אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גזר דין בתיק פ 8061/04

גזר דין בתיק פ 8061/04

תאריך פרסום : 04/09/2007 | גרסת הדפסה
פ
בית המשפט המחוזי באר שבע
8061-04
12/07/2005
בפני השופט:
רחל ברקאי

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד תהילה גלנטה
הנתבע:
1. אלהוזייל אחמד
2. אלהוזייל ספיאן

עו"ד אוזן ממשרדה של עו"ד מאיה ז'ולסון
עו"ד אריה אחישר
גזר דין
  1. הנאשמים הורשעו, על פי הודאתם בעובדות שבכתב האישום המתוקן, באופן בו הורשע הנאשם 1 בעבירה של קשירת קשר לביצוע פשע לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין התשל"ז - 1977 (להלן: "חוק העונשין"), בעבירה של סחיטה באיומים לפי סעיף 428 רישא לחוק העונשין, בעבירה של טשטוש סימני זיהוי של רכב לפי סעיף 413 ט לחוק העונשין, בעבירה של הפרעה לשוטר לפי סעיף 275 לחוק העונשין ובעבירה של גרימת היזק לרכב לפי סעיף 413 ה' לחוק העונשין; והנאשם 2 הורשע בעבירה של החזקת רכוש גנוב לפי סעיף 413 לחוק העונשין ובעבירה של הפרעה לשוטר לפי סעיף 275 לחוק העונשין.
  1. כתב האישום המתוקן מלמד כי בין תאריך 7.3.04 ל-8.3.04 גנב אדם בשם שריף אלהוזייל (להלן: "שריף") ציוד בעל ערך רב, המשמש לבניה מהמעביד שלו איציק אלקסלסי (להלן: "המתלונן"). מיד לאחר מכן ביום 8.3.04 התקשר שריף אל המתלונן והציג את עצמו כ"יוסי" וטען בפני המתלונן, כי הציוד שנגנב ממנו נמצא בחזקתו וכי הוא דורש מהמתלונן תשלום עבור הציוד הגנוב בסך של 20,000 ש"ח. עוד הוסיף ואיים שריף על המתלונן באומרו כי אם זה יערב את המשטרה ישלם על כך המתלונן בחייו וזאת במטרה להפחידו ולהניעו לשלם כסף ולא לפנות למשטרה. המתלונן עקב פחדו מפני שריף ואיומיו, סיכם עם שריף כי ישלם לו 12,0000 ש"ח עבור הציוד הגנוב. המתלונן פנה למשטרת ישראל והונחה לתאם מפגש עם שריף להעברת הציוד תמורת סך של  12,000 ש"ח.

במועד כלשהו בסמוך ליום 10.3.04 קשר שריף קשר עם נאשם 1 לסחוט את המתלונן באיומים. במסגרת הקשר הנ"ל ולשם קידומו סיכמו הנאשם 1 ושריף כי הנאשם 1 ידאג להעביר את הציוד הגנוב לאנשיו של המתלונן ויקבל מידיו של המתלונן סך של 12,000 ש"ח, אותם יעביר לשריף ובתמורה לכך יקבל את שכרו.

במסגרת הקשר הנ"ל פנה הנאשם 1 לנאשם 2 והציע לו להצטרף אליו לצורך הובלת הרכוש הגנוב. במסגרת הקשר הנ"ל התקשר שריף ביום 10.3.04 בסמוך לשעה 17:00, אל המתלונן וקבע עימו כי הציוד הגנוב יוחזר למתלונן בתמורה לסך של 12,000 ש"ח וקבע עימו נקודת מפגש בצומת בית קמה.

ביום 10.3.04, בשעות הערב, הגיעו הנאשמים לביתו של שריף, בכלי רכבו של הנאשם 1, והעמיסו את הציוד הגנוב שהיה בביתו של שריף, על כלי רכבו של הנאשם 1, כשהנאשם 2 יודע שהציוד גנוב. שריף והנאשם 1 כיסו בבוץ את מספרי הרישוי של כלי הרכב ולאחר מכן נסעו הנאשמים לצומת בית קמה, מקום המפגש אותו קבעו, כששריף נוסע אחריהם בכלי רכבו. בסמוך לשעה 20:55 פגשו הנאשמים את השוטרים, אשר התחזו לעובדים של המתלונן, ולאחר דין ודברים מסרו לידיהם של השוטרים את הציוד הגנוב. מיד לאחר מכן הזדהו השוטרים בפני הנאשמים כשוטרים. או אז נמלט הנאשם 2 מהמקום וסמוך לצומת בית קמה נעצר על ידי שוטרים אחרים. שוטר אחר זינק לעבר הנאשם 1 שנהג בכלי רכב מסוג סובארו, נאשם 1 שילב הילוך אחורי בכלי הרכב והחל לנסוע בפראות בכוונה להימלט ממעצר ומעיכוב כדין. במהלך נסיעתו לאחור פגע בכלי רכב אחר מסוג מאזדה 626 שהיתה במקום וגרם לכלי הרכב נזקים רבים. נאשם 1 עצר רק לאחר התערבות שוטרים נוספים שהגיעו למקום והצליחו להשתלט עליו. במעשים אלו הודו הנאשמים ועל כן הורשעו בעבירות המיוחסות להן כמפורט לעיל.

  1. התביעה בטיעוניה לעונש ביקשה להדגיש את הרקע לביצוע העבירות והוא סחיטה באיומים של אותו מעביד לשם השבת הרכוש שנגנב ממנו. התובעת הדגישה את התופעה החמורה אשר הולכת ופושטת בקרבנו והיא תופעה של סחיטת בעלי עסקים וממון תוך הפעלת איומים, כדרך להשגת כסף קל על ידי עבריינים.  התובעת הדגישה כי הנאשם 1 היה מודע לכל מעשי הבריונות של השותף העיקרי, שריף, שכן הוא זה אשר קשר עימו קשר לסייע לשריף ואף נטל חלק פעיל בהתרחשויות סביב אירוע הסחיטה באיומים. על כן ביקשה התובעת שלא להקל עם הנאשם 1 ולהשית עליו ענישה של מאסר בפועל וכן מאסר מותנה ופיצוי כספי למתלונן באופן אשר ישקף את סלידתה של החברה מביצוע מעשים אלו. אשר לנאשם 2 ביקשה התביעה שלא לבטל את הרשעתו של הנאשם, כפי שביקש הסנגור, אולם לנוכח חלקו בפרשה  לא ביקשה להשית עליו עונש מאסר בפועל וגם לא בעבודות שירות אך ביקשה גם ביקשה להשית עליו עונש מאסר מותנה אשר יבטיח אי הישנות  מקרים דומים מצד נאשם זה.
  1.  ב"כ הנאשם 1, בטיעוניה לעונש, לא הקלה ראש עם מעשיו החמורים של הנאשם אך ביקשה להדגיש את נסיבותיו האישיות של נאשם זה שהינו בחור צעיר יליד 1980, נטול עבר פלילי אשר ניסה בכל כוחו לסייע בכלכלת משפחתו ונקלע לסיטואציה הנידונה וראה בה מקור הכנסה כספי אשר יסייע במצוקת בני המשפחה. הסנגורית ביקשה כי בית המשפט יזקוף לזכות הנאשם את העובדה כי הודה בהזדמנות הראשונה, לאחר שתוקן כתב האישום, ובכך לקח אחריות על המעשים החמורים אותם ביצע ובכך חסך מזמנו של בית המשפט. הסנגורית ביקשה לראות במקרה הנדון כמעידה חד פעמית מצד הנאשם וכן ציינה מפיו כי מגלה הוא חרטה רבה על מעשיו. עוד ציינה הסנגורית, כי הנאשם 1 שהה במעצר תקופה של 12 יום וכי מיום ששוחרר, ביום 22.3.04, שהה הוא במעצר בית מוחלט מבלי שהפר הוא את התנאים. על בסיס דברים אלו ביקשה הסנגורית שלא למצות את הדין עם הנאשם ועתרה לענישה אשר תאזן את האינטרסים הנוגדים ובהתאם ביקשה כי אם יושת עליו עונש מאסר אזי מבקש הנאשם לרצותו בעבודות שירות.
  1. ב"כ הנאשם 2 הדגיש את נסיבותיו האישיות של הנאשם ואת חלקו השולי באירוע ועל כן עתר לביטול הרשעתו של הנאשם בדין והשתת עונש הולם בנסיבות של אי הרשעה. ציין הסנגור כי הנאשם 2 הינו בחור צעיר כבן 26 היום, אשר אמור להינשא בחודשים הקרובים. כן הדגיש הסנגור כי נאשם זה לא נטל חלק פעיל באירוע הסחיטה והאיומים וכי נגרר לביצוע המעשים אחר נאשם 1  וכי כל חלקו באירוע מסתכם בסיוע לנאשם 1 להוביל את הרכוש הגנוב למקום המפגש. הסנגור הדגיש את התסקיר החיובי שהוצג בעניינו של  נאשם זה, ממנו ניתן ללמוד על היות הנאשם אדם נורמטיבי בן משפחה, כאשר אין קיימות אינדיקציות המעידות על סיכוי שיהיה מעורב בעתיד בעבירה נוספת. בנסיבות אלו ביקש הסנגור כי בית המשפט יותיר בפני נאשם זה הזדמנות לעלות על דרך המלך מבלי להותיר אחריו את כתם ההרשעה בדין.
  1. אכן המעשים בו נמצאו הנאשמים מעורבים הינם מעשים חמורים ביותר, המלמדים על תופעה קשה אשר הפכה נפוצה בשנים האחרונות בפרט באזור הדרום. עדים אנו לאזרחים תמימים, המתפרנסים מעמל כפיהם, הנסחטים על ידי עבריינים, המבקשים בדרך קלה לנגוס בפרי עמלם של אותם עמלים. המדובר בעבירה הגורמת עוגמת נפש קשה לקורבנות שלה ומעמידה אותם לא אחת בדילמה קשה והיא האם לשתף פעולה עם הסוחטים ולשלם את דמי החסות הנדרשים או לפנות לגורמי אכיפה תוך, לא אחת, לקיחת סיכון עצמי.

בנסיבות העניין ערה אני לעובדה כי חלקם של הנאשמים כאן פחות מחלקו של שריף אשר הגה, תכנן וביצע את מעשה הגניבה וסחיטה באיומים. אולם, חלקו של נאשם 1 מלמד על מעורבותו הממשית של נאשם זה בהוצאתו לפועל של מעשה הסחיטה באיומים. חלקו של נאשם 2 אומנם שולי הוא אך מהווה הוא בהחלט חוליה בלתי נפרדת אשר היה בה כדי לקדם את ביצוע המעשה של סחיטת המתלונן.

  1. בעניינו של הנאשם 1:

סבורתני כי מקום שנאשם זה הודה בעבירה של קשירת קשר לביצוע מעשה הסחיטה באיומים עם אותו שריף וכן הודה בעבירה חמורה של סחיטה באיומים וכן עבירות חמורות נוספות, יש להשית על נאשם זה עונש מאסר בפועל לתקופה ארוכה באופן אשר ישקף את סלידתה של החברה ממעשים אלו. שירות המבחן אשר התבקש ליתן תסקיר בעניינו של נאשם זה לא בא בכל המלצה טיפולית ואף מצא לנכון להדגיש כי נאשם זה נעדר נכונות ורצינות לערוך בדיקה כנה ופתוחה עם עצמו, בסיוע שירות המבחן, בכל הנוגע למעורבותו בעבירות פליליות כשהוא נוטה להשליך אחריות על הזולת וגורמי אכיפת החוק. התחשבתי בעובדה כי נאשם זה נעדר הרשעות קודמות וכי חסך מזמנו של בית המשפט והודה בהזדמנות הראשונה, אך באיזון כל האינטרסים- מחד גיסא אינטרס החברה להילחם בנגע זה של סחיטה באיומים ומאידך גיסא נסיבותיו האישיות של הנאשם, טובות ככל שתהיינה, גובר האינטרס הציבורי להילחם בתופעה בדרך של הטלת ענישה מחמירה.

  1. בעניינו של הנאשם 2:

נתתי את הדעת לעובדה כי חלקו של נאשם זה בפרשה הצטמצם לעבירה של החזקת רכוש גנוב והפרעה לשוטר במילוי תפקידו. אכן חלקו זה של הנאשם בפרשה הינו שולי למדי ומתסקיר שירות המבחן ניתן ללמוד כי נגרר לביצוע מעשה לבקשתו של הנאשם 1. שירות המבחן פרס בפני את נסיבותיו האישיות של הנאשם, את גילו הצעיר והיותו נורמטיבי כדרך כלל. שירות המבחן מציין כי מדובר בבחור צעיר בעל יכולות אישיות טובות אשר עובר לביצוע המעשים עבד באופן יציב וחיובי במקום עבודתו וכיום עומד הוא להינשא ולבנות את משפחתו. שירות המבחן בא בהמלצה שלא להרשיע את הנאשם בדין וזאת כדי שלא להקשות עליו לממש את יכולותיו להתפרנס בכבוד בשוק העבודה בעתיד.

הנאשם, אף הוא, הביע חרטה על מעשיו וגילה רצון אמיתי לשקם את חייו ולהמשיך בחיים נורמטיביים אותם ניהל למעט המחדל נשוא האירוע.

לאחר ששקלתי את כל השיקולים העומדים על הפרק ובנסיבות המיוחדות של העניין, המלמדות על ביצוע עבירות שאינן כה חמורות, ולנוכח הפוטנציאל השיקומי, סבורתני כי זה המקרה בו נדרש בית המשפט שלא לחסום את דרכו של הנאשם מפני פוטנציאל להמשך חיים נורמטיביים. אשר על כן, ובנסיבות המיוחדות של העניין, מצאתי לנכון לתת סיכוי לנאשם זה לחזור לחיק החברה ולהשתלב בה כאדם נורמטיבי מבלי שסטיגמה של הרשעה תדבק בו. לפיכך, אני מורה על ביטול הרשעתו של נאשם זה בדין.

 (ראה   שיקולים להם  נדרש בית המשפט ע"פ 2083/96 תמר כתב נ'  מדינת  ישראל     פד'  נב (3) 337)

  1. לאור כל האמור לעיל, אני משיתה על הנאשמים את העונשים הבאים:

על הנאשם 1:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ