקשר ליחסים חברתיים, כביטוי לצורך בשייכות.

שירות המבחן התרשם שמדובר באדם עם קושי בהבנה ובהתנהלות במצבים חברתיים,יש לו נקודת מבט אגוצנטרית כלפי סביבתו, נוטה להתנהגות אימפולסיבית ונעדרת שימוש במנגנוני בקרה. 

מנימת הדברים שעלתה בשיחות בין קצין המבחן לנאשם, נראה שהנאשם ניסה להמעיט מחומרת העבירות והתקשה לקבל אחריות מלאה עליהן, אם כי סניגורו הדגיש בפני, בעת  הטיעונים, כי אין הנאשם חוזר בו מהודאתו המלאה והמפורטת בעובדות שבכתב האישום.

ניסיונות  של הנאשם ליצור קשר עם המתלונן ועם משפחתו , באמצעות שירות המבחן, כדי להתנצל , לבקש מחילה או להציע פיצוי, לא עלו יפה, וכאשר שירות המבחן ביקש לברר את עמדתו של המתלונן ומידת הפגיעה שנגרמה לו ממעשי הנאשם, התברר שהמתלונן אינו מוכן לשום מגע ולשום קשר עם הנאשם, וכי האירוע הנדון היה עבורו חוויה טראומתית ביותר, שקשה לו להתגבר עליה.

חרף הדברים הלא קלים, והפן הבעייתי שנמצא באישיות הנאשם, שירות המבחן התרשם שהוא כיום מכיר בכך שיש לו קשיים רגשיים ומגלה נזקקות לטיפול, ורצון להמשיך  בטיפול פסיכולוגי שהחל לקבל.

לכן, בסופו של דבר, המלצת שירות המבחן  שמה דגש על גישה טיפולית, שתאפשר שיקום הנאשם והשבתו להתנהגות נורמטיבית מלאה, וזאת על דרך  גזירת מאסר שירוצה בעבודות שירות, ויאפשר במקביל המשך טיפול פסיכולוגי, תוך השמתו תחת צו פיקוח .

6.                     כמובן, שהסניגור ביקש בטיעוניו לאמץ את המלצת שירות המבחן וציין שהנאשם נוטל אחריות מלאה, מביע צער עמוק וכי חרף כשלונו החמור, הוא מעוניין לשקם את עצמו, לפצות את המתלונן על נזקיו, ולפתוח דף חדש בחייו.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ