אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גזר דין בתיק פ 8001/06

גזר דין בתיק פ 8001/06

תאריך פרסום : 30/08/2007 | גרסת הדפסה
פ
בית המשפט המחוזי באר שבע
8001-06
05/07/2006
בפני השופט:
רחל ברקאי

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד ירון סעדון
הנתבע:
פיזרקר ליאור
עו"ד משה וייס ממשרדו של עו"ד אבי חימי
גזר דין
  1. הנאשם הורשע על פי הודאתו בכתב האישום המתוקן, בעבירה של יבוא סם מסוכן , לפי סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש) התשל"ג- 1973 (להלן: "פקודת הסמים המסוכנים") ובעבירה של החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית, לפי סעיף 7 (א) + (ג) לפקודת הסמים המסוכנים.
  1. כתב האישום, על עובדותיו, מלמד כי ביום 19.12.05 יצא הנאשם את גבולות הארץ וטס לספרד. במהלך שהייתו בספרד רכש, מאדם שזהותו אינה ידועה למאשימה, כדורים של סם מסוג MDMA על מנת לייבאם לישראל.

ביום 27.12.05, בסמוך לשעה 17:00, נחת הנאשם בנמל התעופה בן גוריון כשבאמתחתו 1037 כדורים של סם מסוג MDMA, שלא לשימושו העצמי וללא היתר כדין.

  1. המדינה, בטיעוניה לעונש, עמדה על חומרת מעשיו של הנאשם כשהיא מדגישה את כמות הכדורים הנכבדה, אותה יבא הנאשם עימו, מתוך ידיעה כי סם זה יעשה את דרכו לציבור המשתמשים והכל מתוך בצע כסף. כן הדגישה התובעת את ההשלכות הפיסיולוגיות שגורם סם זה למשתמש וכן את העובדה כי אין לראות בסם זה כמקוטלג בקבוצת הסמים הקלים. כן הדגישה התובעת את העובדה כי השימוש בסם והפצתו, בפרט בקרב צעירים, הפכה למכת מדינה אשר מחייבת נקיטת מדיניות ענישה קשה, כחלק מחלקו ותפקידו של בית המשפט במלחמה למגר ולמצער לצמצם את נגע הסמים.  על רקע דברים אלו ביקשה המדינה להשית על הנאשם ענישה מרתיעה ומוחשית, תוך העדפת האינטרס הציבורי על פני האינטרס האישי של הנאשם ונסיבותיו האישיות, כפי שפורטו בתסקיר שירות המבחן. התובעת, בניגוד לעמדת שירות המבחן, ביקשה ללמוד ממעשיו של הנאשם, ככאלה המלמדים על דפוסי עבריינות קשים ועל החשש כי עונש קל, אם יושת על הנאשם, לא יהא בו כדי לקדם את מרכיב ההרתעה בענישה.

במסגרת הסדר טיעון שהוצג בפני, בו תיקנה המדינה את כתב האישום, הסכימה המדינה להגביל את עצמה בטיעוניה לעונש מאסר בן 3.5 אשר יושת על הנאשם, ואת עונש זה ביקשה להשית על הנאשם.

  1. מנגד, ביקש הסנגור המלומד ללמד דברי סנגוריה על הנאשם. כך הדגיש הסנגור את נסיבותיו האישיות הקשות של הנאשם, עליהם ניתן היה ללמוד מתסקיר שירות המבחן שהונח בפני.  הדגיש הסנגור כי הנאשם הבין את חומרת מעשיו, לקח אחריות מלאה למעשיו ומגלה הוא חרטה כנה ואמיתי.

הסנגור הדגיש את השינוי אשר חל בנאשם, מאז מעצרו, עליו גם הצביעה קצינת המבחן בתסקירה.  הצביע הסנגור על הליך השיקום העצמי, אותו עובר הנאשם בין כותלי בית הסוהר, על תפקודו התקין בין כותלי בית הסוהר וכן ציין את העובדה כי הנאשם הפסיק לצרוך סמים וכי מוסר הוא בדיקות שתן תדירות הנקיות משרידי סם. כמו כן, עומד הוא בקשר עם העובדת הסוציאלית, בכלא בו הוא שוהה.

כן הדגיש הסנגור כי אין מדובר בעבריין סמים המעורר את סלידת החברה עד כי יחייב הדבר הרחקתו מן החברה לתקופה ממושכת. ציין הסנגור כי חייו של הנאשם משולים לסיפור חייו של דויד קופרפילד ומעוררים הם רחמים, עד כי יש להעדיף את הפן השיקומי בעניינו על פני הפן העונשי וההרתעתי, בפרט לנוכח העובדה כי מוכיח הוא היום במעשים כי מבקש הוא לבנות אורח חיים נורמטיבי, כבני משפחתו האחרים. ציין הסנגור כי לנאשם זה יש תקומה ויש לתת לו הזדמנות שניה.

  1. הנאשם אף הוא הוסיף דברי חרטה משלו. ציין הנאשם כי נגמל הוא מצריכת הסמים והפנים הוא עמוקות את חומרת מעשיו. שירות המבחן, בתסקיר מפורט שהניח בפני, גולל בפני את נסיבות חייו הקשות של הנאשם, אשר בגיל צעיר נחשף לאלימות והתעללות קשה מצד אביו. "התמודדותו" של הנאשם עם אלימות זו הייתה בריחה, כבר בגיל צעיר, בגיל 14, לטיפה המרה ובהמשך לסמים. התמכרותו לסמים הייתה מהירה למדי. שירות המבחן נמצא תחת הרושם כי לנאשם היכולות, הרצון והכוחות לנהל אורח חיים תקין וכי הודאתו של הנאשם במעשים והחרטה הכנה, אותה הוא מביע, הינה בבחינת מרכיב מהותי בלקיחת האחריות. בנסיבות אלו באה קצינת המבחן בהמלצה להשית על הנאשם עונש אשר ירוצה בעבודות שירות.
  1. המעשים, בהם הודה הנאשם, הינם מעשים חמורים ביותר. עבירת יבוא סמים מסוכנים הינה אחת העבירות החמורות שבפקודת הסמים שכן מהווה היא חוליה מהותית בשרשרת הפצת הסם. לא לחינם נוסח סעיף 13 לפקודת הסמים בנוסח המלמד כי פעולות יבוא ויצוא של סמים חד המה כפעילות סחר בסמים.

וכלשון הסעיף:

"לא ייצא אדם סם מסוכן, לא ייבא אותו, לא יקל על יצואו או יבואו, לא יסחר בו, לא יעשה בו שום עיסקה אחרת ולא יספקנו בשום דרך, בין בתמורה ובין שלא בתמורה, אלא אם הותר הדבר בפקודה זו או בתקנות לפיה או ברשיון מאת המנהל".

בעבירות של יבוא, יצוא, מסחר והספקה של סם מסוכן יש ליתן משקל נכבד ביותר, בין מכלול שיקולי הענישה, לשיקול של ההרתעה וזאת משיקולים הרתעתיים לכלל הציבור, אשר נועדו לטעת בקרב כלל הציבור את סלידתה של החברה לתופעת הפצת הסמים והבאתם ארצה. ואכן, זה מכבר, בשורה ארוכה של פסקי דין, קראנו להשית על עבריני סמים עונשים חמורים כחלק ממלחמתה של החברה בנגע הסמים.

אומר על כך בית המשפט העליון בע"פ 376/89 לובטון נ' מדינת ישראל , פד'      מה (4) 309, 311:

"זה כבר מספר שנים, שבית משפט זה חוזר ומתריע על הצורך להטיל עונשים חמורים, מכאיבים ומרתיעים ביותר בגין עבירות של ייבוא וסחר בסמים מסוכנים. הצבענו בעשרות פסקי-דין על התוצאות הקטלניות של הפצת הסמים המסוכנים, ובמיוחד של הסמים הקשים שביניהם, והדגשנו כי קשה להגזים בהערכת הנזק שנגרם לציבור עקב העבירות הנוגעות בדבר, במישרין ובעקיפין. כתבנו חזרנו וכתבנו כי לא צריך להסתפק באמירות בעלמא בנושא זה כלפי חוץ, אלא שצריך ליישם מדיניות זו הלכה למעשה ולהטיל עונשים השואפים לעונש המירבי שבית המשפט מוסמך להטילו".

            בע"פ 3759/03 יצחק תמיר נ' מדינת ישראל, דינים עליון, כרך סו' 923, נותן בית המשפט העליון את דעתו לשאלה מהי נקודת המוצא שממנה אמור בית המשפט לצאת בקביעת העונש שיש להטיל בעבירות של יצוא, יבוא, מסחר והספקה של סם מסוכן, לפי סעיף 13 לפקודת הסמים והוא קובע שם מפי כב' השופט ס. ג'ובראן כדלקמן:

"ככלל, קיימות שלוש גישות עיקריות לקביעת רמת הענישה במשפט הפלילי. כפי שהיטיב להסביר זאת השופט טירקל בע"פ 1456/01 חדד נ' מדינת ישראל, פ"ד נו(1) 609:

'לפי אחת מן הגישות, נקודת המוצא היא 'קו האפס' - דהיינו, העונש המינימלי שניתן להטיל - שממנה עולה העונש ומחמיר לפי נסיבות המקרה, נסיבותיו האישיות של העבריין, תדירותה או נדירותה של העבירה, הרתעת עבריינים בכח ועוצמת הסלידה ושאט הנפש של החברה. גישה אחרת רואה כנקודת מוצא את עונש המרבי הקבוע בחוק, כאשר השיקולים הנזכרים יש בהם כדי להקל מן העונש המרבי.

            ...

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ