אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גזר דין בתיק פ 8158/06

גזר דין בתיק פ 8158/06

תאריך פרסום : 17/12/2007 | גרסת הדפסה
פ
בית המשפט המחוזי באר-שבע
8158-06
15/10/2007
בפני השופט:
צלקובניק יורם

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד יואב עטר
הנתבע:
שתיווי שתיווי
עו"ד יניב שגב
גזר דין

1.       הנאשם הודה במסגרת הסדר טיעון, בעובדות כתב אישום מתוקן, והורשע בעבירות של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, לפי סעיף 332 (2) לחוק העונשין - התשל"ז -1977, וחבלה בכוונה מחמירה לפי סעיף 329 (א) (2) לחוק זה. 

2.       על פי עובדות כתב האישום, נהג הנאשם ברכב מסוג הונדה (מ.ר 1523717) ביום  7.6.06, בשעה 02:00 לפנות בוקר, בשדרות רגר בבאר שבע. ברכב נמצאו אותה עת  אחיו הקטין (יליד 1988), וכן הנוסעת מורן בן נעים. אותה עת הסתיימו אירועי "יום הסטודנט", והכבישים באיזור מלאו אדם וכלי רכב. נהיגתו של הנאשם עוררה תשומת ליבם של שוטרי ניידת, שנסעו בעקבות רכבו של הנאשם. הנאשם ניסה לחמוק מהשוטרים, וכשהגיע לצומת רינגלבלום, בעת שדלק אור אדום ברמזור, עקף במהירות כלי רכב שהמתינו לחציית הצומת, וחצה את הצומת - בו נסעו כלי רכב אחרים - באור אדום. השוטרים הפעילו סירנה ודרשו מהנאשם לעצור, ואולם הנאשם לא שעה להם, והאיץ מאד את מהירות נסיעתו כשהוא נוסע נסיעת עקלתון בין כלי הרכב שנסעו בכל נתיבי התנועה;הנאשם הגיע לצומת שדרות בן גוריון, ולאחריו לצומת רחוב וינגייט, וחצה את שני הצמתים באור אדום, בנהיגה מהירה ופרועה, תוך התעלמות מכלי רכב רבים שנסעו מולו בצומת ווינגייט, ונאלצו לבלום בלימת חרום כדי למנוע התנגשות ברכבו של הנאשם; הנאשם המשיך בנסיעתו הפרועה, פנה שמאלה בכיכר לתוך רחוב בו הייתה אסורה הכניסה לכיוון נסיעתו, והגיע לצומת הרחובות גוש עציון ווינגייט, שם הוצבה ניידת משטרה שחסמה את נתיב נסיעתו. הנאשם עקף את הניידת, בעלייה חדה על המדרכה, עם שני גלגלי רכבו, והולכי רגל שהיו על המדרכה נאלצו לסטות במהירות מדרכם כדי לא להידרס על ידי הרכב; בדרך בן גוריון, הוצבה ניידת משטרה נוספת, שחסמה שני נתיבי תנועה, כשלידה ניצב השוטר שוהם מוגרבי. הנאשם התקרב לניידת, ונסע במהירות לעבר השוטר מוגרבי אשר נאלץ לברוח בריצה וקפץ לעבר המדרכה כדי למנוע דריסתו; בפנייה ימינה לעבר צומת שרה, הוצבה ניידת נוספת ונפרש מחסום דוקרנים כדי להביא לעצירת הרכב. רכבו של הנאשם חלף על פני מחסום הדוקרנים, והמשיך בנסיעה במהירות של 140 קמ"ש, כשהניידת דולקת בעקבותיו; במהלך הנסיעה, יידה הנאשם חפצים ובקבוקים לעבר הניידת, אשר פגעו בשמשת הניידת המשטרתית. הנאשם החל בנסיעת עקלתון ובלם את רכבו מספר פעמים, במטרה לנגח את הניידת ולמנוע ממנה את עקיפתו. בשל חשש לפגיעה, נאלצו שוטרי הניידת לירות יריות אזהרה באוויר. ניידת נוספת שהצטרפה למרדף, ניסתה עם הניידת הראשונה, לעקוף את רכבו של הנאשם משני צידיו במטרה למנוע את המשך הנסיעה, אולם הנאשם המשיך בנסיעת עקלתון כשהוא עובר בין נתיבי התנועה בניסיון לסכל מאמצי השוטרים. במהלך הנסיעה סטתה אחת הניידות שמאלה כדי לחסום דרכו של הנאשם, ובעת שהניידת האחרת הגיעה במקביל לרכבו, הסיט הנאשם את הרכב כדי להתנגש בניידת, ופגע בחלק השמאלי קדמי של הניידת. כתוצאה מכך, איבד נהג הניידת את השליטה על הרכב, והניידת ירדה לתעלה בשולי הכביש. רכבו של הנאשם נעצר, וירד אף הוא לתעלה בשולי הכביש.

3.       במסגרת הסדר הטיעון, עותרת התביעה להטיל על הנאשם עונש של 6.5 שנות מאסר לריצוי בפועל - הכולל הפעלת מאסר מותנה בן 12 החודשים שהוטל על הנאשם בגזר דינו של בית משפט השלום בבאר שבע (פ 1946/03) - וזאת כרף ענישה עליון, בעוד ההגנה סבורה כי יש  להטיל על הנאשם מאסר קל יותר. בנוסף הוסכם, כי יוטלו על הנאשם 24 חודשי מאסר מותנים, פסילת רישיון נהיגה למשך 10 שנים, והטלת קנס ששיעורו לא נקבע.

4.       הנאשם, יליד 1979, הורשע בעבר בעבירות שונות, בכללן, החזקת סמים מסוכנים בכמות גדולה ביותר, שלא לשימוש עצמי, עבירה נגד רכוש, תקיפה, ובתיק  1946/03 הנ"ל, בעבירה של פציעה בנסיבות מחמירות, שבגינה הוטל עליו ביום 18.11.2003, המאסר המותנה - שהנאשם הפרו - לפיו לא יעבור הנאשם עבירת תקיפה או עבירת פשע, תוך שלוש שנים מיום מתן גזר הדין.

5.       מתסקיר שירות המבחן עולה כי  הנאשם נשוי, ללא ילדים. הוא נולד בדהנייה שברצועת עזה, ולדבריו, אחיו מעורבים בפלילים ואביו ואחד מאחיו נרצחו, ככל הנראה ע"י החמאס, בשל שיתוף פעולה עם כוחות הביטחון. על פי התרשמות שירות המבחן הנאשם הינו בעל דימוי עצמי נמוך, שהתמודד כל חייו עם תחושות של דחייה וריחוק מצד בני עמו על רקע שיתוף פעולה עם כוחות הביטחון, וחש בד בבד, חוסר השתייכות לחברה הישראלית על רקע מוצאו. הוא טען כי הוא זוכה ליחס של זלזול בכלא בשל רקעו, אם כי מדיווח הגורמים הטיפוליים בכלא עולה כי הנאשם השתלב בצורה נאותה וחיובית, ומסייע לעצורים אחרים. בשל רקעו פיתח יחס של ניכור כלפי הסביבה, שהוביל להסתבכויות פליליות, התנהגות עבריינית, ושימוש בחומרים ממכרים.   

הנאשם נוטל על עצמו אחריות חלקית בלבד לאירועי הנהיגה. לדבריו, ביצע את העבירה לאחר שתיה אלכוהולית, בשל רגשות תסכול, לאחר שנמסר לו כי טיפולי פוריות הניתנים לאשתו אינם עולים יפה. הנאשם שלל התמכרות לאלכוהול או סמים מסוכנים. הוא מודע לכך שנהג במהירות, אחיינו ששהה עימו ברכב, דיווח לו  כי חצה את צומת ברמזור אדום והשתולל  בנהיגתו, אולם פרטי האירוע אינם זכורים לו. עם זאת הוא בטוח כי לא יידה חפצים מהרכב, ולא הסיטו לעבר השוטרים. הוא טוען כי לא סיכן את השוטרים, אלא הוכה על ידם, ונגרמו לו שברים בצלעותיו. הנאשם, מבין כי סיכן את עצמו ואת הנוסעים שהיו עימו ברכב,  אך לדבריו לא נגרם סיכון לעוברי דרך אחרים.

קצינת המבחן סבורה כי נטילת האחריות המוגבלת מהווה ביטוי לחוסר יכולתו של הנאשם להתמודד עם קשיי היום יום.  במצבי לחץ הוא נוטה להגיב באופן אימפולסיבי מבלי לשקול את תוצאות מעשיו, ונגרר לפריצת גבולות. הנאשם אינו "בשל לקבל מענה טיפולי במסגרת פתוחה", ויש להמליץ על אפשרות טיפולית במסגרת הכלא. נוכח דרכו של הנאשם להתמודד עם קשייו בדרך עבריינית, ולאור חומרת העבירה, ממליץ שירות המבחן על הטלת ענישה מוחשית, אשר תבהיר לנאשם "את גבולות החוק...ותהווה עבורו אלמנט מרתיע...".

6.       ב"כ המאשימה הצביע בטיעוניו  על החומרה המובהקת בדרך נהיגתו של הנאשם שהיה בה כדי לסכן סיכון ממשי שלומם של נוסעים והולכי רגל, ומיוחד של השוטרים שדלקו בעקבות רכבו של הנאשם וניסו לעצור את נהיגתו המשתוללת. ב"כ המאשימה מבקש לאמץ את הסדר הטיעון ולא לחרוג ממנו לקולא, נוכח נסיבות העבירה, ולאור התרשמות שירות המבחן כי הנאשם מתקשה לקחת אחריות על מעשיו, וכי נשקף סיכון מהישנות ההתנהגות עבריינית, כמתואר בתסקיר, אם לא יוטל על הנאשם  עונש מוחשי ומרתיע.

7.       ב"כ הנאשם טען כי בצד חומרת המעשים, יש ליתן ביטוי ממשי לנסיבותיו האישיות של הנאשם, בן העדה הבדואית, שההודעה על הקשיים בטיפולי הפוריות, שנודעה לה משמעות קשה מאד גם נוכח מוצאו העדתי, גרמה לו תסכול עמוק, ונראה כי התנהגותו באירוע דנן, והתנהלותו הלקויה ככלל, תולדתה  בקשיי ההתמודדות שלו עם מצוקות העיתים, נוכח מבנה אישיותו, ועל רקע עוללות המשפחה המורחבת, כמתואר בתסקיר שירות המבחן, ובדבריה של אימו של הנאשם שהעידה מטעם ההגנה. הנאשם נמצא בעיצומו של הליך חיובי  בבית הסוהר, והוא מנסה לסגל לעצמו התנהגות נורמטיבית, ומשתף פעולה בצורה נאותה, על פי דיווחי  הגורמים המטפלים במתקן הכליאה.

ב"כ הנאשם ביקש כי יינתן משקל רב להודאתו של הנאשם אשר חסכה זמן שיפוטי רב, התנהגותו החיובית של הנאשם בעת כליאתו, רצונו  של הנאשם להמשיך בתהליך שיקומי ושינוי אורחות חייו. לטענת ב"כ הנאשם גם עונש  מאסר פחות בהרבה מזה שהוצע על ידי התביעה, אינו סוטה מדרישות ענישה ראויות בסוג זה של עבירות, והמאסר משתלב במכלול עונשים נוספים שהנאשם קיבל על עצמו במסגרת הסדר הטיעון, בהם עונש מותנה משמעותי  ביותר, עונש של פסילת רישיון לשנים ארוכות, וקנס.

הנאשם ציין בדברו האחרון, כי נגמל מאלכוהול והוא שולב במסגרת טיפולית. הוא הביע חרטה, וביקש להתחשב בנסיבותיו  האישיות. 

8.       בית המשפט העליון בשורה ארוכה של החלטות קבע את הצורך בהטלת עונשים מחמירים וממשיים, בסוג העבירות בהן הורשע הנאשם, שהפכו להיות "מכת הדרום", ואשר טמון בהן פוטנציאל הרסני, להמטת אסונות לגוף ולרכוש, בצד הפרת כל נורמות של ציות וכיבוד החוק וגורמי האכיפה המופקדים על שלום הציבור (ראו בעניין זה , ע"פ 2111/06 סאלם חמדי נ. מ"י; ע"פ 2410/04 מ"י אבולקיעאן; ע"פ 217/04 אלקורעאן נ.מ"י; לא פורסמו).

אירועי הנהיגה בהם היה הנאשם מעורב - הכרוכים בהימלטות ברכב מפני שוטרים, המנסים לשים קץ לנהיגתו המשתוללת של הנהג העבריין - הינם מן החמורים בסוגם. הנאשם חצה צמתים באור אדום, בנהיגה פרועה שסיכנה כלי רכב שנקלעו לאותם צמתים, נסע בנהיגה  "מזגזגת" בינות לכלי רכב, עלה על מדרכה בניסיון לעקוף חסימה משטרתית, וסיכן הולכי רגל שנמלטו על נפשם על המדרכה. באופן זה סיכן כל אותה עת גם את הנוסעים שאיתרע מזלם ושהו ברכבו, ביניהם קטין, קרוב משפחתו. הפרת הוראות השוטרים על ידי הנאשם הייתה כרוכה בסיכון מוחשי של השוטרים. הנאשם התעלם מהחסימות המשטרתיות משל אלה אינן ניצבות בדרכו. הוא ביצע עקיפה מסוכנת של החסימה המשטרתית הראשונה, בנסיעה על גבי מדרכה, נסע לעבר שוטר שניצב ליד ניידת חוסמת בהמשך הדרך, תוך סיכון חיי השוטר, ופרץ דרך מחסום דוקרנים שנפרס בכביש, בניסיון נוסף שלא הועיל, לבלום דרכו. גם בעקבות אלה, לא התקררה דעתו של הנאשם. הוא ניסה להסיט את הניידות ממסלולן, "נגח" עם רכבו באחת הניידות, הטיח חפצים קשים בשמשת הניידת, גרם נזקים לניידת, והביא להתדרדרותה לתעלת דרך לאחר אובדן השליטה של נהגה. הנאשם נעצר לבסוף לא לפני שנורו יריות אזהרה באוויר, ולאחר שרכבו שלו סטה לעבר תעלה בשולי הדרך.

9.       טענת ההגנה לעניין הנסיבות שהובילו את הנאשם להתנהגותו הנפשעת אינה יכולה לסייע לו. הנאשם טען בפני שירות המבחן כי לא שלט בנעשה עקב שתייה חריפה, לאחר קבלת ההודעה המדאיגה מהרופא המטפל, ואולם בין אם לגם הנאשם משקה אלכוהולי, עניין המשווה לנהיגתו היבט חומרה נוסף, ובין אם לאו, הרי שברי כי דרך הנהיגה מעידה על שליטתו של הנאשם ברכב, והוא ביצע ניסיונות התחמקות "לוליניים" מהניידות הדולקות בעקבותיו, שלא ניתן היה לבצעם אלמלא התמקד בצורה מירבית בנעשה לפניו. אין לקבל איפוא טענת הנאשם כי לא היה מודע לפרטי ההתרחשויות במלואן, בזמן אמת.

נסיבות אישיות, כואבות ככל שיהיו, אינן יכולות להצדיק, ולו במעט, את נהיגתו ההרפתקנית והמסוכנת מאד של הנאשם, ומוטב שטענה זו לא הייתה עולה כלל בהקשר לעצם ביצועה של הנסיעה.

10.   מול הצורך בהטלת עונשים מרתיעים, יש להתחשב בתוצאות האירוע, ובנסיבותיו האישיות של הנאשם. למרבית המזל - מזלם של עוברי הדרך, השוטרים והנאשם עצמו - לא הסתיימה הנסיעה אלא בנזקי רכוש בלבד לרכב המשטרתי. הנאשם הודה באשמה והביע חרטה. רקעו המשפחתי ונסיבותיו האישיות האחרות, מצדיקות התחשבות  מסויימת בעונשו. לנאשם גם נשקפים סיכויים סבירים לשיקום בעת שהייתו בכלא. במסגרת  הענישה יש גם לשקול את העובדה כי הנאשם עתיד להיות מורחק מנהיגה למשך שנים רבות מאד. נוכח אלה ראיתי מקום שלא למצות עם הנאשם את מלוא העונש המוצע על ידי התביעה.

11.   סופו של דבר, גוזר אני על הנאשם עונשים אלה:

שבע שנות מאסר, מהם חמש שנים לריצוי בפועל, והיתרה מותנית לשלוש שנים, מתום המאסר, שהנאשם לא יעבור עבירת פשע מסוג כלשהו.

עונש המאסר המותנה בן 12 החודשים שהוטל במסגרת גזר הדין בתיק פ- 1946/03 יופעל במצטבר למאסר שהוטל. סך הכל ירצה הנאשם שש שנות מאסר, שמניינן מיום מעצרו,  7.6.2006.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ