אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גזר דין בתיק פ 8043/07

גזר דין בתיק פ 8043/07

תאריך פרסום : 06/05/2009 | גרסת הדפסה
פ
בית המשפט המחוזי באר שבע
8043-07
12/11/2007
בפני השופט:
אברהם יעקב

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד שמש שרית
הנתבע:
חובלשוילי משה
עו"ד חימי אבי
גזר דין

1.                   הנאשם הורשע, על פי הודאתו, בביצוע עבירת סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, עבירה לפי סעיף 332(2) לחוק העונשין התשל"ז-1977. הודאה זו באה לאחר הסדר טיעון שבמסגרתו תוקן כתב האישום.

2.                   על פי עובדות כתב האישום המתוקן, בתאריך 30/01/07, סמוך לשעה 12:00 בצהריים, הנאשם נהג ברכב מסוג סקודה, כאשר לצידו יושב קטין ושניהם אינם חגורים בחגורות בטיחות. שוטרת במדים הבחינה בנאשם בעת שביצע פניה לא נכונה וסימנה לו לעצור בצד. הנאשם הבחין בשוטרת אולם לא נענה לדרישתה והאיץ את מהירות רכבו. השוטרת נכנסה לניידת שבה ישב שוטר נוסף, והשניים החלו נוסעים אחרי הנאשם כשהם קוראים לו במערכת הכריזה ודורשים ממנו לעצור. הנאשם לא שעה לדרישות השוטרים אלא האיץ את מהירות נסיעתו וניסה להתחמק מהם. במהלך המרדף, הנאשם התעלם מתמרור מתן זכות קדימה ואילץ נהג ברכב, שלו היתה זכות קדימה, לבלום בלימת חירום ולסטות מנתיב נסיעתו בחדות על מנת להימנע מהתנגשות בנאשם. כל אותה עת נסעו השוטרים אחרי הנאשם והמשיכו לדרוש ממנו לעצור בצד, אך לשווא. בשלב מסוים הנאשם נהג אל תוך נתיב נסיעתה של ניידת משטרה אחרת שנסעה אותה עת בכביש, ואילץ את השוטר שנהג בניידת לבלום על מנת להימנע מהתנגשות בנאשם. הנאשם המשיך בנסיעה המהירה בכבישי העיר אשדוד כשכל אותה עת דולקים אחריו השוטרים, ניידות וכלי רכב משטרתיים נוספים שהצטרפו למרדף. במהלך המרדף, הנאשם התעלם מהוראות רמזורים שדלקו לעברו וחצה שלוש צמתים בשעה שאור אדום דולק בכיוון נסיעתו ותוך התעלמות מהוראות הרמזורים. בצומת אחת נאלצו כלי רכב, שנסעו בצומת כחוק, לבלום בלימת חירום ועצרו את רכביהם באמצע הצומת והכל בכדי למנוע את התנגשותם בנאשם. בצומת שני נסעה כחוק משאית, אשר נאלצה לסטות מנתיב נסיעתה על מנת להימנע מהתנגשות בנאשם וכמעט התנגשה בניידות המשטרה הדולקות אחרי הנאשם. בצומת שלישי, שוב לא שעה הנאשם להוראת הרמזור וחצה את הצומת כשאור אדום דולק ברמזור לכיוון נסיעתו, וגרם לכלי רכב שנסעו בצומת כחוק לבלום את רכבם ולסטות מנתיב נסיעתם, זאת לאחר שפרץ מחסום משטרתי ולא שעה לדרישות השוטרים לעצור את רכבו.

בהמשך המרדף, ניידת משטרתית חסמה את נתיב נסיעתו של הנאשם, אולם הנאשם לא עצר את רכבו, נסע במהירות בין הניידת ובין רכב נוסף שעמד בנתיב השמאלי של הכביש והצליח להתחמק מהמחסום.

לבסוף, הנאשם עצר את הרכב בחניית המרכז המסחרי ויצא מהרכב. השוטרים שנסעו אחריו בניידת המשטרתית התקרבו אליו, וכשהנאשם פתח את דלת רכבו, התנגשו בה.

בעובדות אלה הודה הנאשם, כאמור, ובגינן הורשע.

3.                   בעברו של הנאשם רישום פלילי, ללא הרשעה, בגין עבירת מעשה מגונה תוך שימוש בכוח או איומים, שביצע בהיותו קטין. בגין עבירה זו נדון הנאשם בשנת 2005 ל-250 שעות שרות לתועלת הציבור וכן התחייב להימנע מביצוע עבירת מין. על פי התסקיר שנערך אודותיו, הנאשם פנה, בעקבות הסתבכותו בעבירה זו, לטיפול פסיכולוגי למטרת אבחון והערכה, שם נקבע כי לנאשם קשיים בשיפוט הסיטואציה החברתית בה הוא מצוי וכי לא קיימת מועדות לאלימות מצידו.

בתסקיר נכתב כי הנאשם הינו בחור צעיר, בן 18 וחצי, אשר בדרך כלל מתפקד באופן נורמטיבי. הוא סיים את לימודיו בתיכון לפני מספר חודשים, עובד כעת בעבודות מזדמנות, משלים את בחינות הבגרות ועד להסתבכותו בעבירה זו המתין לגיוסו לצה"ל. לציין, כי הרשעתו בעבירה הנדונה, ככל הנראה, תסכל את כוונתו להתגייס לשירות צבאי קרבי.

הנאשם הינו הבן הבכור למשפחה המונה 6 ילדים, ולדברי הוריו הוא מסייע בזמנו הפנוי בגידול אחיו הקטנים. כשהגיע לגיל 18, רכש לו אביו רכב כדי לפצותו על העזרה שמשקיע בבית ובעסקו של אביו. על פי התרשמות שירות המבחן, מדובר במשפחה נורמטיבית שמבטאת דאגה ואכפתיות לצרכי ילדיהם ולקידומם. ההורים מאוכזבים מביצוע העבירה על ידי בנם ומתקשים להבין את המניעים לה, אך יחד עם זאת מתייחסים בחומרה לביצועה ומבטאים רצון כנה לסייע ולתמוך בבנם על מנת למנוע את הידרדרותו לעולם העברייני.

ביחס לנאשם, צוין בתסקיר כי הינו בעל ערכים נורמטיביים ביסודו, אולם יש לו קושי בשיפוט מצבי לחץ והתמודדות עמם, הוא מודע לכך שביצוע העבירה הינו טעות חמורה ומביע חרטה עליה. להערכת שירות המבחן, בעת ביצוע העבירה הנאשם פעל באופן אינסטינקטיבי בתנאי לחץ וחרדה והתנהגות זו לא מאפיינת את אורח חייו בדרך כלל. כיום, ולאור שהותו במעצר בית, הוא מפנים את חומרת מעשיו ומנסה לשקם את חייו ולחזור למסלול חיים נורמטיבי.

באשר להמלצה לעונש, ההערכה היתה כי עונש מאסר ממושך יחשוף את הנאשם לעולם העברייני ויפגע בסיכויי שיקומו. לפיכך הומלץ להימנע מהרשעתו של הנאשם ולהטיל עליו עונש של שירות לתועלת הציבור או לחלופין להרשיעו ולגזור עליו עונש מאסר קצר שירוצה בדרך של עבודות שירות.

4.                   בשבחו של הנאשם העידו אביו, מר דוד חובלשוילי, ומר אמסלם אבי, מכר של המשפחה. מדברי האב ניכר כי הסתבכות בנו בעבירה הנדונה הסבה לו אכזבה גדולה ולדבריו זוהי חוויה קשה מאוד לו וליתר בני המשפחה. האב ציין כי בנו סיים את לימודי התיכון והיתה לו כוונה להתגייס לצה"ל, לתרום ולשרת שירות קרבי. לאב עסק עצמאי למכירת ירקות ובשעות הפנאי שלו, הנאשם היה מבצע משלוחים לבתי הלקוחות וגם סייע לו בחלוקת ירקות למשפחות נזקקות, כחלק מתרומתו לקהילה.

מר אמסלם הוא מנהל בית תמחוי באשדוד המזין כ-400 נזקקים בכל יום. היכרותו עם אבי הנאשם היא רבת שנים ואת הנאשם הכיר לפני כשנתיים, עת החל להתנדב בארגון הצדקה. מר אמסלם סיפר אודות המשפחה וציין כי הסתבכות הנאשם בתיק דנן הינה משבר קשה עבורם.

5.                   בטיעונים לעונש טענה המאשימה, כי על אף התסקיר החיובי שהוגש בעניינו של הנאשם, אין לאבחן את מקרהו ממקרים דומים בהם נגזרו עונשי מאסר ממושכים על הנאשמים. לצד האינטרס השיקומי של הנאשם קיימים שיקולי ענישה כבדי משקל של הרתעה וגמול, ובמאזן האינטרסים גובר האינטרס הציבורי על זה של הנאשם. המאשימה סבורה כי על אף קיומן של נסיבות מקלות בעניינו של הנאשם, שאין עליהן חולק, ישנן גם נסיבות מחמירות, ולשיטתה, חומרת העבירה והצורך בהצלת חיי אדם, מחייבים שימת הדגש על אינטרס ההרתעה, שמשמעו במקרה דנן הוא הטלת עונש מאסר ממושך על הנאשם.

הסניגור הדגיש בטיעוניו את עיקרון הענישה האינדיבידואלית, עליו מושתתת תורת הענישה בישראל, וציין כי מדיניות הענישה שהותוותה על ידי בית המשפט העליון לעבירת סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, אינה מדיניות נעדרת חריגים. לטענת הסניגור המקרה דנן הינו מקרה חריג, לאור אישיות הנאשם ונסיבותיו, המצדיק סטייה מרמת הענישה המחמירה שהותוותה והגיש פסיקה לתמיכה בטיעוניו.

גם הנאשם ביקש לומר את דברו ואמר כי הוא אינו יודע להסביר את התנהגותו בעת ביצוע העבירה. לדבריו, מעולם לא היה בסיטואציה דומה ופעל בה מתוך פחד. הוא מבין את טעותו ורוצה לכפר עליה. הנאשם ציין כי חווית המעצר היתה קשה עבורו והוא מבקש כעת לחזור למסלול חיים נורמטיבי.

6.                   עבירת סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, בה הורשע הנאשם, היא עבירה חמורה מאוד אשר בתי המשפט נדרשים לדון בה לעיתים קרובות בהיותה "מכת אזור" של ממש. המסוכנות העולה מעבירה זו היא גבוהה וכחלק מהניסיון למגר את התפשטות התופעה המסוכנת של נהיגה פרועה תוך סיכון לפגיעה בנפש, יצא בית המשפט העליון בקריאה להחמרת רמת הענישה הנקוטה בעבירות מסוג זה, והציב במקרים דומים רבים רף ענישה של 4 שנות מאסר בפועל, זאת תוך שימת הדגש על רכיב ההרתעה שבענישה ולמען יראו ויראו.

בע"פ 2410/04 מדינת ישראל נ' סלמאן אבולקיעאן (לא פורסם) קבע כב' השופט          א' לוי כך:

" המשיב חטא בהתנהגות אלימה שאך בדרך נס לא הסתיימה בתוצאה קשה יותר. הוא הפגין זלזול בחוק ובאנשים הממונים על אכיפתו, וגם אפשרות לפגיעה פיסית בשוטרים לא הרתיעה אותו. יותר מכך, המערער נהג ברכבו בפראות, בשעה הומה, בטבורה של עיר, ותוך שהוא מסכן את המשתמשים האחרים בדרך. חברה מתוקנת אינה יכולה להשלים ואסור לה להשלים עם בריונות ופריקת עול מסוג זה, ומקל וחומר שאין להשלים עם כך כאשר מדובר בתופעה שרבים חוטאים בה, והמתרחשת כמעשה של יום יום באזור הנגב. את התופעה החמורה הזו יש למגר כדי להבטיח את שלום הציבור, וגם כדי לאפשר לאנשי החוק למלא את תפקידם ללא מורא. תרומתם של בתי המשפט למאמץ שנועד להשיג מטרה זו צריכה לקבל ביטוי ברמת הענישה הנקוטה, ולנוכח פסקי דין שהוצגו בפנינו אנו חוששים כי ברמת הענישה הנהוגה כיום אין די, וספק אם רכיב ההרתעה זכה בה למענה הולם".

בע"פ 2100/06 מדינת ישראל נ' יוסף אבולקיעאן (לא פורסם) חזר בית המשפט העליון על הלכה זו, אך יחד עם זאת הדגיש כי אין בה כדי לפטור את הערכאה הראשונה הדנה בעניין פלוני, מלבחון את הנסיבות האינדיבידואליות והייחודיות שבכל מקרה ומקרה, וכך קבע:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ