אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גזר דין בתיק פ 5014/06

גזר דין בתיק פ 5014/06

תאריך פרסום : 07/09/2006 | גרסת הדפסה
פ
בית המשפט המחוזי חיפה
5014-06
10/04/2006
בפני השופט:
ר. שפירא

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
אלכסיי בן ולדימיר בניקוב - מס' דרכון 303518261
גזר דין

הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירה של פציעה בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 334 + 335(א)(1) לחוק העונשין. על פי עובדות כתב האישום בו הורשע הנאשם נתגלה ויכוח בין הנאשם לבין אדם שהתארח בביתו וזאת, בין היתר, לאחר ששניהם שתו אלכוהול. הנאשם והמתלונן יצאו מהדירה כדי ליישב ביניהם את המחלוקת ובמהלך הויכוח שלף הנאשם סכין ודקר את המתלונן.

כאמור, הודה הנאשם והורשע. בהמשך ובטרם טיעון לעונש הופנה לשירות המבחן כדי שיוגש בעניינו תסקיר. שירות המבחן התרשם כי מדובר באדם אשר מסוגל להציב לעצמו גבולות, אם כי תפיסת עולמו מעוותת בכל הנוגע לתפקוד המצופה ממנו בחברה. אין מדובר באדם בעל דפוס חיים עברייני, עם זאת, ככל הנראה עקב תנאי גדילתו בילדותו, סבור הוא כי הפגנת כוח היא ביטוי ראוי של גבריותו. הנאשם לקח אחריות מלאה למעשיו והוא חש אמפטיה לקורבן ואף מבין כי ראוי לעונש, עם זאת נראה כי אינו מודע להשפעת אלכוהול עליו. בנסיבות אלו, לא בא שירות המבחן בהמלצה בעניינו.

ב"כ המאשימה עותרת לגזור על הנאשם עונש של מאסר ההולם את חומרת העבירה של שימוש בסכין. בטיעוניה מציינת היא שהאירוע כולו התפתח על רקע של ויכוח בעניין של מה בכך. בנסיבות אלו, ומבלי להתעלם מתרומתו של המתלונן לאירוע, עותרת המאשימה לגזור עונש אשר יהווה הרתעה לנאשם ולכל אחד אחר מפני שימוש בסכין, תופעה שהפכה לנפוצה באופן המצדיק את הרתעת הרבים.

הסניגור מבקש שלא למצות עם הנאשם את חומרת הדין. בעניין זה מציין הוא כי בסופו של דבר הפגיעות במתלונן לא היו חמורות וההתרחשות כולה הייתה על רקע של שימוש באלכוהול, הגם שלא מקים טענת שכרות, ותוך תרומה של המתלונן להתלהטות היצרים. עוד מציין הוא כי מדובר באדם ללא עבר פלילי, אשר מוחזק במעצר מזה זמן. בנסיבות אלו, בהתחשב בכל האמור בתסקיר המבחן, מבקש הסניגור כי ביהמ"ש יגזור על הנאשם עונש שלא יעלה ברכיב המאסר על התקופה אשר הוא כבר עצור, עונש שלא ימנע מהנאשם להשתקם.

הנאשם לא ביקש לטעון למעט עצם החזרה על ההצהרה כי הוא מכיר באשמתו.

סבור אני כי מעשה זה ומעשים דומים מחייבים ענישה הולמת ומרתיעה. ער אני להבדלי הענישה במקרים שונים בהם הורשעו נאשמים בשימוש בסכין לשם דקירת קורבנותיהם. ואולם החרפת האלימות בחברה מחייבת מחשבה נוספת של בתי המשפט בכל הנוגע לרמת הענישה הראויה לנאשמים מסוג זה, ובהם גם הנאשם. סבור אני כי ההלכה לפיה מי שעושה שימוש בסכין יאסר לתקופה ממושכת צריכה להיות אמת המידה המנחה את ביהמ"ש בבואו לגזור את הדין. ההרתעה של נאשם זה ושל אחרים צריכה להיות מעצם ביצועו של המעשה המסוכן, גם אם תוצאותיו במקרה זה היו בדרגה של פציעה בלבד ולא הגיעו עד לכדי חבלה חמורה או למעלה מזאת.

אדם העושה שימוש בסכין מעיד על עצמו, למעשה, כי הוא מוכן לקפד חיי אדם. העובדה שדקירה מסתיימת בסופו של דבר בפציעה קלה, ולא בפגיעה בנפש, אמנם נזקפת לזכותו מעצם חומרת הוראת החיקוק המיוחסת לו בכתב האישום ואולם אינה יכולה להפחית את הצורך במימד ההרתעתי של הענישה. מי שעושה שימוש בסכין או בכלי חד אחר ודוקר אדם צריך לדעת כי ביהמ"ש יענישו לא רק לפי התוצאה של מעשיו אלא גם בהתחשב בסיכון שגרם לאדם שנפגע. איננו צריכים להמתין לתוצאות קטלניות וזאת כדי להלחם בתופעת הסכינאות. יש להדביר את התופעה גם במקרים בהם הסכינאות גורמת אך לנזק קל (ובמקרה זה הפציעה לכשעצמה, הגם שלא הייתה חמורה ביותר, אינה פציעה קלה). מכאן שהכלל המנחה צריך להיות החמרה בענישה.

עם זאת, אינני מתעלם מהעובדה שמדובר באדם אשר על פי הרישומים שהוצגו בפני אין לו עבר פלילי. עוד נזקפת לזכותו העובדה שהמתלונן עצמו תרם להתלהטות היצרים. בנוסף, מתחשב ביהמ"ש באמור בתסקיר המבחן אשר מצביע על אופי שלא ניתן להגדירו כאופי עברייני. כל אלו, ביחד עם ההודאה מיד בפתח המשפט והחרטה נזקפו לזכותו.

בהביאי בחשבון את כל האמור לעיל, וכן את ההלכה כי בעת מאסר ראשון לא ימוצה הדין עם נאשם, ובהתחשב באמור בתסקיר המבחן, החלטתי לגזור את דינו של הנאשם כדלקמן:

אני גוזר על הנאשם 36 חודשי מאסר, מהם 24 חודשי מאסר לריצוי בפועל ו- 12 חודשי מאסר מותנה. התנאי הוא שהנאשם לא יעבור כל עבירה של אלימות פיזית מדרגת פשע וזאת בתוך 24 חודשים ממועד שחרורו ממאסר.

סך הכל ירצה הנאשם 24 חודשי מאסר שמניינם החל מיום 14.1.06, מועד מעצרו.

המזכירות תכין פקודת מאסר בהתאם.

בשים לב לנסיבות המקרה, לא מצאתי מקום להורות על פיצוי המתלונן. כמו כן, ובהתחשב במצבו הכלכלי של הנאשם, לא מצאתי מקום לחייבו בתשלום קנס כספי.

הוסברה לנאשם זכותו לערער לביהמ"ש העליון בתוך 45 יום מהיום. 

הודע לנאשם על זכותו לערער בבית המשפט העליון, תוך 45 יום מהיום .

ניתן היום י"ב בניסן, תשס"ו (10 באפריל 2006) במעמד הנאשם, ב"כ הנאשם וב"כ המאשימה.

ר. שפירא, שופט

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ