אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גזר דין בתיק פ 8062/05

גזר דין בתיק פ 8062/05

תאריך פרסום : 11/09/2007 | גרסת הדפסה
פ
בית המשפט המחוזי באר שבע
8062-05
08/03/2006
בפני השופט:
רחל ברקאי

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד רחל אלמקייס
הנתבע:
1. אשורוב ויטלי
2. אבדייב אזר
3. אילקנייב רוסלן

עו"ד קניג
עו"ד גורדון
עו"ד רחמים
גזר דין

1.                  הנאשמים הורשעו על פי הודאתם בעובדות שבכתב האישום המתוקן, בשתי עבירות של סחיטה באיומים, לפי סעיף 428 סיפא לחוק העונשין התשל"ז - 1987 (להלן: " חוק העונשין"). כמו כן, לבקשת הנאשמים ולצורך גזירת העונש, צורף ת.פ. 934/04 של בית משפט השלום באשקלון, שם הודו הנאשמים בעבירה של התפרצות לבית מגורים בכוונה לבצע גניבה, עבירה לפי סעיף    406 (ב) לחוק העונשין ובעבירה של גניבה לפי סעיף 384 לחוק העונשין.

2.                  כתב האישום המתוקן שבתיק זה מלמד כי במועד בלתי ידוע באמצע  שנת 2004 או בסמוך לכך, פנו הנאשמים 1 ו-3 למתלונן, שהינו בעל חנות תכשיטים בשוק העירוני בשדרות, אותו הכירו הנאשמים הכרות מוקדמת, ומסרו לו שקית ובה תכשיטים עשויים מזהב ויהלומים וביקשו ממנו כי זה ימכור אותם עבורם. המתלונן נענה לבקשתם ומכר את התכשיטים שמסרו לו הנאשמים, תכשיטים במשקל של כ-4.7 ק"ג, תמורת סך של 87,000 ש"ח והעביר לנאשם 1 סך של 80,000 ש"ח מתמורת המכירה.

במועד כלשהו בסוף חודש דצמבר 2004 התקשר הנאשם 3 למתלונן וביקש ממנו להגיע לאשקלון. המתלונן הגיע לאשקלון שם פגש בנאשם 3 ובמספר אנשים נוספים שזהותם אינה ידועה לו. אותם אנשים מסרו למתלונן תכשיטים וביקשו ממנו להפריד בין הזהב ליהלומים. למחרת בבוקר נפגש המתלונן עם הנאשם 3 והאחרים באשקלון שם מסר המתלונן לנאשם 3 את התכשיטים ומסר את הערכתו למשקל הזהב. הנאשם 3 ואחרים לקחו את התכשיטים והזהב מן המתלונן וכל אחד הלך לדרכו. במועד כלשהו בחודש ינואר התקשר הנאשם 1 למתלונן וביקש ממנו להגיע לתחנת דלק ליד קיבוץ ברור חייל. המתלונן הגיע למקום שם פגש בנאשמים ובאנשים נוספים. הנאשמים והאחרים הטיחו במתלונן כי זה רימה אותם בקשר להערכת המשקל של הזהב בתכשיטים וכן טענו בנוסף, כי גנב מהם שרשרת זהב. המתלונן הכחיש, אך הנאשמים והאחרים הטילו עליו אימה ודרשו ממנו כי ישלם להם 5,000 ש"ח, כאשר אחד האחרים אף הוסיף ואיים על המתלונן בכך שאמר לו, כי אם יספר על מעשיהם יפגעו בו ובמשפחתו, הכל במטרה להניע אותו למסור להם את הכסף. נוכח האיומים האמורים, הבטיח המתלונן לשלם סכום זה לנאשמים ולאחרים. למחרת המפגש האמור, ביום שני, סמוך לשעה 16:15, הגיעו שלושת הנאשמים לחנותו של המתלונן ואיימו עליו בכך שאמרו לו, כי אם ניסה לרמותם בנוגע לתכשיטים הרי שכנראה שרימה אותם גם במכירת התכשיטים הראשונה. באותה העת דרש הנאשם 1 מן המתלונן, כי ישלם לנאשמים סך של 20,000 דולר או ימסור לידיהם 4 ק"ג זהב, בתמורה להשבת כספי מכירת התכשיטים הראשונה. הנאשמים הודיעו למתלונן כי יש לו מספר ימים להסדיר את החוב ואיימו עליו בכך שאמרו לו שיפגעו בו ובבני משפחתו, והכל במטרה להניע את המתלונן למסור להם את הכסף. המתלונן ביקש מהנאשמים זמן כדי לחשוב על כך ובימים שלאחר האירוע הנדון לא פתח את חנותו.

ביום 16.1.05, או בסמוך לכך, התקשר הנאשם 1 למתלונן ודרש ממנו את הכסף כמה שיותר מהר וזאת במטרה להניעו לשלם את הכסף.

ביום 17.1.05 התקשר הנאשם 1 למתלונן וקבע עימו מפגש באחד מבתי הקפה בעיר שדרות, שם צעק על המתלונן וקילל אותו וזאת במטרה להניע אותו לשלם להם את הכסף. בהמשך אותו יום פגש המתלונן את הנאשמים וביקש מהם לסגור את העניין מאחר ואין הוא רוצה בעיות. הנאשמים דרשו מהמתלונן כי ימסור להם 40,000 ש"ח ולאחר שהמתלונן אמר להם שאין לו סכום שכזה הסכימו הנאשמים להסתפק בסך של 25,000 ש"ח.

במועד בלתי ידוע לאחר מכן, ועקב פחדו של המתלונן מהנאשמים, מסר הוא לנאשם 1 סך של 5,000 ש"ח. לאחר מכן המשיכו הנאשמים ללחוץ על המתלונן למסור להם את יתרת הכסף, וביום 25.1.05 חזר הנאשם והתקשר למתלונן ודרש ממנו את יתרת הכסף. באותו יום בסמוך לשעה 20:10 נפגש המתלונן עם הנאשמים בסמוך לכלא אבו כביר, ומסר לידיהם סכום נוסף של 10,000 ש"ח. יומיים לאחר מכן, ביום 27.1.05 בסמוך לשעה 16:00 נכנסו הנאשמים לחנותו של המתלונן ודרשו ממנו באיומים, תכשיטים שהיו בחנות. המתלונן, עקב פחדו מהנאשמים ובשל איומיהם, אפשר לנאשמים לקחת מהחנות תכשיטים וכסף בשווי של 340,000 ש"ח.

3.                  כתב האישום בת.פ. 934/04, בו הודו הנאשמים, ואשר צורף לתיק זה לצורך גזירת הדין, מלמד כי ביום 22.2.04, בין השעות 10:30 ל-12:50 בעיר שדרות, התפרצו הנאשמים לדירת מגורים בכוונה לבצע גניבה, כאשר מתוך הדירה גנבו הם תכשיטי זהב וכסף, 6 בקבוקי וויסקי ו-5 קופסאות של סיגריות מסוג ברודווי ומונטנה.

4.                  התובעת בטיעוניה לעונש, הדגישה את עברם הפלילי של הנאשמים וכן את העובדה כי תלויים ועומדים נגדם מאסרים על תנאי ברי הפעלה. ציינה התובעת את חומרת המעשים בהם הודו הנאשמים, המגבשים את עבירת הסחיטה באיומים בנסיבות החמורות של העבירה. התובעת ביקשה שלא לתת משקל לטענת ההגנה, לפיה המתלונן היה שותף לפעילות הפלילית של הנאשמים, אשר נהגו להביא בפניו סחורה גנובה של תכשיטים וזהב, תוך ידיעה מלאה, כי מדובר בתכשיטים גנובים, סחר עבורם בסחורה ומסר להם את תמורתה. הדגישה התובעת את האימה הרבה אותה הטילו הנאשמים על המתלונן ואת התופעה שהולכת ומתפשטת בציבור עקב עבירות של סחיטה באיומים והמחיר היקר אותו משלמים הקורבנות, אשר לא אחת בוחרים הם בדרך הכניעה לסוחטים, בשל החשש לחייהם. ציינה התובעת, כי גם במקרה הנדון כאשר הנאשמים הרחיקו לכת ולקחו את כל רכושו של המתלונן מן החנות ורק לאחר שהבין המתלונן, כי הוא עשוי להסתבך אם לא יספר את הדברים למשטרה, העיז המתלונן לפנות לעזרת המשטרה ואז בשל הפחד בו נמצא ביקש לבלות את הלילה בתחנת המשטרה, כדי לקבל את הגנתה.

ביקשה התובעת לקדם את האינטרס הציבורי בדרך של השתת ענישה מוחשית ומכבידה על הנאשמים, הן בשל חומרת המעשים והן לנוכח הרישומים הפליליים הרבים שצברו הנאשמים לחובתם, המלמדים על אורח חיים עברייני ועל הצורך בהרתעה מוחשית בעלת השלכות אפקטיביות לעתיד. התובעת נמנעה מלבקש להשית עליהם עונש של קנס כספי, מאחר ובמסגרת ההסדר שהושג הסכימו הנאשמים לפצות את המתלונן בדרך של העברת התכשיטים והכסף שנתפסו ברשותם ביום מעצרם, עת נעצרו בשדה התעופה בדרכם לחו"ל ואשר מוחזקים כיום בידי המשטרה.

5.                  ב"כ הנאשמים טענו במשותף, כי אין מדובר בנסיבות הקלאסיות של סחיטה באיומים, כי אם ב"סכסוך עסקי" שפרץ בין הנאשמים לבין המתלונן, לאחר שגילו הנאשמים, כי המתלונן רימה אותם ולא מסר להם את התמורה הנכונה לרכוש שמסרו לו ואף ניסה לרמות אותם בעסקה נוספת עת נתן להם הערכה בלתי נכונה באשר לשווי הזהב שמסרו לידיו להערכה. ציינו ב"כ הנאשמים כי אין לראות במתלונן כאדם תם לב הנסחט על ידי פורעי חוק, כי אם באדם אשר אין לזקוף לזכותו ניקיון כפיים, כי אם מי שנהג במרמה כדי לקדם את רווחיו הפרטיים, על חשבונם.

ציינו הסנגורים, כי תחילתה של הפרשה האמורה הינה לאחר שגילתה החבורה האחרת מאשקלון כי המתלונן רימה אותם. לדבריהם, אותם אחרים, הנמנים על החבורה מאשקלון, הם אלה אשר היו דומיננטים באירוע וכי הנאשמים אף הם היו נתונים ללחצים מצד אותם אחרים אשר דרשו מהם להשיב להם את יתרת חובו של המתלונן אליהם.

עוד הדגישו הסנגורים את התיקון המהותי אשר נעשה בכתב האישום, תיקון אשר בא לאחר שנשמעה עדותו של המתלונן וכן עדים נוספים, אשר היה בעדותם כדי להבהיר את התמונה לאשורה ותחת אישומים נוספים של שוד מזוין, באמצעות אקדח, נותרה עבירה אחת כמפורט לעיל.

ב"כ הנאשם 1 טען ארוכות לעונש וביקש, כי בית המשפט יסתפק בתקופת המעצר בה שוהה הנאשם 1, תקופה של 13 חודשים. טוען הסנגור, כי יש לאבחן את עניינו של הנאשם 1 מעניינם של הנאשמים 2 ו-3 בכך שאין לחובתו של נאשם זה כל מאסר בר הפעלה וכן כי מדובר בבחור צעיר בן 26 המבקש להינשא לחברתו מזה 5 שנים. ציין ב"כ הנאשם 1, כי הנאשם היה מטופל תקופה ארוכה ביחידה לנפגעי סמים בשדרות וכן עבר הליך של גמילה מסמים אשר צלח וכי בכוונתו לחזור לדרך הישר. הדגיש הסנגור, כי אחיו של הנאשם נפטר בגיל 21 ממנת יתר של סמים וכי האירוע הנדון הניע אותו לאסוף כוחות ולשקם את עצמו.

ב"כ הנאשם 2, בטיעוניו לעונש חזר והדגיש, כי אין מדובר בנסיבות רגילות של סחיטה באיומים של אזרח מן הישוב, אדם נורמטיבי, כי אם באדם אשר היה במידה כזו או אחרת שותף לדבר עבירה, מקום שסחר עבור הנאשמים והאחרים בתכשיטים גנובים. הדגיש הסנגור, כי גם הנאשמים עצמם נחשפו לדברי איומים מצד אותה  חבורה "אשקלונית", אשר לחצה עליהם לגבות את הכספים מן המתלונן, בטענה, כי זה רימה אותם. לדבריו, חלקם של הנאשמים היה בעצם בתיווך שבין החבורה ה"אשקלונית" לבין המתלונן. הדגיש הסנגור, כי הנאשם 2 שוהה במעצר מזה כ-13 חודשים וכן ישב הוא במעצר כ-4 חודשים בגין התיק הנוסף אשר צורף לתיק זה וכי מקום שמדובר באדם צעיר ולנוכח נסיבות ביצוע המעשים, ביקש הוא, כי בית המשפט לא ימצה עימו את הדין ויפעיל את המאסרים על תנאי התלויים ועומדים נגדו בחופף אחד לשני ובחופף לכל עונש מאסר אשר יושת עליו בגין התיקים הנדונים. הדגיש הסנגור, כי הנאשם נרשם ללימודים לצורך רכישת השכלה גבוהה וכי בכוונתו לעשות כן לכשיסיים את ריצוי עונשו מתוך כוונה לחזור ולהשתלב במעגל החיים הנורמטיבי.

ב"כ הנאשם 3 טען אף הוא לנסיבותיו האישיות של מרשו כשאף הוא מצא לנכון להדגיש את מצבם של הנאשמים, אשר היו במצב דומה למצבו של המתלונן כאשר הופעל עליהם לחץ כבד מצד אותה חבורה "אשקלונית" אשר דרשה מהם לפצות אותם על הנזק שנגרם להם כתוצאה מהתנהגותו של המתלונן. ציין הסנגור את גילו הצעיר של מרשו, כבן 25, אשר לא היה בבחינת הדמות הדומיננטית באירועים נשוא כתב האישום ועל כן ביקש שלא למצות עימו את הדין. השמיע הסנגור דברי חרטה בשמו  של הנאשם וביקש כי בית המשפט לא ימצה עימו את הדין ויפעיל את המאסרים על תנאי התלויים ועומדים נגדו בחופף אחד לשני ובחופף לעונש המאסר אשר יושת עליו בתיק זה.

6.                  ב"כ הנאשמים לא ביקשו כי יוגש תסקיר בעניינם של הנאשמים. גיליון ההרשעות הקודמות של הנאשמים מלמד, כי לנאשם 1 - ויטלי-  הרשעות קודמות בעבירות סמים, רכוש ואלימות כשהרשעתו האחרונה בדין הנה מחודש דצמבר 2004 בעבירות סמים.

אשר לנאשם 2 - אזר- לחובתו הרשעות קודמות רבות בעבירות רכוש, סמים ואלימות. מעורבותו של הנאשם בפלילים החלה כבר בשנת 1998, בהיותו נער, והרשעתו הראשונה היתה בשנת 2002. מאז הספיק לבצע עבירות רכוש אלימות וסמים וצבר שש הרשעות שלצידן מאסרים על תנאי ברי הפעלה כדלקמן:  מאסר של  6 חודשים בגין עבירת התפרצות ואיומים מכוח ת.פ. 2762/01 של בית המשפט השלום בתל אביב. מאסר של 9 חודשים בגין עבירות רכוש מכוח ת.פ. 1255/03 של בית המשפט השלום באשקלון. מאסר של 6 חודשים בגין התפרצות וגניבה מכוח ת.פ. 2946/02 של בית המשפט השלום באשקלון. מאסר של 12 חודשים בגין עבירות רכוש מכוח ת.פ. 5401/01 של בית המשפט השלום באשקלון. מאסר של 20 חודשים בגין עבירת אלימות שהיא פשע  מכוח ת.פ. 8081/01 של בית המשפט מחוזי באר שבע. המאסר על תנאי שהושת על הנאשם בת.פ. 2762/01 הוארך לשנתיים נוספות בת.פ. 2415/03 בית משפט שלום אשקלון.

אשר לנאשם 3 - רוסלן- לחובתו הרשעות קודמות בעבירות רכוש ואלימות  וכן תלויים ועומדים נגדו שני מאסרים על תנאי ברי הפעלה האחד בן 9 חודשים מכוח ת.פ. 1255/03 של בית המשפט השלום באשקלון והשני מאסר              בן  20 חודשים בגין עבירת אלימות שהיא פשע  מכוח ת.פ. 8081/01 של בית המשפט מחוזי באר שבע.

7.                  הרשעותיהם הקודמות של הנאשמים ובפרט של הנאשמים  2 ו - 3 מלמדים על דפוסי התנהגות עבריינים ואורח חיים עברייני אותם אימצו לעצמם הנאשמים. גם לא היה ברישום מכביד זה, לרבות המאסרים המותנים התלויים ועומדים נגדם, כדי להרתיע אותם מלחזור ולבצע את המעשים הנדונים בהם הודו כמפורט לעיל.  עבירות הרכוש והיקפן מלמדות, כי "עסקו" השניים בביצוע פריצות לבתי מגורים משם נטלו רכוש מן הבתים, בפרט תכשיטים וחפצים בעלי ערך ומכירתם לסוחרים. דברים אלו נלמדים מפסקי הדין השונים, אשר נתנו בעניינם, כמו גם מן העובדות נשוא האישומים דנן ובפרט האישום הנוסף, אשר צורף לתיק זה בו הודו בפריצה לדירת מגורים, פריצת הכספת ונטילת דברי ערך אשר היו בכספת.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ