אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גזר דין בתיק פ 8073/05

גזר דין בתיק פ 8073/05

תאריך פרסום : 11/09/2007 | גרסת הדפסה
פ
בית המשפט המחוזי באר שבע
8073-05
26/09/2006
בפני השופט:
רחל ברקאי

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד אפנאן אבו טהה
הנתבע:
1. אבוטראש טלב
2. אבוטרש עדל

עו"ד תמם
עו"ד אליגון
גזר דין

1.                   הנאשמים הורשעו בהתאם להכרעת דין מפורטת בעבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה לפי סעיף 332(2) לחוק העונשין התשל"ז - 1977 (להלן: "חוק העונשין"), בעבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו לפי סעיף  275 לחוק העונשין, בעבירה של חבלה בכוונה מחמירה, לפי סעיף 329(א)(2) לחוק העונשין ובעבירה של תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות לפי סעיף 274(1) לחוק העונשין.

2.                   עובדות כתב האישום בהן הורשעו הנאשמים מלמדות על אירוע מיום 17.2.06, בו נצפו הנאשמים, על ידי שוטרים שחלפו במקום, בנסיבות מחשידות, בין השאר, שהנאשם 2 רודף אחר המתלונן ובועט בו. משהבחין הנאשם 2 בשוטרים, נכנס הוא לרכבו של הנאשם 1, והשניים החלו בבריחה מן המקום, באמצעות כלי הרכב בו נהג הנאשם 1, מבלי שהם נענים לקריאות השוטרים, אשר חזרו וסימנו להם לעצור, כשהם מזוהים כשוטרים. במהלך המרדף נאלץ אחד השוטרים לירות לעבר גלגלי הרכב בו נסעו הנאשמים, ועל אף הירי שבוצע לעבר גלגלי הרכב, המשיכו הנאשמים להדהיר את כלי רכבם במהירות, במעלה רחוב בשכונת מגורים, עד אשר הגיעו לשני שוטרים אחרים, אשר זוהו כשוטרים וסימנו להם לעצור. חרף זאת המשיכו הנאשמים בנסיעה פרועה, אל עבר אחד השוטרים שעמד במקום ואשר אך בנס ניצל מדריסה, לאור תושייתו של אותו שוטר. גם ירי נוסף שבוצע על ידי אותם שוטרים לעבר כלי רכבם של הנאשמים, לא מנע מבעדם של הנאשמים להמשיך בנסיעתם הפרועה, בנסיון להימלט מאימת הדין.

גם לאחר שבוצע הירי לעבר גלגלי רכבם של הנאשמים, בשתי הזירות של האירוע, ולאחר שגלגלי הרכב האחוריים נוקו, המשיכו הנאשמים בנהיגה פרועה ומהירה, תוך סיכון המשתמשים בדרך וסיכון השוטרים. בסופו של דבר עצרו הנאשמים את כלי רכבם, יצאו ממנו והחלו בבריחה רגלית, עד אשר נעצרו על ידי השוטרים שגם בשלב זה לא בחלו מלתקוף את השוטרים באלימות רבה.

3.                   התובעת, בטיעוניה לעונש, חזרה והדגישה את חומרת המעשים בהם נמצאו הנאשמים מעורבים, כשהיא חוזרת ומדגישה את חומרת העבירה בה הורשעו, עבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, וכן הדגישה את מדיניות בית המשפט בעת האחרונה, אשר הכירה בתופעה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה כ"מכת איזור"  במחוז הדרום, המחייבת בענישה מחמירה בדרך של השתת עונשי מאסר מאחורי סורג ובריח לתקופה ארוכה וממושכת. כן הדגישה התובעת את התעוזה אשר אפיניה את הנאשמים במעשיהם, אשר לא בחלו מלבצע עבירה של חבלה בכוונה מחמירה תוך חשיפת השוטרים לסיכון חיים ממשי  ובסופו של אירוע, אף לתקוף את השוטרים בנסיבות מחמירות, בנסיון להמלט מן הדין ולהפריע לשוטרים במילוי תפקידם.

4.                   מנגד, טענו הסניגורים בזכות הנאשמים.  ציין בא כוח הנאשם 1, כי מדובר בבחור צעיר יליד 1980 אשר אין באמתחתו עבר פלילי מכביד, למעט הרשעה אחת בגין גניבה מרכב, בגינה ריצה עונש בדרך של עבודות שירות וכי מעצרו הנוכחי, בגין כתב אישום זה, מהווה עבורו מפגש ראשון עם בית הכלא. ציין הסניגור כי הנאשם נשוי מזה כארבע שנים וכי לפני כעשרה חודשים נולדה בתו הבכורה, אותה בפועל כמעט אינו מכיר. הסניגור מפי הנאשם, ביקש את רחמיו של בית המשפט, תוך שהוא מדגיש כי בתום האירוע היו אלה גם השוטרים אשר תקפו את הנאשם. חזר והדגיש הסניגור כי התיק לא נוהל לשווא, מאחר ובסופו של יום זוכה הנאשם מעבירות אחרות אשר יוחסו לו בכתב האישום, בין השאר מעבירה של נסיון לחטיפת אדם וכן מעבירה של הסתייעות ברכב לביצוע פשע, כמו גם  מעבירות של נהיגה ללא רשיון נהיגה וללא ביטוח.

אשר  לנאשם 2, הדגיש הסניגור את עובדת גילו הצעיר, שהינו כבן 23, נעדר הרשעות קודמות, אשר ניהל חיים נורמטיביים עד להתסבכותו באירוע זה. טען הסניגור, כי אין בנסיבות דנן כל הצדקה להשתת ענישה מחמירה מזו אשר נוקט בה בית המשפט, כפי שביקשה המאשימה. חזר וציין הסניגור כי הענישה הינה אינידבידואלית וכי אין דינו של אדם אשר היה מעורב בעבר בפלילים כדין אדם נורמטיבי, אשר מעד ונקלע לאירוע עברייני, שהינו בבחינת אירוע חד פעמי בחייו. הסיגור חזר והדגיש כי   הנאשם 2 ישב במושב שליד הנהג במהלך כל המרדף וכי בהיבט זה, והגם שבית משפט ראה בו שותף מלא למעשים, אין למצות עמו את הדין כפי שנעשה עם נהג כלי רכב. בסיכומו של דבר, הביע הסניגור צער וחרטה מפי הנאשם, וביקש כי בית המשפט לא ימצה עמו את הדין ויסתפק בהשתת ענישה המגלמת את תקופת המעצר בה הוא שוהה כיום.

5.                   שירות המבחן הניח בפני תסקיר בעניינם של הנאשמים. אשר לנאשם 1, נמנע שירות המבחן מלבוא בהמלצה כלשהי. להפך, הדגיש שירות המבחן כי הנאשם אינו לוקח אחריות לביצוע המעשים, כי הוא מביע עמדה קורבנית וכי קיים טשטוש וחוסר בהירות באשר להיקף מעורבותו ואחריותו לאירוע. לפיכך, המליץ שירות המבחן על השתת ענישה מוחשית, אשר תבהיר בפניו את חומרת מעשיו ותשמש גבול מרתיע מהישנות התנהגות עוברת חוק בעתיד.

אשר לנאשם 2, חזר שירות המבחן על דברים דומים, והמליץ על ענישה מרתיעה ומציבת גבולות.

6.                   בשורה ארוכה של פסקי דין, אשר ניתנו בעת האחרונה, הן על ידי בית משפט העליון והן על ידי בית משפט זה, חזרו וקראו השופטים למגר את תופעת האלימות בכבישים, אשר השתכללה למרדפים רכביים, המגבשים עבירות של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, בדרך של הרחקת עבריינים אלו לעונשי מאסר מאחורי סורג ובריח לתקופות ממושכות, כגורם מרתיע ומתריע מפני הישנות תופעה זאת. בנסיבות העניין, לא באו בפני כל נסיבות לקולא. להפך, תיאור האירוע בו נמצאו הנאשמים מעורבים מדבר בעד עצמו. הנאשמים, במצח נחושה ביצעו בריחה מסוכנת מאנשי החוק, תוך סיכון העושים שימוש בנתיב תחבורה וסיכון ממשי של השוטרים, אשר עמדו בדרך וביקשו לעוצרם. רק בנס הסתיים האירוע ללא נפגעי גוף.

נסיבותיהן האישיות של הנאשמים, טובות ככל שתהיינה, נדחות מפני האינטרס הציבורי לגמול לעבריינים שכאלה ולהרתיע אותם בדרך של ענישה כואבת ומוחשית. (ראה חוות דעתי בפ' 8253/05, פורסם ביום 11.7.06).

אבחנה יחידה שיש לעשות בין הנאשמים נוגעת לעברו הפלילי של הנאשם 1 בשונה מן הנאשם 2, הנעדר כל רישום פלילי. העובדה כי הנאשם 2 ישב לצדו של הנאשם 1 במהלך כל המרדף, אין בה כדי לאבחן בענישה, לאור קביעתי כי הנאשם 2 היה שותף מלא למעשיו של הנאשם 1, כשהנאשם 1, אך קידם את אינטרס הנאשם 2 והוא הבריחה מאנשי החוק.

לאור כל האמור לעיל אני משיתה על הנאשמים את העונשים הבאים:

על הנאשם 1 :

א.      מאסר בפועל ל - 4 שנים, החל מיום מעצרו 17.2.05.

ב.      מאסר על תנאי ל - 12 חודשים, והתנאי שהנאשם לא יעבור כל עבירת פשע תוך 3 שנים מיום שחרורו.

ג.        אני פוסלת את הנאשם מלהחזיק או לקבל רשיון נהיגה לתקופה של  3 שנים מיום שחרורו.

על הנאשם 2 :

א.      מאסר בפועל ל - 3.5 שנים, החל מיום מעצרו 17.2.05.

ב.      מאסר על תנאי ל - 12 חודשים, והתנאי שהנאשם לא יעבור כל עבירת פשע תוך 3 שנים מיום שחרורו.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ