אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גזר דין בתיק פ 5063/06

גזר דין בתיק פ 5063/06

תאריך פרסום : 30/07/2007 | גרסת הדפסה
פ
בית המשפט המחוזי חיפה
5063-06
17/01/2007
בפני השופט:
ברכה בר-זיו

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד פרקליטות מחוז חיפה
הנתבע:
1. אחמד בן גאזי שתיווי ת"ז 66091711
2. אברהים בן חליל עוסמאן ת"ז 39926696
3. מחמוד בן אחמד עוראבי ת"ז 025823394

עו"ד אבו אליונס מונא
גזר דין

1.         הנאשמים הורשעו, על פי הודאתם, בעבירות שיוחסו להם בכתב האישום כדלקמן:

לנאשמים מס' 1 ו- 3 עבירות של דרישת נכס באיומים, לפי סעיף 404 רישא+29 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן "החוק") ותקיפה הגורמת חבלה ממשית, לפי סעיף 380+ 29 לחוק, ולנאשם מס' 2 - עבירות של דרישת נכס באיומים לפי סעיף 404 סיפא+ 29 לחוק ותקיפה הגורמת חבלה ממשית - לפי סעיף 380+ 29 לחוק.

על פי עובדות כתב האישום המתוקן, בתאריך 22.7.04 , בתא מעצר בו שהו הנאשמים בבית מעצר גליל, היכו הנאשמים את המתלונן (שהיה אף הוא עציר שהוכנס לתאם), על מנת להוציא מכיסו טופס פקדון, כאשר הנאשם מס' 2 גם דוקר את המתלונן באמצעות סכין, כאשר שני הנאשמים האחרים מחזיקים בו משני צידיו.

2.         הרישום הפלילי של שלושת הנאשמים עתיר ברשעות:

הנאשם מס' 1 הינו יליד שנת 1982 ומאז שנת 1996 לחובתו 13 הרשעות בעבירות גניבה, התפרצויות, החזקת סמים שלא לצריכה עצמית, בריחה ממשמר חוקי, גרימת חבלות, תקיפות, החזקת סכין שלא כדין ושוד.

הנאשם מס' 2 הינו יליד שנת 1983 ומאז שנת 2000 לחובתו 5 הרשעות בעבירות אלימות, חבלה, החזקת סכין למטרה לא כשרה, הסגת גבול, החזקת סמים , התנהגות פרועה תוך שכרות, החזקת אגרופן או סכין למטרה לא כשרה, איומים, שוד, שוד מזויין והפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו.

הנאשם מס' 3 הינו יליד שנת 1971 ומאז שנת 1995 לחובתו 9 הרשעות בעבירות של החזקת סמים מסוכנים , תקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו וסחר בסמים.

הנאשמים מס' 1 ו- 2 מרצים היום עונשי מאסר בגין עבירות שוד.

3.         המאשימה ביקשה להחמיר בעונשם של הנאשמים וטענה כי מדובר באנשים שמנהלים חייהם בדרך הפשע , כאשר גם העובדה שהם נתונים למשמורת חוקית אינה מרתיעה אותם מלהמשיך ולעבור עבירות. המאשימה ביקשה כי עונשם של הנאשמים יהיה מצטבר לעונש אותו הם מרצים היום.

4.         סניגורו של הנאשם מס' 1 טען כי הנאשם כבר נענש , בדרך של שלילת זכויות ואין למצות עימו את הדין. כן טען, כי העבירות המיוחסות לנאשם אינן במדרג הענישה החמור. הסניגור גם הפנה לנסיבות חייו של הנאשם, שמאז ילדותו גדל מחוץ לבית ומאז גיל 18 ביתו הוא בית הכלא. הסניגור ביקש לאפשר לנאשם לפתוח דף חדש בחייו.

הנאשם מס' 1 הצטרף לבקשת סנגורו וביקש שאם יוטל עליו עונש מאסר - הוא יהיה בחופף לעונש אותו הוא מרצה.

סניגורו של הנאשם מס' 2 טען כי הנאשם הינו בחור צעיר, שאביו שפוט למאסר, גדל בתנאי מצוקה ונחשף מגיל צעיר לשימוש בסמים ולחברה עבריינית. לטענתו, הנאשם מס' 2 חזר בו מהכפירה והודה בעבירות המיוחסות לו, תוך לקיחת אחריות לאחר שעבר מהפך בחייו, נגמל מסמים והוא מבקש להתחיל בדף חדש ולהשתקם.

הנאשם מס' 2 הביע חרטה על מעשיו וביקש כי בית המשפט יתחשב בו בגוזרו את דינו.

סניגורו של הנאשם מס' 3 טען כי הנאשם ביצע את העבירות בהיותו תחת השפעת סמים וכי כיום גם הוא נגמל מהשימוש בסמים ומבקש הזדמנות.

הנאשם מס' 3 הביע חרטה על מעשיו וביקש התחשבות בעובדה שאשתו בהריון והוא תומך באימו.

5.         נראה כי דברי בית המשפט על הצורך להילחם בתופעות האלימות שפשטו בחברה נופלות על אזניים ערלות. ביום 11.1.07 שב ביהמ"ש העליון (כב' השופטת ברלינר) וקבע בע"פ 8355/05 ודיע אמסיס נ' מדינת ישראל (לא פורסם) כי:

                        "תופעת הסכינאות זכתה בפסיקה לכינוי "תת תרבות הסכין" אין לך ערכאה שאינה  שאינה מתמודדת עימה מעשה יום יום. מזווית הראיה של בית משפט זה, המתאפשרת התבוננות ב"מבט על" על מפת הסכינאות הארצית התמונה המתגלית כמעט איננה ניתנה לתיאור במילים. עד כדי כך היא קשה, שנראה לנו כי גם הביטוי "תת תרבות הסכין" - שוב אינו מיטיב לתאר אותה. כל קשר לתרבות ואפילו זן נחות ובלתי חוקי של תרבות אינו הולם תופעה זו. הסכינאות על כל היבטיה היא אנטיתזה לכל מה שקשור בתרבות. כאשר הסכין מחליף מקומן של מילים יש בכך ביטוי להתעלמות מוחלטת מכל נורמה של התנהגות אנושית המכבדת חיי אדם ומוקירה את ערכם.

                        המקרה הנוכחי הוא דוגמא מובהקת לכך. כאמור, על רקע ויכוח טריוויאלי הוציא המערער את הסכין שברשותו כאשר מדובר בסכין שסוגלה לפגוע באדם, והיא כלי משחית של ממש. ההצטיידות מראש בסכין שכפי שציין בית משפט קמא מעידה על נכונותו של הנושא אותה לעשות בה שימוש. ההתפתחות בפועל מאשרת הנחה זאת. נס קרה לפוגע ולנפגע גם יחד שתיק זה לא הסתיים כתיק רצח בהבדל מגרימת חבלה חמורה".

כאשר בעניינם של הנאשמים מדובר באלימות לשמה בלבד , החל במכות שהיכו את המתלונן ועד דקירתו בסכין על ידי הנאשם מס' 2, כאשר האחרים אוחזים בו לבל יופרע המעשה הנפשע שעשו בקורבנם חסר הישע.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ