אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גזר דין בתיק פ 6091/05

גזר דין בתיק פ 6091/05

תאריך פרסום : 14/04/2008 | גרסת הדפסה
פ
בית משפט השלום תל אביב-יפו
6091-05
19/10/2006
בפני השופט:
כוחן חיותה

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד לילך לוי
הנתבע:
סוקולוב לאה - בליווי
עו"ד ניל סימון
גזר דין

1.         הנאשמת הורשעה, לאחר ניהול הוכחות, בפציעה בנסיבות מחמירות - עבירה לפי סעיף 335(א)(1)+(1) לחוק העונשין התשל"ז - 1977, נסיון תקיפה שלא כדין - עבירה לפי סעיף 25 + 379 + 382(ב)(1) לחוק, איומים - עבירה לפי סעיף 192 לחוק, החזקת סכין שלא כדין - עבירה לפי סעיף 186(א) לחוק.

2.         בהכרעת הדין התייחסתי בהרחבה להשתלשלות הארועים. בקצירת האומר, הנאשמת והמתלונן חיו במשך חודשים ספורים כבני זוג. ביום הארוע, הנאשמת ביקשה לחתוך באמצעות סכין את ה"קוקו" של בן זוגה. המתלונן הדף אותה מעליו והיא רצה למטבח, נטלה משם סכין ארוכה לחיתוך בשר והחלה לדקור אותו בחלקי גופו השונים, תוך שהיא משמיעה דברי איום.

            המתלונן נס על נפשו, ירד במדרגות כשהוא מתקשה לנשום, נשכב על המדרכה, והחל לאבד את הכרתו. הנאשמת עמדה בחלון הבית וזרקה למטה חפצים ומיד לאחר מכן, ירדה למטה עם סכין בידה, ובהיותו שכוב על הארץ, המשיכה לתקוף אותו ולדקור אותו, לנוכח עיניהם המשתאות של אנשי מד"א שהוזעקו למקום והמשיכה להסתער עליו גם כאשר הובל על אלונקה לאמבולנס.

            כתוצאה מכך נגרמו למתלונן חבלות: פצע דקירה בחזה ימין, פצע דקירה במותן ימין, פצע דקירה באמה שמאלית, פצע דקירה בזרוע ימין וסימני דקירה בידיו. המתלונן טופל ואושפז בבי"ח למשך 3 ימים. הפציעה הותירה במתלונן צלקות פיסיות ונפשיות.

3.         ממכלול העדויות, לא היתה סיבה נראית לעין, להתנהגות האלימה והבלתי מרוסנת של הנאשמת ונראה, שהיא נתקפה באמוק על רקע שתיה חריפה מופרזת.

4.         מתסקיר שהוגש לבית המשפט עולה, שמדובר באשה בת 44, ללא עבר, גרושה פעמיים, החיה בארץ בגפה, לאחר שהתגרשה מבעלה השני עמו עלתה ארצה מאוקראינה בשנת 1991.

            בשנת 2003, על רקע משברים שפקדו אותה, היא החלה לשתות באופן מופרז, ומאותה עת היא מוכרת למערכת הפסיכיאטרית, אם כי היא לא אובחנה כחולת נפש. בהליכי המעצר היא אושפזה במב"ן עפ"י צו שופט, אך שוחררה מהאשפוז בחלוף 5 ימים, לאחר שלא היתה עדות להפרעה פסיכיאטרית, אם כי, כדי למשוך תשומת לב, היא התנהגה בצורה הרסנית וחסרת גבולות (הדגשה שלי - ח.כ.).

            קיים קשר בין ההתמכרות למצבה הנפשי, כאשר האלכוהול החמיר את מצבה הנפשי והסלים את תגובותיה.

            לנאשמת אין תובנה לבעיית ההתמכרות, היא התקשתה להסתגל לתנאי בית המעצר ועל רקע זה היו עליות וירידות במצבה הנפשי וכיום היא נמצאת במעקב פסיכיאטרי שוטף.

            לאחרונה החלה לגלות מוטיבציה ורצון להשתלב בהליך טיפולי והקשר שלה עם העו"ס בכלא הפך משמעותי יותר.

5.         שרות המבחן ביקש לבחון אפשרות לשלב את הנאשמת בתכנית שיקומית מחוץ לכותלי בית הסוהר.

            דחיתי אופציה זו על הסף. תוכנית שיקומית אינה תחליף לעונש, במיוחד ובפרט שההליך השיקומי טרם החל ועדיין לא נבחן. לכך יש להוסיף, כי אין מניעה שהנאשמת תשתלב בתוכנית שיקומית בין כותלי בית הסוהר ובכך תוגשמנה שתי מטרות עונשיות: הגמול והשיקום.

6.         אלימותה של הנאשמת לא ידעה גבולות. אין מדובר בדקירה בודדת ברגע של כעס ופרץ רגשות רגעי, אלא באלימות מתמשכת שלא פסקה גם כאשר המתלונן שכב חסר אונים וגם שעה שטופל ע"י מד"א.

7.         חרף העובדות המוכחות והקביעות הברורות שקבעתי בהכרעת הדין, גם היום דבקה הנאשמת בגרסתה, לפיה נשקפה סכנה לחייה ועל-כן היא פעלה מתוך הגנה עצמית, טענה שחוסר ההיגיון שבה בולט לעין על רקע התנהגותה שלוחת הרסן לאורך כל האירוע, כמתואר לעיל.

            הצורה בה רואה הנאשמת את האירוע ומבינה אותו, משקפת, ביתר שאת, את מסוכנותה. אין בטחון, שהנאשמת לא תחזור על מעשיה, אם היא תקלע לסיטואציה דומה.

8.         ב"כ הנאשמת ביקש לאבחן את המקרה הנדון מתופעת הסכינאות שפשתה בחברתנו. סכינאות היא סכינאות והשמוש שעשתה הנאשמת בסכין המטבח, בלי כל סיבה נראית לעין, אינה שונה ממקרה בו אדם הנושא עמו סכין ודוקר על רקע ויכוח של מה בכך. עצם השמוש בסכין ותוצאותו היא הנותנת.

            את תופעת האלימות בכלל והסכינאות בפרט יש לגדוע ע"י ענישה מכאיבה ומרתיעה ואל לו לביהמ"ש להתעלם מהפציעה הקשה של המתלונן.

9.         בית המשפט העליון התייחס לא מכבר לתופעת האלימות אשר פשתה בחברתנו ומדיניות הענישה הראויה.

            כך בע"פ 523/05 ויאם סלמה נ' מ"י (טרם פורסם):

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ