אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גזר דין בתיק פ 8013/05

גזר דין בתיק פ 8013/05

תאריך פרסום : 25/09/2007 | גרסת הדפסה
פ
בית המשפט המחוזי באר שבע
8013-05
17/01/2006
בפני השופט:
רחל ברקאי

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד רחל אלמקייס
הנתבע:
1. אבותקפה פאוזי
2. אבותקפה באסם

עו"ד אריאתה
עו"ד אלמכאוי
גזר דין
  1. הנאשמים הודו בעובדות שבכתב האישום המתוקן, בעבירה של תקיפה בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 382 (א) (1) בצירוף סעיף 379 לחוק העונשין התשל"ז - 1977 (להלן: "חוק העונשין"), בעבירה של כליאת שווא לפי סעיף 377 לחוק העונשין ובעבירת איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין. הנאשם 1 שהינו בגיר הורשע בעבירות אלו. הנאשם 2 שהינו קטין, טרם הורשע אך נקבע כי ביצע את העבירות.
  1. כתב האישום מלמד, כי הנאשמים הינם בני דודים  והמתלוננת ילידת 1971, הינה קרובת משפחתם של הנאשמים. ביום 8.1.05 בסמוך לשעה 11:50 בבאר-שבע, בסמוך לאחת הצמתים, עת נסעו הנאשמים בכלי רכבם בו נהג הנאשם 1, הבחינו הם במתלוננת כשהיא הולכת על המדרכה מולם. הנאשמים ביצעו פניית פרסה ועצרו את כלי רכבם בסמוך אליה. הנאשמים שאלו את המתלוננת לאן פניה וזו ענתה להם שהיא הולכת לבית חולים סורוקה בבאר-שבע. הנאשמים נסעו מהמקום והמתלוננת המשיכה בדרכה, אולם, כעבור מספר דקות חזרו ועצרו עם כלי רכבם בסמוך למתלוננת. הנאשמים יצאו מכלי הרכב והחלו להכות את המתלוננת באגרופים עד שהעלו אותה בכח ובניגוד לרצונה לכלי רכבם, ולאחר שנכנסו אף הם לכלי הרכב הסתלקו מהמקום. הנאשמים החלו בנסיעה לכיוון כלא "אשל", שבסמוך אליו מתגוררים הנאשמים והמתלוננת. במהלך הנסיעה סטר הנאשם 2 על פניה של המתלוננת ואיים עליה שימשיך להכותה. הנאשם 1 הטיח בפניה כי היא עושה להם בושות וכי היא "זונה". הנאשם 2 הוריד את משענת כסאו לאחור על מנת שהמתלוננת לא תוכל לצאת מכלי הרכב. בנסיבות אלו הורשעו הנאשמים בעבירות המיוחסות להם.
  1. התביעה בטיעוניה לעונש ציינה כי תיקון כתב האישום נעשה בעקבות הסדר שגובש בין הפרקליטות לבין ב"כ הנאשמים וזאת לנוכח קשיי הפרקליטות להביא את המתלוננת למסור עדות לנוכח מצבה הנפשי. ציינה ב"כ המאשימה כי לאחר האירוע נשוא כתב האישום הועברה המתלוננת למשפחת קלט תחת פיקוחו של אחד השייחים המכובדים וגורמי הרווחה מעורבים בעניין. מחשש לשלומה של המתלוננת באם תמסור עדות ומחשש כי משפחתה תוקיע אותה גובש, ההסדר.  אשר למעשים עצמם, הדגישה התובעת את חומרת מעשיהם של הנאשמים אשר ביקשו לשלול את חרותה של בת משפחתם, לנוכח מצבה הנפשי הפגיע ופגעו בה בגופה ובכבודה כשהם חוטפים אותה מדרכה ומכים בה נמרצות. התובעת ציינה כי הגם גילם הצעיר של הנאשמים יש להחמיר בענישה כלפיהם שכן מדובר בעבירת אלימות שנעשתה בתוך המשפחה ואשר מחייבת ענישה מחמירה ומרתיעה.
  1. מאידך טענו ב"כ הנאשמים כי פעלו כמפורט בכתב האישום מתוך כוונה להגן על המתלוננת, אשר אינה שולטת במעשיה, לנוכח מצבה הנפשי הבעייתי. ב"כ הנאשמים חזרו וציינו כי הדברים לא נעשו על רקע כבוד המשפחה, כי אם מתוך כוונה להבטיח את שובה של המתלוננת לביתה, שמא טועה היא בשיקול דעתה.
  1. ב"כ הנאשם 1 ציין כי מאז שהוגש כתב האישום נמצא הנאשם במעצר בית מוחלט למעט יציאה לעבודה וכי כיום איבד הוא את מקור פרנסתו. מדובר במעצרו הראשון וכי מדובר באדם נשוי ואב לשלושה ילדים אשר חסך מזמנו של בית המשפט והודה בהזדמנות הראשונה לאחר שתוקן כתב האישום. הנאשם 1 חזר וגילה צער וחרטה על מעשיו וביקש כי בית המשפט יאמץ את המלצת שירות המבחן וימנע מלשלוח אותו מאחורי סורג ובריח.
  1. ב"כ הנאשם 2 הבהיר כי מבלי להקל ראש בחומרת המעשים, לא היה כל מניע מצד הנאשם 2 לפגוע במתלוננת מפאת חילול כבוד המשפחה. ב"כ הנאשם 2 ציין כי הנאשמים התנהגו התנהגות פלילית ללא שיקול דעת נכון כאשר ניסו לקחת את המתלוננת חזרה לביתה, בניגוד לרצונה. אשר לנסיבותיו של נאשם 2 ציין בא כוחו כי מדובר בקטין בן 17 וחצי בעת ביצוע העבירה אשר הביע חרטה כנה ואמיתית הן בפני שירות המבחן והן באוזניו וכי מבין הוא את הטעות אותה עשה. לדבריו זהו מפגשו הראשון של הנאשם 2 עם רשויות החוק ועל כן עתר שלא להרשיעו בדין, כפי שהמליץ שירות המבחן וזאת על מנת שלא יסתם הגולל בפניו להשתלב בחברה בעתיד.
  1. שירות המבחן אשר הניח בפני תסקירים לעניינם של הנאשמים חזר ופרס בפני את נסיבותיהם האישיות של כל אחד מן הנאשמים. בעניינו של הנאשם 1 ציין שירות המבחן כי נאשם זה הביע בפניו צער וחרטה על המעשים שביצע אשר הביאו להסתבכותו בפלילי וכן ביטא באוזניו הבנה והכרה לבעייתיות בדרך בה פעל. שירות המבחן התרשם כי הנאשם הפיק לקח הולם משמעותי ומרתיע ולנוכח דברים אלו כמו גם העובדה כי לא הפר את תנאי מעצר הבית, בהם שהה במשך שנה שלמה, ולנוכח האחריות העמוקה אותה לקח  וההבנה לחריגות התנהגותו, המליץ להשית עליו עונש מאסר קצר שיומר למאסר בעבודות שירות וכן מאסר מותנה.

אשר לנאשם 2 - ציין שירות המבחן כי גם נאשם זה הביע חרטה עמוקה על מעשיו כאשר שירות המבחן מציין כי התרשם מנער חיובי ללא דפוסי עבריינות המתפקד באופן כללי באורח נורמטיבי. שירות המבחן ציין כי מעצר הבית הממושך בו שהה הנאשם כמו גם ההליך המשפטי והקשר עם שירות המבחן הבהירו לו את חומרת מעשיו והיוו עבורו גורם מרתיע. לפיכך בא שירות המבחן בהמלצה שלא להרשיעו ולדון אותו לפי סעיף 26 לחוק הנוער לעבודות למען הציבור, התחייבות ופיצוי למתלוננת.

  1. המדובר בנסיבות חמורות בהן לוקחים לעצמם הנאשמים את החרות לפגוע בחרותה של בת משפחתם כשהם חוטפים אותה לתוך כלי רכבם ומאלצים אותה לשוב לביתה, לא לפני שהם מכים אותה במהלך הנסיעה. בנסיבות העניין באו בפני נסיבותיהם האישיות של הנאשמים. ניתן לומר כי מדובר בבחורים צעירים, נורמטיביים אשר גדלו במשפחות נורמטיביות ואשר עשו מעשה שטות עליו מגלים הם חרטה עמוקה.

נתתי את הדעת לעובדה כי הנאשמים חסכו מזמנו של בית המשפט וכי הודו בהזדמנות הראשונה לאחר שתוקן כתב האישום. יש בהודאה זו כדי להצביע על לקיחת האחריות והתובנה אותם הם מגלים באשר לחומרת מעשיהם. כמו כן נתתי את דעתי לעובדה כי הנאשמים בחורים צעירים בגילם, הנאשם 2 הינו קטין, נעדרים כל הרשעות קודמות וכי שיתוף הפעולה שלהם עם שירות המבחן, לאורך כל התקופה בת ה-12 החודשים, מאז הוגש כתב האישום, הניבה פרי.

  1. באיזון כל האינטרסים העומדים על הפרק, מחד גיסא אינטרס הציבור והוא להגן על שלומו של הציבור מפני עבריינים ומאידך גיסא נסיבותיו האישיות של העבריין העומד בפני, כמו גם נסיבות ביצוע העבירה, הגעתי לכלל מסקנה כי אין מדובר בנסיבות המחייבות החמרה בדין עם הנאשמים. מצאתי לנכון שלא להרשיע את הנאשם 2 שהינו קטין בגיל, בביצוע העבירה לנוכח המלצת שירות המבחן והליך המבחן אותו עבר אשר הניב פרי.

אשר על כן, אני משיתה על  הנאשם 1 את העונשים הבאים:

א.                  עונש מאסר בן 3 חודשים אשר ירוצה בדרך של עבודות שירות. הממונה על עבודות שירות יתן את חוות דעתו באם כשיר הנאשם לרצות את עונשו בדרך של עבודות שירות.

ב.                  מאסר על תנאי בן 6 חודשים והתנאי שהנאשם לא יעבור כל עבירה שיש בה את יסוד האלימות, תוך 3 שנים מהיום.

ג.                    הנאשם יפצה את המתלוננת בסך של 1,000 ש"ח.

אשר לנאשם 2:

לנוכח נסיבותיו האישיות של נאשם זה כמפורט לעיל, וכדי שלא לחסום את דרכו חזרה למסלול חיים נורמטיבי אינני מרשיעה אותו בדין ואני דנה אותו, לפי סעיף 26 לחוק הנוער, לעונשים הבאים:

א.                             הנאשם יבצע 200 שעות לתועלת הציבור במקום ובזמן עליו תורה קצינת המבחן.

ב.                              הנאשם יחתום על התחייבות בסך 5,000 ש"ח להימנע מעבירות כאלה תוך 3 שנים מהיום.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ