אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גזר דין בתיק פ 8076/05

גזר דין בתיק פ 8076/05

תאריך פרסום : 25/09/2007 | גרסת הדפסה
פ
בית המשפט המחוזי באר שבע
8076-05
26/04/2006
בפני השופט:
ח. עמר

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד טל אדיר כהן
הנתבע:
לבנון גדי
עו"ד קידר עדי
גזר דין
  1. הנאשם (רווק, בן 29 כיום) הורשע, על פי הודאתו - בעקבות הסדר שהושג בין הצדדים בעיצומה של פרשת ראיות התביעה, ואשר לפיו תוקן כתב האישום המקורי - בעבירות הבאות: " חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, לפי סעיפים 333, 335 (א) (2), ו- 34 א' (א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן:" החוק"); תקיפה בנסיבות מחמירות,לפי סעיפים 379, ו - 382 (א) לחוק; איומים, לפי סעיף 192 לחוק; תקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו, לפי סעיף 273 לחוק; העלבת עובד ציבור, לפי סעיף 288 לחוק; הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, לפי סעיף 275 לחוק; ו שתי עבירות היזק בזדון לרכוש, לפי סעיף 452 לחוק.
  1. נסיבות ביצוע העבירות - כך על פי עובדות כתב האישום המתוקן, אשר בהן הודה הנאשם, כאמור - הן כדלהלן:

באשר לעבירות התקיפה והחבלה החמורה בנסיבות מחמירות - הן נשוא האישום הראשון שבכתב האישום המתוקן - המדובר הוא בעבירות שבוצעו ע"י הנאשם, כמבצע בצוותא חדא עם אחר (להלן:" האחר"),  ביום 16.2.05, כלפי המתלוננים שהינם אזרחי מדינות שונות והמשתייכים - על פי האופן שבו הם מגדירים עצמם וכעולה מעדותם בפני - לארגוני "נוצרים למען השלום" ממספר מדינות בעולם, ואשר מטרתם המוצהרת היא פעילות, בהתנדבות, למען דו-קיום בשלום והגנה על זכויות האדם; ובמסגרת פעילות התנדבותית זו הם שוהים בארץ ומתגוררים, בין היתר, בקירבת פלסטינים תושבי שיטחי הרשות הפלסטינית, כדי לפקח על שמירת זכויות הפלסטינים באזור, להתלוות אליהם ולסייע להם מפני מה שנראה בעיניהם כהתנכלות מצד המתנחלים היהודים לאותם פלסטינאים.

ביום האירוע (16.2.05) יצאו מספר רועים פלסטינים לרעות את עדריהם על אדמת "חירבת טוואני"  שבדרום  הר חברון, ואלה  לוו  ע"י  המתלוננים -  מוניקה פוטו  (להלן:

" מוניקה") ודיאנה זמרמן (להלן: " דיאנה"). במקביל, יצאו, יחדיו, הנאשם והאחר (שהינם מתנחלים) מתוך חורשה סמוכה, במקום המכונה "חוות מעון" שבה הם מתגוררים, והתעמתו עם הרועים.

בשלב מסויים, התקשרו מוניקה ודיאנה לחבריהם - יוהאנס סטאגר (להלן:" יוהאנס"), פייר ג'ורג'יו רוזטי (להלן:" ג'ורג'יו") ו- סאלי הנסברגר (להלן: "סאלי") - ששהו אותה עת על גבעה במרחק מה מהם, ודיווחו להם כי הן מותקפות. לשמע הדברים, החלו צועדים שלושת אלה לעבר חברותיהם (מוניקה ודיאנה). או אז, התקרבו אליהם הנאשם והאחר, שהיה רעול פנים, ולאחר שג'ורג'יו החל לשוחח עם הנאשם והאחר, היכה האחר את ג'ורג'יו מכת אגרוף בפניו, ואחר זאת, דחפו הנאשם והאחר (יחדיו) את יוהאנס וניסו לחטוף מידיו מצלמת וידאו. בתגובה, זרקו (מסרו) המתלוננים, זה לידיו של זה, את המצלמה, כדי להרחיקה מהנאשם והאחר, עד שלבסוף נפלה זו על הסלעים וניזוקה.

מיד אחר זאת, הוסיף אותו אחר ודחף את יוהאנס, והיכה גם אותו שתי מכות אגרוף בפניו ובחזהו, ובטרם עזב את המקום, הוסיף ובעט בו "בעיטת קראטה", בפניו; וכתוצאה מכך נפל יוהאנס ארצה, איבד את הכרתו, דם נזל מפיו, ולאחר ששבה הכרתו אליו, הוברר כי איבד את זיכרונו. כן הוברר, כי כתוצאה מתקיפה זו אותו, כאמור, נגרמו ל יוהאנס שבר בלסת הימנית התחתונה, ושבר בצד שמאל של פניו וחבלות בעינו ובפניו; ולאחר אישפוז בארץ, שבמהלכו נותח והוברר כי יש צורך בנעילת לסתותיו לזמן ממושך, הוטס לארצו (איטליה) להמשך טיפול רפואי.

הנאשם והאחר לא הסתפקו בכך אלא - ולאחר  מעשי התקיפה ביוהאנס - שבו אל ג'ורגיו, ושוב היכה האחר את ג'ורג'יו באגרופים בפניו, בעט בביטנו ובאשכיו, והוסיף ו"כיבד" אותו במכת מרפק בפניו.

על פי כתב האישום מיוחסים מרבית מעשים אלה ל נאשם, מכוח דיני השותפות וכמבצע בצוותא חדא עם האחר.

ובאשר ליתר העבירות -הן נשוא האישום השני שבכתב האישום המתוקן - המדובר הוא במעשים ובעבירות שבוצעו על ידי הנאשם בעת היותו נתון במעצר, בבית המעצר שבמרחב חברון, עקב העבירות נשוא האישום הראשון הנ"ל.

ביום 24.2.05 - ובעקבות דיווחים בדבר קללות ואיומים של הנאשם כלפי ונגד ערבים שהיו עצורים באותו בית מעצר - ניגש אליו מפקד בית המעצר, והנאשם קילל אותו.

כן - ולאחר שהוחזר מחצר הטיולים לתאו - קילל הנאשם שני שוטרים ואיים עליהם, תוך קמיצת אגרופו לעברם, באומרו להם: "...'מניאקים, זבלות, אני אחכה לכם בחוץ. אותכם ועוד 10 כמוכם אני אוכל ביד הזאת". כן, הוסיף וצעק לעבר אחד משני השוטרים הנ"ל: " אתיופי מניאק, אתה שחור כמו כוס הקפה"; ולאחר מכן, זרק את האוכל, שהוגש לו, על קירות וריצפת תא המעצר וליכלך אותם.

לאחר מכן, ניסה מפקד בית המעצר להוציא את הנאשם מתאו כדי להובילו לביהמ"ש לדיון בערר על מעצרו (שהוגש על ידי סניגורו) אך, הנאשם התנגד לצאת מהתא, לפת בחוזקה את דלת התא ומנע כניסת שוטרים לתא; וכן ניסה לחטוף את אלתו של המפקד, אך זה האחרון הדף את הנאשם והיכהו באלה בידו.

במצב זה, הוזעק כוח תיגבור, אך הנאשם המשיך לקלל ולאיים  - ובכלל זה, את קצין האג"ם שהוזעק למקום כדי לשוחח עם הנאשם - עד שבסופו של דבר הצליחו שוטרים להיכנס לתא, ואלו השתלטו על הנאשם וכבלו אותו, תוך שהנאשם בועט, משתולל ומתנגד לכבילתו; ועקב כך, פגע בידו השמאלית של אחד השוטרים.

כן - ובשעת ערב של אותו יום - הוסיף הנאשם לקלל את מפקד בית המעצר ולאיים עליו כי " יגמור אותו" כשישתחרר ממעצרו; ולאחר מכן, השליך מתוך התא את המזון, שהוגש לו, לעבר הפרוזדור וקילל את  אחד השוטרים ואיים עליו כי "יתפוס אותו בחוץ ויהרוג אותו", ובכנותו אותו: "נקניק, ערבי, גוי"; וכן מרח הנאשם ממרח שוקולד על עדשת המצלמה שבתא מעצרו.

  1. אין, ולא יכול להיות, ספק באשר לחומרת המעשים נשוא עבירות האלימות שננקטו כלפי המתלוננים, ובמיוחד, כלפי יוהאנס. מעבר לחומרה הטמונה בעבירות אלו - מעצם טיבן וטיבען ונוכח תוצאותיהן הקשות, עקב הנזקים הגופניים הקשים שנגרמו למתלוננים, ובמיוחד ל יוהאנס, כמתואר לעיל - מתלווה אליהן גם נזק קשה לדימויה ולתדמיתה של מדינת ישראל בקרב הקהילייה הבינלאומית, בהיות מעשי הנאשם ו האחר כאלה המציגים את המדינה, קבל עם ועולם, כמי שאזרחיה (המתנחלים) רודים הן באוכלוסיה הפלסטינית והן במי שמבקשים להגן על זכויותיהם, וכאילו לית דין ולית דיין במדינת ישראל; ואין צריך לומר, כי אין כל נפקא מינא בכך שהנאשם ו האחר (וכמו, אולי, גם מתנחלים רבים אחרים או גם חלק מאזרחי המדינה האחרים) סבורים, אליבא דידם, כי אותם פעילי אירגוני "נוצרים למען השלום" (ובהם המתלוננים) נקטו ונוקטים, מלכתחילה, בגישה ובנטייה חד-צדדית פרו-פלסטינית ומתעלמים, מאידך, מזכויות המתנחלים היהודים, כגון - ובמקרה דנן - התעלמותם, לטענת הנאשם, מהעובדה שחלקת האדמה שבה רעו אותם רועים פלסטינים את עדריהם ביום האירוע, הינה אדמת המתנחלים שאותה גם עיבדו, והינה הרועים הפלסטינים - כך על פי הטענה - רעו בשדות לא להם והשחיתו את הצמחייה (חיטה) שבגידולה עמלו הנאשם והאחר וחבריהם, ותוך ניצול הפלסטינים את ההגנה והאהדה לה הם זוכים מצד אנשי אותם אירגונים.

גם אם יש  אמת בטענות אלו, לגבי נטייתם החד-צדדית, ממילא, של אנשי אותם אירגונים - וכמובן, שאיני מביע עמדה בענין זה - הרי שלא רק שלא מוצדק היה, במדינת חוק כשלנו, לנהוג במתלוננים כפי שנהגו בהם הנאשם ו האחר, אלא שבהתנהגותם הבריונית של אלה כלפיהם (שגם תועדה בחלקה במצלמת וידאו) רק הוסיפו וסיפקו בידיהם חומר מוכח ותחמושת תעמולתית לניגוח מדינת ישראל ולהוצאת דיבתה רעה בקרב הקהיליה הבנלאומית.

  1. אכן - ובקשר עם מעשי האלימות החמורים במיוחד שנעשו ביוהאנס, ואשר הם נשוא עבירת החבלה החמורה בנסיבות מחמירות, שגם בה הורשע הנאשם - בוצעו ע"י האחר, כמתואר לעיל, ובאופן שהרשעת הנאשם בגינם בעבירה האמורה, מבוססת על דיני השותפות ועל מעמדו של הנאשם כמבצע בצוותא חדא עם האחר, כשהיסוד הנפשי, מבחינת הנאשם, הוא גילוי אדישות כלפי מעשיו של האחר; ועל כן, ניתן לומר, בהחלט, כי חלקו של הנאשם בעבירה זו הינו פחות חמור (ואולי אף בהרבה) משל האחר, שהינו המבצע העיקרי. ואולם, עדיין אין בכך כדי לבטל או למתן באופן משמעותי את חומרת חלקו של הנאשם. שכן, הוא ו האחר חברו יחדיו, ומלכתחילה, כדי להתעמת עם אותם רועים, ולאחר מכן עם המתלוננים, משלא נשא חן בעיניהם שהמתלוננים מצלמים ומתעדים את אירוע העימות עם הרועים. ואכן, ובטרם הוכה יוהאנס קשות ע"י האחר, כמתואר, דחף גם הנאשם יחד עם האחר את יוהאנס, ויחדיו ניסו לקחת הימנו את המצלמה שתיעדה את האירוע עד אז. כבר מהסיטואציה המתוארת בכתב האישום המתוקן וכמובא לעיל - ואף בהתעלם מהראיות שהובאו בטרם תיקון כתב האישום - עולה, כי ניחא היה ליה לנאשם במעשיו של האחר, אשר יחד עימו ובצמוד אליו נמצא הוא לאורך כל האירוע; ואין ספק, כי נוכחותו של הנאשם עימו וחבירתו אליו מלכתחילה, עודדו את האחר במעשיו האלימים והקשים במיוחד.

5.         ואכן, מעשיו החמורים והתנהגותו האלימה (פיזית ומילולית) של הנאשם בבית המעצר - הלא הם נשוא יתר העבירות בהן הורשע (באישום השני) - גם בהם יש כדי ללמד על אופיו האלים של הנאשם, כמי שדפוסי אלימות טבועים בו, ועל נטייתו המופגנת לזלזול בשלטון החוק ולקריאת תיגר עליו ועל המופקדים על אכיפתו; ואם באלה, ובהיותו בבית המעצר, נהג הנאשם באלימות חמורה כמתואר לעיל, כי אז נקל לשער מה תפיסתו ומה גישתו היתה כלפי המתלוננים בשטח המריבה ביום האירוע נשוא האישום הראשון, אף שבפועל עיקר האלימות הקשה כלפי המתלוננים ננקטה ע"י האחר, ולא ע"י הנאשם.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ