אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גזר דין בתיק פ 5024/06

גזר דין בתיק פ 5024/06

תאריך פרסום : 30/07/2007 | גרסת הדפסה
פ
בית המשפט המחוזי חיפה
5024-06
05/02/2007
בפני השופט:
ברכה בר-זיו

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד פרקליטות מחוז חיפה
הנתבע:
1. מחמוד בן אחמד אגבריה
2. מוחמד בן אחמד אגבריה

עו"ד בדראן איהאב
גזר דין

1.         שני הנאשמים הורשעו בעבירות של חבלה בכוונה מחמירה, פציעה בנסיבות מחמירות ותקיפה הגורמת חבלה של ממש בנסיבות מחמירות.

על פי העובדות שהוכחו בפני, כמפורט בהכרעת הדין מיום 19.12.06, תקפו הנאשמים שלושה מתלוננים , בעטו בהם, היכו אותם, דקרו אותם וגרמו להם פגיעות חמורות.

2.         לנאשם מס' 1 הרשעה קודמת בעבירות של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה בירי/זריקה, הצתת רכב מנועי במזיד, סחיטה באיומים וחבלה במזיד ברכב. בתאריך 16.1.01 הושת עליו עונש מאסר למשך 12 חודשים.

לנאשם מס' 2 הרשעה מיום 24.1.05 בעבירות של סחיטה באיומים, החזקת אגרופן או סכין למטרה לא כשרה ושיבוש הליכי משפט. בתאריך 24.1.05 הושתו על הנאשם מס' 2 קנס, התחייבות להמנע מלבצע עבירה בסך 3,000 ש"ח ו- 9 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים, והתנאי כי לא יעבור על אותה עבירה או על כל עבירת אלימות פיזית כלפי אדם.

3.         הסניגור הגיש הסכם סולחה שנערך ביום 18.1.07 בין המתלוננים, באמצעות אחיהם הבכור לבין הנאשמים, באמצעות דודם.

4.         באת כוח המאשימה ביקשה להחמיר בעונשם של הנאשמים לאור חומרת העבירות שבוצעו, הפגיעות במתלוננים, העובדה שלא קיבלו אחריות על מעשיהם ולא הביעו חרטה ולאור עברם. היא ביקשה שלא ליתן משקל להסכם הסולחה, שאפילו טרם מומש והכסף לא שולם.

5.         הסניגור הכיר החומרת המעשים שביצעו הנאשמים וטען כי לאור זאת נערך הסכם הסולחה, לו יש ליתן משקל רב. הוא טען עוד כי המתלוננים החלימו מפציעתם והסכסוך הסתיים. הסניגור הפנה גם לנסיבותיהם האישיות של שני הנאשמים - הנאשם מס' 1 הינו המפרנס של אשתו, ילדיו והוריו, בעברו עבירה אחת בלבד והוא אינו עבריין מועד שזו דרך חייו. הנאשם סמ' 2 הינו צעיר לימים אך מסייע לפרנסת הוריו.

6.         שני הנאשמים הביעו צער על מעשיהם וביקשו שבית המשפט יאפשר להם לחזור לחיק משפחתם בהקדם.

7.         תלי תילים של מילים כבר נאמרו על חומרת מעשי האלימות ועל הצורך בענישה מחמירה שעשויה להרתיע נאשמים, אך נראה כי הדברים נופלים על אזניים ערלות ומעשי האלימות , לרבות השימוש בנשק חם או קר ליישוב סכסוכים , הופכים למכת מדינה , עד שהרחוב אינו בטוח עוד, אף לעוברי אורח תמימים.

8.         רק בחודש האחרון שב בית המשפט העליון והביע דעתו באשר לתיקי הסכין. בע"פ 7159/06 אלכריאף נ. מדינת ישראל (לא פורסם - פסק דין מיום 16.1.07) אומר כבוד השופט רובינשטיין:

"הסכינאות היא מכת מדינה; אין שם אחר לכנותה, בשעה שבכל שבוע ושבוע באים לפתחו של בית משפט זה "תיקי סכין", מהחזקת סכין למטרה לא כשרה ועד רצח. לעתים קרובות כפסע בין הדקירה לבין נטילת חיים ולעתים לא רחוקות גם ניטלים חיים. הסכין הוא נשק קר; הוא גם נשק קל, במובן של קלות השגתו. הוא זמין בכל מטבח, כמו במקרה דנן, למטרות כשרות (לעתים קרובות תרתי משמע) - אך אין כל קושי להסב את השימוש בו למטרות לא כשרות. לכן, כפי שנכתב מכבר, והדברים נכוחים גם בעיני מי ש"גנטית" מאמין בשיקום ובטיפול כאמצעים חיוניים, אין מנוס מהצבת ההרתעה והגמול במקום בולט בשיקולים".

בע"פ 8355/05 אמסייס נ. מדינת ישראל (פסק דין מיום 11.1.07) אומרת כבוד השופטת ברלינר:

"תופעת הסכינאות זכתה בפסיקה לכינוי "תת תרבות הסכין" אין לך ערכאה שאינה מתמודדת עימה מעשה יום יום. מזווית הראיה של בית משפט זה, המאפשרת התבוננות ב"מבט על" על מפת הסכינאות הארצית התמונה המתגלית כמעט איננה ניתנה לתיאור במילים. עד כדי כך היא קשה, שנראה לנו כי גם הביטוי "תת תרבות הסכין" - שוב אינו מיטיב לתאר אותה. כל קשר לתרבות ואפילו זן נחות ובלתי חוקי של תרבות אינו הולם תופעה זו. הסכינאות על כל היבטיה היא אנטיתזה לכל מה שקשור בתרבות. כאשר הסכין מחליף מקומן של מילים יש בכך ביטוי להתעלמות מוחלטת מכל נורמה של התנהגות אנושית המכבדת חיי אדם ומוקירה את ערכם".

ובע"פ 7924/05 אבו דעוף נ. מדינת ישראל (לא פורסם - פסק דין מיום 11.1.07) אומר  כבוד השופט רובינשטיין:

"לא נלאה, בהמשך לפסקי דין רבים שיצאו מתחת ידו של בית משפט זה, כולל בימים אלה ממש, להצהיר בקול רם וצלול על הצורך במאבק שיפוטי ב"תת תרבות הסכין", וזאת בכל גילוייה - בין ה"קלים" כהחזקת סכין, ובין הקשים במיוחד, דקירות שסופן אף מוות רחמנא ליצלן. במקרה דנא אף אין מדובר בשליפה ספונטנית ואקראית של סכין, אלא בכוונת מכוון לגרום לחבלה חמורה. המערער נהג במעשה העבירה כאותה דמות מקראית שנאמר עליה "...ותחז יד ימין יואב בזקן עמשא... ועמשא לא נשמר בחרב אשר ביד יואב ויכהו בה אל החמש..." (שמואל ב, כ, ט-י). הפגיעות שנגרמו למתלונן, כעולה מתמונות שבתיק בית המשפט קמא, היו רבות וקשות.  

המקרה הנוכחי הוא דוגמא מובהקת לכך. כאמור, על רקע ויכוח טריוויאלי הוציא המערער את הסכין שברשותו כאשר מדובר בסכין שסוגלה לפגוע באדם, והיא כלי משחית של ממש. ההצטיידות מראש בסכין שכפי שציין בית משפט קמא מעידה על נכונותו של הנושא אותה לעשות בה שימוש. ההתפתחות בפועל מאשרת הנחה זאת. נס קרה לפוגע ולנפגע גם יחד שתיק זה לא הסתיים כתיק רצח בהבדל מגרימת חבלה חמורה".

9.         בנסיבות המתוארות, ברי כי האינטרס הציבורי גובר עשרת מונים על נסיבותיהם האישיות של הנאשמים - מה עוד שבעניינם של אלה העומדים בפני לא מצאתי נסיבות מקילות רבות. כבר בעבר הם הורשעו בדין, כאשר אחד מהם גם ריצה עונש מאסר ולא למד את הלקח והשני ביצע את העבירות כאשר עונש מאסר על תנאי תלוי ועומד נגדו.

10.        מאידך יש לקחת בחשבון את נסיבותיהם האישיות של הנאשמים, כפי שהובאו בקצרה על ידי הסניגור, ואת הסכם הסולחה בין הנאשמים והמתלוננים , כאשר הסולחה הינה כלי לבר- משפטי להשכנת שלום, וערכו לענין העונש הוא בכך שנאשם מקבל על עצמו אחריות למעשיו ומביע חרטת אמת על מעשהו , תוך פיצוי קורבנות העבירה ( דנ"פ 3261/03 סרחאן נ. מדינת ישראל - לא פורסם). הנאשמים הביעו בפני צער על מעשיהם ואפילו הם אינם חתומים בעצמם על הסכם הסולחה, כטענת ב"כ המאשימה, מקוה אני כי אכן קיבלו אחריות על מעשיהם וחרטתם כנה.

12.        לאחר איזון הגורמים הנ"ל ושקלול כל הנסיבות שעמדו בפני -  אני גוזרת על כל אחד מהנאשמים 4 שנות מאסר בפועל ו- 2 שנים מאסר על תנאי והתנאי הוא כי בתקופה של שלוש שנים ממועד השחרור מהמאסר לא יעברו עבירת אלימות מסוג פשע, ויורשעו עליה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ