אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גזר דין בתיק פ 4431/04

גזר דין בתיק פ 4431/04

תאריך פרסום : 21/09/2009 | גרסת הדפסה
פ
בית משפט השלום באר שבע
4431-04
20/01/2005
בפני השופט:
ד. מגד- סגן נשיא

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל - מנהלת ההגירה
עו"ד שלי אלוני
הנתבע:
MEHEMET GAMEL INCE
עו"ד דוד ויצטום - ס.צ
גזר דין

1.         הנאשם אזרח טורקיה, השוהה בישראל שלא כחוק, הורשע על פי הודאתו בעבירות  הסתננות, הסתננות לאחר גירוש ומתן סעד למסתנן על פי חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט) תשי"ד - 1954 (להלן: "חוק למניעת הסתננות"), בשהייה בלתי חוקית בישראל, שתי עבירות לפי סעיף 12 לחוק הכניסה לישראל התשי"ב - 1952, (להלן: "חוק הכניסה לישראל") וקשירת קשר לביצוע פשע, עבירה לפי סעיף 499 (א) (1) לחוק העונשין תשל"ז - 1977.  מכתב האישום עולה כי במהלך חודש ינואר 2004 הסתנן הנאשם לישראל דרך גבול מצרים, נעצר בתאריך 30.5.04 מבלי שבידו אישורי שהייה או תעסוקה וגורש.   הוא שב והסתנן לישראל במהלך חודש ספטמבר 2004 ובסמוך לתאריך 11.12.04 קשר קשר עם פלוני ששמו פראד, לפיו יסייע לשתי נתינות זרות מקולומביה (להלן: "המסתננות") להבריח את גבול מצריים ולהכנס לישראל שלא כחוק תמורת סך 1,700 $ לכל אחת.  הנאשם הגיע לנקודת מפגש באיזור רמת חובב, קיבל את המסתננות מאדם שלא נעצר, גבה מכל אחת מהן 1,700 $ ונתן חלק ממנו לאדם שלא נעצר.  את הכסף שנותר בידו היה אמור לחלוק עם פראד.

  1. בסיכומיו לעונש טען התובע כי הנאשם שם ללעג ולקלס את רשויות החוק, בכך שחזר ונכנס לישראל חרף גירושו והוסיף והטעים כי עבר עבירות שמסכנות את שלום הציבור מאחר שהן פוגעות בכלכלת המדינה.  לדבריו,  סיוע למסתננים הפך בשנים האחרונות ל"מכת מדינה" ולתעשיה של ממש.  לכן ביקש להחמיר עימו, לגזור עליו מאסר בפועל, מאסר מותנה, קנס ולחלט את הכספים שנתפסו בחזקתו.

ב"כ הנאשם טען, כי נכנס לישראל על מנת להתפרנס ולא במטרה לעבור עבירות שלהן גוון בטחוני או פלילי, כגון הברחת סמים או נערות ליווי.  לדבריו, המאשימה עושה שימוש מוגזם בחוק למניעת הסתננות וכי היה ראוי להאשימו בעבירות על חוק הכניסה לישראל.  הנאשם, שלו ניתנה זכות המילה האחרונה, טען כי נאלץ לעבור את העבירות מחמת מצב כלכלי קשה ומאחר שפראד הנ"ל  איים כי ילשין עליו אם לא יסייע בידו.

3.         החוק למניעת הסתננות נועד להתמודד עם תופעת המסתננים שחדרו למדינת ישראל בראשית שנות ה - 50, בעיקר ממצרים ומירדן, כדי לבצע פעולות טרור. באותה תקופה היו גם הסתננויות למטרת ביצוע עבירות פליליות, לרבות  התפרצויות וגניבות רכוש והחוק בא  להסדיר גם תופעה זו.  עיקרון זה בא לידי ביטוי בהגדרת "מסתנן" בסעיף 1 לחוק, הנעדרת התייחסות למטרות ההסתננות וכן בסעיף 5 לחוק, המתייחס ל"פשע או עבירה שיש בה פגיעה ברכוש, שימוש בכח או הפרת השלום".

4.         בת.פ  2357/03 מדינת ישראל נ. בנין לטיסה  דן בית המשפט השלום בתל-אביב יפו (כב' השופט דוד רוזן) בענינה של נאשמת פיליפינית שסייעה לתושבים זרים, אזרחים פיליפיניים, להסתנן לישראל ונתנה להם מחסה. בית המשפט קיבל את טענת בא כוחה, כי בתשתית העובדתית נשוא כתב האישום, אין כדי לגבש את יסודות העבירות המתייחסות לחוק למניעת הסתננות.  בית המשפט קבע, כי: "חוק זה כולו בשלמותו חוקק להתמודדות עם תופעת ההסתננות הפחע"ית שפשטה בשנות ה - 50 בשטחי המדינה. החוק מתחילתו ועד סופו מתמודד עם עבריינות בטחונית זו ... חוק למניעת הסתננות מכוון לאוכלוסיית מדינות אוייב, לבני אדם המבקשים לחדור את גבולות המדינה על מנת לפגוע בה במישרין או בעקיפין, זה ותו לא ... חוק למניעת הסתננות לא נועד לאזרחים זרים השוהים ונכנסים לארץ שלא כחוק ... אוכלוסיית הזרים - כמו עדי התביעה ואחרים כמותם, אינם חוסים בצל הוראות חוק זה". המדינה ערערה על הכרעת הדין וגזר-הדין בע.פ. 70889/03, אך הערעור נמחק מבלי שנדון לגופו.

            המדינה גם ביקשה לעצור את הנאשמת הנ"ל עד תום ההליכים המשפטיים ואולם היא שוחררה בערבות. בערר שהוגש על ההחלטה בב.ש. 90634/03 קבע בית משפט המחוזי תל-אביב יפו, כדלקמן:  "יאמר מיד כי שימוש בחוק זה (הכוונה לחוק למניעת הסתננות - ד.מ.)  בענינה של המשיבה נראה בלתי ראוי מעט. החוק למניעת הסתננות נחקק בשנת 1954 כאשר מזהות החותמים עליו ניתן ללמוד על מטרתו. החוק יזום ע"י שר הבטחון, כאשר על פי ההגדרות ועל פי לשון החוק, ברור שמטרת החוק היא מניעת הסתננות לארץ של מי שהיום קרואים מחבלים, ואז נקראו בשם אחר ומדובר בעיקר באנשים שהגיעו ממדינות אוייב ... מדובר כאן במציאות כלכלית ולא במציאות בטחונית של יבוא עובדים זרים שלא כדין".

5.         אני פטור מלהכריע בסוגיה המשפטית דלעיל, משום שב"כ הנאשם דנא לא טען כי אין להאשימו בעבירות על פי חוק למניעת הסתננות.  אומר רק, שככל הנראה, המדינה הגיעה למסקנה שהענישה המקסימלית לפי חוק הכניסה לישראל (מאסר בפועל לתקופה של שנתיים), אין די בה כדי להרתיע עבריינים בכח. כך היא מבקשת להגביה את רף הענישה באמצעות החוק למניעת הסתננות. ככל הידוע לי, בתי המשפט המחוזיים טרם נתנו את דעתם בנושא.

6.         לגופו של ענין, הנאשם עבר עבירות חמורות.  הוא נהג בתחכום  ועשה שימוש ציני במצבם הכלכלי הקשה של אזרחים זרים, המתקשים למצוא עבודה ולהתפרנס בארצות מגוריהם.  כן הוסיף חטא על פשע בכך ששב והסתנן זמן קצר לאחר שגורש.  הייתי מצפה מתושב זר, המתגורר ועובד בישראל, שלא יהיה כפוי טובה ולא יעבור עבירות הטומנות בחובן סכנה לחברה הישראלית,  למען בצע כסף. לנאשם יפה הפסוק "בור ששתית ממנו, אל תזרוק בו אבן" (במדבר, רבה כב).

7.         לכל ידוע, כי לא ניתן לנעול באופן הרמטי את הגבול הארוך עם מצרים.  לאחרונה משקיעה מדינת ישראל משאבים הולכים וגדלים במגמה לצמצם את נגע הברחת הסמים, העובדים הזרים, הנשים הנמכרות למטרות זנות ואמצעי הלחימה. הברחות אלה מתבצעות בדרך כלל בנתיבים קבועים. עזות מצח המבריחים ומשתפי הפעולה עימם עולה ומתעצמת נוכח הצלחותיהם. מטרת הענישה העיקרית בעבירות שבפנינו הינה הרתעת הרבים. ראוי, איפוא, שבית המשפט יעביר מסר חד - משמעי על מנת שעבריינים בכח יבינו שאם יתפסו בכף - לא ינקו. לא נותר אלא לקוות שענישה קשה תצמצם את מימדי התופעה.

8.         לאחר ששקלתי לקולא את נסיבותיו האישיות של הנאשם ואת הודאתו באשמה שחסכה זמן שיפוטי יקר, אני גוזר עליו את העונשים כדלקלמן:

            א.         24 חודשים מאסר לריצוי בפועל שימנו מיום מעצרו 18/12/04.

            ב.         9 חודשים מאסר על תנאי והתנאי הוא שתוך 3 שנים מיום שחרורו מהכלא לא

יעבור עבירות זהות.            

ג.          הואיל והעבירות נעברו למטרות כלכליות, אני גוזר עליו 5,000 ש"ח קנס או חודשיים מאסר תחתיו. הקנס ישולם בתוך 12 חודשים מהיום.

            ד .         אני מורה לחלט את הכספים שנמצאו בחזקת הנאשם לטובת אוצר המדינה.

הודעה זכות הערעור תוך 45 יום מהיום.

ניתן היום י' בשבט, תשס"ה (20 בינואר 2005) במעמד הצדדים.

ד. מגד, שופט

סגן נשיא

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ