אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גזר דין בתיק פ 7823/06

גזר דין בתיק פ 7823/06

תאריך פרסום : 28/05/2008 | גרסת הדפסה
פ
בית משפט השלום תל אביב-יפו
7823-06
12/06/2007
בפני השופט:
דורית רייךשפירא

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד הדר ישרים
הנתבע:
מזרחי בן שושן מיה
עו"ד גרין
גזר דין

כתב האישום שבפני הוגש לבית המשפט ב-26.12.06 נגד מזרחי מיה, ילידת 1974 (להלן: "הנאשמת"). ייאמר כבר כאן שזהו כתב אישום שני שמוגש נגד הנאשמת, שכן כתב אישום קודם נמחק מחמת חוסר איתור.

הנאשמת הורשעה על פי הודאתה במסגרת הסדר טיעון שבתאריך 16.10.04 תקפה, איימה, הכשילה והעליבה שוטרים במילוי תפקידם, עבירות על סעיפים 273, 275, 288 ו-192 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: " החוק").

בהתאם להסדר, נדחו הטיעונים לעונש והוזמן תסקיר בעניינה של הנאשמת. כאן יש להדגיש הצהרת התביעה שלמרות הסכמתה להזמנת תסקיר תעמוד על עונש מאסר בפועל ולו קצר שירוצה בעבודות שירות בנוסף לתשלום פיצויים לשוטרים אותה תקפה הנאשמת.

למרות שניתנה לשירות המבחן אורכה מספיקה להכנת תסקיר, ערב הדיון היום התבקשתי לקבוע מועד נדחה. כיוון שעד פגרת הקיץ הקרבה יומני מלא וגדוש, ובהתחשב בנסיבות העבירה לא מצאתי להיעתר לבקשה. בישיבת היום חזרה באת כוח הנאשמת עו"ד גרין וביקשה מבית המשפט להיעתר לבקשתו של שירות המבחן והוסיפה שהימנעות מכך תפגע בנאשמת. על פי ההסדר היתה לה זכות לחזור ולפנות לתביעות ולנסות לשכנע להגיע לעמדה עונשית מוסכמת. לא מצאתי להיעתר לבקשה, ההנמקות מפורטות בהחלטתי הקודמת, ואין צורך לחזור.

התובעת בטיעוניה לעונש נדרשה לחומרת העבירה, המקבלת משנה חומרה בהתחשב בהתמשכות ההתנהגות הפרועה והבלתי מרוסנת של הנאשמת, תקיפתם של מספר שוטרים, איומים קשים עליהם והטחת עלבונות פוגעים במיוחד. לדעת התובעת על הפסיקה היוצאת מבית המשפט להיות ברורה וחד משמעית, שיהיה בה להביע סלידה מעבירות אלימות נגד שוטרים ולהשיג הרתעה אישית וכללית כאחד. יחד עם זאת לנוכח העבר הנקי ההודאה, וחלוף הזמן התובעת לא ביקשה להחמיר עם הנאשמת והמליצה להשית על הנאשמת מאסר, חלקו הקצר לריצוי בפועל על דרך עבודות שירות, במידה ותמצא כשירה לכך בנוסף לחיובה בתשלום פיצויים לשוטרים.

הסניגורית ביקשה, באופן טבעי להתחשב בנאשמת ולא להחמיר איתה ליתן משקל להודאתה,  לעברה הנקי, הזמן הרב שחלף מאז, שבמהלכו לא חזרה להסתבך בפליליים. ליתן משקל מיוחד לחרטתה על האירוע החריג שבו הסתבכה ושאותו איננה מסוגלת להסביר. הנאשמת אישה גרושה אם חד הורית, הנושאת לבדה בעול פרנסת ביתה   מעבודה כשליחה, כעולה מאישור שהציגה לתיק בית המשפט במ/1. הסניגורית ביקשה להסתפק בענישה מרתיעה צופה פני עתיד. היא הביאה בפני הסכמת הנאשמת לפצות את השוטרים בהם פגעה, אך ביקשה שהפיצוי לא יהיה גבוה, לנוכח אמצעיה הדלים.

אף אחד מבאי כוח הצדדים לא מצא להציג תקדימים לתמיכה בעמדתו העונשית.

ככלל, נוהגים בתי המשפט לכבד הסדר טיעון אליו הגיעו הצדדים, במידה והוא סביר והגיוני ויש בו כדי לאזן בין האינטרסים הנוגדים לכאורה של הנאשם הספציפי, מחד וכלל הציבור, מאידך, ואינם מתערבים בהסדרי טיעון המוגשים בפניהם וזאת בהתאם להלכה שיצאה מלפני בית המשפט העליון, בהרכב תשעה שופטים, ב עפ 1958/98 פלוני נ' מ"י, פ"ד נז (1), 577 בעמ' 590.

במקרה שבפני למרות חומרתן היתירה של העבירות נשוא ההרשעה, אינני מוצאת להיענות לבקשת התביעה. הבעתי דעתי במספר לא מבוטל של החלטות שיצאו מלפני, שבקשת התביעה לראות עבירות בחומרה יתירה איננה מתיישבת עם בקשתה להסתפק במאסר מתון, שניתן לרצותו בעבודות שירות. לטעמי, היענות לבקשה כזו תפגע בנאשמת ובאינטרס הציבורי כאחד. שכן מחד גיסא, המאסר הקצר, לריצוי בעבודות שירות, אין בו כדי להרתיע, והוא עשוי להתפרש כגישה סלחנית של בית המשפט לעבירה החמורה נשוא ההרשעה. מאידך גיסא, מאסר בפועל, גם אם בריצוי על דרך עבודות שירות, יעקור את הנאשמת משגרת חייה ועלול לגרם לה לאובדן מקום עבודתה, תוך פגיעה בה ובביתה.

אשר על כן אני גוזרת כדלקמן:

1.      6 חודשי מאסר על תנאי והתנאי הוא שבמשך 3 שנים מהיום לא תעבור הנאשמת עבירה מהעבירות בהן הורשעה בתיק, להוציא עבירת איומים. 

  1. חודשיים מאסר על תנאי והתנאי הוא שבמשך שנתיים מהיום לא תעבור הנאשמת עבירה על סעיף 192 לחוק.
  2. חתימה על התחייבות בסך 3600 ש"ח שבמשך  מהיום לא תעבור עבירת אלימות כלפי שוטר, להוציא העלבה.
  3. פיצוי בסך 540 ש"ח (ג' פעמים ח"י) לע"ת מס' 1, פיצוי בסך 180 ש"ח לכל אחד מעדי התביעה 4, 5, 6. הפיצוי ישולם ב-6 תשלומים, כל תשלום בסך 180ש"ח ויופקד בקופת בית המשפט.
  4. לא ישולם הקנס ו/או לא תחתם ההתחייבות תאסר הנאשמת ל-30 יום.

הודעת זכות ערעור תוך 45 ימים מהיום.

ניתנה היום כ"ו בסיון, תשס"ז (12 ביוני 2007) במעמד הצדדים.                                                                                

דורית רייךשפירא, שופטת

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ