אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גזר דין בתיק פ 5595/03

גזר דין בתיק פ 5595/03

תאריך פרסום : 17/09/2009 | גרסת הדפסה
פ
בית משפט השלום באר שבע
5595-03
10/06/2008
בפני השופט:
ד. מגד- סגן נשיא

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד דקלה סרן
הנתבע:
רמי מימון
עו"ד יונס אלגרנאוי
גזר דין

1.         בתאריך 30.1.06  נגזר דינו של הנאשם, לאחר צירוף תיקים, בעבירות המפורטות להלן:

א.         ת.פ. 5595/03 - כניסה והתפרצות למקום מגורים, עבירה לפי סעיף 406 (ב) לחוק העונשין תשל"ז - 1977 (להלן: "החוק"), וגניבה, עבירה לפי סעיפים 384 + 383 לחוק, שנעברו בתאריך 30.12.03. הנאשם התפרץ לדירה בכך שפתח תריס ברזל, דחף חלון וגנב 5 שעונים בסך 807 ש"ח, שני מצתים ופלאפון. הרכוש הוחזר לבעליו.

ב.         ת.פ. 3399/03 בית משפט שלום כפר-סבא - החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית, עבירה לפי סעיף 7 (א) (ג) רישא, לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש) תשל"ג - 1973. בתאריך 4.8.03 הנאשם נשא עונש מאסר בכלא "דקל".  הוא חזר מחופשה ופלט מקרביו שלושה זרגים שהכילו סם מסוכן מסוג הרואין במשקל 3.5254 גרם נטו.

ג.          ת.פ. 3045/04 - החזקת אגרופן או סכין למטרה לא כשרה, עבירה לפי סעיף 186 (א) לחוק שנעברה בתאריך 17.12.03.

2.         נכון למועד מתן גזר הדין  נרשמו לחובת הנאשם 10 הרשעות קודמות בעבירות רכוש, אלימות וסמים. תלוי היה נגדו מאסר מותנה בר הפעלה לתקופה של 18 חודשים, שנגזר עליו בתאריך 17.6.02 בת.פ. 1965/02 בבית משפט השלום בבאר שבע בגין עבירות סמים, למעט לצריכה עצמית.אין ספק כי הנאשם היה צפוי לעונש חמור. ואולם, התחשבתי בתסקירים החיוביים שהגיש שירות המבחן, שהמליץ להעמיד את הנאשם בפיקוחו ולהאריך את  המאסר המותנה, ובעמדת המאשימה, שבקשה שלא למצות עמו את הדין  , באופן שהעונש יעלה בקנה אחד עם המלצת שירות המבחן.

 בנסיבות אלה, הוריתי בגזר הדין, כי הנאשם יעמוד בפיקוח שירות המבחן  למשך שנתיים  והארכתי את  המאסר המותנה נשוא ת.פ. 1965/02 בשנתיים נוספות. הבהרתי לנאשם בגזר הדין, כי במידה וימעד בתקופת המבחן, יסתבך בפלילים או לא ימלא אחר הוראות שירות המבחן, כי אז רשאי יהיה בית המשפט להפקיע את  צו המבחן  ולהטיל עליו עונש ממשי בגין  העבירות שבהן הורשע.

3.         בתאריך 2.12.07 הגיש שירות המבחן בקשה להפקעת  צו המבחן.  בבקשה נכתב, כי הנאשם עזב את הקהילה הטיפולית ונעצר בחשד לביצוע עבירות רכוש. בד בבד, המאשימה בקשה לעצור את הנאשם עד תום ההליכים המשפטיים. שירות המבחן נפגש עמו במהלך מעצרו ובדק חלופת מעצר.  הנאשם מסר לקצינת המבחן, כי חזר להשתמש בסמים, משום שהתקשה להתמודד עם לחצים הקשורים לעבודתו ולסיפוק צורכי בנו. הנאשם דחה את הצעת שירות המבחן לחזור ולהשתלב  בקהילה סגורה וביקש להמשיך בטיפול גמילה במסגרת פתוחה ולהשתחרר בחלופת מעצר בתנאי "מעצר בית" לבית חברתו לחיים.  מדובר בנרקומנית לשעבר, שחששה להמשך תהליך שיקומה ושלא היתה מסוגלת לשאת באחריות ולפקח עליו.  בנסיבות אלה, הגיע שירות המבחן למסקנה,  כי בקשת הנאשם לגמילה מסמים אינה עניינית ונובעת מרצון לשפר את תנאי מעצרו. לפיכך לא המליץ לשחררו. עוד נכתב בבקשה להפקעת צו המבחן, כי נוכח ההיכרות הממושכת עם הנאשם, מתחזקת ההתרשמות, כי הנאשם חסר כוחות ויכולות לעבור טיפול אינטנסיבי לגמילה מסמים מחוץ לכותלי הכלא,  וכי אין תועלת בהמשך מעורבות שירות המבחן.  

4.         לאחר הגשת הבקשה להפקעת צו המבחן, צירף הנאשם גם את ת.פ. 1999/07 בית משפט שלום כפר-סבא והורשע בהתפרצות בצוותא למקום מגורים, עבירה לפי סעיפים 29 + 406 (ב) לחוק, וגניבה בצוותא, עבירה לפי סעיפים 29 + 384 לחוק. העבירות נעברו בתאריך 25.7.07 ובמהלכן התפרץ הנאשם לבית וגנב ארנק שהכיל 2,000 ש"ח, כרטיסי אשראי ומסמכים שונים וכן שני מכשירי טלפון סלולרי. 

5.         בטיעוניה לעונש הדגישה התובעת, כי הנאשם הפר את האמון שבית המשפט נתן בו  ושב לבצע  עבירות חמורות. לכן ביקשה להשית עליו עונש קשה. הסניגור טען, כי בעיצומו של הליך שיקומי מוצלח הנאשם חלה, נבדק, וקיבל אבחנה רפואית שגויה,  כי לקה באיידס,  ששברה אותו נפשית ולכן עזב את הקהילה הסגורה וחזר למסלול הפשע. בנסיבות אלה, עתר הסניגור להקל בעונש. לנאשם ניתנה זכות המילה האחרונה. לדבריו, היה מכור לסמים קשים במשך 25 שנים, הצליח לשמור על ניקיונו כשנתיים ונשבר כאשר נמסרה לו האבחנה הרפואית השגויה.  הוא ביקש את רחמי בית המשפט.

6.         מטבע הדברים, ייחסתי משקל רב לטענה בדבר האבחנה הרפואית השגויה. לכן בקשתי להתחקות אחר הבסיס העובדתי לטענה . עיינתי בקפידה בתסקיר שנערך בתאריך 6.9.07 נכתב בו, כי מאז שוחרר הנאשם במסגרת צו המבחן, הוא סיים את תקופת השהייה בהוסטל של הקהילה הטיפולית "אילנות" ועבר להתגורר בכפר סבא, שם מצא עבודה ושולב ביחידה לנפגעי סמים. הנאשם  הותיר בלב קצינת המבחן רושם, כי הוא משקיע מאמצים בניהול אורח חיים נורמטיבי ומצליח להתקדם בתהליך שיקומו. בתאריך 20.5.07 נערכה לנאשם ועדת איבחון. בתסקיר נכתב, כי בסמוך למועד זה הנאשם חלה, יצא לחופשת מחלה בת שבועיים ומאז החלה התדרדרות מתמשכת במצבו. כעבור כחודש הפסיק את שיתוף הפעולה וחזר להשתמש בסמים.

שירות המבחן לא פרט בתסקיר את מהות המחלה, שגרמה כביכול לנאשם להפר את צו המבחן ולהתדרדר לסמים. כאמור לעיל, נטען, כי בטעות נמסר לנאשם כי לקה באיידס. אין חולק שמדובר במחלה קשה. עצם החשש להידבקות בה, עלול היה להשפיע השפעה דרמטית על מהלך החיים ולגרום לרגרסיה. לפיכך, עשוי היה לפעול לטובת הנאשם ולהביא להקלה בעונש. מפאת החשיבות שייחסתי לטענה, הוריתי לסניגור להציג לבית המשפט אסמכתאות רפואיות לביסוסה. הסניגור אכן המציא מסמכים רפואיים, מהם עולה כי הנאשם סובל ממחלות שונות ולא מאייידס.  על מנת שלנאשם יהא יומו בבית המשפט, דחיתי, מיוזמתי, את מועד גזר הדין ונתתי לסניגור אורכה נוספת. חרף ההזדמנות שניתנה, הודיע הסניגור לבית המשפט בתאריך 5.5.08, כי לא הצליח למצוא מסמכים רפואיים נוספים וכי הוא ער לכך שהמסמכים שהוגשו אינם מבססים את דבריו. בנסיבות אלה,  אין לאל ידי לקבל את הטענה.

7.         הנאשם הורשע כאמור לעיל לאחרונה גם בעבירות התפרצות לדירה. רבות נאמר  ונכתב אודות קלות ביצוען, שכיחותן ופגיעתן הכלכלית בקורבנות העבירה. עבירות אלה משבשות ופוגעות בשגרת חייהם של אנשים, גוזלות מהם את רכושם, ואף גורמות נזקים מצטברים לציבור, בשל העלויות הגבוהות של ביטוח ומיגון. יתרה מכך, התפרצות לביתו של אדם וחדירה לפרטיותו גורמת לו עוגמת נפש גדולה, זעזוע וחרדה, משבשת את אורח חייו ואף מותירה  בו ובמשפחתו את רישומה הקשה זמן רב לאחר מעשה.

על בתי המשפט לתרום תרומה מכרעת במלחמה כנגד תופעה זו של עבירות רכוש. מלחמה זו מחייבת הטלת ענישה מחמירה ומרתיעה מפני מעשים אלו והפיכתם לבלתי כדאיים, באופן שהעבריינים ישלמו מחיר מוחשי על מעשיהם. אינטרס הציבור מחייב הגנה על רכושם של אזרחים תמימים וישרי דרך, העומדים חסרי אונים אל מול העבריינים העושים ברכושם כבשלהם - כמעשה של יום יום  .

8.         משנה חומרה ייחסתי לעבירה של החזקת סם מסוכן מסוג הרואין במשקל העולה על 3.5 גרם נטו בין כותלי בית הסוהר. בתי המשפט משיתים עונשים כבדים על נאשמים העוברים עבירות דומות. רק לאחרונה אישר בית המשפט המחוזי בבאר שבע בע.פ 4140/07 עונש מאסר בפועל לתקופה של 18 חודשים שנגזר על אסיר כבן 20, ללא הרשעות קודמות, שהורשע בהחזקת 3.5 גרם נטו מסוג הרואין המחולק ל-19 אריזות בין כתלי בית הכלא.. ראוי גם לעיין בגזר הדין המקיף שניתן בת.פ 3084/99 בתאריך 3.1.00 ע"י כב' השופט זלוצ'ובר בבית משפט השלום בבאר שבע, בו סקר מקרים רבים המתייחסים לעבירת החזקת סם מסוכן בין כותלי בית הסוהר. צויין לא אחת, כי בתי המשפט רואים בחומרה רבה את החזקת הסמים בכלא. אסירים רבים נזקקים לסמים מסוכנים בין לצריכה עצמית ובין למטרות סחר לביסוס עמדות כוח. מדובר באוכלוסיה שקשה לשלוט בה והימצאות הסמים אך מוסיפה על הקושי. ראוי לסייע לשלטונות שב"ס לחסום את תופעת השימוש בסמים בכלא באמצעות העברת מסר חד משמעי, כי אסיר שייתפס בכף - לא ינקה.

9.         בית המשפט העניק לנאשם הזדמנות פז לשקם עצמו ולחזור לדרך הישר, תוך שהוא נותן בו אמון. ואולם, הנאשם דחה את היד שהושטה לו ואין לו אלא להלין על עצמו. לאחר כשלון נסיון הגמילה מתקיים חשש כבד, שהנאשם ימשיך לחיות בשולי החברה, יחזור לסורו ויעבור עבירות רכוש על מנת לממן את צריכת הסמים, כפי שעשה לאחרונה בכך שעבר את העבירות שבת.פ 1999/07. תוצאה מסתברת זו מלמדת, כי נשקפת ממנו מסוכנות לציבור. לכן, לא נותר אלא להרחיקו מהחברה הנורמטיבית לתקופה משמעותית, על מנת להקטין את הנזקים שהוא גורם. לא יעלה על הדעת, שהאזרח שומר החוק ימשיך לשלם את חשבון כשלונו של הנאשם.

לקולא התחשבתי בהודאת הנאשם, בצירוף התיקים ובנסיבותיו האישיות. אני ער לכך שהנאשם עשה מאמץ רציני וממושך להחלץ מהשפעות הסם ואף התמיד תקופה ארוכה, יחסית, לנהל אורח חיים נורמטיבי.

10.        אני גוזר על הנאשם את העונשים כדלקמן:

            א.         32 חודשי מאסר בפועל.

ב.         לחובת הנאשם מאסר מותנה לתקופה של 18 חודשים נשוא ת.פ. 1965/02 בית משפט השלום באר שבע. אני מפעיל אותו באופן ש- 8 חודשים ירוצו במצטבר למאסר דלעיל ו- 10 חודשים ירוצו בחופף. עשיתי כן משום הנימוקים לקולא שפורטו לעיל. בסה"כ ירצה הנאשם 40 חודשי מאסר בפועל.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ