אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גזר דין בתיק פ 8064/05

גזר דין בתיק פ 8064/05

תאריך פרסום : 09/10/2007 | גרסת הדפסה
פ
בית המשפט המחוזי באר שבע
8064-05
16/10/2005
בפני השופט:
ח. עמר

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד ד. מזור
הנתבע:
אלישייב אברהם
עו"ד ג. טייב
גזר דין
  1. הנאשם הורשע, על פי הודאתו - בעקבות הסדר בין הצדדים, בדבר תיקון אחת מהוראות החיקוק שבכתב האישום המקורי - בעבירות הבאות: סחיטה בכוח, לפי סעיף 427, סיפא, לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן:" החוק"); הפרת הוראה חוקית (במספר רב ובלתי מוגדר) לפי סעיף 287 (ב) לחוק; איומים, לפי סעיף 192 לחוק; החזקת סכין שלא למטרה כשרה, לפי סעיף 186 (א) לחוק; ו הטרדה, לפי סעיף 30 לחוק התקשרות (בזק ושידורים) התשמ"ב - 1982.

את כלל העבירות האמורות ביצע הנאשם כלפי אישתו (להלן:" המתלוננת") ובנסיבות - כמפורט בעובדות כתב האישום, שבהן הודה הנאשם, כאמור - וכדלהלן:

בתקופה הרלוונטית התגוררה המתלוננת בנפרד מהנאשם, עקב צו ביהמ"ש שאסר עליו להתקרב אליה או אף ליצור קשר עימה.

חרף צו זה, התקשר הנאשם אליה ביום 8.2.05, וביקש אותה לבוא עימו לביהמ"ש לדיון שהיה קבוע בעניינו, למחרת, (למתן גזר דין בתיק אחר), וכדי לדבר בזכותו; ומשזו הגיבה, כי לא תוכל, משום שעליה להיות בעבודתה, וניתקה את השיחה, שב הנאשם והתקשר למכשיר הנייד שלה כ - 26 פעמים, תוך שהוא משאיר לה הודעות; ולאחר שהשיגה, בבקר יום המחרת, ושב על אותה בקשה - והיא שבה על אותה תגובה - סירב הוא להשלים עם כך; וכעבור מספר דקות, הגיע למפעל שבו היא עובדת - כשבידו תיק, ובו 4 סכינים גדולות - ושם ניגש אליה, נטל אחת מאותן סכינים והצמידה אל החזה שלה, בדורשו הימנה לצאת מהמפעל, ותוך איום עליה שאם תסרב, יהרגנה. משלמרות מצב מסוכן זה סירבה המתלוננת לדרישתו, תפס הנאשם בצווארה, תוך שהמשיך להצמיד את הסכין אל חזה, ומשך אותה אל מחוץ למפעל עד הגיעם לתחנת אוטובוס. שם, ולאחר תחנוניה כי יניח לה, זרק הנאשם, אמנם, את הסכין והתיק (שהכיל את יתר הסכינים) אך המשיך לאחוז בצווארה, וכך העלה אותה בכוח אל האוטובוס לצומת קרית מלאכי, אליו הגיעו שוטרים, ושם נעצר הנאשם.

  1. כן, ובנוסף, ביקש הנאשם (ביום הטיעונים לעונש, בקשר עם התיק דנן) לצרף שני תיקים התלויים ועומדים נגדו; ועל יסוד הודאתו בעובדות כתבי האישום שבהם, הורשע הנאשם (בהכרעת דין נוספת) בעבירות נוספות - אף הן כלפי המתלוננת - וכדלהלן:

א.                  עבירת תקיפת בן זוג, לפי סעיפים 379 ו - 382 (ב) (1) לחוק; ועבירת איומים, לפי סעיף 192 לחוק - הן העבירות נשוא תיק פ' 213/04 של בימ"ש השלום בקרית גת.

בקשר עם עבירות אלו, המדובר הוא באירוע מיום 12.9.03, שבמהלכו היכה הנאשם את המתלוננת בראשה ובפניה - בעת היותו בגילופין - ותוך שגם איים עליה, כי יוסיף להכותה וידאג שלא להשאיר סימנים עליה.

תיק זה הוא התיק שבו אמור היה להיגזר דינו ביום  האירוע נשוא התיק דנן, ולגביו דרש מהמתלוננת להגיע לביהמ"ש להעיד בזכותו, לעניין העונש.

ב.                  עבירת הפרת הוראה חוקית, לפי סעיף 287 לחוק - היא נשוא תיק פ' 1352/03 של בימ"ש השלום בקרית גת. בקשר עם עבירה זו, המדובר הוא, באירוע מיום 22.10.02, כאשר - ובניגוד לצו (אחר וקודם) של בימ"ש, האוסר עליו כניסה לדירת המתלוננת - נכנס הוא אל הדירה ונמצא שוהה בה.

3.         לבקשת הסניגור, הוריתי על הגשת תסקיר שירות המבחן אודות הנאשם.   

מהתסקיר שהוגש (מיום 7.7.05) עולה, כי הנאשם - בן 46, כיום - מוכר לשירות המבחן, במסגרת תיקים קודמים; ומתברר, כי גם המתלוננת מוכרת לשירות המבחן, על רקע עבירת אלימות קשה שביצעה, אף היא, (בשנת 2004) כלפי המתלונן - בעלה (כפי שיובא להלן).

הנאשם מוכר כנכה ומכור לאלכוהול, שההתמכרות לו הלכה והעמיקה בשנים האחרונות; ועל רקע משולב זה (בעיות בריאות ואלכוהול) אינו עובד מזה שנים, ומתקיים מקיצבת נכות.

בעיית האלימות בבית הינה מתמשכת וידועה זה מכבר, ועל פי התרשמות שירות המבחן, מקורה של זו בהתמכרות הנאשם לאלכוהול ובחוסר שליטה עצמית, שהינה מנת חלקו בהיותו תחת השפעת האלכוהול, ובמיוחד, במצבי לחץ ובמצבים בהם חש חוסר אונים, עקב אי יכולת "להפעיל את סביבתו" על פי ציפיותיו.

ניסיונות טיפוליים קודמים שנערכו עימו - ובכללם במסגרת מובנית - נכשלו; ועל רקע זה, גם הורחק, על פי צווים של בימ"ש, מביתו ומהמתלוננת, מספר פעמים ולמספר תקופות; ועל כן, ולמרות שאף המתלוננת ביקשה, בשלב מסויים, לאפשר חזרתו לביתו - לא המליץ שירות המבחן על כך.

בהתייחס למעשים נשוא האירוע שבתיק דנן - טען הנאשם בפני שירות המבחן, כי  ביצעם בהיותו בגילופין, לאחר שחזר לשתות, על רקע המצוקה בה היה נתון בעת שהמתלוננת הודיעה לו, יומיים קודם לכן, על רצונה בגירושין, ועל רקע תחושת הפגיעה האישית, משחשד כי עמדה זו של אישתו, כרוכה בבגידה בו; ומשלמרות הכל, רצה, עדיין, לשמר את התא המשפחתי. הנאשם הביע רצון ומשאלה לשוב לנסיון טיפול גמילה נוסף, כמו זה שבו היה משולב בתקופה האחרונה עובר למעצרו (ואשר מתברר, כי נכשל). אך, על פי התרשמות שירות המבחן, הרי שעל רקע הנסיונות הקודמים שכשלו, אין נראה סיכוי של ממש להצלחת תהליך נסיון נוסף או כי הנאשם מסוגל להתמיד בו -  מה גם שהתהליך הטיפולי טעון מימון כספי, שאינו בנמצא.

לפיכך - ו בסיכומו של התסקיר-  נמנע שירות המבחן מהמלצה טיפולית, והביע דעתו כי יש מקום להשית על הנאשם "ענישה ממשית וברורה שתמחיש לו את מחיר" התמכרותו והתנהגותו, "ותסייע לו לבחון נכונה את דרכו והליכותיו בעתיד".

  1. במסגרת ראיותיו לענש העידה מטעם הנאשם דווקא המתלוננת... עצמה, אשר בעדותה ביקשה לטעון, כי עד לאירוע האחרון נשוא התיק דנן, "המצב היה בסדר", עד אשר יומיים לפני האירוע סיפרה לו כי בגדה בו, אך גם זה לא הכעיס אותו אלא "רק הכאיב" לו; ומשעקב כך חזר לשתות, חששה "שיהיה בלאגן", ולכן, עזבה את הבית והלכה לישון אצל חברה, וכשהתקשר אליה התנתה את שובה הביתה בכך שיחדל לשתות; וביחס למה שהתרחש ביום האירוע, ביקשה לטעון, כי רק בגלל שלקח אותה ממקום עבודתה, יזמה המשטרה פנייה אליה להגשת תלונה.
  1. ברם, ניכר בעליל - נוכח העולה, הן מהתסקיר והן מגליון ההרשעות הקודמות של הנאשם ומשני התיקים המצורפים, כמובא לעיל - כי המתלוננת ביקשה, בעדותה זו, לא רק למזער ולגמד את חומרת האירוע האחרון נשוא תיק זה, אלא, ובאורח גורף, גם לטשטש (ואף עד כדי איון) את תמונת המצב העגומה של האלימות המתמשכת, מצד הנאשם, כלפיה; ונראה, כי את אשר נמנעה מלספק לנאשם - בסרבה להופיע בביהמ"ש ביום האירוע דנן, כדי לשמש "מליץ יושר", לצורך מיתוק דינו באותו תיק (שצורף עתה) - מבקשת היא לספק לו עתה, ואף במחיר של הפרזה, לקולא.
  1. עמדה זו של המתלוננת עתה, משקפת אותה תופעה,  שאינה נדירה, במערכת היחסים הסבוכה שבין בני זוג והמתאפיינת באמביוולנטיות - כשמצד אחד, מצב הדברים זועק, אובייקטיבית ורציונאלית, לניתוק מוחלט בין בני הזוג; אך, ומאידך, בשל הפן הריגשי או התועלתני, הנעוץ בשיקולים כאלה או או אחרים,  ממשיכים בני הזוג לאחוז זה בעקבו של זה. כן, לא מן הנמנע, כי במקרה דנן, עמדתה של המתלוננת נעוצה גם בעובדה, כי אף היא לא טמנה ידה בצלחת, בכל הקשור למסכת האלימות ביניהם, משאין מחלוקת - וב"כ המאשימה, בהגינותה, גם ציינה זאת ביוזמתה - כי היתה זו המתלוננת, אשר באחד הלילות בחדש ספטמבר 2002, ניפצה בקבוק על גופו של הנאשם, ובאמצעות שבר הבקבוק דקרה אותו בבטנו מספר דקירות, ועקב כך,  גרמה לו לפציעות חמורות שהתבטאו, בעיקר בקרעים בשרירי הבטן, שבעטיים נגרמה לו אותה נכות צמיתה, ובגינה מוכר הוא כנכה, כאמור, שאינו מסוגל לעבוד ומתקיים מקיצבת  נכות.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ