אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גזר דין בתיק פ 544/06

גזר דין בתיק פ 544/06

תאריך פרסום : 08/11/2007 | גרסת הדפסה
פ
בית המשפט המחוזי נצרת
544-06
28/02/2007
בפני השופט:
1. כב' הנשיא מנחם בן דוד - אב"ד
2. אברהם אברהם
3. בנימין ארבל


- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
הייב זכי
גזר דין

1.         ביום 21.7.2006 נטל הנאשם סכין מטבח, ונעץ אותה בגבה של אשתו. מעשהו זה בא לאחר תקופה של כארבעה חודשים, במהלכם חזר הנאשם ואיים על אשתו, בין השאר באמצעות סכין, כי ירצח אותה. לאחר שדקר את האשה הוא מנע בעדה מלברוח מביתה, על ידי שנעל את דלת הכניסה. ובכל זאת עלה בידה לברוח מן הבית, כשהסכין נעוצה בגבה. היא הובהלה לבית חולים, שם נותחה. הניתוח חשף פצע חודר בחזה. הסכין הגיעה - דרך הגב - לריאה, ופצעה אותה.

2.         הנאשם הודה במעשים שתיארנו זה עתה, בגדרו של הסדר טיעון, שתיקן את כתב האישום (התיאור שתואר מעלה משקף את כתב האישום המתוקן). בעקבות הודאתו הורשע הנאשם בחבלה בכוונה מחמירה (ס' 329(א)(1) ו-(ב) וס' 329(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, להלן - החוק), ואיומים (ס' 192 לחוק).

3.         נוסף על הדברים הללו ביקש הנאשם לצרף תיק פלילי 1757/06 (שלום צפת), ממנו עולה, כי ביום 19.9.2005 סטר הנאשם לאשתו על פניה ומשך בשערותיה. הוא הודה בפנינו גם באישום זה, והורשע בעבירה הנגזרת ממנו - תקיפה סתם - בת זוג (ס' 382(ב)(1) לחוק). תיק אחר צורף לבקשת הנאשם - ת.פ. 1450/06 (שלום צפת) ובו סופר, כי הנאשם הגיע עד לחצר ביתה של המתלוננת, ובכך הפר צו הגנה שנתן בית המשפט, ושאסר עליו להתקרב לבית מגוריה של האשה. הנאשם הודה בפנינו גם בעבירה זו, והורשע בהפרת הוראה חוקית שנועדה להגנה על בטחונו של אחר (ס' 287(ב) לחוק).

4.         לפי הסכמת הצדדים נתקבל תסקיר מבחן בעניינו של הנאשם וממנו למדנו, כי מנישואיו למתלוננת (שנמשכו כתשע שנים) נולדו שני ילדים (האחד בן 3 שנים והאחר בן 9 חדשים). כיום השניים גרושים. התסקיר מתאר את חששה של האשה-הקרבן מפני בעלה, שמא ישתחרר מכלאו ויפגע בה ובילדיה. ואשר לנאשם - זה הביע בפני קצינת המבחן 'כאב וצער' על מעשיו, והתקשה להסביר את התנהגותו. הוא משייך את ההתנהגות לכך שלא נטל את תרופותיו באותו יום במועדן. הוא לא התכוון לפגוע באשתו. הוא אינו רואה עצמו גבר אלים, ואת מעשה האלימות המיוחס לו הוא מתאר כטעות. קצינת המבחן מתרשמת, כי הנאשם 'אינו מחובר בצורה אמיתית וכנה לחומרת מעשיו... קבלת האחריות להתנהגותו האלימה הנה הצהרתית בלבד, ונובעת מהקושי שחווה במעצר וחששו מפני תוצאות ההליך המשפטי'. ועוד מתרשם שירות המבחן, כי הנאשם 'נמנע מלהתבונן בחומרת והשלכות מעשיו, נוטה להתנהגות מניפולטיבית, המתבטאת מחד בהצהרות מילוליות הנעדרות חיבור אמיתי ורגשי אך מאידך ממשיך בהשלכת האשמה והאחריות על אשתו, מבקש שגרושתו תיסוג מתלונתה ועושה מינימליזציה למעשיו, כל זאת תוך הדגשת מצבו הקורבני בבית המעצר ומוגבלותו הפיזית'. משום כל אלה מגיע שירות המבחן לכלל דיעה, כי אין מקום לשלבו במסגרת טיפולית של שירות המבחן. התנהגותו מלמדת על 'סיכוי גבוה מאוד להישנות התנהגות אלימה בעתיד', כך תסקיר המבחן.

5.         המאשימה עמדה, בטיעוניה לעונש, על חומרת מעשיו של הנאשם, ומכאן ההחמרה שיש להחמיר בעונשו. היא ביקשה כי נראה לנגד עינינו את התלאות שעברה המתלוננת בעת שחיה עמו עובר לדקירה, כמו גם את הסבל, הפחד והאימה שהיו מנת חלקה כאשר נדקרה בגבה על ידי הנאשם. יש להביא בחשבון את הפגיעה שהאירועים הללו הותירו בנפשה של האשה-המתלוננת, כך המאשימה, שהוסיפה על כך הפניה לאמור בתסקיר המבחן אודות פחדה של האשה מפני בעלה שמא ישתחרר מכלאו. היא עמדה על הצורך בהרחקתו של הנאשם מן הציבור בכלל ומן המתלוננת בפרט. שיקולי הרתעה וגמול אף הם צריכים שיבואו בחשבון השיקולים, כך התובע המלומד. הוא ביקש שלא ליתן משקל פחות לעובדה, שהנאשם נעדר הרשעות קודמות בפלילים, ולו מכיוון שאירועי כתב האישום אינם בבחינת אירוע אחד כי אם התנהגות נמשכת, שהתאפיינה באלימות כלפי האשה. התובע ביקש עוד שלא ליתן כל משקל למצבו הבריאותי של הנאשם, ולו מכיוון שמצב בריאותי זה לא מנע בעד הנאשם מלעבור את העבירות אותן עבר כלפי אשתו. משום כל אלה ביקשה המאשימה להשית על הנאשם מאסר בפועל לשנים ארוכות, קרוב לעונש המרבי הקבוע בסעיף העבירה בה הורשע, נוסף למאסר על תנאי ופיצוי למתלוננת.

6.         הסניגור המלומד עמד על כך, שמערכת היחסים בין בני הזוג ידעה עליות וירידות. האשה עזבה פעמים אחדות את הבית, והנאשם ביקש להחזירה, על מנת להחזיר את השלום לביתם. חיי בני הזוג היו רגילים, עד למאורעות כתב האישום, כך הסניגור. ואשר לאירוע הדקירה טוען הסניגור, כי מייד לאחר האירוע התקשר הנאשם למשטרה והודיע על הדקירה וביקש להזעיק סיוע רפואי לאשתו, והסיוע אמנם הגיע, והבהיל את האשה לבית חולים. מכל אלה, ומן העובדה, שהנאשם הודה בהזדמנות ראשונה, מבקש הסניגור ללמוד על החרטה שאחזה בנאשם על מעשיו כבר מן ההתחלה. אין מדובר במעשה, שקדם לו תכנון, כך הסניגור. האחרון עמד עוד על מצבו הרפואי הקשה של הנאשם, ובכלל זה הצביע על חוות הדעת הפסיכיאטרית שהוגשה בהסכמה, ועל הפרעת האישיות האורגנית שמקורה באפילפסיה ממנה סובל הנאשם. נוסף לאפילפסיה סובל הנאשם גם מפגיעת מוח, המסבה לו בעיות עצביות שונות, שבין היתר גרמו לשיתוק בחלק השמאלי של פניו, ולפגיעה ביכולתו ללכת, ועל כן הוא מתהלך עם קביים. הוא מוכר על ידי המוסד לביטוח הלאומי כנכה בשיעור של 100%.

            ועוד מוסיף הסניגור וטוען, כי הנאשם נענה לאלתר לבקשתה של אשתו להתגרש, והשניים אמנם התגרשו בעת שהיה במעצר. לקולה הוא מדגיש את הודאת הנאשם בעבירות שיוחסו לו, והחסכון במשאבים הנגזר מן ההודאה. הוא הודה גם בחקירתו במשטרה, ללמדך על החרטה שהביע, חרף האמור בתסקיר המבחן, אותו מבקר הסניגור המלומד. לטעמו - חרטת הנאשם היא כנה ולא מניפולטיבית, כפי שפירש שירות המבחן.

            משום כל הטעמים הללו ביקש הסניגור המלומד שלא למצות את הדין עם הנאשם. הוא מבקש לשכנע, כי לא נשקפת ממנו סכנה, לציבור בכלל ולגרושתו בפרט.

7.         הנאשם אמר אף הוא את דברו בפנינו, והביע את חרטתו על המעשים בגינם הוא עומד לדין. הוא ביקש מחילה על מעשיו. מן הצד האחר יש לומר, כי מרבית דבריו בפנינו כוונו לקשיים בפניהם הוא עומד בבית המעצר, כפי שעשה בשיחתו עם קצינת המבחן.

8.         אלו הם השיקולים שהוצגו בפנינו בידי בעלי הדין, והם אמנם השיקולים אותם עלינו להביא בחשבון בגזירת הדין. לטעמנו - מרכז הכובד בגזירת דינו של הנאשם מקומו בחומרת מעשיו כלפי אשתו דאז. טעמים אחדים עומדים לזכותו של הנאשם, אלא שמשקלם פחות, ביחס לחומרת המעשה עליו עומד הנאשם לדין בפנינו. התנהגותו של הנאשם כלפי אשתו לאורך החודשים האחרונים בהם חיו יחדיו, תקופה שהתאפיינה באיומים חוזרים ונשנים של הנאשם כלפי אשתו כי ירצח אותה, נסתיימה בשליפת סכין מטבח ודקירתה של האשה בגבה. הסכין, שאורך להבה 18 ס"מ, חדרה עד לריאתה, ופצעה אותה. אך כפסע היה בינה לבין העולם הבא. על פשע זה הוסיף הנאשם פשע, כשביקש למנוע בעדה מלברוח, על ידי שנעל את דלת הכניסה לבית. היא ברחה בכל זאת, והסכין נעוצה בגבה.

9.         מעשה הדקירה, שהיווה סיום דרמטי להתנהגות אלימה ארוכת חודשים כלפי האשה, חמור, ומכאן תיגזר חומרת העונש שנגזור על הנאשם, למען יראה הנאשם וירא, למען יראו בעלים אלימים כמותו, וייראו.

10.        לצד שיקולי הרתעה אלה ראוי כי נשקול את הסכנה הנשקפת מן הנאשם, הן כלפי גרושתו-הקרבן והן לציבור בכלל. סכנה זו נלמדת מחומרתו של המעשה. מי שאיננו מהסס לשלוף סכין מטבח ונועץ אותה בגבו של אדם - מעיד על הסכנה הנשקפת ממנו לבריות. הסכנה נובעת עוד מן העובדה, שהנאשם איננו נוטל אחריות על מעשיו. הדברים העולים מן התסקיר הם ברורים, חדים ומשכנעים. אין בידינו לקבל את דבריו של הסניגור המלומד, המבקשים להמעיט ממסקנות שירות המבחן. גם מתוך דבריו של הסגינור יכולים היינו לראות ניצנים להעדר קבלת אחריות מצד הנאשם, כגון בטיעון, שהנאשם עשה את מעשה הדקירה על מנת להשאיר את אשתו בבית, למען שלום בית, טיעון שטוב היה לו שלא יישמע משנשמע. שירות המבחן עמד, במסקנות שבאו בשלהי התסקיר, על הסכנה הנשקפת מן הנאשם אם ישוחרר, ומסקנה זו משכנעת, הגם שהיא נלמדת, כאמור, מן המעשה גופו, גם בלא שהיה בא עליו הרושם שקיבלה קצינת המבחן מן המניפולטיביות שבחרטה מן השפה אל החוץ.

            סכנה נשקפת, איפוא, מן הנאשם, ומכאן עולה הצורך בהרחקתו מן החברה לתקופה ארוכה.

11.        כאמור, שיקולים אחדים עומדים לנאשם לקולת העונש, ואותם נביא בחשבון, הגם שמשקלם פחות ביחס לשיקולים עליהם עמדנו עד הלום. הנאשם נעדר עבר פלילי (הגם שאת השיקול הלזה יש לראות על רקע העובדה, שהאירועים בהם עסקינן מלמדים על התנהגות אלימה שנמשכה תקופה ארוכה). הנאשם הודה בהזדמנות הראשונה, הן במשטרה והן בפנינו. לבד מחסכון במשאבים - חשיבותה של ההודאה בקבלת הדין החבויה בה, ובכך שנמנע הצורך בהעדתה של האשה-הקרבן על המעשה הטראומטי אותו חוותה, ואותו היתה חווה אילו עלתה לדוכן העדים וסיפרה אודותיו בשנית, על הקושי העצום שבדבר.

            את מצבו הבריאותי של הנאשם יש לראות בזהירות. מצבו עשוי, אמנם, לשקול את משקלו לקולה, שכן נשיאת מאסר בידי אדם במצבו עשויה להיות קשה מזו של אדם בריא. יחד עם זאת יש לראות את העובדה, שמצבו הבריאותי לא מנע בעדו מלעשות את שעשה באשתו, וגם לכך נודע משקל.

12.        מכל שאמרנו עד כה אנו מגיעים לכך, שעל הנאשם יש לגזור מאסר לתקופה משמעותית. על כך יש להוסיף פיצוי שישלם הנאשם לאשה-הקרבן, שישקף, ולו במקצת, את האמפטיה כלפי האשה הנפגעת, אמפטיה שקצינת המבחן התקשתה לראות אצל הנאשם כלפי גרושתו וכאבה.

13.        סוף דבר, לאחר ששקלנו את מכלול השיקולים שהבאנו למעלה אנו גוזרים על הנאשם עונשים דלקמן:

א.         7 שנות מאסר בפועל, שיימנו מיום מעצרו, 21.7.06.

ב.         3 שנות מאסר על תנאי לשלוש שנים על כל עבירה מסוג פשע, לפי פרק י' לחוק העונשין, התשל"ז - 1977.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ