אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גזר דין בתיק פ 8060/04

גזר דין בתיק פ 8060/04

תאריך פרסום : 06/09/2007 | גרסת הדפסה
פ
בית המשפט המחוזי באר שבע
8060-04
24/05/2005
בפני השופט:
רחל ברקאי

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד רחל אלמקייס
הנתבע:
קשאשווילי רוברט
עו"ד אוזן ממשרדה של עו"ד מאיה ז'ולסון
גזר דין

1.                   הנאשם הורשע לאחר מתן הכרעת דין בעבירה של  החזקת סכין לפי סעיף 186(א) לחוק העונשין התשל"ז - 1977 (להלן: "חוק העונשין") ובעבירה של חבלה בכוונה מחמירה לפי סעיף 329(א)(1) לחוק העונשין.

2.                   בהכרעת הדין המנומקת קבעתי כי המאשימה הוכיחה את עובדות כתב האישום לפיהן: ביום 12.3.04, בסמוך לשעה 10:30 פנה הנאשם למתלונן וביקש ממנו כדורי הרגעה. המתלונן השיב לנאשם כי אין ברשותו כדורים והנאשם אשר לא היה שבע נחת מן התשובה סטר על פניו של המתלונן. המתלונן בתגובה השיב לנאשם בסטירה על פניו. או אז הוציא הנאשם סכין, אותה נשא על גופו, ודקר את המתלונן בחזהו. המתלונן הובהל לקבלת טיפול רפואי ואובחן כמי שסובל מחתך באיזור החזה מצד שמאל בסמוך לצלע 4. החתך נתפר והמתלונן שוחרר לביתו.

3.                   התביעה ביקשה להחמיר עם הנאשם כשהיא מדגישה את  מסוכנותו של הנאשם, אותה היא לומדת מאמירות אותן מסר מייד בסמוך לאחר מעצרו, כפי שהן נלמדות ממוצגים שהוצגו לבית המשפט (ת/1, ת/5 ) וכן מגיליון הרשעותיו הקודמות.  כמו כן, חזרה והדגישה, את הצורך להילחם בתופעת הסכינאות, אשר פשטה בקרבנו, וטענה כי רק בדרך של הטלת עונשי מאסר כבדים וממושכים למי שמשתמש בסכין כדרך  לישוב סכסוכים, יביא הדבר להרתעת הציבור והרתעת עבריינים.

4.                   מאידך, ביקשה הסניגורית ללמד סניגוריה על הנאשם, כשהיא חוזרת ומציינת כי הגם שבית המשפט מצא לנכון להכריע את דינו של הנאשם, ומצא אותו אשם בביצוע המעשה המיוחס לו, מחזיק הנאשם בטענת חפות ועל כן נמנע שירות המבחן מכל המלצה טיפולית. מציינת הסנגורית כי במהלך חודשי המעצר הממושכים, בהם שוהה הנאשם בגין כתב אישום זה, מאז יום 12.3.04,  השתלב הנאשם במסגרת טיפולית שיקומית בבית הסוהר והוא צורך תחת פיקוח צמוד כדורי מתאדון. מדגישה הסניגורית כי הנאשם נגמל מצריכת אלכוהול וכי לאחר שערך חשבון נפש עם עצמו, מבקש הוא להתחיל בדרך חדשה בחייו. בנסיבות אלו, ביקשה הסניגורית שלא למצות את הדין עם הנאשם, כי אם לראות את המעשה, נשוא האירוע, ככישלון רגעי שנבע מחוסר תודעה ובשל מצב התמכרותי בו היה הנאשם נתון באותה עת. אשר על כן, ביקשה כי בית המשפט ינהג בנאשם במידת הרחמים.

5.                   שירות המבחן אשר התבקש לתת תסקיר בעניינו של הנאשם, מלמד כי מדובר באדם בן 48, הגרוש ואב לילד בן 25, אשר לאורך שנים ארוכות ניהל  אורח חיים התמכרותי לסמים ואלכוהול. מאז מעצרו הפסיק את צריכת האלכוהול וצריכת הסמים והשתלב במסגרת טיפולית לגמילה מסמים, בתוך כותלי בית הסוהר,  באמצעות תחליף סם מתאדון. יחד עם זאת שירות המבחן לא בא בכל המלצה טיפולית מאחר והנאשם לא הודה במעשים המיוחסים לו בכתב האישום.

6.                   רבות נכתב על  הצורך לשרש את תופעת הסכינאות. ב-ע.פ. 6720/04 מ"י נ' עסאם זחאיקה תק-על 2004 (4), 519 קובע בית המשפט מפי כב' השופט חשין:

" נלאינו מאמור, עוד ועוד שוב ושוב, כי יש לשרש את תת-תרבות הסכין מחיינו, וחובה היא המוטלת על בית-המשפט להרים את תרומתו למלחמה קשה זו שבאלימות אשר פשתה במקומותינו. הטלת עונשים קלים - יחסית לנדרש - על מי שמפרים צו של לא-תנעץ-סכין-בגוף-הזולת מחטיאה את המטרה ואת שאיפתנו לעקירה מן השורש של התופעה הפסולה הזו. דעתנו היא אפוא שיש להחמיר בעונשו של המשיב. בה-בעת, נוסיף ונזכור כי מעשהו הקשה של המשיב בא לאחר שהמתלונן "התחיל" במריבה, ויש להביא גורם זה במניין הגורמים שבשיקלולם מביאים לצורך להחמיר בעונשו של המשיב."

באותו ענין מחמיר בית המשפט בעונשו של המשיב, אשר הורשע בעבירה של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות בגין מעשי דקירה של המתלונן, כשהוא נועץ את הסכין בגבו של המתלונן 3 פעמים, ומשית עליו עונש מאסר ל-3 שנות מאסר בפועל ושנה וחצי מאסר על תנאי.

ב-ע.פ. 9133/04 דוד גורדון נ' מדינת ישראל (טרם פורסם) מוצא לנכון בית המשפט העליון להעיר כי יש לדחות את ערעורו של הנאשם מאחר ועונש המאסר בן 12 חודשים אשר הושת עליו, בגין מעשי דקירה, הינו עונש קל  ואין להתערב בו. בית המשפט קובע שם:

" בתי המשפט, בהם בית-המשפט העליון, הוסיפו והתריעו שוב ושוב על אותה מגפה שפשתה במחנה והיא מגפת תת-תרבות הסכין. צעירים נושאים עימהם סכינים למיניהן, משל המדובר היה בפריט לבוש הכרחי כממחטה או כדבר אחר שאדם נושא בכיסו כמפתח או כמכשיר טלפון נייד. וסכין הנישאת על גוף במערכה הראשונה סופה שהיא נשלפת וננעצת בגופו של הזולת במערכה השניה...

אכן, זו דרכו של מיקצת הנוער בימינו ליישוב חילוקי דעות. בימים שמכבר נהגו אנשים ליישב חילוקי דעות שנתגלעו ביניהם בדו-קרב של צחצוח חרבות או בדו-קרב בירי של אקדחים (השוו: ע"פ 8554/00 זרבאילוב נ' מדינת ישראל , פ"ד נ"ז(4) 913, 919-918). הסכינים למיניהן תפשו כיום את מקום החרבות, ובצד האקדחים משמשות אף הן מכשיר ליישובם של חילוקי דעות. תופעה ממאירה זו מטילה על בתי-המשפט חובה למיגורה המוחלט, ודרכם של בית-המשפט להעלות תרומה ראויה היא - בין השאר - על דרך הטלתם של עונשים חמורים...

המגיפה שפשתה במחנה היא כה קשה וכה ממאירה עד שבתי המשפט חייבים להעלות את תרומתם למלחמה בה על דרך ענישה מרתיעה. וענישה מרתיעה בהקשר הדברים פירושה הוא -שליחתו של נאשם לבית האסורים. הנה הוא המערער שלפנינו, אשר הורשע על-פי הודאתו בעבירה של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות כהוראות הסעיפים 333 ו-335(1) לחוק העונשין. העונש המירבי בגין עבירה זו שהמערער הורשע בה הוא 14 שנות מאסר. הגיע עת שבתי המשפט יניעו את העונש אל עבר העונש המירבי שנקבע בחוק...

וב-ע.פ. 6885/04 ו-ע.פ. 7879/04 שי חן נ' מ"י , בנסיבות בהן דקר המערער את המתלונן מספר דקירות בבטן בבית החזה ובעצם השכם מוצא לנכון בית המשפט העליון לדחות את ערעור המערער באשר לחומרת העונש ולקבל את ערעור המדינה ומעמיד את עונש המאסר על 4 שנים בפועל ושנה אחת על תנאי. זאת כשהוא קובע כי:

" המערער הוא אדם צעיר, שביצע את העבירה הנוכחית שעה שהיה נתון בעיצומו של הליך אחר בו נדונה מעורבותו בעבירה נוספת של אלימות. אולם הדגש הוא על כך, שהפעם הוא חטא בפרץ אלימות חמור פי כמה, אשר רק בדרך נס הסתיים בפציעתו של הקורבן בלבד. כל שביקש זה האחרון היה למנוע את תקיפתו של אחר, ועל כך הוא שילם בפציעה קשה אשר מותר להניח כי השלכותיה ילוו עוד אותו עוד שנים רבות. תקיפת המערער מלמדת עד כמה הפכה האלימות לתופעה נפוצה בקרב החברה בישראל. עם תופעה זו אין להשלים, וגם אם נדמה לעתים כי אמצעי ההרתעה שננקטו עד כה לא היה בהם כדי לצמצם את מידותיה של האלימות, אסור שהדבר ירפה את ידיהם של הגורמים הפועלים לאכיפת החוק, ובתי המשפט בכללם, נהפוך הוא, נדמה כי הגיעה השעה להחמיר בענישתם של עבריינים בתחום זה, וטובה שעה אחת קודם. מנקודת השקפה זו איננו סבורים שבעונש שגזרה הערכאה הראשונה ניתן ביטוי הולם לחומרת המעשה בה חטא המערער, אדרבא, עונש זה מתון יתר על המידה, וככזה הוא עלול לשגר מסר שגוי לעבריינים בכוח".

וב-ע.פ. 6112/04, ע.פ. 6115/04, 8040/04 מוטי עבודי נ' מדינת ישראל  ואח' תק-על 2004 (4) 226, דוחה בית המשפט העליון, מפי כב' השופט לוי,  את ערעורם של המערערים ומקבל את ערעור המדינה ומעמיד את עונש המאסר של המערערים על 4 שנים בפועל וכן תשלום פיצוי למתלוננים בסך של 20,000 ש"ח.

7.                   בנסיבות העניין, חומרת הנסיבות נלמדות מנסיבות האירוע עצמו, המלמדות כי את הסכסוך אשר פרץ בין המתלונן לבין הנאשם, ביקש הנאשם לפתור בדרך "קלה", בדרך של שימוש בסכין. חומרת יתר יש לייחס לרקע אשר הוביל את הנאשם לעשות שימוש בסכין והוא התמכרותו של הנאשם לסמים מסוכנים, ולשתיית אלכוהול באופן אשר הביא אותו לתגובת זעם חסרת שליטה כאשר נזקק לכדור הרגעה מתאים והמתלונן לא יכול היה לספקו. חומרה נוספת נלמדת מעברו הפלילי המכביד של הנאשם, הכולל 21 הרשעות בעבירות של אלימות, רכוש וסמים, כשהנאשם ריצה בעברו 6 מאסרים.

באיזון כל האינטרסים העומדים על הפרק, מחד, אינטרס הציבור למגר את תופעת האלימות, ובפרט, תופעת השימוש בסכין, ומאידך נסיבותיו האישיות של הנאשם, מוצדקות ככל שתהיינה, גובר אינטרס הציבור להילחם בתופעה של שימוש בסכין. לא אחת נמצאנו עדים כי שימוש בסכין עלול להסתיים בגרם מוות ורק במזל, לא הסתיים האירוע הנדון בתוצאות חמורות  יותר, אך נמצא הוא לכשעצמו חמור למדי. התחשבתי בנסיבות ביצוע מעשה התקיפה, שהתמצה בדקירה אחת אשר הביאה לתוצאה של פצע אשר נתפר והמתלונן שוחרר מאישפוז מיד לאחר מכן. כמו כן, התחשבתי בעובדה כי  הנאשם, השוהה במעצר מאז חודש מרץ 2004, אכן בחר לאסוף את עצמו ולעלות על דרך הישר.

הגם כל אלה  אין בכך די כדי להוות נסיבה לקולא, אך יש בכך כדי שלא למצות את הדין עם הנאשם.

לאור כל האמור לעיל, הנני משיתה על הנאשם את העונשים הבאים:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ