אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גזר דין בתיק פ 4607/04

גזר דין בתיק פ 4607/04

תאריך פרסום : 22/01/2008 | גרסת הדפסה
פ
בית משפט השלום תל אביב-יפו
4607-04
09/05/2006
בפני השופט:
דורית רייך - שפירא

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד כהן
הנתבע:
אבו מוך סמיח - בעצמו
עו"ד הייב נגימה
גזר דין

סמיח אבו מוך יליד 1961 (להלן: "הנאשם") הודה במסגרת הסדר טיעון בתיק שבפני (להלן: "התיק העיקרי") שביום 06.06.04 החזיק ברשותו 17.324 גרם הרואין מחולק ל-24 אריזות, ו-2.3474 גרם קוקאין מחולק ל-11 אריזות, שלא לצריכתו העצמית ובהחזקת רכוש (6,210 ש"ח במזומן ו-2 טבעות זהב) חשוד כגנוב. הנאשם הורשע בעבירות על סעיפים  7(א) +(ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש), התשל"ג-1973 (להלן: "הפקודה"), וסעיף 413 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (עמ' 11 לפרוטוקול).

הנאשם הודה בכתב אישום שהוגש נגדו בתפ 2665/04 (להלן: "תיק הצירוף") שביום 31.03.04 החזיק ב-1.1834 גרם הרואין לצריכה עצמית, ובהתאם לכך הורשע בעבירה על סעיפים 7(א) +(ג) סיפא לפקודה (עמ' 13 לפרוטוקול).

בטרם טיעונים לעונש הזמנתי משרות המבחן תסקיר ובקשתי שידרש לגמילתו של הנאשם מסמים.

שרות המבחן - הגיש בפני שני תסקירים, בהם נדרש, כמקובל, לנסיבות חייו של הנאשם. מהתסקירים עולה שהנאשם מכור לסמים מזה כ-12 שנים. החל בטיפול בקהילה בתאריך כלשהו בשנת 2004, אך הורחק ממנה ב-17.11.04 בשל מעידות. למרות זאת חזר והשתלב בקהילה ב- 22.02.05, התמיד בטיפול במשך שנה שלמה, סיים תוכנית בהצלחה, והופנה לטיפול ביום ביחידה לנפגעי סמים.

שרות המבחן התרשם שהנאשם מביע מוטיבציה להמשך שינוי ושיקום, והעריך ששליחתו לכלא בשלב זה תחבל במאמציו להיגמל ועשויה להוביל לרגרסייה במצבו. לדעת השירות, ראוי להעדיף את האינטרס השיקומי, ולהעמיד הנאשם במבחן ל-18 חודשים. 

התובעת עו"ד בר-און,  מבקשת לא לקבל את ההמלצה. הגישה גליון הרשעותיו הקודמות של הנאשם במ/3, נדרשה לחומרת העבירות, במיוחד לכמויות הגדולות שחולקו למנות המקימות חזקה שהנאשם החזיק בסם שלא לצריכה עצמית. היא ביקשה לקבל שיש בכך ללמד על מעורבותו של הנאשם בהפצת הסמים. התובעת הדגישה את הנזק הרב שגורמות עבירות סמים לחברה, המחייב העדפת אינטרס ציבורי על פני שיקומי, שנגזר ממנו הצורך להחמיר בענישה. לדעתה, העובדה שהנאשם המשיך לטעון שהחזיק את כל הסם לצריכתו העצמית, למרות שהודה בבית המשפט שההחזקה הייתה שלא לצריכה עצמית, מצביעה שהוא לא הפנים את חומרת העבירה ולא השלים את הליך הגמילה. יחד עם זאת, לנוכח ההמלצות שבתסקיר לא ביקשה התובעת למצות את הדין עם הנאשם, והמליצה בפני לגזור עליו מאסר, שחלקו בפועל לריצוי בעבודות שירות ויתרתו על תנאי.

הסנגורית עו"ד נגימה, בקשה באופן בטבעי להתחשב בנאשם, ולקבל את המלצותיו של שירות המבחן. לדעתה ראוי להתחשב לקולא בהתמכרותו רבת השנים של הנאשם לסמים, בטיפול הממושך שעבר, למרות המעידה שלטענתה היתה חד פעמית, שמר על ניקיון מסמים ועשה שינוי גדול בחייו. גם היא ביקשה מביהמ"ש לקבל שהכמות הגדולה של הסמים שנמצאה על מרשה הייתה מיועדת לשימושו האישי בלבד, ואת הכסף שנמצא ברשותו קבל מאביו. 

לדעתה יש ליתן במקרה זה משקל בכורה לאינטרס השיקומי, ולתמיכה ציטטה בפני מספר פסקי דין. 

הנאשם פנה לביהמ"ש וביקש ליתן לו הזדמנות נוספת לנוכח השינוי המשמעותי שעשה בחייו, ולאחר שהצליח לשמור על ניקיון מסמים אחרי 15 שנות התמכרות.

לאחר ששמעתי הטיעונים ושקלתי הנסיבות, הגעתי למסקנות כדלקמן:

1.      העבירות שבפקודת הסמים בכלל, ובמיוחד אלו שאינן עבירות שימוש עצמי, הן עבירות חמורות ויש בהן לסכן את החברה בכללותה, את המשתמשים בפועל, ואת החברה המאבדת כח אדם ומשאבים בשל ההתמכרויות. חובתו של ביהמ"ש לתרום למלחמה בנגע, ותרומה זו לא תושג בהעדר החמרת ענישה. במיוחד מתחייבת החמרה בעונשו של מי שאין זו הסתבכותו הראשונה בפליליים וסמים בכלל זה.

2.      נראה שכל ההנמקות להחמרה מתקיימות במקרה דנן, שכן עברו של הנאשם מכביד, כעולה מהגיליון במ/1, המשקף את העובדה שהנאשם הורשע יותר מפעם אחת בעבירות סמים כולל בעבירות סמים מסוג פשע, ובנוסף לכך הורשע בעבירות רכוש ואלימות. בפני הורשע הנאשם (בתיק העיקרי ובתיק הצירוף) בהחזקת סמים מסוג הירואין וקוקאין לצריכה עצמית ושלא לצריכה עצמית, בנוסף להחזקת רכוש החשוד כגנוב.  אינני נותנת משקל להתנערות הנאשם ובאת כוחו מההודאה, ובמיוחד אינני מקבלת הטיעון לפיו התבקשתי להאמין שהנאשם החזיק בכסף ובמטבעות שקיבל מאביו.

3.      יחד עם זאת, ביהמ"ש הגוזר את הדין איננו מתעלם מהנאשם הספציפי שבפניו ונסיבותיו האישיות, תהא העבירה נשוא הרשעתו חמורה ככל שתהיה.

4.      במקרה זה, עלי לקחת בחשבון לקולא את הודאתו של הנאשם ועוד יותר מכך את מאמציו להיגמל , מאמצים שנשאו פרי, כעולה מהמוצג במ/1 מתאריך 4.4.06.

5.      כמו כן לוקחת אני בחשבון לקולא את העובדה שתקופה ארוכה למדי הייתה רגיעה בפעילותו העבריינית של הנאשם, הרשעתו האחרונה היא משנת 1993 והסתבכותו בתיקים שבפני היא הסתבכותו היחידה מאז.

6.      התלבטתי מאוד באשר למידת העונש שראוי להשית על הנאשם, ולאחר ששקלתי את מכלול השיקולים לקולא ולחומרא הגעתי למסקנה שראוי להעדיף את האינטרס השיקומי, וזאת ברוח החלטה שיצאה מלפני ביהמ"ש העליון מפי כב' השופטת פרוקצ'ה בע"פ 5619/01 סלים כאמלה נ' מ.י (פורסם באתר המשפטי נבו ביום 28.11.02) , בו נקבע:

"שיקולי הענישה כגון גמול, הרתעה, וסיכויי שיקום העבריין הם גורמים דינמיים המקבלים מימד ומשקל שונה ממקרה למקרה, על פי נסיבותיו. היחס ביניהם אינו יחס קבוע, ושקלולם משתנה על פי מכלול הנתונים המיוחדים של הענין, בהתחשב בטיב העבירה ואופייה, ובהינתן היחס בין השיקולים הנעוצים באינטרס הציבורי לבין שיקולי טובת הפרט. מקרה זה חריג הוא ונדיר מסוגו, והסב לנו לא מעט לבטים. מן הצד האחד, מדובר בעבירת סמים חמורה ביותר הן מבחינת סוג הסם בו מדובר והן מבחינת כמות הסם שנתפסה. באופן רגיל, ועל פי מדיניות הענישה המקובלת, היתה עבירת הסמים בה הורשע המערער מצדיקה עונש מאסר בפועל חמור ומרתיע...... אלא שמקרה זה יוצא דופן הוא ונדיר בהיבט של שיקום העבריין. מאמצי השיקום שהמערער הראה והצלחתו להיגמל מהתמכרותו לסמים אשר נבחנה לאורך זמן ראויה לציון מיוחד. הצלחת תכנית גמילה באופן האמור היא חזיון נדיר במקומנו, ובנסיבות אלה מקבל היבט שיקום העבריין משקל מיוחד, החורג מן המקובל ועשוי לגבור אף על תכליות הענישה האחרות".

ובהמשך נכתב:

"בנסיבות מיוחדות ויוצאות דופן אלה, ראינו ליתן דגש לתכלית שיקומו של המערער, מתוך הנחה כי שיקומו יביא עמו תועלת לא רק לו עצמו, אלא יקדם גם אינטרס ציבורי כללי. ראינו לעשות כך גם מתוך חשש שאם יעמוד עונש המאסר בפועל בעינו, עלול הדבר להעמיד בסכנה מוחשית את הצלחת שיקומו של המערער לטווח ארוך".

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ