אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גזר דין בתיק פ 4692/04

גזר דין בתיק פ 4692/04

תאריך פרסום : 25/08/2008 | גרסת הדפסה
פ
בית משפט השלום תל אביב-יפו
4692-04
14/04/2005
בפני השופט:
דיסקין מרים

- נגד -
התובע:
מדור תביעות פלילי ת"א
הנתבע:
1. אלבז יצחק
2. יונתנוב רוני

עו"ד בועז קניג
גזר דין

באישון ליל 14.4.03, כשהם מצוידים במגזרי תיל, פרצו הנאשמים לחנות מכולת בר"ג לאחר ששברו באמצעותם את מנעול החנות, וגרמו לו נזק. שללם היה כמאתיים חפיסות סיגריות וכמה מאות שקלים. הנאשמים לא הספיקו ליהנות מפירות מעשיהם שכן נתפסו בכף והרכוש הוחזר לבעליו. על עבירות הפריצה, הגניבה, ההיזק בזדון והחזקת כלי הפריצה, הנגזרות ממעשיהם, עומדים הם היום ליתן את הדין, לאחר שהורשעו בהם על פי הודאתם.

טרם גזירת הדין הופנו הנאשמים לשרות המבחן. התמונה המצטיירת מתסקיריהם אינה חיובית.

שני הנאשמים אינם מגלים תובנה של ממש לחומרת התנהגותם העבריינית ולמניעיה, מטשטשים אותה ומתקשים בהבנתה. לגבי שניהם לא נוצר בסיס לשיקום, בין בשל שלילת צורך בהתערבות טיפולית על ידי נאשם 1, ובין נוכח התרשמות שירות המבחן, כי הבעת הנכונות על ידי נאשם 2 הינה חיצונית בלבד. ההערכה המתגבשת הינה לגישה אמביוולנטיות באשר למחויבות אמיתית להירתם לתהליך טיפול מחייב.

חרף גילם הצעיר אין זו הסתבכותם הראשונה של הנאשמים בפלילים. ברם, בהיבט זה יש לאבחן ביניהם. בעוד לחובת נאשם 1 עבר משמעותי, בדמות רישום פלילי וארבעה הרשעות קודמות במגוון הקשת הפלילית בעבירות אלימות, רכוש, שיבוש מהלכי משפט וסמים, לנאשם 2 הרשעה קודמת אחת בעבירה של החזקת סם לשימוש עצמי.

בהסתמך על חומרת העבירות, עברם הפלילי ומדיניות הענישה הנוהגת בתחום עבריינות זה, ובהעדר פאן טיפולי לקולא, הייתה עמדת התביעה לענישה המתחייבת על דרך מאסר ממש. הסנגור לעומתה, עתר בכל לב לענישה המותירה פתח לשיקומם. בבקשו לשכנעני להימנע ממצוי הדין עם הנאשמים היפנה בא כוחם לנתונים שראוי לזקוף לזכותם. במרכזם, הודיתם, המעידה על נטילת אחריות למעשיהם, אשר גם ייתרה שמיעת ההוכחות והביאה עמה חיסכון זמן שיפוטי. זאת לצד, נסיבותיהם האישיות והמשפחתיות, המלמדות על שינוי אורחות חיים ועלייה על מסלול של תפקוד תקין בתחומי הנורמה.

עבריינות הרכוש הפכה לתופעה כה נפוצה במקומותינו שלא בכדי הוגדרה כ"מכת מדינה", הפוגעת בכל שכבות הציבור וגורמת נזקים כלכליים ואחרים. היקפה, ממדיה והשלכותיה על החברה והיחיד מחייבים תגובה עונשית קשה ומרתיעה, שתהפוך את העיסוק בתחום זה לבלתי כדאי ובר סיכון לעבריינים. קל וחומר, כאשר עסקינן בנאשמים שאין זה מפגשם הראשון עם הפרת חוק. וודאי, כאשר עסקינן במעשה עבירה, שללא ספק קדמו לו תכנון והכנה, כמתבקש מהיותם מצוידים במגזרי תיל בעת מעשה וכמוסק משעת הלילה המאוחרת בה סובבו ברחבי העיר במטרה לאתר מטרה נוחה לבצוע זממם. על אחת כמה וכמה, כשקיימת ספקנות לגבי סיכויי שיקומם. על כן, הדין עם התביעה כי העונש ההולם את מעשיהם הינו עונש מאסר. עם זאת, בבואי לקבוע מידתו, ראיתי לזקוף לזכותם את הודיתם, גילם  ואותם נתונים אישיים בתסקיריהם הפותחים צוהר לתקווה שישנו את דרכם ויחדלו ממעורבות בפלילים. על מנת לא לחסום לחלוטין צוהר זה, לא אמצה עמם את מלוא חומר הדין, ואסתפק בעונש המאזן בין שיקולי החומרה וההרתעה לשיקולי הקולא. באשר לאבחנה בין השני הנאשמים. לאחר שקול דעת, ולמרות עברם השונה, הואיל ולא אמצה עמם את מלוא חומר הדין, החלטתי להשית על הנאשמים עונש זהה.

אשר על כן, לאחר ששקלתי את כל השיקולים לחומרא ולקולא, הנני גוזרת על הנאשמים את העונשים הבאים:

א.      6 חודשי מאסר. הנאשמים יוכלו לרצות עונש זה בעבודות שירות היה וימצאו מתאימים על ידי הממונה על עבודות השירות

ב.      12 חודשי מאסר על תנאי, והתנאי הוא שלא יעברו תוך שלוש שנים מהיום על העבירות בהן הורשעו.

ג.        כל אחד מהנאשמים ישלם קנס בסך 1500 ש"ח, או 15 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם בחמישה תשלומים, חודשיים שווים ורצופים החל מיום 1.5.05 .

ניתן היום ה' בניסן, תשס"ה (14 באפריל 2005) במעמד הצדדים

מ.דיסקין, שופטת

הסניגור:

אבקש אם ניתן שהממונה על עבודות השירות יתחשב בקביעת עבודות השירות בכך שמדובר בנאשמים עובדים ויקבע שעות עבודה שלא יגרמו לפיטוריהם ויאפשרו להם להמשיך לעבוד.

החלטה

אני מורה בזה לממונה על עבודות השירות להכין חוות דעת בדבר אפשרות המרת עונש המאסר שהוטל על הנאשמים בעבודות שירות.

הדיון יידחה לקבלת חוות דעת ממונה ליום 30/5/05 שעה 08.30.

הנאשמים יוזמנו מהכתובתיהם שבכתב האישום.  כמו כן, נאשם 1 באמצעות טל' 054-2212900 ונאשם 2 - 03-5338291נייד - 050-2004454.

הנאשמים מוזהרים בחובת התייצבותם, והודע להם כי אם לא יתייצבו לדיון, או לכל מועד נדחה אחר, רשאי יהיה ביהמ"ש לדונם בהעדרם ולעוצרם.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ