אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גזר דין בתיק פ 5016/03

גזר דין בתיק פ 5016/03

תאריך פרסום : 10/09/2009 | גרסת הדפסה
פ
בית משפט השלום באר שבע
5016-03
20/03/2005
בפני השופט:
יעקב שפסר

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד הילה אליהוא
הנתבע:
אלצאנע נעים
עו"ד מאיר סויסה
גזר דין

א.               רקע

הנאשם הורשע עפ"י הודאתו בכתב האישום מתוקן ובמסגרת הסדר טיעון בהלנה שלא כדין של שוהה בלתי חוקי, עבירה לפי סעיף 12(א)(א) ל חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952 (להלן " חוק הכניסה"), זאת בגין עבירה שבוצעה על ידו ביום 29.11.03. קודם הטיעונים לעונש הסכימו הצדדים כי הנאשם ישלח לקבלת תסקיר שירות מבחן. בהעדר היבטים טיפוליים נדרשים ועל רקע העומס הרב המוטל על שירות המבחן וקריסתו של השירות תחת העומס האמור, ולאור השקפתי כי ראוי להותיר את שירות המבחן לטיפול אמיתי במטרתו, היינו לצרכים טיפוליים ולא לשם מתן חוות דעת כלליות הניתנות להיות מובאות בפני בית המשפט על ידי הצדדים, לא מצאתי לנכון להורות על קבלת תסקיר, דבר שמשמעותו היתה דחיית הדיון לפרק זמן ארוך של כמעט שנה. החלטתי מיום 25.1.05 מדברת בענין זה בעד עצמה. בנסיבות אלה, טענו הצדדים טיעוניהם בפני, תוך שהמציאו לי את כל המסמכים הנדרשים ובהתאם לכך, ניתן גזר דין זה.  

ב. טיעוני הצדדים

במסגרת הטיעונים לעונש, טען ב"כ המאשימה, כי מדיניות הענישה בעבירות מהסוג שלפנינו היא מאסר בפועל, זאת למעט מקרים חריגים.  עוד ציין, כי לחובת הנאשם עבר פלילי מכביד, והוא אף ריצה עונשי מאסר בפועל בגין חלק מהעבירות בהן הורשע, ולפיכך ביקש להטיל עליו מאסר בפועל, מאסר מותנה וקנס.

ב"כ הנאשם טען, כי לאחר תיקון כתב האישום הופחתה באופן ממשי חומרת המעשה המיוחסת לנאשם. כמו כן היו בו בעיות ראייתיות לא מבוטלות ועל רקע בחינת הסיכונים והסיכויים הוחלט על ידי הצדדים לסיימו כפי נעשה בסופו של דבר. אעיר לענין זה, כי אני מניח שהבעיות הראיתיות להן כיון ב"כ הנאשם נוגעות לעבירות שנמחקו, ועניינן סיעוע לבריחה והפרעה לשוטר, ואולם לענין הלנת השב"ח, הרי שהעבירה נעברה ואין לגביה בעיות ראיתיות כלשהן.

לגופו של ענין טען ב"כ הנאשם, כי השב"ח המדובר מוכר באיזור וגר בסביבת השבט מזה כ-7 שנים. בנסיבות אלה, לא נשקפת ממנו סכנה בטחונית כלשהיא. לעניין זה הציג אף מסמך מקצין משטרה המאמת את העובדה כי השב"ח מוכר לו. עובדת הודייתו של הנאשם אף בה יש להזקף לזכותו ואף העובדה כי היה נתון במעצר ממש משך קרוב לחודש וחצי, ואח"כ תקופה ממושכת במעצר בית, אף היא צריכה להכלל במניין השיקולים לקולא, כמו גם חלוף הזמן מאז ביצוע העבירה.   

הנאשם עצמו הביע חרטה.

ג. דיון

בפסקי דין רבים הבעתי דעתי, לפיה אני רואה אכן עין בעין את טענות ב"כ המאשימה, ולפיהן קיימת חומרה יתרה בימים אלו, בעבירות נשוא תיק זה, על רקע הצורך הדחוף להתמודד באופן אפקטיבי והרתעתי יותר בשיתוף הפעולה של אלו מתושבי ישראל המסייעים לתושבי האיזור הנכנסים לישראל שלא כדין ובכך פוגעים ביכולתם של גורמי הבטחון לפעול לסיכול כניסתם של גורמים עוינים לישראל (ר' דברי ההסבר להצעת החוק אשר קדמה לתיקון סעיף 12 א' לחוק הכניסה לישראל - הצעת חוק שהייה שלא כדין (תיקוני חקיקה) (הוראת שעה) (תיקון מס' 7) תשס"א - 2001 בעמ' 786). שעה שמצויים אנו במלחמה מתמדת כנגד הטרור, המוצא דרכים שונות ומגוונות לחדור לשטח המדינה ואף מצליח למרבה הצער לעשות כן לעיתים, בין היתר, בעזרת פעילות כמתואר בכתב האישום נשוא עניננו,  המעודדת ומסייעת לשבחי"ם להיכנס לשטחי המדינה, ומעצימה את התופעה תוך הכבדה על המערכת הביטחונית. נאמר לא אחת כי יש להחמיר עם עבריינים העוברים על חוק הכניסה. ההכבדה העצומה הנופלת על רשויות הצבא והמשטרה, מבוטאת בכך שאין הם יכולים למקד מאמציהם לאיתור חוליות טרור, וצריכים הם להעמיד משאבים כלכליים ואנושיים רבים, אף כלפי אנשים שפניהם מועדות לחיפוש עבודה, ולא לשם ביצוע פיגועים. אין צורך לומר, כי הצלחה בכניסה לישראל, מביאה אף לידי הגברת המוטיבציה אצל מנועי כניסה נוספים, לנסות ולהכנס בשערי המדינה, שלא כדין ותוך הטלת נטל בלתי סביר על רשויות הבטחון והחברה בארץ. דברים ברוח זו, ביטאתי לא אחת בפסקי דין שונים שנתתי, (ר' לדוגמא לאחרונה ת.פ. 2996/04 לשכת תביעות מרחב נגב-באר שבע נ' אבו עפאש יוסף ואח' (לא פורסם)).  לעניין זה, יפים דבריו של השופט טירקל ברע"פ 5198/01 טלעת ח'טיב נ' מדינת ישראל , פ"ד נו(1), 769 :

"כאמור לעיל הועבר הדיון בבקשה שלפנינו למותב תלתא "כדי להבהיר מה רמת הענישה הראויה בעבירות מהסוג הנדון". סבורני כי דברו של המחוקק וקולם של הפיגועים מחייבים את בתי המשפט לאחוז היום באמות מידה עונשיות מחמירות יותר מאלה שבהן החזיקו, לפעמים, בעבר. דברים אמורים במעשי עבירה העלולים להוליד מעשי זוועה נוראים ועל התגובה העונשית להיות חמורה וקשה. אם לא עומדות לעבריין נסיבות יוצאות מגדר הרגיל, יש לגזור עליו - ואפילו הוא אדם מן הישוב שעשה מעשיו מתוך תמימות או מחמת צורך דוחק כלשהו - עונש מאסר לריצוי בפועל, בלי מתן אפשרות להמירו בעבודות שירות. אשר לאורך תקופת המאסר, חלקי עם המחמירים, כאמור לעיל."

דברים אלה מקבלים משנה תוקף, נוכח פסיקת בית המשפט העליון ברע"פ 6071/04 חאזם חוויס נ' מדינת ישראל , תק-על 2004(3), 78 , שבו נאמר -

"אכן, עברו של המבקש נקי ממעורבות בפלילים, אולם, התופעה של הלנת שוהים בלתי חוקיים נפוצה היא גם אצל אנשים מן היישוב, אשר מטעמים של שיקולים כלכליים או בצע כסף, מניחים לפתחו של הציבור סכנה שחומרתה מופלגת. את נכונותם של המבקש ודומיו לסייע לשוהים בלתי חוקיים, מנצלים גורמים עוינים לפעולות טרור קשות, שאת מחירן שילמו רבים בחייהם, ואחרים נושאים את צלקותיהם על גופם. גורמי הביטחון ואכיפת החוק התריעו וחזרו והתריעו מפני הלנה והעסקה של שוהים בלתי חוקיים, אולם נראה כי המסר לא נקלט דיו ורבים מוסיפים לחטוא בכך. במצב זה מצווה מערכת המשפט לתרום את חלקה כדי להילחם בתופעה זו, ועל כן אין מנוס מגזירתם של עונשי מאסר בפועל מתוך תקווה שאלה ירתיעו את הרבים."

היריעה קצרה מלהכיל את מגוון פסקי הדין השונים שניתנו בגין עבירות על חוק הכניסה, וראוי לציון לענין זה אף פסק דין שניתן זה לא מכבר בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, ע"י כב' הנשיא פלפל,  ובהסכמת חבריו להרכב, כב' השופטים הנדל ויפה - כץ, הסוקר באופן נרחב את מדיניות הענישה בנושא השהיה הבלתי חוקית (ע"פ (ב"ש) 7437/04 מדינת ישראל נ' גטאס מחמד ואח' מיום 14.11.04 ).  נראה לי איפוא, כי אכן הכלל שנקבע בפרשת חטיב, רלוונטי אף היום ולא נגרע ממנו עם השנים.

יתרה מכך, להשקפת עולמי, אם בעבירות שוהה בלתי חוקי שנכנס לתחומי המדינה לצרכי עבודה בלבד, על רקע מצוקה כלכלית קשה ובלא שנתלוותה לעניינו עבירה נוספת כלשהיא, עומדת רמת הענישה  על מאסר בפועל בין שלושה לארבעה חדשים, הרי שאין זה מוסרי ואין זה צודק, להקל עם תושבי המדינה, המסיעים, המעסיקים והמלינים את אותם השב"חים, אשר דווקא הם המודעים לגודל הסכנה ודווקא מהם מצופה יתר אחריות בנושא זה. זו גם השקפת המחוקק אשר קבע עונש כפול למספק השרות, היינו המסיע והמלין ביחס לשב"ח עצמו.

מעיון ברישום הפלילי של הנאשם, עולה כי על אף שאין קשר בין הרשעותיו ועברו לעבירה זו, הרי שלא ניתן להתעלם מכך שעל אף גילו הצעיר יחסית, הספיק לצבור עבירות שונות ואף לרצות תקופות מאסר בפועל ממש.

מצד שני, איני יכול להתעלם משלושה שיקולים מרכזיים העומדים לזכות הנאשם: האחד, טכני במהותו והוא פרק הזמן הזניח יחסית בו הלין הנאשם את השב"ח, בין חצי שעה לשעה לכל היותר. אציין כי שיקול זה שולי שכן אינו נובע מפעולת הנאשם, אלא הינו פונקציה של הצלחת שלטונות הבטחון ללכוד בזמן קצר יחסית את השב"ח. השני- שבניגוד לפס"ד חוויס (רע"פ 6071/04) הנ"ל, לא עשה זאת הנאשם שבפנינו תמורת בצע כסף, והשלישי והוא המהותי יותר, ולפיו, הנאשם ריצה תקופת מעצר של כחודש וחצי ממש בגין תיק זה ואח"כ כ-9 חדשים נוספים במעצר בית מלא, ומששוחרר, איני רואה את התכלית בהשבתו עתה, למעלה משנה וחצי לאחר ביצוע העבירה למאסר נוסף ממש שהוא במהותו קצר יחסית. גם אם אגזור על הנאשם עונש מאסר בפועל לתקופה שננקבה בהנחיית הפסיקה, היינו בין 3 ל-4 חדשי מאסר בפועל, הרי משריצה הנאשם חודש וחצי במעצר ממש, ובהפחתת השליש המנהלי, יוצא שלמעשה, נותר גזר דיני "על הנייר" בלבד, ואין כמובן כל טעם, בקביעת פסקי דין "אקדמיים" שבפועל אין להם כל תוצאה אופרטיבית שהיא. עדיף בעיני, במקרה זה, לגזור על הנאשם עונשים חליפיים, לרבות כאלה הצופים פני עתיד ובכך תבוא גם מדיניות הענישה על סיפוקה. 

לאור כל האמור לעיל, ולאחר ששקלתי את האיזונים הנדרשים בין חומרת העבירה ורמת הענישה המחייבת כמפורט לעיל מחד, אל מול נסיבות המקרה, הנני גוזר על הנאשם איפוא את העונשים הבאים -

א.      מאסר למשך 6 חודשים, מתוכם יהיו  ימי מעצרו לריצוי בפועל והיתרה תהא על תנאי, והתנאי הוא שלא יעבור על הוראות חוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952,  במשך שלש שנים  מהיום.

ב.      קנס בסך 2,000 ש"ח, או 20 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב- 4 תשלומים שווים ורצופים, החל מיום 1.4.05 ואילך. אי תשלום סכום כלשהוא במלואו ו/או במועדו, יעמיד את כל יתרת הקנס לפרעון מיידי.

זכות ערעור תוך 45 ימים מהיום.

ניתנה היום ט' ב אדר ב, תשס"ה (20 במרץ 2005) במעמד הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ