אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גזר דין בתיק פ 8123/04

גזר דין בתיק פ 8123/04

תאריך פרסום : 04/09/2007 | גרסת הדפסה
פ
בית המשפט המחוזי באר שבע
8123-04
06/04/2005
בפני השופט:
רחל ברקאי

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד תהילה גלנטה
הנתבע:
עאיש בן איסמעיל תלאחמה
עו"ד ג'ולסון
גזר דין

1.                   הנאשם הורשע עפ"י הודאתו בכתב אישום מתוקן בעבירה של שהייה בלתי חוקית בישראל, עבירה לפי סעיף 12 (1) לחוק הכניסה לישראל התשי"ב - 1952, ובעבירה של סיכון חיי אדם בסיכון נתיב תחבורה, עבירה לפי סעיף 332 (2) לחוק העונשין  התשל"ז - 1977.

2.                   כתב האישום מלמד כי ביום 14.5.04 סמוך לשעה 10:15 נהג הנאשם, שהינו תושב הרשות הפלסטינית, ברכב טרנזיט מ.ר 08-376-14 (להלן: "הטרנזיט") בכביש, מכוון קיבוץ שומריה לקיבוץ להב, כשהוא שוהה בישראל ללא היתר שהייה כדין. סמוך לצומת להב התמקמו שוטרי מג"ב כשהם ישובים בכלי רכבם (להלן: "ג'יפ"). כאשר הבחין הנאשם בשוטרי המג"ב ביצע הוא פניית פרסה והחל להמלט ברכב הטרנזיט בחזרה לקיבוץ שומריה. השוטרים בג'יפ המג"ב דלקו אחר הנאשם וסימנו לו לעצור באמצעות מערכת הכריזה ובאמצעות הסירנה אך הנאשם לא ציית להוראותיהם והמשיך בהמלטותו. השוטר נאור אליהו, שנהג בג'יפ המג"ב, ניסה לעקוף את רכב הטרנזיט משמאל וכאשר ג'יפ המג"ב היה במקביל לרכב הטרנזיט הסית הנאשם את רכב הטרנזיט שמאלה לעבר ג'יפ המג"ב. התנגשות הטרנזיט, בו נהג הנאשם, בג'יפ המג"ב נמנעה אך בזכות כך שהשוטר נאור אליהו הצליח לבלום את הג'יפ. הנאשם המשיך לנהוג בטרנזיט במהירות רבה ובסמוך לצומת הכניסה לקיבוץ שומריה, ביצע פניית פרסה, פגע בתמרור ואז נעצר הטרנזיט. הנאשם יצא מהטרנזיט ונמלט רגלית. לאחר מרדף רגלי קצר נתפס הנאשם.

3.                   התביעה בטיעוניה לעונש ביקשה להשית על הנאשם ענישה כבדה ומחמירה אשר תשקף את מדיניות בתי המשפט הרווחת בעת האחרונה, באשר לעבירות של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה. את חומרת היתר מבקשת התובעת ללמוד מהרשעותיו הקודמות של הנאשם בעבירות של שהייה בלתי חוקית בישראל ועבירות אחרות.

4.                   מאידך, ביקשה הסניגורית לאבחן בין הפסיקה השונה שניתנה בעת האחרונה על ידי בית המשפט העליון, בעבירות של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה וטענה כי אין הנסיבות בתיק זה מצביעות על ביצוע העבירה בנסיבות חמורות, אשר יצדיקו הטלת ענישה מחמירה. הסניגורית הצביעה על נסיבותיו האישיות של הנאשם, כפי שמפרט שירות המבחן בתסקירו ועל העובדה כי לא קיימת כל ראיה המלמדת כי הנאשם נכנס לתחומי מדינת ישראל כדי לבצע עבירה פלילית. לדבריה העבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה נעברה על ידי הנאשם רק בשל הנסיבות אליהן נקלע והן רצונו של הנאשם להמלט מן השוטרים מהם חשש בהיותו שוהה בלתי חוקי. לדבריה, המדובר באדם צעיר, אב לשלושה ילדים, אשר את בנו הצעיר לא זכה לפגוש מאחר וזה נולד בעת שהייתו במעצר. הסניגורית הוסיפה וציינה כי בעצם הודאתו של הנאשם בכתב האישום המתוקן היה משום קבלת אחריות למעשים ויש לזקוף לזכותו כי חסך מזמנו של בית המשפט ומזמנם של העדים, בכך שהודה בהזדמנות הראשונה לאחר שתוקן כתב האישום ונמחקו ממנו חלק מסעיפי האישום.

5.                   על סלידתו של בית המשפט מן התופעה הבריונית החמורה אשר פשטה בשנים האחרונות, בפרט במחוז הדרום, בה שועטים נהגים עם כלי רכבם בכבישים הסואנים בבריחה מאנשי החוק, תוך סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, נכתב רבות. תרומתו של בית המשפט במלחמה  כנגד תופעת העבריינות הנדונה, הינה בדרך של הטלת ענישה מחמירה וזאת כדי להשיג מסר הרתעתי ראוי.  ואכן, בפסיקה אחרונה שניתנה על ידי בית המשפט העליון, בע"פ 5536/04 אנואר אלסאנע נ' מדינת ישראל (טרם פורסם) ובע"פ 2410/04 מדינת ישראל נ' סלמאן אבו אלקיעאן, נקט בית המשפט העליון בגישה מחמירה בכך שבמקרה הראשון החמיר בענישה בגין עבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה ומעמיד אותה על ארבע שנים ובמקרה השני מאשר עונש מאסר של 55 חודשים בגין ביצוע עבירה זו. אלא שכל מקרה יש לבחון לנסיבותיו שכן ענישה הינה תמיד ענישה אינדבידואלית. (ראה: ע"פ 289/91 פלוני נ' מדינת ישראל , פ"ד ל"ה (4) 442 )

6.                   במקרה שבפני, יש להדגיש כי המרדף אשר התנהל אחר כלי רכבו של הנאשם היה בדרך צדדית מחוץ לעיר, מבלי שנוצר סיכון של משתמשים אחרים בדרך, פרט, כאמור לעיל, לסיכון שוטרי המג"ב , סיכון אשר כמובן אין להקל ראש בו. יש לומר כי נהיגת הנאשם לא התאפיינה בנהיגה פרועה, רציפה ולאורך זמן רב, כי אם בניסיון קצר זמן להמלטות מהשוטרים ובמקרה אחד בלבד שבמהלכו הסית הנאשם את רכבו לעבר ג'יפ השוטרים. בפועל, לא נגרמה כל פגיעה פיזית לכלי רכבם של השוטרים ואף לא לשוטרים עצמם. ניתן לומר כי למרבית מזלו של הנאשם הסתיים המרדף ללא נפגעים בגוף וללא נזקים לרכוש. נסיבות מקרה זה יש לאבחן מהמקרים אשר נדונו בבית המשפט העליון, כמפורט לעיל, שם דובר על מרדף מתמשך של כלי רכב משטרתי אחר כלי רכבם של הנאשמים, בחוצות העיר, תוך סיכון המשתמשים האחרים בדרך ואף תוך פגיעה בפועל בשוטרים אשר ביקשו לעצור את כלי הרכב.  לאבחנה זו בנסיבות הענין יש לתת את הדעת.  כמו כן נתתי דעתי גם לעובדה כי הנאשם חסך מזמנו של בית המשפט והודה בהזדמנות הראשונה.

יחד עם זאת, אין להתעלם מהרשעותיו הקודמות של הנאשם. לנאשם הרשעות קודמות בעבירות רכוש ובעבירה של שהייה בלתי חוקית בישראל, כאשר כנגד הנאשם תלוי ועומד מאסר על תנאי בר הפעלה בגין עבירה של שהייה בלתי חוקית בישראל. הגם כך לא היה בכך כדי להרתיע את הנאשם מלחזור ולהכנס לתחומי מדינת ישראל ואין אלא ללמוד מכך כי לנאשם אין כל מורא גם לא מורא הדין. חומרת יתר יש לייחס לתעוזת הנאשם, עת סירב לציית להוראות השוטרים, אשר סימנו לו לעצור את כלי רכבו, והוסיף ונסע בצורה מסוכנת, כשהוא מסית את כלי רכבו לעבר ג'יפ המג"ב ומודע לאפשרות ההתנגשות ברכב המג"ב ולתוצאה האפשרית מהתנגשות שכזו. רק בנס לא הסתיים הארוע בפגיעה בנפש.

7.                   לאור כל האמור לעיל ובאיזון כל השיקולים הנני סבורה כי אין זה המקרה בו יש למצות את  הדין עם הנאשם כפי שנקט בית המשפט העליון בע"פ 2410/04 לעיל, ואני מטילה עליו את העונשים הבאים:

א.      אני מפעילה את המאסר על תנאי  בן 8 חודשים שהושת על הנאשם בת.פ 2616/98 בית משפט שלום באר שבע, בגין עבירה של שהייה בלתי חוקית בישראל.

ב.      אני מטילה על הנאשם עונש מאסר ל - 30 חודשים.

ג.        המאסרים הנ"ל ירוצו בחופף ובמצטבר באופן שהנאשם ירצה  עונש מאסר בפועל של 36 חודשים החל מיום 14.5.04.

ד.      מאסר על תנאי ל - 12 חודשים והתנאי שהנאשם לא יעבור עבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה תוך 3 שנים מיום שיחרורו.

ה.      מאסר על תנאי ל- 6 חודשים והתנאי שהנאשם לא יעבור עבירה של כניסה לישראל שלא כדין תוך 3 שנים מיום שיחרורו.

זכות ערעור תוך 45 יום לבית משפט העליון

ניתן היום כ"ו ב אדר ב, תשס"ה (6 באפריל 2005) במעמד הצדדים

רחל ברקאי, שופטת

008123/04פ  055 בת-שבע

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ