אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גזר דין בתיק פ 8020/04

גזר דין בתיק פ 8020/04

תאריך פרסום : 04/09/2007 | גרסת הדפסה
פ
בית המשפט המחוזי באר שבע
8020-04
23/02/2005
בפני השופט:
חני סלוטקי

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
1. אלחיק רמי
2. טיבי רנה

גזר דין
  1. הנאשמים הורשעו עפ"י הודאתם, בעבירות שיוחסו להם בכתב האישום המתוקן, עבירה של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות- עבירה לפי סעיף 333 + 335 (א) (1) לחוק העונשין תשל"ז- 1977, [להלן החוק], עבירה שיוחסה לנאשם 1 ועבירה של סיוע לגרימת חבלה חמורה בנסיבות מחמירות- עבירה לפי סעיף 333+ 335(א)(1) + סעיף 31 לחוק, עבירה שיוחסה לנאשם 2.

             הודאת הנאשמים באה בעקבות הסדר טיעון שנערך בין הצדדים ולפיו, יוחסו לנאשמים בכתב האישום המתוקן העבירות הנ"ל, חלף העבירות החמורות יותר שיוחסו להם בכתב האישום המקורי.

2.         על פי כתב האישום המתוקן, העובדות המקימות את העבירות הנ"ל הן כדלהלן: בתאריך 20.1.04, חשדו הנאשמים בסופיאן אבו ימין (להלן: "המתלונן") בכך שגנב את אופנועו של אחיו של נאשם 1. בשל חשד זה הגיעו הנאשמים לחניית ביתו של ליאור חג'בי (להלן: "ליאור") והחלו לגעת בטרקטורון שסברו כי שייך למתלונן. לאחר שהובהר להם כי הטרקטורון אינו שייך למתלונן עזבו את המקום. ליאור הודיע למתלונן כי הנאשמים חושדים בו, כי גנב אופנוע ולכן המתלונן, יחד עם אחד פיטר בירמסקי (להלן: "פיטר") וליאור הגיעו לביתו של הנאשם 1 שלא נמצא אותה עת בבית, ובאמצעות אמו של המתלונן יצרו עמו קשר וקבעו עמו פגישה במקום המכונה דגנית באילת. משהגיעו המתלונן, פיטר וליאור לדגנית ברכבו של ליאור, הנאשמים המתינו להם. המתלונן יצא מהרכב. נאשם 1 האשימו בגניבת האופנוע, שלף סכין ותקף את המתלונן בעוד נאשם 2 נכח במקום על מנת לאבטח את נאשם 1 בעת ביצוע העבירה. 

            כתוצאה ממעשי הנאשמים נגרמה חבלה חמורה למתלונן בראשו, הוא התמוטט והובהל לבית החולים יוספטל באילת. בתאריך 21.1.04 הועבר המתלונן לבית החולים סורוקה בבאר-שבע, נלקח לניתוח דחוף, במהלכו נתגלו שני שברים בגולגולת וטופל הדימום. המתלונן שוחרר מבית החולים בתאריך 25.1.04.

3.         לאחר הודאת הנאשמים הוזמנו תסקירים של שירות המבחן.

            נאשם 1:

מהתסקיר עולה כי נאשם 1 הנו רווק בן 22, המתגורר כיום עם אמו בבאר-שבע, לשם עברו מאילת במסגרת חלופת מעצר. במשפחתו הורים גרושים להם 6 ילדים בגילאים 10-38. אמו מתקיימת מקצבת הביטוח הלאומי, אביו נפטר לאחר הגירושין. במהלך השנים לא היה לנאשם קשר עם אביו וההתרשמות היא כי העדר דמות אב וקשר עמו הותירה בנאשם משקעים רגשיים קשים.

הנאשם שרת שירות צבאי מלא ללא כל בעיות.

ביחס לעבירה הנידונה, הנאשם מבין את חומרת העבירה ומביע חרטה עמוקה על המעשה.

להערכת קצינת המבחן, על רקע דימויו העצמי הנמוך פועל ללא שיקול דעת בוגר באקט של הפגנת כח. ההתרשמות היא כי לתנאי המעצר ולמעצר הבית אפקט מאוד הרתעתי עבורו, שהובילו ללמידת לקחים הולמים.

             לדעת קצינת המבחן נתון כיום על פרשת דרכים בחייו.

             קצינת המבחן סבורה כי עונש מאסר יהיה הרסני עבורו. על כן, הומלץ על עונש של עבודות במסגרת חוק השרות לתועלת הציבור בהיקף של 400 שעות, בנוסף לעונש של מאסר על תנאי, והעמדת הנאשם במבחן למשך שנה, תוך שילובו במסגרת טיפולית להתמודדות נורמטיבית עם תחושותיו.

נאשם 2: מהתסקיר שהוגש בעניינו עולה, כי המדובר בבחור בן 23, רווק, יליד ותושב אילת, בעל רקע פלילי קודם מתקופת היותו קטין.

הוריו גרושים מאז היותו תינוק. כשהיה צעיר, ובעקבות סכסוכים ממושכים בין הוריו עבר, על פי החלטת הוריו, להתגורר עם סבו וסבתו מצד אביו, עימם יצר קשר חם. במהלך שהותו אצלם תאר קשר רופף ולא יציב עם הוריו. ההתרשמות היא כי את הפרידה מהוריו בהיותו תינוק חווה כנטישה ודחייה מכוונת מצדם.

קצינת המבחן התרשמה כי מדובר בבחור אינטליגנטי, שמתקשה לבטא לעומק את עולמו הפנימי. מבטא שאיפות נורמטיביות ובעל יכולות לתפקוד תקין. נראה כי שירותו הצבאי (שירות צבאי מלא בבסיס חיל האוויר ב"עובדה") עזר לו בתהליך התבגרותו וגיבוש עצמאותו.

באשר לעבירה הנידונה, לוקח אחריות חלקית על העבירה. מביע חרטה על כך שלא ניסה למנוע מראש את התרחשות העבירה. ההתרשמות היא כי הנאשם 2 נמצא בעיצומו של תהליך, אשר בו עושה מאמצים על מנת ליצור לעצמו סביבת חיים נורמטיבית. על כן המליצה קצינת המבחן על שילוב הנאשם בתהליך טיפולי לחיזוק התהליך אותו עובר.

5.         ב"כ המאשימה בטיעוניה לעונש, מבקשת לגזור על שני הנאשמים עונש מאסר בפועל בהתאם לחלקם, מאסר מותנה ופיצוי המתלונן בשים לב לנזקים שנגרמו לו.

             לטענתה, מעשיהם של הנאשמים מהווים דוגמא לאלימות החמורה שננקטת כמעט מדי יום ברחובותינו בשל סיבות של מה בכך.

             שני הנאשמים היו שותפים לביצוע העבירה, כאשר ברור שחלקו של נאשם 1 חמור יותר, אך גם חלקו של הנאשם 2 חמור, שכן במעשיו, בהתלוותו לנאשם 1 ובנוכחותו בעת הארוע האלים אפשר את התוצאות החמורות.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ