אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גזר דין בתיק פ 6011/07

גזר דין בתיק פ 6011/07

תאריך פרסום : 04/12/2007 | גרסת הדפסה
פ
בית המשפט המחוזי חיפה
6011-07
14/05/2007
בפני השופט:
ר. שפירא

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
תיתי יוסף ת.ז. 042825638
גזר דין

1.         העבירות בהן הורשע הנאשם:

הנאשם הורשע על פי הודאתו, במסגרת הסדר טיעון אשר לא כלל הסכמה לעניין העונש, בעובדות כתב אישום מתוקן ובעבירות של חבלה בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 333+335 (א)(1) ובעבירת איומים לפי סעיף 192, הכל לפי חוק העונשין. על פי עובדות כתב האישום פגש הנאשם את המתלונן באקראי והתפתח ביניהם ויכוח שגלש לקללות (ככל הנראה על רקע של סכסוך קודם). המתלונן ניגש לנאשם ואז שלף הנאשם מכשיר חד ודקר את המתלונן 4 דקירות באיזור הבטן התחתונה, המפשעה ובזרוע יד שמאל. המתלונן הובהל לבי"ח נהריה שם אושפז לתקופה של כ-5 ימים ובמהלכם עבר ניתוח בבטנו.

כאמור, הודה הנאשם בעובדות הנ"ל והורשע בעבירות כמפורט לעיל.    

2.         תסקיר המבחן והטיעון לעונש:

לאחר שהורשע הנאשם, הורה בית המשפט על הפנייתו לשירות המבחן כדי שיוגש תסקיר בעניינו (ראה החלטה מיום 13.3.07). לבית המשפט הוגש תסקיר מיום 2.5.07. שירות המבחן ציין בתסקירו כי הנאשם בן למשפחה נורמטיבית אשר עמד ערב נישואיו במועד האירוע. הנאשם הודה וקיבל אחריות על ביצוע העבירה, אם כי הכחיש כי קילל את המתלונן קודם לאירוע. על אף שלא קיבל בשיחותיו עם שירות המבחן את הטענות בכל הנוגע לנסיבות תחילת העימות עם המתלונן, לא הפחית ממשמעות מעשיו וחומרתם ואף הביע בפני קצין המבחן הזדהות עם הכאב והסבל שגרם למתלונן והביע חרטה. יצוין, כי לקצין המבחן נמסר כי נערכה סולחה בין המשפחות ואולם כפי שהתברר בדיון בפניי, הדבר אינו מדויק.

בסיכומו של דבר, המליץ שירות המבחן שלא למצות עם הנאשם את הדין ולא להשית עליו עונש מאסר לתקופה ממושכת, כל זאת בשים לב לחומרת העבירה מחד ומאידך להתחשב במסקנה אליה הגיע קצין המבחן, כי אין בהתנהגותו של הנאשם כדי להצביע על דפוסי התנהגות עבריינים.

ב"כ המאשימה עותרת לגזור על הנאשם עונש של מאסר ממושך וזאת בשים לב לחומרת המעשה. לבית המשפט הוגשו צילומים של הנאשם וכן מסמכים רפואיים מבית חולים נהריה מהם ניתן ללמוד על חומרת הפגיעה בו. ב"כ המאשימה ציינה את הצורך להרתיע בפני שימוש בסכינים כאמצעי לפתרון סכסוכים ובהתאם ביקשה כי בית המשפט יגזור על הנאשם עונש של מאסר בפועל ארוך ומשמעותי, מאסר מותנה, קנס ופיצוי למתלונן.

ב"כ הנאשם ביקש שלא למצות עם הנאשם את הדין וזאת בהתחשב בהודאתו המיידית, קבלת אחריות, חרטה אמיתית וכן בשים לב לכל האמור בתסקיר המבחן. לטענתו, עשתה גם משפחת הנאשם מאמץ לגבש הסכם סולחה עם המתלונן ומשפחתו, אלא שהדבר לא צלח.

בנסיבות אלו, מבקש הסנגור כי בית המשפט לא יגזור עונש של מאסר משמעותי. בכל הנוגע לפיצוי המתלונן הורה הסנגור כי לא ניתן לגזור פיצוי מאחר ולא הובאו ראיות לעניין הנזק.

            הנאשם הביע חרטה.

3.         שיקולי בית המשפט לעניין הענישה:

כאמור, הודה הנאשם בדקירתו של אדם בבטנו ובחלקי גוף אחרים. על פי המסמכים הרפואיים שהוגשו לבית המשפט, חייבה הפציעה גם ניתוח שכלל את פתיחת הבטן וזאת בשים לב לחתך החודר שפגע באיברים פנימיים. מדובר בפגיעה גופנית חמורה שאך בנס לא הסתיימה בתוצאה קשה יותר.

סבור אני כי בנסיבות אלו, וחרף התסקיר החיובי, לא ניתן להסתפק בענישה שאין בה מרכיב הרתעתי משמעותי. החלטה לדקור אדם בסכין, או בכל חפץ חד אחר, מצביעה על מסוכנות רבתי ונכונות לפגוע באדם פגיעה שיש בה פוטנציאל קטלני. המרחק בין דקירה הגורמת חבלה חמורה לבין דקירה הגורמת למוות הוא בדרך כלל יד המקרה. סטייה של מילימטרים בעומק חדירת הסכין יכולה להביא לתוצאה קטלנית. לעיתים גורלו של הנדקר נקבע לפי מרחק המקום בו בוצעה הדקירה (בהיבט הגיאוגרפי) מתחנת מד"א הקרובה. הדוקר אדם מודע בעצם הדקירה לכך שהוא מבצע מעשה שתוצאותיו יכולות להיות קטלניות והעובדה שבסופו של יום התוצאה היא "רק" חבלה חמורה, אינה עקב תכנון מדויק של הדוקר, אלא פרי המקרה. מכאן, שלגישתי אדם הדוקר אחר בסכין עומד באמות מידה של מסוכנות וחומרה מרביות, וזאת גם אם התוצאה הסופית של מעשיו אינה קטלנית.

בהתאם, יש לגזור גם את הענישה וההרתעה הנדרשת.

מעבר לאמור לעיל, הנאשם הורשע בעבירה שהעונש המרבי בגינה הוא 14 שנות מאסר. הענישה הקבועה בחוק מנחה את בית המשפט כאמת מידה וכנקודת מוצא בבואו לשקול את הענישה הראויה, וזאת כדי שלא תהיה כוונת החקיקה להחמיר בענישה פלסתר.

לא נעלמה מעיני המלצת שירות המבחן ואולם חובת בית המשפט הינה להגן על קורבנות העבירה. כשם שנאשם זכאי כי שיקומו וצרכיו יילקחו בחשבון במסגרת שיקולי הענישה כך גם זכאים  אלו העלולים להיפגע ממנו או מאחרים כמותו, להגנת בית המשפט. בית המשפט שוקל גם המלצת שירות המבחן, ככל שהדבר נוגע למשך המאסר, ואולם בבואו לקצוב את העונש עליו גם לשקול שיקולים של הרתעה ציבורית והגנה על שלום הציבור, וכן מכלול של שיקולים אשר שירות המבחן אינו מופקד עליהן. ככל שמעשיו של נאשם חמורים יותר כך גם גובר הצורך לשים את הדגש על הגנת הקורבנות (בין אם קורבנות בפועל או קורבנות פוטנציאליים). ראה ב ע"פ 4872/95, מדינת ישראל נ' גל אילון ו2- אח, פ"ד נג(3), 1, עמ' 8-9, שם נאמרו גם הדברים הבאים, המנחים את בית המשפט בבואו לגזור את הדין:

"מבחינת האינטרס הציבורי, אין זה מספיק להטמיע בחוק סטנדרטים של התנהגות. הציבור חייב לראותם מיושמים בכל עת ולראות בהם חלק בלתי נפרד מנוהגים חברתיים מקובלים המגינים על גופו, רכושו וכבודו של כל אחד מתוכו. ענישה סלחנית במקרים של התנהגות עבריינית חמורה, עלולה להביא להתמוטטות עכבות מוסריות, להתפרש כהתפשרות על ערכים ועל נורמות, לפגוע באמינות מימושו של האיום בעונש מאחורי החוק ולהעביר מסר שלילי לעבריינים פוטנציאליים המועדים לבצע עבירות מאותו סוג. באותו אופן בו השתת עונש ממשי הוא בבחינת ביטוי חברתי חריף לגינוי לו ראויים המעשים החמורים, כך אימוץ הגישה הסלחנית תחליש הכרת האיסור שבהתנהגות " .

          ראוי להוסיף לעניין זה גם דברים שנכתבו זה מכבר על ידי הרמב"ם (מורה נבוכים, חלק ג', ל"ה (מהדורת קעפח, ירושלים תשל"ג) עמ' שנד שעניינם מידת הרחמים שיש לנקוט בה בבואו של בית המשפט לגזור את הדין:

" לפי שאם לא ייענש המזיק, לא יסתלקו הנזקים כלל, ולא יירתע כל מי שזומם להרע. ולא כקלות דעת מי שדמה כי זניחת העונשים רחמים על בני אדם, אלא שהיא עצם האכזריות עליהם והפסד סדר המדינה. אלא הרחמים מה שצווה בו יתעלה: שופטים ושוטרים תיתן לך וכל שעריך".

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ