אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גזר דין בתיק פ 8083/05

גזר דין בתיק פ 8083/05

תאריך פרסום : 09/10/2007 | גרסת הדפסה
פ
בית המשפט המחוזי באר שבע
8083-05,8291-04
03/01/2006
בפני השופט:
רחל ברקאי

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד תהילה גלנטה
הנתבע:
1. מוחמד בן עבדאללה אבו גליון
2. אבו טהה אלמכאוי

עו"ד ערן אביטל
עו"ד אלון ג'וליאן
גזר דין

1.                   גזר הדין ניתן במאוחד בת.פ. 8192/04 ובת.פ. 8083/05 וזאת לאחר שאוחדו כתבי האישום כנגד הנאשמים אשר הואשמו בגין מעורבותם באותה פרשה.

2.                   הנאשמים הורשעו על פי הודאתם בכתב האישום המתוקן בעבירה של ניסיון לשוד בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 403 +31 לחוק העונשין התשל"ז - 1977 (להלן : " חוק העונשין").

3.                   כתב האישום המתוקן מציין כי בין הנאשם מוחמד אבו גליון לבין עזרא "פרימו" שלום (להלן: "המתלונן") נתגלע סכסוך כספי.  ביום 11.11.04 בסמוך לשעה 12:00 באזור התעשייה "עמק שרה" בבאר שבע, עקבו הנאשמים אחרי המתלונן שנסע באותה עת בכלי רכב מסוג "מרצדס",  בה נהג באותה עת נהג בשם ליאור בר. במקביל סייע לנאשמים אדם אחר, אשר אף הוא עקב אחר כלי הרכב המרצדס, כשהוא נוהג בכלי רכב מסוג מיצובישי פג'רו.  בשלב כלשהו עקף האחר את כלי רכב המרצדס, וחסם את דרכו תוך שהוא מתקרב אל כלי הרכב בנסיעה לאחרו. במקביל נגחו הנאשמים באמצעות כלי רכבם בצידו האחורי של כלי רכב המרצדס, והוסיפו וחסמו את כלי רכב המרצדס משמאל באופן שמנע את אפשרות המשך נסיעתם. באותה עת יצאו הנאשמים מכלי רכבם ופנו אל כלי רכב המרצדס. אבו גליון פנה לחלון בצד בו ישב ליאור הנהג, ואבו טהה פנה לחלון לצד בו ישב פרימו. אבו גליון שאל את פרימו "איפה הכסף?" והורה לו למסור לידיו את התיק עם הכסף. או אז הכניס את ידו לתוך כלי הרכב בניסיון להוציא את מפתחות כלי הרכב וכדי לנטרל את הרכב. ליאור סובב את ההגה על מנת למנוע מאבו גליון להוציא את מפתחות הרכב כשהוא נאבק עמו. משלא צלח פנה לצד בו ישב פרימו ודרש ממנו לצאת מכלי הרכב על מנת שיוכל לדבר איתו. פרימו סרב לעשות כן. או אז תקפו אותו הנאשמים והכו בו בנסיון לפגוע בו ולגנוב ממנו כסף, כשבשלב כלשהו אף איים אבו גליון על המתלונן באמצעות סכין. ליאור הנהג הצליח לשלב את הילוך כלי הרכב לאחור  ומיד לאחר מכן הצליח להימלט עם כלי הרכב ובו פרימו מהמקום.

4.                   יש לציין כי כתב האישום תוקן לאחר שנמצאנו בעיצומה של פרשת התביעה ולאחר שמיעת חלק ניכר מן הראיות לרבות שמיעת עדותו של המתלונן, אשר נחקר ארוכות. כתב האישום המקורי החיל עוד שני אישומים כמו גם אירוע נסיון השוד תואר בנסיבות חמורות ביותר המייחסות בין השאר לנאשמים קשירת קשר לשדוד את המתלונן וגרם הזק בזדון.

5.                   התביעה בטיעוניה לעונש ביקשה להדגיש את חומרת המעשים המלווים את  האירוע, בפרט העובדה כי הנאשמים לא חששו מלבצע אירוע אלים שכזה לאור יום באופן המלמד על זילותם כלפי המתלונן ונהגו. התביעה לא חלקה על העובדה כי בין אבו גליון לבין פרימו היה סכסוך כספי קודם אך לא ראתה בכך כל הצדקה למעשים. התובעת הדגישה את האימה אותה הטילו הנאשמים על המתלונן ועל נהגו ליאור, אשר זמן קצר לאחר האירוע ועקב פחדו מן הנאשמים עזב את הארץ למקום מסתור. המאשימה הפנתה לעדותו של פרימו אשר תאר בעדותו את הפחד והאימה שהטילו עליו הנאשמים ולנוכח כל אלו ביקשה כי יושת על הנאשמים עונש מוחשי לתקופה משמעותית אשר יהווה בבחינת גמול ראוי למעשיהם כמו גם מרתיע.

6.                   בעניינו של אבו גליון נשמעו ראיות לעניין העונש. לדוכן העדים באו לא מעט עדים אשר דיברו בזכות הנאשם אשר שינה דרכיו מן העבר והחל לעסוק בפעילות התנדבותית לטובת הקהילה בין השאר, מתן בסתר לטובת נזקקים כמו גם עידוד בני נוער מקרב הקהילה הבדואית, עליה נמנה אבו גליון, להתגייס לצה"ל לשם תרומה ועשייה לטובת מדינת ישראל. כמו גם, כאמצעי לסלול בפני נוער זה מסלול לחיים נורמטיביים.

בא כוחו הציג בפני אישורים ומכתבי הוקרה רבים המעידים כולם על תרומתו לחברה, הן במישור הכספי והן במישור החברתי, הן בקרב בני קהילתו ואף בקרב בני הישוב "עומר", הנמצא בשכנות למקום מגוריו. עוד העיד אחיינו של הנאשם אשר סיפר כי הייתה בעיה כספית לנאשם עם משפחה אחרת מאיזור הדרום ולאחר שהנאשם נעצר התגייסה כל המשפחה וסילקה את החוב לאותה משפחה.

אבו גליון ביקש אף הוא לומר דברים. בפתח דבריו חזר והביע חרטה עמוקה על מעשיו. בהמשך ביקש הוא לומר דברים הנוגעים לנסיבות אשר הביאו אותו לבצע את המעשים כמפורט בכתב האישום. הייתה זו בבחינת גרסתו העובדתית לנסיבות האירוע. סיפר הנאשם כי הוא מכיר את המתלונן פרימו מאז 1999, אז שכר ממנו חנות, ומאוחר יותר מכר לו את חלקו במסעדה שהיתה לו בתל אביב, ומאז היה הוא עמו בקשרים עסקיים. לדבריו במהלך שנת 1999 פנה אליו פרימו וביקש ממנו הלוואה. הנאשם, אשר ראה במתלונן אדם שניתן לסמוך עליו, גייס עבורו, לבקשתו, מבני משפחתו, סך של 450,000 ש"ח אותו אמור היה המתלונן להחזיר בתום תקופה של שנתיים בתוספת סך של 50,000 ש"ח. לדבריו, בתום התקופה כאשר בושש המתלונן מלהחזיר את החוב פנה אליו הנאשם פעם אחר פעם וזה פטר אותו בלך ושוב כשהוא מפטיר כלפיו כי אין לו כסף וכי כשיהיה לו הוא יתן לו. הנאשם חזר והדגיש את חשיבות מילת הכבוד עליה סמך ואת המצוקה בה עמד אל מול משפחתו ממנה לווה את הכספים עבור המתלונן. לדבריו, בשלב כלשהו בשנת 2001 החל הוא לקבל איומים מאותם בני משפחה אשר לוו לו את הכספים, ואשר סברו כי הוא לקח לעצמו את הכספים ואין הוא מעוניין בהשבתם. האיומים תכפו עד אשר אשתו דאז, יחד עם שני ילדיו הקטינים בחרו לעזוב את ביתם ועברו להתגורר אצל בני משפחתה במרכז הארץ.   מספר הנאשם, כשהוא נרגש עד דמעות,  כי יום אחד התקשרה אליו אשתו בזעקות שבר וסיפרה לו כי בעת שישבה יחד עם הילדים לאכול  במסעדה בעיר לוד, עצר לידם כלי רכב מתוכו ירד אדם רעול פנים עם נשק אוטומטי וירה למוות בבנו הקטין בן ה-4.5 לדבריו אירוע זה שבר אותו נפשית והוא הסתגר בביתו ימים ארוכים. באותה עת, במהלך שנת 2002, המשיך הוא לקבל איומים מבני המשפחה אשר הלוו כספים כשהם אומרים לו כי מה שקרה לילד שלו יקרה גם לו. לדבריו, כשחזר ופנה אל המתלונן זה המשיך וביקש ממנו כי ימתין.

או אז נשפט הוא בגין תיק אחר לעונש מאסר מאחורי סורג ובריח. לדבריו, באותה עת ניצל הוא את שהותו בכלא לעשיית חשבון נפש עם עצמו ובין השאר הגיע לכלל החלטה כי יצא הוא מעולם הפשע ויחייה חיים נורמטיביים. לאחר שהשתחרר מהכלא התחיל לעבוד באולם אירועים והחל בעשייה התנדבותית למען הקהילה.

בשנת 2004 קיבל הוא מידע מתחנת משטרת עיירות כי קיימת סכנה לחייו וכי עומדים לפגוע בו. או אז החל להסתובב עם מאבטח ובמקביל חזר ופנה אל המתלונן על מנת שיחזיר את החוב הכספי. לדבריו המתלונן דחה אותו בלך ושוב ואף בשלב מסויים החליף את מספר הטלפון שלו באופן שלא ניתן היה עוד להשיג אותו.

או אז, באחד מן הימים בעת שנסע יחד עם בא כוחו ברחוב בעיר באר שבע נצמד לכלי רכבו כלי רכב אחר, מתוכו הוציא את גופו אדם רעול פנים וירה מספר יריות לעברו. לדבריו רק בנס הוא ובא כוחו לא נפגעו.

אשר למפגש עם המתלונן, נשוא כתב האישום, מציין הנאשם כי באותו יום בעת שהיה באזור התעשייה בעמק שרה הבחין הוא במתלונן כשהוא נוסע בכלי רכב מסוג מרצדס, אשר להערכתו שווה סך של 600,000 ש"ח. או אז, עברה במוחו המחשבה כי זו הזדמנות  לדבר עמו ולדרוש ממנו את החזר החוב. הנאשם חזר והדגיש כי לא הייתה לו כל כוונה לפגוע במתלונן וכי היה זה המתלונן אשר התגרה בו. לדבריו כשדרש את הכסף אמר לו המתלונן כי הכסף בתיק אולם בפועל התיק היה ריק והמתלונן אף הפטיר לעברו כי הלוואי שהיו הורגים אותו הבדואים וכך היה הוא מתפטר מהחוב. לטענתו מדברים אלו  הבין כי אין למתלונן כל כוונה לשלם את החוב  וכי כשם שרצחו את בנו הקטין כך מסוגלים הם לפגוע בו וכי חייו מצויים בסכנה מוחשית. או אז התפרץ לעברו והיכה בו.

הנאשם חזר וביקש כי תינתן לו ההזדמנות לפתוח דף חדש בחייו ולהמשיך בעשייה למענו ולמען בני משפחתו כמו גם להמשיך ולתרום לקהילה כפי שעשה ערב האירוע. לדבריו לאחר שבני משפחתו סייעו בידיו והחזירו את החוב הכספי לבני המשפחה האחרים יכול הוא להמשיך בחיים בטוחים וחופשיים.

7.                   ב"כ הנאשם 1 חזר ומיקד את הדברים, הנוגעים למרשו, כשהוא מוסיף את מילות התיאור שלו הנוגע לאירוע הירי אשר בוצע לעברו ולעבר הנאשם ברכבו בו נסע במקרה.  הסניגור הפנה את בית המשפט לתסקיר שירות המבחן אשר גולל את נסיבותיו האישיות של הנאשם וכן להתרשמות שירות המבחן כי התרשם שהאירוע  הנו תולדה של מצוקה רגשית קשה. הסניגור טען כי אין זה המקום בו יש למצות את הדין עם הנאשם וכי לא נסתם הגולל על הנאשם מלאמץ סגנון חיים נורמטיביים ןיש לאפשר לו לעשות כן. לפיכך ביקש הסניגור כי בית המשפט יסתפק בתקופת המעצר אותה ריצה הנאשם עד היום כ- 9 חודשים לערך, כמשקפת את העונש הראוי בנסיבות הענין.

8.                   ב"כ הנאשם 2 הדגיש בטיעוניו לעונש את השינוי המהותי שנעשה בכתב האישום המקורי לצורך גיבוש כתב האישום המתוקן ובפרט ביחס לחלקו של הנאשם 2. לדבריו יצא הנאשם 2 לסייע לנאשם 1 בפרט לנוכח סיגנון הדיבור של המתלונן כלפי הנאשם 1 ובפרט דברי המתלונן כי לא איכפת לו שירצחו את הנאשם 1.  הסניגור הדגיש כי היה כאן ניסיון לגבות חוב ולא אירוע של שוד אלים  של אדם תמים. הסניגור הדגיש כי הנאשם 2 יושב במעצר מזה כ- 13 חודשים, שלחובתו רק הרשעה קודמת אחת וכי יש להסתפק בתקופה זו לצורך הענישה הראויה.

9.                   שירות המבחן לא בא בכל המלצה טיפולית בעניינו של הנאשם 1 והוא חזר וציין כי הנאשם, על רקע מצוקה רגשית קשה, בחר בדרך לא נורמטיבית לפתור את בעיותיו.  אשר לנאשם 2 גם כאן לא בא שירות המבחן בכל המלצה טיפולית כשהוא ממליץ כי יושת על הנאשם עונש מוחשי אשר יהא בו כדי להבהיר לו את חומרת מעשיו.

10.               גרסתו של הנאשם 1, אשר בין השאר לאורה גובש הסדר הטיעון האמור, אכן שפכה אור על נסיבות האירוע. אמנם, אין בעובדת קיומו של חוב מצד המתלונן כלפי אבו גליון כדי להצדיק את המעשים בהם נמצאו הנאשמים מעורבים, אך יש גם יש להבין מהיכן באו הדברים. אין בית המשפט גוזר את דינו של נאשם בחלל ריק כי אם לאור מכלול עובדתי אשר בא בפניו כמו גם נסיבותיו של האדם העומד בפניו. במקרה דנן ניתן היה להבין כי הטרגדיה הקשה אשר פקדה את אבו גליון כמו גם בנסיבות בהן נרצח בנו הקטין, בשל אותו חוב ובנסיבות בהן חייו נמצאו בסכנה מוחשית, איבד הוא את עשתונותיו לנוכח המפגש המקרי עם המתלונן, אשר אף הוסיף והתגרה בו. ניתן לומר כי הייתה זו התפרצות זעם לאחר שבמשך שנתיים ארוכות חייו לא היו חיים. אין בדברי אלו כדי לתת כל לגיטימציה למעשים החמורים אותם ביצעו הנאשמים כי אם כדי לשים את הדברים בתוך המסגרת הראויה בה ימדד העונש הראוי אותו יש להשית על הנאשמים.

11.               לנאשם 1, מוחמד אבו גליון הרשעות קודמות רבות. את דרכו העברינית החל עוד בהיותו נער בשנת  1992. וצבר לחובתו הרשעות ב- 14 תיקים פליליים שנדונו בעניינו,  בעבירות רכוש, שעיקרן התפרצויות לכלי רכב ולבתים, עבירות שבל"ר, עבירות אלימות, סחיטה באיומים ותקיפת שוטר.  אין חולק כי כנגד הנאשם תלוי ועומד מאסר על תנאי בר הפעלה  מכוח ת.פ. 5/02 (בית משפט שלום באר שבע). שם הורשע הנאשם, על פי הודאתו, בעבירה של סחיטה באיומים בכך שאיים על המתלונן באומרו כי אם לא ישלם לו כסף יכניס אותו מתחת לאדמה. ביום 6.7.03 הושת על הנאשם עונש מאסר בן 11 חודשים וכן מאסר מותנה בן 12 חודשים בגין כל עבירת פשע.

התביעה טוענת כי ניתן להפעיל את עונש המאסר המותנה אשר הושת על הנאשם        בת.פ. 1657/03 (בית משפט שלום באר שבע), שם הורשע הנאשם בעבירה של איומים כלפי עובדים במלון בו התגורר כשהוא מפר בכך את הוראת בית המשפט. על הנאשם הושת עונש מאסר אשר ירוצה בעבודות שירות אולם לנוכח העובדה כי הנאשם לא התייצב לביצוע העבודות ריצה הנאשם עונש זה מאחורי סורג ובריח. כאמור, על הנאשם הושת  עונש מאסר מותנה, של 8 חודשים, בגין עבירת איומים, והתביעה טענה להפעלתו של התנאי בטענה כי עבירת האיומים הנה רכיב מיסודות העבירה בה הורשע הנאשם.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ