אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גזר דין בתיק פ 6146/07

גזר דין בתיק פ 6146/07

תאריך פרסום : 02/06/2009 | גרסת הדפסה
פ
בית המשפט המחוזי חיפה
6146-07
31/12/2007
בפני השופט:
ר. שפירא

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
ליאור בן מוריס אבוטבול
גזר דין

1.         העבירות בהן הורשע הנאשם:

            הנאשם הורשע על פי הודאתו בשלושה אישומים שונים של עבירות שוד - לפי סעיף 402א' לחוק העונשין, וכן בעבירה של החזקה בסמים שלא לשימוש עצמי - לפי סעיף 7(א)+(ג) סיפא לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש), תשל"ג - 1973.

            על פי עובדות כתב האישום בהן הודה הנאשם, שדד הנאשם שלושה מתלוננים שונים, באיומי אקדח פלסטיק. בשני מקרים היה מדובר בשליחים של פיצריות, שהגיעו לנקודת מפגש, לכאורה לצורך אספקת פיצה למזמין, ובאישום השלישי נשדד מתדלק בתחנת דלק. באישום הרביעי נטען כי בביתו נתפס סם מסוג הרואין, אשר הוחזק שלא לצורך צריכתו העצמית.

            הנאשם הודה בכל המיוחס לו מיד בישיבה ראשונה בה הובא התיק בפני שופט לדיון.

2.         הטיעון לעונש:

            בטרם טיעון לעונש הורה בית המשפט על הגשת תסקיר וזאת, בין היתר, בשים לב לדברים שסיפר הנאשם על התמכרותו לסמים וכן על רקע אישי ונסיבות התדרדרותו לביצוע העבירות.

            שרות המבחן הגיש לבית המשפט תסקיר וציין, כי לכאורה מדובר היה באדם נורמטיבי, בעל משפחה, אשר סיים לימודים בתיכון ושירת שרות מלא בצה"ל, הן בסדיר והן במילואים עד עצם היום הזה. עם זאת, הנאשם התדרדר לעבריינות עוד בהיותו קטין, ולמעשה עד היום נרשמו בעברו 4 הרשעות, בעיקר בעבירות סמים, רכוש ואלימות. שרות המבחן התרשם כי מדובר בצעיר אשר מנהל אורח חיים של מי שמתמכר לסמים. הוא אף ריצה בעבר מאסר של 5 חודשים וכל אלו לא הרתיעוהו מלשוב ולבצע עבירות. שרות המבחן התרשם כי הנאשם מבטא רצון כנה ומוטיבציה להיכנס להליך גמילה מסמים. עם זאת, בשים לב לחומרת העבירה, לא בא שרות המבחן בהמלצה בעניינו, למעט ההמלצה לשלבו בטיפול גמילה מסמים במסגרת שב"ס.

            המאשימה מציינת בטיעוניה לעונש את ריבוי העבירות וחומרתן. יצוין כי ב"כ המאשימה הדגיש, לזכותו של הנאשם, כי הודה מיד בפתח משפטו. עם זאת, ציין ב"כ המאשימה, כי מדובר בשלושה מקרי שוד חמורים, של שלושה קורבנות שונים, אשר אוימו באקדח פלסטיק. מבחינת המתלוננים, אין זה משנה שהאקדח היה אקדח צעצוע. ככל שהדבר נוגע אליהם, הרי שמדובר באיום בכלי נשק, על כל המשמעות של החוויה הטראומטית. מעבר לכך, מדובר במעשי שוד מתוכננים, ובכך יש לראות נסיבה לחומרה. על אלו יש להוסיף כמובן את עבירת הסמים. בשים לב לכל האמור לעיל, עתר ב"כ המאשימה לגזור על הנאשם מאסר ממושך.

            ב"כ הנאשם מבקש שלא למצות עם הנאשם את הדין ומלין על המלצת שרות המבחן. ב"כ הנאשם מציין כי, ככלל, התסקיר חיובי ומצביע על רצון אמיתי להיגמל מסמים. בנסיבות אלו, טוען הסניגור, כי שאלת חומרת העבירה היא שאלה שבית המשפט היה צריך לדון בה, ולא שרות המבחן. למעט עניין חומרת העבירה, ניתן ללמוד כי שרות המבחן סבור שיש מקום לשלב את הנאשם בקהילה טיפולית ובהתאם, כך טוען הסניגור, היה עליו להמליץ על הליך טיפולי. הסניגור עותר כי בית המשפט יורה לשרות המבחן לבדוק את האפשרות הטיפולית מחוץ לכותלי בית הכלא. בנוסף, מציין הסניגור כי מדובר באדם צעיר, נשוי, אב לתינוקת בת 8 חודשים, אשר שירת שרות סדיר ומילואים עד עצם הימים האלה. הסניגור עותר כי בית המשפט יביא בחשבון את הודעתו, חרטתו ורצונו האמיתי להיגמל מסמים ועותר להפנותו להליך שיקומי, ולחילופין, שלא למצות עמו את הדין.

            הנאשם עצמו הביע חרטה על ההרס שגרם לעצמו ולמשפחתו. עוד ציין הוא כי בבית הכלא מוקף הוא בסמים וביקש כי בית המשפט יאפשר לו להשתלב בהליך של גמילה.

3.         שיקולי בית המשפט לעניין הענישה:

            הנאשם הורשע, כאמור, בשלושה תיקי שוד ובעבירת סמים הנמנית על שרשרת העבירות של אספקת סמים. מדובר בשורה של עבירות חמורות. העונש המירבי הקבוע לעבירות השוד הוא 14 שנות מאסר (לכל אישום) והעונש של עבירת הסמים הוא 20 שנות מאסר. רמת הענישה הקבועה בחוק מנחה את בית המשפט במסגרת שיקוליו.

            עם זאת, על בית המשפט החובה לשקול כל מקרה לגופו ולאזן בין הצורך להרתיע ולהגן על החברה, לבין החשיבות של שיקום נאשם.

            במקרה זה שבפני יש לזקוף לזכותו של הנאשם מספר נתונים. הנאשם הודה בישיבה הראשונה. למעשה, וחרף היותו מורשע בפלילים, סבור אני כי ניתן לומר שבפני נאשם אשר מודע לחומרת מעשיו ומשיב ביושר לכתב האישום, תוך שאינו מנסה להתחמק מהאחריות בביצוע העבירות. כבר בישיבה הראשונה הבהיר הנאשם כי ביצע את כל העבירות, כי הוא ראוי לענישה והוא מודע לכך. למעשה, בקשתו מראשיתו של הליך הייתה לקבל סיוע לצאת ממעגל הסמים.

            אוסיף עוד, כי מדובר בצעיר אשר שירת שרות צבאי מלא ואף שירת במילואים עד לאחרונה. עובדות אלו מעידות על היותו אדם שבבסיס התנהגותו דפוסים נורמטיביים. בהתאם, סבור אני, שאין זה המקרה המתאים למצות עמו את הדין ויש מקום ליתן משקל של ממש לאפיק השיקומי שבענישה.

עם זאת, ועם כל ההתחשבות בנאשם וברצונו הכנה והאמיתי להיגמל ולעלות על דרך המוטב, חובת בית המשפט הינה להגן על קורבנות העבירה. כשם שנאשם זכאי כי שיקומו וצרכיו יילקחו בחשבון במסגרת שיקולי הענישה כך גם זכאים אלו העלולים להיפגע ממנו או מאחרים כמותו, להגנת בית המשפט. בית המשפט שוקל גם המלצת שירות המבחן, בין אם יש בתסקיר המלצה אופרטיבית ובין אם נתונים אחרים חיוביים העולים מהתסקיר.  אולם, בבואו לקצוב את העונש עליו גם לשקול שיקולים של הרתעה ציבורית והגנה על שלום הציבור, וכן מכלול של שיקולים אשר שירות המבחן אינו מופקד עליהן. ככל שמעשיו של נאשם חמורים יותר כך גם גובר הצורך לשים את הדגש על הגנת הקורבנות (בין אם קורבנות בפועל או קורבנות פוטנציאליים). ראהב ע"פ 4872/95, מדינת ישראל נ' גל אילון ו2- אח, פ"ד נג(3), 1, עמ' 8-9, שם נאמרו גם הדברים הבאים, המנחים את בית המשפט בבואו לגזור את הדין:

"מבחינת האינטרס הציבורי, אין זה מספיק להטמיע בחוק סטנדרטים של התנהגות. הציבור חייב לראותם מיושמים בכל עת ולראות בהם חלק בלתי נפרד מנוהגים חברתיים מקובלים המגינים על גופו, רכושו וכבודו של כל אחד מתוכו. ענישה סלחנית במקרים של התנהגות עבריינית חמורה, עלולה להביא להתמוטטות עכבות מוסריות, להתפרש כהתפשרות על ערכים ועל נורמות, לפגוע באמינות מימושו של האיום בעונש מאחורי החוק ולהעביר מסר שלילי לעבריינים פוטנציאליים המועדים לבצע עבירות מאותו סוג. באותו אופן בו השתת עונש ממשי הוא בבחינת ביטוי חברתי חריף לגינוי לו ראויים המעשים החמורים, כך אימוץ הגישה הסלחנית תחליש הכרת האיסור שבהתנהגות " .

            במקרה זה, לא ניתן, בשים לב לרצף העבירות ובשים לב לעברו הפלילי של הנאשם, לתת לרצונו להיגמל, אשר אני סבור כי הוא רצון כן, מעמד על אשר יגבר על כל שיקולי הענישה האחרים. סבור אני כי במקרים מסוג זה, ובמיוחד כאשר האלימות ברחובות מתרבה מיום ליום, ראוי להבהיר שגם נאשם אשר מגלה רצון אמיתי להשתקם, ייענש על התנהגותו. אין מנוס אלא להבהיר לנאשם ולאחרים, כי גם במקרים מסוג זה צפויים הם לענישה.

            אעיר רק לעניין תסקיר המבחן, כי סבור אני שיש טעם בדברי הסניגור לפיהם, אם סבר שרות המבחן שנאשם זה מתאים להליך טיפולי, היה עליו ליתן המלצתו בהתאם ולהשאיר את שיקול חומרת העבירה לבית המשפט. עם זאת, וגם אם רואה אני בתסקיר המבחן את הנתונים החיוביים ומתייחס אליהם כהמלצה לפי תוכנם, גם אז סבור אני שאין מקום, כאשר מדובר במספר רב של עבירות כה חמורות, שלא לגזור עונש שיש בו רכיב הרתעתי ועונשי אמיתי.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ