אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גזר דין בתיק פ 8071/06

גזר דין בתיק פ 8071/06

תאריך פרסום : 20/09/2007 | גרסת הדפסה
פ
בית המשפט המחוזי באר שבע
8071-06
04/10/2006
בפני השופט:
רחל ברקאי

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד דפנה דניאלי
הנתבע:
1. אבו עסא פאיז
2. אבו עסא טלאל
3. אבו עסא יונס

עו"ד ערן אביטל
עו"ד ג'וליאן
גזר דין

1.          הנאשמים הורשעו על פי הודאתם בעובדות כתב האישום המתוקן, בעבירות של סחיטה באיומים לפי סעיף 428 סיפא לחוק העונשין התשל"ז- 1977 (להלן: "חוק העונשין"). בנוסף הורשע הנאשם 1, על פי הודאתו בעבירה של איומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין והנאשם 3 בעבירה של דרישת נכס באיומים לפי סעיף 404 סיפא לחוק העונשין ובעבירה של דרישת נכס באיומים לפי סעיף 404 רישא לחוק העונשין.

2.         כתב האישום המתוקן, אשר בעובדותיו הודו הנאשמים, מכיל  ארבעה אישומים כדלקמן: האישום הראשון המיוחס לכל הנאשמים מיחס להם כי במועדים שונים במהלך שנת 2004  ועד בסמוך למועד מעצרם, בחודש מרץ 2006, לקחו הנאשמים פעמים רבות בגדים בשווי רב, מבלי לשם עבורם, או בתשלום חלקי עבורם, מחנותו של המתלונן, "מליבו סנטר" בבאר שבע. כאשר ביקש מהם המתלונן כי ישלמו עבור הבגדים שנטלו השיבו לו כי "יהיה בסדר" והמתלונן מחששו מפני הנאשמים התיר להם לקחת את הבגדים מבלי לשלם את תמורתם. הנאשם 1 הוסיף והרהיב עוז כאשר שלח מספר אנשים אחרים לחנות של המתלונן והם הודיעו למתלונן כי הנאשם 1 שלח אותם לקחת בגדים. המתלונן אשר חשש מהנאשמים לא התנגד לכך ואפשר להם לקחת בגדים.

            במועד כלשהו במהלך שנת 2005 פנה המתלונן לנאשם 1, בטלפון ודרש לקבל את כספו. הנאשם 1 סירב וזמן קצר לאחר מכן הגיע לחנות של המתלונן כשהוא אוחז בידו חפץ  הנחזה לאקדח. הנאשם 1 עלה לקומה השניה שבחנות, שם היה המתלונן עם לקוחות, הראה לו את החפץ הנחזה לאקדח ואמר לו שיש לו  מזל שיש לידו אנשים אבל זה הסוף שלו ועזב את החנות.

            המתלונן בשל חששו מן הנאשמים עבר להתגורר, יחד עם בני משפחתו, בבית אביו, ניתק את מכשירי הטלפון ולא יצא מן הבית למשך מספר שבועות.

            הנאשמים, במהלך העדרו של המתלונן מהחנות, הגיעו לחנות מספר פעמים וחיפשו אחר המתלונן וחיכו להגעתו של המתלונן ליד החנות. הנאשם 2, במהלך העדרו של המתלונן מן החנות, הגיע אל החנות ואסף בגדים בשווי של 2,000 ש"ח והיה בדרכו לצאת מן החנות. אבי המתלונן עמד בדרכו של הנאשם 2 ודרש ממנו לשלם עבור הבגדים. אולם, הנאשם 2 סירב דחף את אביו של המתלונן מדרכו ואיים לדקור אותו ויצא מן החנות עם הבגדים. בעקבות אירועים אלו פנה המתלונן אל דודם של הנאשמים וביקשו לשוחח עם הנאשם 1. בעקבות פניה זו נפגש הנאשם 1 עם המתלונן והם הסכימו כי הנאשמים יפסיקו לקחת בגדים מחנותו של המתלונן ללא תשלום. אולם, הגם הסכמה זו, המשיכו הנאשמים להגיע אל חנותו של המתלונן ולקחת בגדים ללא תשלום. כאשר שב ופנה אליהם המתלונן כי ישלמו עבור הבגדים שנטלו סרבו הנאשמים לעשות כן והבטיחו כי "הכל יהיה בסדר". המתלונן, בשל חששו מן הנאשמים, לא מנע מן הנאשמים לקחת את הבגדים.

            הנאשמים נטלו מן החנות בגדים בשווי של עשרות אלפי שקלים.

            האישום השני - המיוחס לנאשם 1 בלבד - מיחס לנאשם כי בסמוך לסוף שנת 2005 פנה הנאשם 1 למתלונן וטען בפניו כי הוא זה אשר הביא לסגירתה של חנות בגדים מתחרה, אשר פעלה בסמוך לחנותו של המתלונן, וכי בשל כך  מגיע לו תשלום מן המתלונן. המתלונן סירב לשלם ואילו הנאשם 1 חזר ודרש את הכסף באופן בו עורר את חששו של המתלונן מן הנאשם 1. בעקבות שיחה זו הסתגר המתלונן בביתו ולא הלך לעבודה. במהלך השבועיים שלאחר מכן חזר הנאשם 1 והתקשר פעמים רבות למתלונן והשאיר לו הודעות בהן חזר ודרש ממנו לקבל את הכסף "שמגיע לו" וכעס על המתלונן שאינו חוזר אליו. במועד כלשהו הגיע הנאשם 1 לביתו שלהמתלונן ושאל אותו מדוע הוא מתחמק ממנו וחזר ודרש את כספו. המתלונן סירב לשלם לנאשם 1 ואז חזר ודרש ממנו הנאשם 1 את הכסף וכן איים עליו שיפגע בו. בעקבות אירועים אלו פנה המתלונן אל בני משפחתו של הנאשם 1 וביקש את עזרתם . בעקבות פניה זו הפסיק הנאשם 1 מלהגיע לחנות למשך מספר חודשים.

            האישום השלישי - מיוחס לנאשם 3 -  מיחס לו כי בסמוך לסוף שנת 2005, במהלך התקופה בה נעדר המתלונן מן החנות, הגיע הנאשם 3 לחנות ואסף בגדים בשווי של כ- 1,000 ש"ח בכוונה לקחתם מן החנות. אחד העובדים בחנות, אושרי,  דרש מן הנאשם 3 לשלם עבור הסחורה ואף הסכים לתת לו הנחה באופן שיהיה עליו לשלם סך של 700 ש"ח. אולם, הנאשם 3 סירב לכך ואמר שהוא מוכן לשלם רק 400 ש"ח. אושרי ואשתו של המתלונן, אשר הייתה בחנות באותה עת, לא הסכימו לכך ואושרי אף חסם את דרכו של הנאשם 3, אשר ביקש לצאת את החנות עם הבגדים. הנאשם 3 תקף את אושרי והכה אותו ואף יידה לעברו נעלים שהיו על הדלפק. אנשים אשר היו בחנות הרחיקו את הנאשם 3. הנאשם 3 שלף אקדח שהיה ברשותו ואושרי ברח מן המקום.

            המתלונן אשר שמע על האירוע ובשל חששו מן הנאשמים ולאור האירועים הנוספים, התקשר אל הנאשם 3 וקבע להיפגש עמו על מנת להרגיע את הרוחות. הנאשם 3 נפגש באותו יום עם המתלונן ועם אושרי בבית קפה בבאר שבע ושם הציג את האקדח בפני השניים ואיים על אושרי בכך שאמר לו שמזלו שהמתלונן הגיע לפגישה אחרת הוא לא היה מגיע הביתה.

            האישום הרביעי - מיוחס לנאשם 3 - מיחס לו כי ביום 12.3.06 שלח הנאשם 3 את אחיו הקטין א.א. (יליד 1989) לקחת עבורו בגדים מן החנות של המתלונן. הקטין נכנס לחנות של המתלונן, בסמוך לשעה 21:30, התקשר  אל הנאשם 3 ומסר את הטלפון למתלונן, על מנת שישוחח עם המתלונן בעניין. הנאשם 3 דרש מהמתלונן כי יתן לקטין בגדים עבורו ללא תשלום. המתלונן סירב לעשות כן והמתלונן ביקש לדבר עם אושרי. הנאשם 3 בטלפון דרש מאושרי כי ימסור בגדים לקטין ואיים עליו כי אם לא יעשה כן יפגע בו לרעה. המתלונן סירב לאפשר את דרישתו של הנאשם 3 ויחד עם אושרי הוציאו השניים את הקטין מן החנות.

  1. התובעת, בטיעוניה לעונש עמדה על חומרת מעשיהם של הנאשמים אשר לא בחלו לנגוס במפעל חיים שהקים המתלונן, יחד עם בפני משפחתו, בעמל כפיו. הדגישה התובעת את תופעת "הפרוטקשן" אשר פשטה בארצנו ובפרט במחוז הדרום. תופעה בה אין בעל עסק מצליח אשר לא נחשף לדרישות לתשלום בגין לכאורה "שמירה" המתבצעת על מקום עסקו, הכל במסווה של נטילת כספי הזולת תוך ביצוע עבירות של סחיטה באיומים. הדגישה התובעת את חומרת מעשיהם של הנאשמים, אשר נעשו לא אחת בחבורה, כמו גם אירועים אשר לוו באיומים תוך הנפת נשק חם. עמדה התובעת על האימה אשר אחזה במתלונן ובבני משפחתו, כנלמד מכתב האישום, כמו גם מן העדויות אשר נשמעו. טענה התובעת כי בנסיבות ביצוע העבירות ובהתחשב בעובדה כי העבירות בוצעו לאורך תקופה ארוכה, של כשנתיים תמימות, ובהתחשב באימה אותה הטילו הנאשמים במתלונן ובני ביתו יש להשית על הנאשמים עונשים חמורים אשר ישקפו את סלידתה של החברה ממעשים אלו.
  1. ב"כ הנאשם 1 הדגיש כי מדובר באדם בעל יכולת ופוטנציאל חיובי לתפקד בחברה וכי למעט שורה בודדה של עבירות בהן הורשע בשנות ה- 90 ניהל הנאשם אורח חיים נורמטיבי. הסנגור המלומד הדגיש את העובדה כי הנאשם הפנים את חומרת מעשיו כי מגלה הוא חרטה על מעשיו, כמו גם אמפטיה לתחושות המתלוננים ומבקש את סליחתם. ציין הסנגור כי הנאשם מבקש לחזור ולהשתלב במסגרת חיים נורמטיבית ובמסגרת ראיותיו לעונש הביא לעדות אדם אשר הצהיר כי הוא מוכן להעסיק את הנאשם 1 מיד לאחר סיום ריצוי עונשו. לפיכך, ביקש כי בית המשפט לא ימצה עמו את הדין וישית עליו עונש עם פתח לתקווה אשר תאפשר לו לחזור עד מהרה ולהשתלב בחיים נורמטיביים.

            הנאשם 1 אף הוסיף ואמר דברי חרטה וגילה נכונות, באמצעות סנגורו, לפצות את המתלונן בסכום של 15,000 ש"ח - 20,000 ש"ח. וזאת לנוכח הנזק אשר עלה מעדות המתלונן המעריך אותו בכ- 30,000 ש"ח .

            ב"כ הנאשם 2 - הדגיש את חלקו המינורי של הנאשם 2 בפרשה, כמפורט באישום הראשון. כן הדגיש הסנגור כי הנאשם מגלה חרטה על מעשיו וכי יש לאפשר לו לחזור ולהשתלב בחיים נורמטיביים ובהתאם להשית עליו ענישה הצופה פני העתיד. כן, הסכים הסנגור כי יושת על הנאשם עונש כספי אשר יהא בו כדי לפצות את המתלונן.

            ב"כ הנאשם 3 - ביקש לציין כי הביקורים של הנאשמים בחנותו של המתלונן היו כ- 7 במספר לאורך כשנתיים ימים באופן המלמד כי אין מדובר במעשים המלמדים על שיטתיות כי אם על אקראיות.

            כמו כן ציין הסנגור כי הנאשם 3 היה הצעיר בחבורה וכי חלק מן האירועים נשוא האישום הראשון אירעו כשהוא היה עוד קטין כי רק בחודש מרץ 2005 הפך לבגיר. כן הדגיש כי הנאשם ביצע את העבירות, למעט האישום הרביעי, כאשר אין לו הרשעות קודמות או מאסרים מותנים התלויים ועומדים נגדו.

            ביקש הסנגור המלומד כי בית המשפט לא ימצה את הדין עם הנאשם, בפרט בשל גילו הצעיר, ויותיר בפניו פתח לסיכוי לשיקום. גם כאן הסכים הסנגור כי יושת על הנאשם עונש כספי אשר יהא בו כדי לפצות את המתלונן.

  1. שירות המבחן  פרס בפני את נסיבותיו של כל אחד מן הנאשמים כאשר הוא מדגיש את העובדה כי הנאשם 1 הנו האח הבוגר מבין השלושה. הנאשם 1 נשוי ואב ל- 5 ילדים ואשתו צפויה ללדת את ילדם השישי. שירות המבחן הדגיש כי הנאשם 1 ער לאחריות שהיתה לו למעורבותם של אחיו בעבירות. שירות המבחן אף ציין כי הנאשם מגלה חרטה על מעשיו אך מפחית מחומרת מעשיו. כן מצאה לנכון קצינת המבחן להמליץ כי יושת עליו עונש מוחשי המציב גבולות, אך יחד עם זאת מתחשב לאור החרטה שמגלה הנאשם.

אשר לנאשם 2 - גולל בפני שירות המבחן את נסיבותיו האישיות של הנאשם וכן הדגיש כי מדובר בבחור צעיר, כבן 23 נשוי ואב לילד בן 6 חודשים. לפני כשנה סיים ריצוי עונש מאסר בגין עבירות סמים ולאחרונה עבד בשמירה בישוב יבנה. שירות המבחן הדגיש את דפוסי ההתנהגות העבריינים של הנאשם ואת הצורך בהשתת ענישה מוחשית מציבת גבולות.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ