אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גזר דין בתיק פ 8119/04

גזר דין בתיק פ 8119/04

תאריך פרסום : 02/10/2007 | גרסת הדפסה
פ
בית המשפט המחוזי באר שבע
8119-04
13/01/2005
בפני השופט:
ח. עמר

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד י. עטר
הנתבע:
אלעמראני אחמד (ת.ז.3- 02613317)
עו"ד אביטל ערן
גזר דין

הנאשם הורשע, על פי הודאתו - ולאחר תיקון כתב האישום - בעבירת קבלת רכב גנוב, לפי סעיף 413 לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן:" החוק") ובעבירת סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, לפי סעיף 332 (2) לחוק.

1.         נסיבות ביצוע העבירות האמורות - כמפורט בעובדות כתב האישום המתוקן, ואשר בהן הודה הנאשם, כאמור - הן כדלהלן:

בתאריך 9.5.04 נסעו הנאשם ואחר לאשדוד, ושם קיבלו לידיהם רכב צבאי מסוג "טויוטה", אשר נגנב קודם לכן, בעת שחנה בתחנת הרכבת באשדוד (להלן:" הרכב הגנוב"). משם נהג הנאשם ברכב הגנוב, כשפניו דרומה, ובשלב מסויים הבחינו בו שני שוטרים - שעקבו אחריו בהיותם ברכב משטרתי שכור (להלן:" הרכב המשטרתי") - כשהוא חולף את צומת בית קמה, וממשיך דרומה. משהבחין הנאשם, כי שוטרים אלה עוקבים אחריו, פתח בנסיעה מהירה בכביש 40, ולפתע, סטה ימינה אל שטח עפר שבין אותו כביש לבין רהט. שני השוטרים ברכב המשטרתי דלקו אחריו והורו לו לעצור, באמצעות הפעלת אור כחול והיבהוב אורות. אולם, הוא לא שעה להוראה והמשיך בנסיעה פרועה ומהירה לעבר רהט, ובהיכנסו לרהט נסע על הכביש הראשי שביישוב במהירות - תוך שהוא עוקף כלי רכב, מימין וגם על שולי הכביש - וחצה בתוך הישוב, צמתים במהירות, ובכוונה לפגוע בנוסעים או בכלי רכב או לסכן את בטיחותם, וכשאת אחד הצמתים חצה הוא במהירות בעת שטנדר נסע בה כדין, וזה האחרון נאלץ לבלום בלימת חרום, ורק כך הצליח זה להימנע מהתנגשות הנאשם בו. משם המשיך הנאשם בנסיעה המהירה והפרועה -  תוך עקיפת כלי רכב מימין - אל עבר הולכי רגל שצעדו בכביש, ואלה נאלצו לנוס לצדדים כדי להימנע מפגיעת הנאשם בהם. כל זאת, במטרה להימלט מהשוטרים שדלקו אחריו באותו רכב משטרתי.

בשלב מסויים - ולאחר שביצע מספר פניות חדות, וכשהרכב המשטרתי ממשיך לדלוק אחריו - ביצע הנאשם פנייה שמאלה בתוך שכונה, נסע לאחור ופגע בחוזקה בחזית הרכב המשטרתי, ועקב כך,  ניזוקו שני כלי הרכב; ואו אז, ורק אז, יצא הנאשם מרכבו, אך המשיך להימלט, רגלית, מהשוטרים. אחד השוטרים רדף אחריו, תוך שהוא מזדהה כשוטר,  אך  הנאשם  נמלט  הימנו  תוך  ריצה בין  חצרות  הבתים,  וכך  חמק  מהשוטר

(עד שלבסוף נתפס, בשלב מסויים, ונעצר).

2.         טרם הטיעונים לענש - ולבקשת הסניגור - הוריתי על הגשת תסקיר שירות המבחן אודות הנאשם.

            מהתסקיר שהוגש (מיום 25.11.04) עולה, כי הנאשם - תושב רהט, בן 30, נשוי ואב לתינוק בן מספר שבועות - סיים 12 שנות לימוד; ולדבריו, היה אחד הראשונים, מקרב בני היישוב, שזכה בתעודת בגרות. אחר תום לימודיו - כך, לדבריו - עבד כנהג משאית שכיר, ובמשך כשנתיים וחצי עד למעצרו (בקשר עם תיק זה) היה מחוסר עבודה קבועה וניסה למצוא פרנסתו בעבודות מזדמנות. הוא נישא לפני כ - 3 שנים, ובמהלך מעצרו זה, נולד לו בנו הבכור.

            לדבריו, חשוף הוא במעצרו זה להתנכלויות אלימות מצד אסירים אחרים; ולדעת שירות המבחן, נראה כי ייתכן ויש דברים בגו, נוכח התרשמותו מהנאשם כבעל אישיות חלשה וילדותית, וככזה, מתקשה הוא להתמודד עם "כללי המשחק" במעצר.

            בהתייחסו לעבירות נשוא תיק זה - מודה הנאשם בהן ונוטל אחריות עליהן, ותוך שהסביר, כי נוכח מצוקתו הכלכלית הסכים להעביר את הרכב הגנוב (כאמור בכתב האישום) לרהט, תמורת 500 ש"ח, וכשהבחין בשוטרים עוקבים ודולקים אחריו החל להימלט. הוא גם הביע חרטה על מעשיו, ולדבריו, היה בתקופת מעצרו זו משום תשלום מחיר משמעותי מצידו, ואמצעי להפקת לקחים.

            בסיכומו של תסקיר זה, המליץ שירות המבחן להשית על הנאשם "ענישה מוחשית" שתבהיר לו את המחיר על מעשיו, ואשר תציב גבולות בפניו בעתיד. אך - ויחד עם זאת, ונוכח קשייו בהתמודדות עם תנאי המעצר (המאסר) - מומלץ גם שלא להחמיר עימו, מבחינת משך תקופת המאסר.

3.         לדידנו, בצדק ביקש ב"כ המאשימה להצביע על האירוע נשוא העבירות הנדונות, כעל עוד דוגמא מובהקת המשמשת ביטוי לאותה תופעה קשה, אליה נדרש בימ"ש זה במותבים שונים (ובכללם, מותב זה, בעשרות תיקים שנדונו בפניו) ואשר הפכה ל"מכת איזור" ברחבי הנגב.

            המדובר הוא - כך, בתמצית - במרדפים המתנהלים, כמעט דבר יום ביומו, על ידי המשטרה, אחר עבריינים צעירים, אשר, ובין היתר, נוסעים ברכביהם בחוצות עיר ובכבישים בינעירוניים, בפראות, תוך יצירת סיכון ממשי לשלומם, בריאותם וחייהם של נוסעים והולכי רגל; ותוך ביצוע, כמעט, כל עבירת תנועה אפשרית, ובכלל זה: דהירה במעברי חצייה ובצמתים; עקיפות מימין; חציית רמזורים באור אדום; נסיעה בניגוד לכיוון התנועה, לרבות, באיזורים המאוכלסים; נסיעה מהירה בקירבת הולכי רגל; נסיעה על מדרכות; גרימת בלימות חרום בכבישים עמוסים או בצמתים; ועוד כיו"ב.

            מרדפים אלה, מתפתחים, על פי רוב, במטרה לעצור נהגים אשר זה מקרוב ביצעו עבירה, כזו או אחרת - אם עבירות חמורות (כגון; גניבת רכב, או וככלל, עבירות בכלי רכב, ועוד); ואם, ולעיתים, אף עבירות שאינן מן החמורות במיוחד, ואף על פי כן, מסרבים אותם נהגים לעצור, וכך גורמים הם להתפתחות מרדפים אחריהם, המעצימים לכדי אותה נהיגה פראית, כמתואר.

לשיא חומרתה - כך לעיתים רבות, מגיעה הנהיגה הפראית ממין זה, שעה שאותם נהגים לא בוחלים גם בניסיון פגיעה מכוונת בשוטרים הרודפים אחריהם, ותוך סיכון חייהם וגופם - אם, ובין היתר, ע"י ניסיון ניגוח הניידות המשטרתיות במהלך המרדף, ואם גם בשועטם, היישר, לעבר שוטרים במחסומים שהציבו אלה בדרכם של עבריינים נמלטים אלה, כדי לשים קץ להשתוללותם - והכל כדי להימנע ממעצרם ולחמוק מידי השוטרים ומיד החוק. בהתנהגות זו של פורעי חוק אלה כלפי שוטרי משטרת ישראל, הממונים והאמונים על אכיפת החוק והשלטתו, יש גם משום קריאת תגר על שלטון החוק, שאין להשלים עימה.

            ואמנם, ולאחרונה, נדרש גם בית משפט העליון לתופעה זו, בפסק דינו מיום 11.11.04 בע.פ. 2410/04 ( מדינת ישראל נ. סלמאן אבולקיען) - במסגרת ערעור על גזר דין של מותב אחר בבית משפט זה - ובו הנחה והורה להחמיר בעונשיהם של נאשמים כאלה, מעבר לרמת הענישה שננקטה, עד כה , על ידי מותבים שונים של בית משפט זה, ואשר - כך בלשון בית משפט העליון בפסק דין זה - "ספק, אם רכיב ההרתעה זכה בה למענה הולם".

            בפסק הדין האמור נידון עניינו של נאשם, אשר - ובעקבות אי ציות להוראות שוטרים לעצור את רכבו - נתפתח אחריו מרדף (מסוג המרדפים, כאמור לעיל) שבמהלכו סיכן חיי אדם; ובשלב מסויים - וכשתנאי הדרך אילצוהו לעצור את ריכבו - זינקו שני שוטרים לעברו כדי ללוכדו, אך הוא התעשת עד מהרה, וחידש את נסיעתו, תוך שהוא גורר עימו ברכבו, ואגב כך, אותם שני שוטרים, שאחד מהם נחבל בכף רגלו, כתוצאה מפגיעה של אחד מגלגלי רכבו של הנאשם ברגלו של אותו שוטר.

            על יסוד אותה הנחייה בדבר רמת הענישה הראויה, כאמור - ואשר מהווה למעשה הכתבה (ובלשון בית המשפט: "אנו מכתיבים (כי) תיושם על ידי ערכאות קמא"; ההדגשה שלנו - ח.ע.) - החמיר בת המשפט העליון בעונשו של אותו נאשם; ובין היתר, העלה אותו (מ- 24 חודשי מאסר) ל- 4 שנות מאסר בפועל; ותוך שראה להוסיף גם, כי אין זה מדרכה של ערכאת ערעור למצות את הדין עם נאשם.

            אלא שיחד עם זאת - וכפי שכבר הספקתי להביע עניות דעתי במספר גזרי דין שיצאו מתחת ידי, לאחר צאת פסה"ד הנ"ל של ביהמ"ש העליון - יש, אמנם, בפסה"ד הדין האמור משום הנחייה, חד משמעית, שמחוייבים אנו בה, בדבר נקיטת ענישה מחמירה יותר בסוג זה של עבירות, במסגרת התופעה הנדונה; ומצווה זו של ביהמ"ש העליון עלינו לכבד. אך - כך ראיתי לפרש את פסה"ד האמור -  יש, אכן, בהנחייה ובהכתבה זו כדי להתוות דרך ומדיניות, מן הפן העקרוני של דברים, וכנקודת מוצא. אך, עדיין, אין בכך משום הנחייה גורפת או משום כוונה לפטור אותנו מן החובה הבסיסית, שביסוד תורת הענישה, ולפיה יש לבחון כל מקרה ומקרה על פי נסיבותיו, וכמתחייב מעקרון האינדיווידואליזציה של הענישה.

4.         ומן הכלל אל הפרט, ובהתייחס לאירוע דנן. אמנם -  ואף שכבר נדרשתי לאירועים עוד יותר חמורים, במסגרת התופעה הנדונה - הרי, שאין ספק, כי האירוע דנן הינו מן החמורים שבהם, וכזה הנושא מאפיינים חמורים ומובהקים שבתופעה האמורה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ