אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גזר דין בתיק פ 5581/05

גזר דין בתיק פ 5581/05

תאריך פרסום : 24/12/2007 | גרסת הדפסה
פ
בית משפט השלום תל אביב-יפו
5581-05
24/10/2007
בפני השופט:
דורית רייךשפירא

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל - פמת"א
עו"ד אמזלג
הנתבע:
יעקב אבירם
עו"ד סקא ממשרד עו"ד מנדלמן ס"צ
גזר דין
 

הנאשם יעקב אבירם הורשע לאחר ניהול הוכחות בזיוף מסמך לשם קבלת דבר, שימוש במסמך מזויף וקבלת דבר במרמה, עבירות לפי סעיפים 415, 418 ו-420 רישא לחוק העונשין תשל"ז -1977 להלן: " החוק").

הנסיבות פורטו בהרחבה בהכרעת דין מפורטת שיצאה מלפניי ביום 15.07.07 (להלן: " הכרעת הדין") ואין צורך לחזור. כאן ייאמר רק שבחודש מאי 1998 הנאשם ביקש וקיבל מהמתלונן - גיל שריון טנדר מסוג רנו אקספרס ששוויו 28,000ש"ח, וזאת בהשאלה, לשימושו במשך ימים ספורים. הנאשם לא החזיר את הטנדר למתלונן, באמצעות טענות מרמה וייפוי כוח מזויף מכר את הטנדר לקונה תמים (להלן: "הקונה") תמורת 23,000 ש"ח, אותם לא העביר למתלונן.

בפתח הטיעונים לעונש הגישה התובעת את גיליון הרשעותיו של הנאשם במ/1. הסנגור העיד את מר אבי יצחק, יליד 1982, בן העדה האתיופית, שמתגורר בביתו של הנאשם מזה כ- 7 שנים. מר יצחק סיפר בשבחו של הנאשם, שלמרות מצבו הכלכלי הקשה, קיבל אותו למשפחתו, היה לו כאב, הקנה לו חינוך וערכים, שהקלו את השתלבותו בחברה הישראלית.

בטיעוניה לעונש נדרשה התובעת לחומרתן של העבירות נשוא ההרשעה המחייבות יוזמה, תעוזה ותיכנון מוקדם. היא הדגישה את העובדה שב- 1.05.94 עבר הנאשם עבירות דומות בגינן הורשע ביום 14.09.99 בשימוש במסמך מזויף ובקבלת דבר במרמה. בשנת 2001 הורשע באי הגשת דו"ח במועד בניגוד להוראות פקודת מס הכנסה, כעולה מהגיליון במ/1. התובעת לא התעלמה מהזמן שחלף מאז ביצוע העבירות במאי 1998. לטענתה יש ליתן משקל לעובדה שכתב האישום בתיק זה, שהוגש בספטמבר 2005, הוא השלישי במניין כתבי האישום שהוגשו נגד הנאשם, שני קודמיו נמחקו מחוסר איתור. לדעתה, בנסיבות אלה גם חלוף הזמן וגם נסיבות אישיות קשות, נדחים מפני האינטרס הציבורי. בהקשר לאינטרס הציבורי ייחדה דברים לאינטרס של המתלונן שנגרמו לו נזק כלכלי כבד ועוגמת נפש קשה. ואף על פי כן, לא ביקשה להחמיר עם הנאשם והמליצה להשית עליו מאסר על תנאי, קנס משמעותי, ולחייב אותו לשלם למתלונן את מחיר הטנדר, בתוספת הפרשי ריבית והצמדה משנת 1998.

באופן טבעי ביקש הסנגור, עו"ד שחר מנדלמן, להתחשב בנאשם, לקבל עמדת התובעת באשר למאסר מותנה ובנוסף לכך להימנע מלהשית עליו קנס ו/או פיצוי. הוא מיקד טיעוניו במצבו הכלכלי והבריאותי הקשה של הנאשם. חברה שהקים קרסה במהלך שנות ה-90, הוא אישית נקלע לחובות כבדים הנאמדים בכ- 4 וחצי מיליוני שקלים, כעולה מהמסמך במ/2. כמו כן ביקש להתחשב במצבו הנפשי הקשה לאחר שעבר פיגוע והוכר כנפגע פעולות איבה ובמצבו הגופני, לאחר שחלה בסרטן, כעולה מהמסמכים במ/3 ו-במ/4. בנוסף טען הסנגור שיש ליתן משקל לקולא לשירותו הצבאי של הנאשם, פעילותו הציבורית, ואישיותו החיובית כמשתקף בעדותו של העד אבי יצחק. בהתחשב באלו ובזמן הרב שחלף מאז ביצוע העבירות חזר וביקש הסנגור מבית המשפט להימנע מלהשית על הנאשם עונש כספי מסוג כל שהו.

לאחר ששמעתי הטיעונים, עיינתי במסמכים ושקלתי מכלול הנסיבות, הגעתי למסקנות כדלקמן:

1)       ככלל - הרתעה, מניעה, שיקום וגמול, הם ארבעת השיקולים שמנחים את מלאכתו של בית המשפט בשלב גזירת הדין. בית המשפט חייב לאזן בין השיקולים הנ"ל בהתחשב באופיין של העבירות ונסיבות ביצוען, ראו בהקשר זה פסקי הדין בע"פ 212/79 פלוני נ' מדינת ישראל, פ"ד לד(2), 421, ובע"פ 405/06 מדינת ישראל נ' חלייחל ואח', תק-על 2006(2), 1308.

2)       במסגרת המתווה הכללי גוזר בית המשפט את העונש באופן אינדיבידואלי, תוך התחשבות בנאשם הספציפי שבפניו, תהא העבירה נשוא הרשעתו חמורה ככל שתהא.

3)       בהקשר לעבירות שעניינן כלכלי הנעברות במטרה להפיק רווחים, רלוונטי סעיף 63(א) לחוק, המסמיך את בית המשפט להטיל קנס גבוה פי ארבעה מטובת ההנאה או הנזק שנגרם עקב ביצוע העבירה. מטרת המחוקק לפגוע בכיסיהם של העבריינים על מנת להרתיע ולהפוך את העבירות לבלתי כדאיות, וגם זאת בהתחשב ביכולתו הכלכלית של הנאשם הספציפי.

4)       הלכה מקדמא דנא קובעת שעל בית המשפט להתחשב לקולא, בזמן שחלף מיום ביצוע העבירה ועד ליום גזירת הדין, אלא אם כן הנאשם אחראי להשתהות ולהתמשכות ההליכים. ראו ההלכה הנוהגת מאז פסק דינו של כב' הנשיא אגרנט בע"פ 125/74, 152/74, מירום, חברה למסחר בינלאומי בע"מ, ואח' נ' מדינת ישראל פ"ד ל(1)57, שעליה חזר השופט עציוני בע"פ 188/77, ורטהיים נ' מדינת ישראל פ"ד לב(2), 225 ,עמ' 231-232:

" ...ההשהיה במתן פסק-הדין יכולה להוות שיקול בהמתקת העונש. יש כמובן לדון בכל מקרה ומקרה לגופו, כאשר התנהגותו של הנאשם מאז האירוע ועד הכרעת-דינו תהווה שיקול לענין המתקת ענשו, ואם היתה זו התנהגות ללא דופי , יהיה בכך משקל רב על ההחלטה בקשר למידת העונש". (דגש שלי - ד.ר-ש)

ראו גם ע"פ 3632/92 גבאי נ' מדינת ישראל, פ"ד מו(4), 487 , מפי המשנה לנשיא (כתוארו אז) כבוד השופט אלון.

5)       מן הכלל אל הפרט:  נסיבות ביצוע העבירות חמורות - הן בוצעו על רקע מצבו הכלכלי הקשה של הנאשם כבר אז, בסמוך למאי 1998. הנאשם ניצל בצורה מכוערת את האימון שנתן בו המתלונן, גזל את רכבו, ותוך כדי כך הונה גם את הקונה, ששילם לו בתום לב, במיטב כספו מבלי לדעת שהוא מתקשר ברכישה אסורה, שזיוף וטענות שווא אפשרו אותה.

6)       העובדה שאין זו הסתבכותו היחידה של הנאשם בפלילים בכלל ובעבירות מאותו סוג בפרט, מוסיפה לעבירות משנה חומרה.

7)       העובדה שמאז ביצוע העבירות חלפו כתשע שנים לנגד עיני. למרות שהחקירה המשטרתית  התנהלה בעצלתיים כפי שפורט הכרעת הדין, ובאופן שדרש השלמות ועיכב את הגשת כתב האישום, עיקר האחריות לשיהוי רובצת לפתחו של הנאשם. הוא התחמק מהליכי חקירה (לא מסר כתובת ומספר טלפון עדכני) ומהליכי שפיטה )שני כתבי אישום קודמים שהוגשו נגדו נמחקו).

8)       משקלן המצטבר של הנסיבות איננו מתיישב עם עמדת התביעה, שהמליצה להסתפק במאסר מותנה  בתוספת קנס ופיצוי למתלונן, כשמנגד מבקש הסנגור התחשבות במצבו הכלכלי והבריאותי של הנאשם עד כדי הימנעות מתגובה עונשית כספית כלשהי. הסתפקות במאסר מותנה ללא ענישה קונקרטית תפגע מאוד באינטרס הציבורי.

9)       במקרה זה, לצד הגמול שיקולי הענישה העיקריים הם הרתעה ומניעה, ולא שיקום. השגת התכלית מחייבת במקרה זה אמרה חד משמעית, ברורה לנאשם ולעבריינים בכוח: בית המשפט לא יגלה סלחנות ואמפתיה כלפי מבצעי עבירות מרמה, גם אם היקפן הכספי (אובייקטיבית) איננו גדול מאוד ואין בו לגרום להתמוטטותו הכלכלית של הקורבן. עבירות מרמה "קטנות" כביכול, פוגעות באזרחים שומרי חוק תדירות והפגיעה רעה וקשה. מקומם היה לשמוע את הסנגור טוען, כנסיבה לקולת העונש, שהמתלונן נמנע מלנקוט בהליכים אזרחיים נגד הנאשם. וכי למה נדרוש מהמתלונן, שלא פשע ולא חטא, גילה רוחב לב כלפי הנאשם, לטרוח ולהשקיע משאבים וזמן בהליכים משפטיים להשיב לו את שנגזל ממנו?

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ