אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גזר דין בתיק פ 8001/05

גזר דין בתיק פ 8001/05

תאריך פרסום : 02/10/2007 | גרסת הדפסה
פ
בית המשפט המחוזי באר שבע
8001-05
19/03/2007
בפני השופט:
רחל ברקאי

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד רחל אלמקייס
הנתבע:
ג'בר אבו עסא
עו"ד אסתר בר ציון
גזר דין
  1. הנאשם הורשע, לאחר שהוכרע דינו, בעבירה של נשיאת נשק לפי סעיף 144(ב) לחוק העונשין התשל"ז- 1977 (להלן : "חוק העונשין"), בעבירה של תקיפה הגורמת לחבלה של ממש לפי סעיף 380 לחוק העונשין ובעבירת איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין, וזאת לאחר שקבעתי כי המדינה הוכיחה מעל לכל ספק סביר את עובדות האישום הראשון שבכתב האישום אשר הוגש כנגד הנאשם. כנגד הנאשם יוחס אישום נוסף, אשר ייחס לו עבירה של חטיפה לשם רצח. מאישום זה זוכה הנאשם מחמת הספק.
  1. כמפורט בהכרעת הדין, למדוני העובדות כי הנאשם הנו דודה  של הקטינה  ס.א.ע , אשר נראתה לאחרונה ביום 25.8.04, ואשר מאז נעלמו עקבותיה בנסיבות המעוררות את החשד כי נרצחה. העובדות בהן נמצא הנאשם אשם מלמדות כי ביום 10.5.03, בסמוך לשעה 17:00,  הגיע הנאשם אל ביתה של הקטינה, ביישוב תל שבע, כשהוא נושא עמו שלא כדין באקדח. הנאשם הכה בידיו את הקטינה בידה השמאלית, בעט בה ברגליה ולאחר מכן הכה אותה בגבה עם האקדח ועם המקל אשר החזיק ברשותו. עוד הוסיף הנאשם ואיים על הקטינה, כשהוא חופר בור לנגד עיניה, כי יקבור אותה בבור זה, והכול כדי להפחידה. כתוצאה מהמכות נותרו על גופה סימנים כחולים.
  1. המאשימה, בטיעוניה לעונש, ביקשה להדגיש את חומרת המעשים הנדונים כשהיא מציינת את גילה הצעיר של הקטינה, אשר היתה בת ½ 13  ביום האירוע וכן כי מדובר בתקיפה מן הסוג המשפיל והמאיים ביותר. התובעת ציינה כי לאחר האירוע, ובעצה אחת עם גורמי הרווחה שלא להוסיף ולחקור את התיק, מתוך התחשבות בטובתה של הקטינה ומתוך רצון לשלבה בתוך משפחתה, לא המשיכה המדינה בהליכים משפטיים כנגד הנאשם וזאת עד לאחר שנעלמה הקטינה, כמפורט באישום השני. שאז, החליטה המדינה לייחס לנאשם את עובדות חטיפתה והעלמה של הקטינה וכן לייחס לו את האירוע נשוא האישום הראשון. בנסיבות אלו, והגם חלוף הזמן שמאז ביצוע העבירות בהן הורשע הנאשם, ביקשה המדינה להשית על הנאשם עונש מאסר לתקופה ממושכת אשר יעביר מסר ברור וחד משמעי, לנאשם ולחברה בכלל, לפיו ילדים אינם רכושם של המבוגרים במשפחתם ובוודאי שאין לשום מבוגר הזכות להרים עליהם יד וקל וחומר להסתער עליהם ולאיים עליהם באופן שבו איים הנאשם על הקטינה.
  1. מנגד, טענה ב"כ הנאשם ארוכות אודות זיכויו של הנאשם באישום השני והדגישה כי המדינה לא היתה מוצאת לנכון להגיש כתב אישום כנגד הנאשם בגין האירוע הראשון אלמלא אותו אירוע שני וכי האישום הראשון נועד אך ורק כדי לבסס את התשתית הראייתית לאישום השני. לפיכך טענה כי מקום שזוכה הנאשם מן האישום השני, יש לראות את הדברים במסגרת הנכונה, מבלי שהיא מקלה ראש בחומרת העבירות בהן הורשע הנאשם ובנסיבות העובדתיות בהן נמצא אשם, דהיינו הכאת קטין ואיומים על קטין.

הסנגורית ביקשה שלא להשית על הנאשם עונש מאסר בפועל מעבר לתקופה אותה ישב הנאשם במעצר בגין תיק זה, כשהיא מציינת כי מדובר באדם צעיר, בן 35, נשוי ואב ל-6 ילדים, כשהצעיר ביניהם בן שנתיים ימים והגדול בן 9 שנים, וכי מאז שוחרר ממעצרו מנסה הנאשם בכל דרך נורמטיבית לשקם את משפחתו ולחזור ולבנות בסיס כלכלי איתן לבני משפחתו. הסנגורית עמדה על התקופה הארוכה בה היה הנאשם עצור בתנאי מעצר, שהינם קשים יותר מתנאי מאסר.

  1. העבירות בהן נמצא הנאשם אשם הינן חמורות למדי כשלחומרת המעשים התייחסתי ארוכות כבר בהכרעת הדין. כך קבעתי כי המתלוננת אשר העזה להתלונן כנגד אביה במשטרה בפועל נענשה על ידי דודה, הנאשם, אשר תקף אותה נמרצות ואיים עליה ברצח, איום משפיל ומחפיר והכל נעשה בשבי כבלי המנהגים החברתיים של בני עדתו של הנאשם ובהם השמירה על כבוד המשפחה, המהווה ערך עליון על פני כל ערך חיים או כבודו של אדם אחר ובפרט כבודם של הקטינים, חסרי האונים אל מול הבגירים  הגברים שבמשפחה. 
  1. לנאשם הרשעות קודמות בעבירות רכוש כשהאחרונה שבהן הינה משנת 2002.

בהתחשב בטיעונים לעונש אשר באו בפני, בין השאר העובדה כי העבירות בהן הורשע הנאשם בוצעו בחודש מאי 2003, כמו גם העובדה כי הנאשם ישב במעצר תקופה של כמעט שנתיים ימים (מיום 15.12.04 ועד יום 4.10.06). ובהתחשב באינטרס החברתי לגמול לעבריין כדוגמת הנאשם ולהרתיע אותו כמו גם אחרים כמותו מלבצע עבירות שכאלה כלפי קטינים, סבורה אני כי העונש הראוי בנסיבות שכאלה הינו עונש מאסר לתקופה של 24 חודשים. אולם, בנסיבות בהן שוחרר הנאשם ממעצרו, בהסכמת המדינה, ביום 4.10.06, לאחר שזוכה מהאישום השני בתיק זה, אינני מוצאת לנכון לשלוח את הנאשם להשלמת מאסר של חודשיים ימים נוספים. לפיכך, מצאתי לנכון להסתפק בתקופה בה ישב הנאשם במעצר כעונש ראוי בנסיבות העניין.

  1. בהתחשב בנסיבות ובטיעוני הצדדים לעונש, אני מטילה על הנאשם את העונשים הבאים:
  • א.     מאסר בפועל מיום 15.12.04 ועד 4.10.06, תקופה אותה ישב כאמור הנאשם במעצר. בפועל לא נותרה יתרת מאסר לריצוי.
  • ב.      מאסר על תנאי למשך 12 חודשים, והתנאי שהנאשם לא יעבור כל עבירת אלימות תוך 3  שנים מהיום.

זכות ערעור תוך 45 יום מהיום.

 ניתן היום כ"ט באדר, תשס"ז (19 במרץ 2007) במעמד הצדדים

רחל ברקאי, שופטת

008001/05פ  055 בת שבע אביגל

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ