אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גזר דין בתיק פ 8142/07

גזר דין בתיק פ 8142/07

תאריך פרסום : 19/05/2009 | גרסת הדפסה
פ
בית המשפט המחוזי באר שבע
8142-07
15/05/2008
בפני השופט:
נ.זלוצ'ובר

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד ודים סיגל
הנתבע:
סומך דוד
עו"ד בן-יהודה אהוד
גזר דין
  1. הנאשם הורשע על פי הודאתו, לאחר הסדר טיעון לעניין תיקונו של כתב האישום, בכתב אישום מתוקן בעבירה של הפקרה לאחר פגיעה בניגוד לסעיף 64א(א) לפקודת התעבודה, תשכ"א - 1961.

על פי עובדות כתב האישום, הנאשם ביום 14.9.06 בשעה 03:00, נהג ברכב ברח' יפה נוף באשקלון מכיוון המרינה לכיוון מרכז העיר. תוך כדי הנסיעה, הנאשם פגע עם חזית  רכבו בהולך הרגל, סלומון פפרמן ז"ל. כתוצאה מהפגיעה הולך הרגל הועף קדימה בכיוון הנסיעה של הנאשם ונפל על הכביש. כתוצאה מהפגיעה בהולך הרגל נופצו השמשה הקדמית והפנס הקדמי השמאלי של הרכב וכן נגרם עיקום במכסה המנוע.

הנאשם לא ניגש להולך הרגל לבדוק את מצבו, לא הגיש עזרה. הנאשם המשיך בנסיעה, עצר את רכבו כ- 100 מטרים מהמקום בו שכב הולך הרגל, וישב ברכבו פרק זמן מסויים ולאחר מכן המשיך בנהיגה לכיוון מרכז העיר, שם החנה את הרכב בחניית כורכר ליד המשביר.

הולך הרגל נפטר בסמוך לאחר התאונה, עקב הפציעות שנגרמו לו. הנאשם הסגיר את עצמו ביום 14.9.06 בשעות הערב, לאחר שנודע לו ששוטרים מחפשים אחריו.

  1. התובע ביקש לראות את המקרה בחומרה, שכן מדובר בשעת לילה והנאשם לא עשה דבר כדי לסייע למנוח ולא דיווח לאיש על האירוע. הנאשם ישב שם, חשב ונסע מהמקום. המשטרה חקרה עד ראייה שהיה במקרה במקום וכך הגיעה לשמו של הנאשם. התביעה סבורה, בהסתמך על פסיקה בנושא זה כי מדובר בעבירה שדבק בה פן שחיתות מוסרית, והיא עבירה מכוערת, קשה ובזויה.

התובע ציין, כי משפחת המנוח מסרה שקשה לה למסור עדות בבית המשפט, ובשמה הוא ציין, שהמנוח, עלה לישראל בשנת 1994 מרוסיה, עבד כטבח בחוף הים ונקטל עת שם פעמיו לביתו לאחר יום עבודה. המנוח הותיר אחריו שתי בנות. התובע ביקש להשית על הנאשם מאסר לריצוי בפועל, מאסר מותנה ופסילת רשיון הנהיגה לתקופה ממושכת.

  1. הסנגור ציין, שהנאשם לא גרם למותו של המנוח ולא אשם בתוצאה הטרגית. לדבריו: "כנראה המנוח, במעשה פזיזות רבתי נכנס לכביש למקום בו לא נראה טוב למשתמשי הדרך ובכך נגרמה התאונה הקטלנית. לאחר שהנאשם בוודאות לא היה אשם ולא אחראי לתאונה ולא לתוצאותיה ולא הייתה לו שום סיבה לברוח ולעזוב את המקום ולהפקיר בכך אדם פצוע".

עוד טען ב"כ הנאשם כי הנאשם חזר מעבודתו עייף. לדבריו, הוא לא ידע במפורש על הפגיעה ולכן עצר והתלבט מה לעשות. "הוא היסס לכאן או לכאן ולבסוף קיבל את ההחלטה. אני מסכים שיש כאן אדישות או עצימת עיניים". "הוא עשה טעות ועזב את המקום".הסנגור ציין שברגע שנודע לנאשם שמחפשים אותו, הוא התייצב והודה. התובע ציין שכשנודע לנאשם שהמשטרה מחפשת אותו, הוא אמנם התייצב והודה שנהג, אך לא הודה שפגע בהולך הרגל. לדברי ב"כ הנאשם, מדובר בנהג נדיר שנוהג 16 שנים ועברו כמעט נקי. עוד ציין הסנגור כי: "לא ידוע אם לא היה עושה מה שעשה לא בטוח שהמנוח היה בחיים היום".

לדברי ההגנה, יש להתחשב בכך שהנאשם הורשע בעבירה שהיא עבירה של מחדל ולא "עבירה פוזיטיבית או לקיחת סיכון או נהיגה פזיזה". כמו כן, יש להתחשב בנאשם לאור הודאתו בעובדות, לקיחת אחריות והבנת הפסול שבהתנהגותו.

לדברי הסנגור, עונש של מאסר בעבודות שירות חמור מדי בנסיבות המקרה ויש להסתפק, לאור העובדה שהנאשם מעורב פעם ראשונה בעבירה כזאת, במאסר מותנה.

כמו כן נטען, כי הנאשם מסייע להוריו החולים, שיש להתחשב בגילו ובנסיבותיו האישיות ובכך שהוא עוזר לכלכלת ביתו. הגם שההגנה מבינה שיושת עונש של פסילה, התבקש בית המשפט להבין את החיוניות של רישיון הנהיגה לנאשם ולאור העובדה שהפסילה כאן לא באה, לטענתה, בעקבות עבירות של סכנה ופגיעה בביטחון הציבור, יש להסתפק בעונש פסילה קצר.

  1. הנאשם הורשע בעבירה שעל חומרתה וכיעורה אין מחלוקת. ברע"פ 3626/01 שלומי ויצמן ו-2 אח' נ' מדינת ישראל, תק-על 2002(1), 198, נקבע:


"העבירה של הפקרה אחרי פגיעה - אמרנו זאת כבר - עבירה קשה ומכוערת היא. כולנו ידענו מה נזק יכול שייגרם לאדם בתאונת מכוניות - ...- והנה מוצאים אנו את הנוהג ברכב שהיה מעורב בתאונה נס על נפשו ומותיר את הנפגע מאחוריו מתפתל בייסוריו ואין מושיע. מעשהו זה של הנוהג הבורח פוגע בשורשי הסולידריות החברתית והאישית המינימלית לקיומה של חברה תקינה; בריחתו של הנהג מן המקום היא מעשה אנטי-חברתי ואנטי-מוסרי מובהק; וראוי הוא כי ייענש בכל חומר הדין".

עבירת ההפקרה נידונה בהרחבה בפסיקה ושם ניתן למצוא גם התייחסות למרבית טענות הסנגור שצוטטו לעיל. בע"פ 1977/05 דוד גולה נ' מדינת ישראל, תק - על 2006(4), 1025, נקבע:


"סעיף 64א לפקודת התעבורה הוא שעומד במרכז דיוננו. בשל חשיבותו, נביא את הוראותיו כלשונן:

64א. הפקרה אחרי פגיעה

(א) נוהג רכב המעורב בתאונה, והוא ידע, או שהיה עליו לדעת, כי בנסיבות המקרה עשוי היה להיפגע אדם, ולא עצר במקום התאונה, או קרוב לו ככל האפשר, כדי לעמוד על תוצאות התאונה, דינו - מאסר שבע שנים, עם קנס או ללא קנס, ובלבד שלא יוטל עליו מאסר-על-תנאי בין כעונש יחיד ובין כעונש נוסף ולא יינתן עליו צו מבחן.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ