אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גזר דין בתיק פ 8148/05

גזר דין בתיק פ 8148/05

תאריך פרסום : 09/10/2007 | גרסת הדפסה
פ
בית המשפט המחוזי באר שבע
8148-05
10/07/2006
בפני השופט:
ח. עמר

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד ד. מזור
הנתבע:
ורידאת אמין
עו"ד נסאר מוסטפא
גזר דין

1.         הנאשם הורשע, לאחר ניהול פרשת הוכחות, בעבירת נסיון שוד בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 403, סיפא, לחוק העונשין התשל"ז - 1977 (להלן:" החוק"); בעבירת הדחה בחקירה, לפי סעיף 245 לחוק; ובמספר עבירות (לא מוגדר) של כניסה לישראל שלא כדין, לפי סעיף 12 (1) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב - 1952.

            נסיבות ביצוע העבירות פורטו בהרחבה בהכרעת הדין, ולהלן תמציתן:

            הנאשם - שהינו תושב דהריה שבתחומי הרשות הפלסטינית - נהג להיכנס  פעמים רבות לישראל, ללא היתר כניסה; ובמהלך מספר חודשים, שעד סמוך לפני מעצרו בתיק זה, עבד בשוק הפירות והירקות הסיטונאי בבאר-שבע, בעבודות פריקה והעמסה.

            המתלונן, שבעת האירועים נשוא העבירות היה כבן 60, נהג להגיע לאותו שוק - שפעילות המסחר בו התנהלה, בעיקר, (כנהג בשווקים כאלה) בשעות הלילה המאוחרות ועד השעות שלפנות בקר - פעמיים בשבוע, כדי לרכוש פירות וירקות לשם מכירתם בחנותו שבירוחם; ולצורך זה נהג להצטייד בכסף מזומן (בסכומים גבוהים, יחסית, וכמו גם ירקנים אחרים) לשם תשלום עבור הסחורה שרכש; והנאשם גם ידע  על כך.

על הרקע האמור, גם הכירו הנאשם והמתלונן זא"ז, היטב, קודם לאירועים נשוא העבירות הנ"ל.

            בתאריך מסויים בחודש 3/2005 הגיע המתלונן אל השוק בשעה 03:30 לערך, כשהוא מצוייד, כדרכו, בכסף מזומן (סך כ - 20,000 ש"ח, הפעם). לאחר שהספיק לקנות סחורה מועטה, פנה אליו הנאשם וביקשו לסור עימו הצידה, באמתלא כי מבקש הוא לשוחח עימו ביחידות. המתלונן התמים נענה לבקשה וסר עימו הצידה למקום חשוך, יחסית.

            אלא ששם דחף הנאשם את המתלונן לעבר דוכן והפילו ארצה, והיכה אותו בבעיטות ואגרופים בפניו שמהם זב דם, עקב פציעה בגבת  עינו, ותוך שהוא מנסה כל העת להכניס בכוח את ידיו לכיסיו של המתלונן, כדי לשדוד הימנו את כספו. אולם, המתלונן נאבק בנאשם ולא איפשר לו זאת. הנאשם עזב את המתלונן ונמלט מהמקום, רק עקב צעקות המתלונן לעזרה.

            המתלונן לא הגיש תלונתו מיד וגם לא רצה להגישה, וזאת, הן מחמת פחדו וחששו מפני הנאשם לשלומו ולשלום בניו; והן מחמת תחושת הבושה וההשפלה שחש, עקב מעשי הנאשם בו. זאת, עד אשר ביום 25.4.05 ניגש הנאשם אליו, ביקש ממנו סליחה והתחנן בפניו לבל יגיש תלונה במשטרה, ובכך ניסה להניאו מלמוסרה. אלא שדווקא אז אזר המתלונן אומץ  והחליט להגיש תלונה, או לשתף פעולה בהגשתה.

2.         טרם הטיעונים לענש, ולבקשת הסניגור, הוריתי על קבלת תסקיר שירות המבחן אודות הנאשם.

            מהתסקיר שהוגש עולה, כי הנאשם - רווק, בן 21, תושב שיטחי הרשות הפלסטינית, כאמור - עבד, עד למעצרו, בארץ (ובלא היתר כניסה) בעבודות שונות, ולדבריו, בלא שחזר לביתו, ונהג לישון בשוק או בבתי חברים בבאר-שבע.

לנאשם 12 אחים המתגוררים בדהריה (למעט אחד מהם). הוא סיים 4 שנות לימוד, ומאז סייע ברעיית-צאן אביו, עד שיצא לעבודה לצורך סיוע בפרנסת אחיו והוריו.

שירות המבחן התרשם מהנאשם כאדם מופנם הממעיט להתבטא; ובהתייחסותו לעבירות שבהן הורשע, עדיין אוחז הוא בכפירתו (כצפוי).

בסיכומו של התסקיר - ומשעקב ההתכחשות לעבירות והצימצום שבהתייחסות הנאשם אליהן, נתקשה שירות המבחן להבין את הסיבות לביצוע העבירות ומשמעותן בחייו - נמנע שירות המבחן מלבוא בהמלצה טיפולית כלשהי.

3.         אין צריך להכביר מילים אודות חומרת העבירות; והדברים אמורים, במיוחד, ביחס לעבירת נסיון השוד בנסיבות מחמירות.

רבות דובר ונכתב אודות חומרת עבירת השוד, ככלל, ובין היתר, נוכח הנזקים שמסבה היא לקורבנה - הן נזק גופני, הן נזק ממוני והן, וזה החמור מכל, הנזק והכאב הנפשי; ומכאן, גם הצורך בענישה מחמירה, לצורכי הרתעה ולמען השב לאזרח התמים את תחושת הבטחון האישי.

במקרה דנן, אמנם, לא הוסב למתלונן נזק ממוני ישיר ממעשיו של הנאשם בו, משלמרות נסיונותיו של זה לא עלה בידו גם לגזול מהמתלונן את כספו (ועל כן, גם לא הורשע בעבירת השוד המושלמת, אלא אך בעבירת נסיון שוד בנסיבות מחמירות). אך, וכאמור, לא היה זה על שום שהנאשם התחרט, תוך כדי פעולה, או חזר בו מכוונתו לשדוד את המתלונן, אלא רק על  שום שהמתלונן מנע זאת הימנו, בהיאבקו עימו וכשהוא מגונן על כיסי מכנסיו.

ברם, ופרט לנזק הגופני שהוסב למתלונן, הוכח במקרה זה, קונקרטית - וכעולה מהכרעת הדין - גם הנזק והכאב הנפשי.

המתלונן חש בושה והשפלה עמוקה מעצם נפילתו התמימה והנאיבית בפח אשר טמן לו הנאשם, בנצל זה את היכרותו עם המתלונן ואת תמימותו, וכך הצליח למשוך אותו לסור עימו הצידה, למקום חשוך, יחסית. כן אחז במתלונן פחד עמוק ומתמשך מפני הנאשם, ומפני מה שעלול זה לעולל עוד לו או לשני בניו, שנהגו, לעיתים, להגיע לאותו שוק, אף הם.

בעטיים של שני אלה, גם נמנע המתלונן מלהגיש תלונתו במשטרה, אלא רק כעבור כחודש וחצי, ובאותו יום בו הקדים הנאשם וניסה להדיחו בחקירה, היינו, להניאו מהגשת התלונה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ