אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גזר דין בתיק פ 5015/06

גזר דין בתיק פ 5015/06

תאריך פרסום : 28/06/2009 | גרסת הדפסה
פ
בית המשפט המחוזי חיפה
5015-06
24/02/2008
בפני השופט:
כ. סעב

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
סלמן אריאל
גזר דין

הנאשם יליד 1985 הורשע לאחר שמיעת ראיות בעבירות של גרימת חבלה חמורה בנסיבות מחמירות בניגוד לסעיף 333 לחוק העונשין תשל"ז-1977 (להלן: " חוק העונשין") בצירוף סעיף
335(א)(1)(2) לחוק העונשין (שני מקרים) ונשיאת סכין שלא כדין, עבירה לפי סעיף 186(א) לחוק העונשין.

הרקע להגשת כתב אישום נגד הנאשם הינו אירוע שהתרחש ביום 07.01.06 בשעה 02:30 ברח' בר לב בחיפה, עת עברו המתלוננים בסמוך לנאשם ולחבריו. במועד הנ"ל התפתח דין ודברים בין המתלוננים לבין הנאשם וחבריו, שהגיע גם לחילופי מהלומות ובסופו של יום הנאשם דקר את המתלוננים, כמפורט בהכרעת הדין.

הנזק שנגרם למתלוננים פורט גם הוא בהכרעת הדין ואינני מוצא צורך לשוב ולפרטו במסגרת גזר הדין.

המאשימה מבקשת להטיל על הנאשם מאסר בפועל משמעותי. אמנם לנאשם אין עבר פלילי, אך העבירות בהן הורשע עבירות חמורות הן והשימוש בסכין הפך לתופעה מדאיגה, תופעה שהוגדרה על ידה: "כחולי ממנו סובלת החברה שלנו". השימוש בסכין הפך מקור לאלימות הגואה ברחובותנו, כל אלה מחייבים את ביהמ"ש להטיל עונשים הולמים, שיהיה בהם כדי להלחם בתופעה זו.

המאשימה הפנתה לפסיקה של בית המשפט העליון אשר הנחתה את בתי המשפט להטיל עונשים הולמים, כדי למגר את תופעת האלימות ההולכת ומכרסמת ביסוד עליו נשענת חברה נורמטיבית ושומרת חוק.

חרף נסיבותיו של הנאשם, גילו הצעיר והאמור בתסקיר, סבורה המאשימה כי יש להעדיף את שיקולי הגמול וההרתעה על פני השיקולים האחרים. על כן, ביקשה המאשימה להטיל על הנאשם מאסר בפועל ממושך, מאסר על תנאי ולפסוק פיצוי לשני המתלוננים.

הסנגור בטיעוניו ביקש להסתמך על הכרעת הדין ועדויות הצדדים, לרבות המתלוננים ולהסיק ממנה כי גם למתלוננים היה חלק נכבד בהתפתחות הקטטה ובאלימות שבה נהגו גם כן, שניהם.

הסנגור הפנה לתסקיר שירות המבחן המתאר את הנאשם כאדם חיובי, שקט ומופנם, אין באישיותו דפוס עברייני, הוא עובד בעסק הפרטי. לדעת הסנגור לו היה הנאשם נוטל אחריות בפני שירות המבחן, הייתה באה המלצה חיובית מאוד שאף מציעה דרך טיפולית ושיקומית, אך כאמור, הנאשם טוען לחפות, זכות שאין לשלול ממנו.

הסנגור סבור כי שליחת הנאשם אל מאחורי סורג ובריח, יש בה כדי להביא להתדרדרות הנאשם והנזק מתהליך זה יהיה רב יותר על התועלת. על כן, הוא ביקש לבחון ענישה שיהיה בה כדי למנוע תוצאה שכזו.

הנאשם בפנותו לביהמ"ש טען כי הוא חף מפשע, והוסיף ואמר "אם ישלח (צ.ל. אשלח - כ.ס.)לבית הסוהר, אני רואה את זה כמו מוות".

הליך גזירת הדין, הנו הליך קשה ומורכב. המורכבות נובעת לרוב מהצורך לשקול מספר שיקולי ענישה שברוב המקרים לא מתיישבים האחד עם רעהו. וכבר נאמר בע"פ 3793/06 וורקו נ' מדינת ישראל, פסקה 19 (2008) כי "...גזירת הדין בפלילים היא מלאכה קשה היורדת לשורש תודעתו ומצפונו של בית המשפט; האחריות כלפי הציבור והקרבנות מזה, הנסיבות האישיות ושיקולי השיקום מזה." (ע"פ 7159/06 אלכריאף נגד מדינת ישראל (לא פורסם)).".

בענייננו, נעלה מכל ספק שתופעת השימוש בסכין לשם יישוב סכסוכים מהווה מכת מדינה, בקרב הציבור בכלל ובקרב הצעירים בפרט. מימדיה מתרחבים מיום ליום וצו השעה מחייב את בית המשפט לתרום את תרומתו בעזרת ענישה מרתיעה שבאה להגן על הציבור.

בתי המשפט חזרו והדגישו את המגמה הזו ודי אם אפנה לפסקי הדין הבאים:

בע"פ 8597/07 זועבי נ' מדינת ישראל, פסקה ה' (2008), נקבע כי:

"יש בסופו של יום מגמה ברורה בפסיקתו של בית משפט זה, והיא נובעת מצרכי הזמן והמקום: לתרום אותה תרומה שיכול בית המשפט להרים למאבק בתופעת הסכינאות, מעין מכת "מדינה", על ידי יחס מחמיר. אכן, גם נשק חם כנראה אין קושי עצום להשיג בארצנו למודת המילואים והאבטחה (ולהבדיל הטרור), הגם שהוא טעון רישוי. אך סכין היא נשק קר השוה לכל נפש, המצוי בכל מטבח, וככל שייחם המזג כך יונף הנשק הקר, בקלות ובקלות דעת. גם במקרה דנא באה הרמת הסכין בסיטואציה שאינה מצדיקה זאת, על רקע סכסוך נושן בין משפחות ואולי ביטוי שפתיים של המתלונן שלא נשא חן בעיני המערער. כגון דא עמלים אנו לשרש."

בע"פ 4383/07 אבו פנה נ' מדינת ישראל, פסקה 6 (2007), נאמר כי:

"בסוג העבירות בהן הורשע המערער חייבת להינתן הבכורה לצורכי הרתעה ולשיקולי הגנה על הציבור. התפשטות נגע האלימות מחייבת העברת מסר ברור ונחרץ המוליד את הצורך בענישה מחמירה. על כן, לעיתים לא יהיה בנכונותו וברצונו של העבריין להשתקם, כשלעצמם, כדי להצדיק הקלה בעונשו (לעניין זה ראו גם: ע"פ 8583/96 מדינת ישראל נ' חולי (לא פורסם, 8583/97); ע"פ 10444/06 עייני נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, 25.4.07); ע"פ 3562/05 פלוני נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, 20.7.05))."

עוד נאמר בע"פ 2584/07 אגבריה נ' מדינת ישראל, פסקה 8 (2007):

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ