אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גזר דין בתיק פ 4416/04

גזר דין בתיק פ 4416/04

תאריך פרסום : 24/09/2009 | גרסת הדפסה
פ
בית משפט השלום באר שבע
4416-04
09/02/2005
בפני השופט:
יעקב שפסר

- נגד -
התובע:
לשכת תביעות מרחב נגב - באר שבע
עו"ד עירן נהון
הנתבע:
1. זגרנה מוהנד
2. אלרגימאת מחמוד

עו"ד אריאתה
עו"ד סעדה
גזר דין

א. רקע

הנאשמים הורשעו על פי הודייתם, בעבירה של כניסה לישראל שלא כחוק, לפי סעיף 12 (1) לחוק הכניסה לישראל תשי"ב - 1952, ולפיה שהו הנאשמים שהינם תושבי שטחים ביום 19.12.04 בישוב לקייה, בלא שהיו בידיהם האישורים הנדרשים לכך.

ב. טיעוני הצדדים

ב"כ המאשימה הדגישה את ההיבט הבטחוני שבעבירה ואת רמת הענישה המקובלת לעבירות מסוג זה, תוך שהפנתה לפסק הדין המקיף שיצא לאחרונה ע"פ 7437/04 (מחוזי ב"ש) מדינת ישראל נ' גטאס מחמד ואח' (מיום 14.11.04) הסוקר את התפתחות הפסיקה בנושא השהיה הבלתי חוקית. בנסיבות אלה ביקשה ב"כ המאשימה לגזור על הנאשמים עונש מאסר בפועל שלא יפחת מ-4 חדשים וכן מאסר מותנה.

ב"כ הנאשמים עו"ד אריאתה ועו"ד סעדה, אכן הסכימו כי רמת הענישה שנקבעה בעבירות מסוג זה הינה בין 3 ל-4 חדשי מאסר בפועל. יחד עם זאת, טוענים הם שלש טענות המהוות לדעתם יסוד להקלה בענשם של הנאשמים:

1.  לא יעלה על הדעת לגזור על נאשם רבע מהעונש המקסימלי הקבוע בחוק, בגין עבירה ראשונה. הדבר לא מקובל באף מישור פלילי אחר, לרבות לא בעבירות חמורות יותר.

2.  ענישה מחמירה כנגד הנאשמים אין בה כדי להרתיע מפגע פוטנציאלי הרוצה לפגוע במדינת ישראל.

 3. "רוחות חדשות" מנשבות באזורינו, חלה רגיעה ואף שיחות מתנהלות בין ממשלת ישראל לרשות הפלסטינית, תוך שצפוי שחרור אסירים רב בעתיד הקרוב. בנסיבות אלו, לא מתקיים עוד למעשה, אותו מצב בטחוני המהווה בסיס לענישה המחמירה, ועל כן ביקשו כי אסתפק בתקופת מעצרם היינו ב45 ימי מעצר ואשחררם. 

ג. דיון

אין צורך לומר, כי המצב הביטחוני הקיים במדינת ישראל קשה ביותר ואינו זקוק לכל הסבר, וכי עבירת הכניסה לישראל שלא כדין ע"י תושבי שטחי הרשות הפלסטינית נחשבת, בנסיבות השוררות היום, כעבירה חמורה, שלה השלכות נרחבות על בטחון המדינה והציבור. ההכבדה העצומה הנופלת על רשויות הצבא והמשטרה, הבאה לידי ביטוי בכך שאין הם יכולים למקד את מאמציהם לאיתור חוליות טרור, וצריכים הם להעמיד משאבים כלכליים ואנושיים רבים, אף כלפי אנשים שפניהם מועדות לחיפוש עבודה ולא לשם ביצוע פיגועים, חייבת להפסק ועל בתי המשפט לתרום חלקם לצורך זה.  אין צורך לומר, כי הצלחה בכניסה לישראל, מביאה אף לידי הגברת המוטיבציה אצל מנועי כניסה נוספים, לנסות ולהכנס בשערי המדינה, שלא כדין ותוך הטלת נטל בלתי סביר על רשויות הבטחון והחברה בארץ.

הפסיקה חזרה והדגישה את החומרה היתרה הטמונה בעבירות מסוג זה (ר' למשל פסק הדין המנחה בענין זה, בע"פ 5198/01 טלעת חטיב נגד מדינת ישראל פ"ד נו (1) 769, בו קבע כב' השופט טירקל בהסכמת חבריו למותב, לאחר סקירת המצב המשפטי בענין זה, כי על התגובה העונשית להיות חמורה וקשה, וזאת על רקע הרעת המצב הבטחוני במדינת ישראל, תוך שהעונש הראוי הינו מאסר בפועל ממש ללא המרה לעבודות, למעט בנסיבות חריגות ויוצאות דופן:

"...דברו של המחוקק וקולם של הפיגועים מחייבים את בתי המשפט לאחוז היום באמות מידה עונשיות מחמירות יותר מאלה שבן החזיקו לפעמים, בעבר. דברים אמורים במעשי עבירה העלולים להוליד מעשי זוועה נוראים ועל התגובה הענשית להיות חמורה וקשה. אם לא עומדות לעבריין נסיבות יוצאות מגדר הרגיל, יש לגזור עליו ואפילו הוא אדם מן הישוב שעשה מעשיו מתוך תמימות או מחמת צורך דוחק כלשהו- עונש מאסר לריצוי בפועל, בלי מתן אפשרות להמירו בעבודות שירות".

כך גם ברע"פ 1751/04 עדנאן חוסני עזאם נגד מדינת ישראל תק על 2004 (1), 1521, שם קבע כב' השופט חשין כי:

"...המצב בימינו אלא, ימים של דם ואש...ומשגברו אילוצי הבטחון בימינו אלה, מאפילים אלה על הנסיבות האישיות ומחייבים הם אותנו להקפיד ביתר שאת עם העוברים על הוראות חוק הכניסה לישראל".

וכן ר' ע"פ (ב"ש) 7168/04, ע"פ (ב"ש) 7297/04, ע"פ (ת"א) 70774/02, ע"פ נצרת 1367/03) ועוד. ראוי לציון פסק דין אליו היפנתה גם ב"כ המאשימה בטיעוניה, שניתן לאחרונה בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, ע"י כב' הנשיא פלפל, ובהסכמת חבריו להרכב, כב' השופטים הנדל ויפה - כץ, , הסוקר באופן נרחב את מדיניות הענישה בנושא השהיה הבלתי חוקית (ע"פ (ב"ש) 7437/04 מדינת ישראל נ' גטאס מחמד ואח' מיום 14.11.04).  נראה לי איפוא, כי אכן הכלל שנקבע בפרשת חטיב, רלוונטי אף היום ולא נגרע ממנו עם השנים.

בנסיבות אלה, יש לתת איפוא עדיפות לשיקולים של הרתעה נדרשת, ומשקל מועט יותר לנסיבותיו האישיות של הנאשם העומד בפני בית המשפט לדין.

עם זאת, משטענו ב"כ הנאשמים טיעוניהם, מן הראוי כמובן לדון בהם, ואעשה זאת לפי סידרן:

א.     מסכים אני עם הסניגורים, כי  בדרך כלל בעבירה ראשונה של אדם, אף בעבירות בהן מצא המחוקק לנכון לקבוע לצידן עונשים כבדים מאלו שבחוק הכניסה לישראל, מסתיים הדיון במרבית המקרים בעונש הפחות מרבע מהעונש המקסימלי. ואולם, כל ענין ונסיבותיו, ומשנמצא כי המדובר ב"מכת מדינה", ודאי כזו שיש בה סיכון בטחוני כבד, משתנה מדיניות הענישה הספציפית וזאת על מנת להגן על הציבור מפני התופעה. (ר' לענין זה ע"פ (ב"ש) 7437/04 הנ"ל והאסמכתאות שפורטו שם -  ע"פ 898/79 פיצחזדה נ' מדינת ישראל פ"ד לד (3) 829, ע"פ 2580/93 פלוני נ' מדינת ישראל פ"ד מז' (3) 516). על רקע המצב הבטחוני הקשה והעובדה כי תופעת הכניסה והשהיה הבלתי חוקית בארץ מצד תושבי השטחים הינה תופעה רחבה ביותר, אין מנוס אלא מלנקוט בענישה מרתיעה, אף אם אינה מקובלת בדרך כלל, בסוג אחר של עבירות. אגב זאת אזכיר, כי כידוע אינני מכהן כערכאת ערעור, לא על בית המשפט המחוזי ולא על בית המשפט העליון, ועל כן, משנקבעה על ידי הערכאות שמעלי רמת הענישה, לא בפני ישמעו טיעונים "עקרוניים" כנגדה. 

ב.      איני מסכים גם עם הטענה, לפיה אין בהטלת ענישה מחמירה על נאשמים כדי להרתיע מפגעים פוטנציאלים. אין צורך לציין, כי אין כמעט פיגוע שיכול לצאת אל הפועל, בלא שתתקבל לו עזרה מצד שותפים חלקם "תמימים" לחלוטין. הכבדת היד על שותפים תמימים אלו, סייענים למינהם וכיוצ"ב, יש בה כדי לסכל את פעילותם של המפגעים עצמם ושולחיהם. בענין זה, אם לא ירתע המפגע כטענת ב"כ הנאשמים, גם הרתעת אותם שותפים, מהווה שיקול חשוב בזכות עצמו.  יתרה מכך, ענישה מחמירה שתרתיע את אותם עבריינים "תמימים", תהווה הקלה על שלטונות הבטחון, אשר יוכלו למקד מאמציהם כנגד המפגעים עצמם. הדברים ברורים ונראה כי אין צורך להרחיב בענין זה. 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ