אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גזר דין בתיק פ 8002/04

גזר דין בתיק פ 8002/04

תאריך פרסום : 11/09/2007 | גרסת הדפסה
פ
בית המשפט המחוזי באר שבע
8002-04
19/04/2005
בפני השופט:
רחל ברקאי

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד אירנה גריצבסקי
הנתבע:
1. ברבין דמיטרי
2. קונסטנטין ליפמן

עו"ד אבן ברי
גזר דין

1.         כנגד הנאשמים הוגש כתב אישום המכיל 6 אישומים. לאחר שתוקן כתב האישום, באופן שאחד האישומים נמחק, וכן סעיפי העבירות ביתר האישומים שונו ו/או נמחקו, הודו הנאשמים בכתב האישום המתוקן המיוחס להם. הנאשם 1 הורשע בשלוש עבירות של סחיטה בכוח לפי סעיף 427 סיפא לחוק העונשין תשל"ז-1977, בעבירה של סחיטה באיומים לפי סעיף 428 סיפא לחוק העונשין, בעבירה של גניבה לפי סעיף 384 לחוק העונשין ובעבירה של דרישת נכס באיומים לפי סעיף 404 רישא לחוק העונשין וזאת לאחר שהודה בעובדות של 5 אישומים המיוחסים לו בכתב האישום. הנאשם 2 הודה בעבירה של סחיטה באיומים לפי סעיף 428 סיפא לחוק העונשין, ובעבירה של סחיטה בכוח לפי סעיף 427 לחוק העונשין.

2.         מעובדות כתב האישום למדים אנו כי הנאשמים עלו לישראל מרוסיה ביום 25.08.03 במסגרת פרויקט על"ה - עולים לומדים הנדסה - וזאת יחד עם עולים נוספים, ושוכנו במרכז קליטה "יעלים" בבאר-שבע. הנאשם התגורר בחדר מס' 261 במרכז הקליטה , בין היתר יחד  עם  ארטיום  צ'בטייקין   (להלן: "ארטיום")    וולדימיר         פרוקופייב (להלן: "ולדימיר"). במועד בלתי ידוע בחודש נובמבר 2003 נפלטו הנאשמים מהתכנית וממרכז הקליטה ושכרו יחד דירה ברח' טברקין 28/22 בבאר-שבע.

האישום הראשון המיוחס לנאשם 1 מלמד כי בחודש אוקטובר 2003 דרש הנאשם 1 מוולדימיר סיגריות, אך זה השיב לו כי הסיגריות נגמרו. לאחר שהנאשם 1 גילה כי נותרו בידי וולדימיר כמה סיגריות דרש הוא מוולדימיר 500 ש"ח כפיצוי על השקר. וולדימיר סרב לשלם לנאשם 1 והנאשם 1 תקף אותו בכך שהיכה אותו באגרופיו בכל חלקי גופו, הכריח אותו לכרוע על ברכיו כשהוא מאיים עליו שאם לא ישלם לו את הכסף מצבו יהיה גרוע יותר. וולדימיר, עקב פחדו מאיומי נאשם 1, ולאחר שספג מכות מנאשם 1, ניגש עם נאשם 1 למכשיר כספומט בסניף בנק לאומי במרכז יעלים,משך מחשבונו 500 ש"ח ומסר לנאשם 1.

האישום השני המיוחס לשני הנאשמים מלמד כי במועד כלשהו בחודש אוקטובר 2003, כשבועיים לאחר הארוע באישום הראשון, ניגשו הנאשמים לוולדימיר ודרשו ממנו כי ימסור להם 200 ש"ח באיימם עליו כי אם לא ימסור את הכסף יספרו לאחרים כיצד כרע על ברכיו כמפורט באישום הראשון. וולדימיר, עקב פחדו מהנאשמים, משך 200 ש"ח ממכשיר הכספומט ומסר סכום זה לנאשם 2, בעת ששהו בחדרם, ובעוד שהנאשם 1 ממתין מחוץ לחדר. במועד בלתי ידוע בחודש נובמבר 2003 , ניגשו הנאשמים אל וולדימיר ודרשו לשוחח עימו. וולדימיר סירב בטענה שהוא עסוק ומספר ימים לאחר מכן ניגשו הנאשמים לוולדימיר ודרשו ממנו שימסור להם 300 ש"ח כשהם מאיימים עליו שאם לא ישלם יספרו כיצד כרע על ברכיו. וולדימיר, עקב פחדו כי הנאשמים יפיצו סיפור המבייש אותו התלווה עם הנאשמים למכשיר כספומט בסעיף בנק לאומי במרכז יעלים, משך מחשבונו סך של 300 ש"ח ומסרו לנאשם 2.

האישום השלישי, המיוחס לנאשם 1, מלמד כי במועד כלשהו בסוף חודש אוקטובר 2003, תחילת חודש נובמבר 2003, ערכו יושבי חדר 216 מסיבה, במהלכה שתה וולדימיר משקאות חריפים עד שהקיא על רצפת החדר. למחרת המסיבה טען הנאשם 1 כי ניקה אחר וולדימיר ודרש מוולדימיר לנקות את החדר. לאחר שוולדימיר ניקה את החדר טען הנאשם 1 כי וולדימיר לא ניקה את החדר באופן ראוי ועל כך דרש פיצוי כספי. וולדימיר סירב לשלם והנאשם 1 בתגובה תקף אותו בכך שהיכה אותו באגרופיו בפלג גופו העליון וזאת כדי להניעו למסור לידיו כסף. בעקבות כך ועקב המכות שספג, קנה וולדימיר לנאשם 1 סיגריות וכרטיס פלאפון בשווי 50 ש"ח. באותו יום נאשם 1 נטל מכיסו של וולדימיר סכום של 100 ש"ח כשבכוונתו לשללו מוולדימיר שלילת קבע.

האישום הרביעי, המיוחס לשני הנאשמים, מלמד כי ביום 18.12.03 בסמוך לשעה 14:30, במרכז יעלים, ניגשו הנאשמים לארטיום כשהנאשם 1 תפס את ארטיום בכתפו השמאלית ודרש ממנו להתלוות אליהם לדירה. הנאשמים משכו את ארטיום לדירה, על אף התנגדותו, ודרשו ממנו כי ימסור להם 200 ש"ח כשהם מאיימים עליו כי אם לא ימסור את הכסף יכה בו הנאשם 1. בדירה תקף הנאשם 1 את ארטיום בכך שחבט באגרופיו בבטנו וזאת כדי להניעו למסור כסף לנאשמים. ארטיום עקב פחדו מאיומי הנאשמים ועקב המכות שספג מנאשם 1 מסר לנאשם 2 סכום של 200 ש"ח. במעמד זה, דרשו הנאשמים מארטיום כי יתקשר להתנצל בפני דייר נוסף שהתגורר בחדר על כך כי מספר ימים קודם לכן התקשר ארטיום אל אותו דייר והעירו משינה. ארטיום, עקב פחדו מהנאשמים, עשה כן.

האישום החמישי, המיוחס לנאשם 1, מלמד כי ביום 26.12.03 בסמוך לשעה 21:00, במרכז הקליטה יעלים ניגש הנאשם 1 לארטיום ודרש ממנו את מכשיר הפלאפון שלו כשהוא מאיים עליו וזאת במטרה להפחידו ולהניעו למסור לידיו את מכשיר הפלאפון. ארטיום עקב פחדו מנאשם 1 בגין הארוע נשוא האישום הרביעי, מסר לידיו של הנאשם 1 את מכשיר הפלאפון שלו. הנאשם 1 נטל את המכשיר ורק ביום 29.12.03, לאחר שארטיום הגיש תלונה במשטרה , הוחזר מכשיר הפלאפון לארטיום.

  1. הגם תהליך השיקום אותו עברו הנאשמים במהלך התקופה הארוכה, שחלפה שמאז ביצוע המעשים ועד היום, ציינה התובעת כי יהא זה נכון להטיל עליהם עונשים משמעותיים ולא לפטור אותם מלתת את הדין. לדבריה המדובר בבגירים, בני 20  ביום ביצוע העבירות, אשר נמצאו מעורבים במספר אירועי אלימות אשר בוצעו כלפי שני מתלוננים. התובעת ציינה כי אין מדובר במעידה חד פעמית כי אם במעשים אשר תוכננו היטב מראש והוצאו אל הפועל פעם אחר פעם אל מול קורבנות תמימים.
  1. מאידך ביקשו הסניגורים  לראות בנסיבות הנדונות כנסיבות מיוחדות, אותן יש לאבחן ממקרים דומים הנעשים על ידי צעירים. הסניגורים לא הקלו ראש במעשים החמורים שעשו הנאשמים אך ביקשו לציין כי הדברים נעשו על ידם על רקע מציאות קשה של עליה לארץ, כשהוריהם ובני משפחתם נותרים ברוסיה מאחור, וכי המציאות הכלכלית הקשה עימה נדרשו להתמודד, הביאה אותם להשגת כספים מזומנים בדרך המתוארת בכתב האישום המפורט. הסניגורים הדגישו כי מאז המעשים הנדונים עברו הנאשמים תהליך ארוך של שיקום  המלווה בהתבוננות עצמית כמו גם הכרה של חומרת המעשים שעשו.  ב"כ הנאשם 1 הוסיף וציין כי הנאשם 1 שהה במעצר תקופה של כ- 7 חודשים מאחר ולא נמצאה כל חלופה למעצרו בהיותו ערירי בארץ. רק לאחר שהגיעה אמו ארצה נאות בית המשפט לשחררו לחלופת מעצר בית בדירה ששכרה האם ובפיקוחה.  ב"כ הנאשם 2 אף היא הוסיפה והדגישה את ההליך השיקומי אותו עבר הנאשם מאז שוחרר לחלופת מעצר לישיבה בירושלים. הנאשם 2 שהה במעצר כחודשיים ימים ומאז התמיד בלימודיו ובעשיה לקהילה, בה השתלב, מבלי שנמצא מפר את תנאי השיחרור. מציינת באת כוחו כי יש אף להתחשב בחלקו הזעום בפרשות ביחס לנאשם 1 וכי בפועל מביע הוא חרטה עמוקה על מעשיו. חרטה כנה ואמיתית השמיע  אף הוא מפיו.
  1. באופן יוצא דופן התגייס שירות המבחן לסנגר על הנאשמים. קצינת המבחן, אשר ליוותה את הנאשמים דרך ארוכה, התיצבה ביוזמתה באולם הדיונים וביקשה לחזק את הדברים אותם ציינה בתסקיר המפורט בעיניינם כמו גם הוסיפה דברים וביקשה לראות במעשים המתוארים בכתב האישום כמעשים אשר בוצעו על ידם על רקע משבר עליה של בחורים צעירים , אשר עלו בגפם לארץ חדשה ונמצאו מתמודדים עם המציאות הישראלית , אשר לא הייתה מוכרת להם וללא פיקוח הורי כלשהי וללא גבולות משפחתיות.   קצינת המבחן הדגישה  כי הנאשם 1 גדל במשפחה נורמטיבית, להורים אקדמאיים, עובדים וכי קשייו להתמודד עם המציאות הישראלית החדשה הביאו אותו לחבור לנוער שוליים. ממעשי האלימות אותם ביצע אל מול חלשים, אגר הוא כוח עצמי. הנאשם עבר סדנאות טיפוליות בשירות המבחן וסיים בהצלחה סדנא המיועדת לנאשמים בעבירות אלימות כמו גם נגמל מצריכת אלכוהול . על רקע הליך שיקומי זה המליצה קצינת המבחן שלא למצות את הדין עם הנאשם ולהטיל עליו עונש מאסר אשר ירוצה בדרך של עבודות שירות כמו גם להעמידו לתקופת מבחן תחת פיקוחו של שירות המבחן.

באשר לנאשם 2 ציינה קצינת המבחן כי מדובר בבחור נורמטיבי אשר הסתבך בפלילים על רקע רצונו להשביע את רצון הסובבים אותו. קצינת המבחן הדגישה את הבסיס החיובי באישיותו לקיום חיים נורמטיביים וציינה כי בהשתלבותו בישיבה מצא מסגרת תומכת ומכוונת. מעורבותו של הנאשם 2 בפלילים גרמו לזעזוע עמוק בקרב משפחתו, אשר נותרה מאחור ברוסיה. הנאשם 2 הביע חרטה עמוקה על מעשיו ועל רצונו לפגוש במתלוננים ולהתנצל בפניהם. על רקע דברים אלו המליצה קצינת המבחן כי בית המשפט יחזור מהרשעתו של הנאשם 2 ויטיל עליו צו שירות לתועלת הציבור במסגרת תוכנית בת 400 שעות וכן יעמידו במבחן לתקופה שימצא לנכון בית המשפט.

  1. בית המשפט חזר פעם אחר פעם באומרו דברים קשים אודות תופעות האלימות הקשה אשר פשטה ונפוצה בעיקר בקרב צעירים המבקשים ליישב סכסוכים ולהשיג את חפצם בדרך אלימה. במלאכת גזירת הדין, לה נדרש בית המשפט בעבירות אלימות, ניתן לרוב משקל יתר לשיקול ההרתעתי על פני השיקול השיקומי של העבריין, שכן רק בדרך זו תורם בית המשפט את תרומתו למלחמה באלימות. רק בנסיבות יוצאות דופן ינתן משקל לאלמנט השיקומי, אך גם אז אין בשיקול זה כדי להביא לענישה שאינה שליחת העברין למאסר מאחורי סורג ובריח. (ראה ע.פ 5869/00 תרפיר שעבאן נ' מדינת ישראל , דינים עליון, כרך נ"ט 335). 
  1. על רקע מדיניות מנחה זו מצאתי את מלאכתי כאן כקשה עד מאוד. מחד גיסא מדובר במעשים חמורים, אותם ביצעו הנאשמים לא פעם ולא פעמיים ומאידך גיסא המדובר בנסיבות אשר יש לראות בהן כנסיבות יוצאות דופן. בחורים צעירים  הנוטשים את עברם, משפחתם ומסגרת תומכת שהיתה להם בארץ הולדתם, נודדים לארץ חדשה ומתמודים עם כל הכרוך במעבר לארץ חדשה -  תחושת החופש והעדר מסגרת מחד גיסא ומצוקה כלכלית ובדידות מאידך גיסא, הן אלה  אשר הביאו את הנאשם 1 לחפש דרך קלה להשגת  כספים מזומנים. לאחר נסיון  ראשון מוצלח ראה הנאשם 1 כי טוב, והמשיך לנצל את חולשתו של המתלונן כשהוא רואה בו אמצעי קל להשגת כספים. נאשם 2 חבר לנאשם 1 מתוך תחושת תלות בנאשם 1 ומתוך רצון לרצותו. 

התחשבתי בעובדה כי מאז הוגש כתב האישום עשו הנאשמים דרך ארוכה בהליך השיקום. התחשבתי בעובדה כי הנאשמים מגלים מודעות ותובנה לחומרת מעשיהם וכי מעשיהם נעשו על רקע משבר העליה עמו התמודדו.  כמו כן לקחתי בחשבון כי הנאשם 1 ישב במעצר תקופה ארוכה בת 7 חודשים, עד אשר שוחרר לחלופת מעצר וגם אז ישב במעצר בית מלא ללא מעש. התחשבתי  בחלקו הזעום יותר של הנאשם 2 בפרשה. בעובדה כי נקלט במסגרת של ישיבה בירושלים, מאז שוחרר וכי מצא שם בית חם ותומך, בהעדר כל משפחה בארץ. שם גילה תובנות והכרה במעשיו החמורים וכי רצונו להמשיך ולהשתקם ולחיות חיים נורמטיביים בחברה הישראלית אליה מרגיש הוא שייכות, הנו רצון אמיתי וכן. ראיתי במעשים אותם ביצעו הנאשמים כמעשים שבוצעו על רקע  משבר עליה לארץ ועל כן נכונה אנוכי לראות במקרה הנדון כנסיבות חריגות ויוצאות דופן שלא תבאנה למיצוי הדין עם הנאשמים. ארץ קולטת עליה אנו ומחובתנו לגלות את ההבנה והרגישות הראויה כאשר קיימות נסיבות המצדיקות זאת-  וזהו המקרה. הגם הנכונות לגלות הבנה ורגישות במידת הענישה שתושת על הנאשמים, אין בכך כדי להביא לביטול הרשעת הנאשם 2, אשר לקח חלק פעיל בשני אירועים של סחיטת המתלונן, שהינם ארועי אלימות חמורים.

  1. לאור כל האמור לעיל אני מטילה על הנאשמים את העונשים הבאים:

על הנאשם 1

א.         מאסר בן 6 חודשים. 

מאחר וסבורתני כי יש לאפשר לנאשם לרצות את עונשו בעבודות שירות אני פונה אל הממונה על עבודות שירות אשר יתן חוות דעת באם כשיר הנאשם לרצות את עונשו בדרך של עבודות שירות.

ב.         מאסר על תנאי בן 6 חודשים והתנאי שהנאשם לא יעבור כל עבירת אלימות תוך 3 שנים מיום סיום ריצוי עונש המאסר.

ג.          הנאשם יעמוד בפיקוח שירות המבחן לתקופה של 18 חודשים החל מהיום.

על הנאשם 2 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ