אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גזר דין בתיק פ 4330/07

גזר דין בתיק פ 4330/07

תאריך פרסום : 31/08/2009 | גרסת הדפסה
פ
בית משפט השלום באר שבע
4330-07
15/05/2008
בפני השופט:
ד. מגד- סגן נשיא

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד מוחמד אבו צבייח
הנתבע:
ניגבקר שי
עו"ד אליקו דוידי
גזר דין

1.         הנאשם הודה במסגרת הסדר טיעון, שלא כלל את העונש, בכתב אישום מתוקן בתקיפה בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיפים 379+382(ב)(1) לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן: "החוק"), איומים, 3 עבירות לפי סעיף 192 לחוק והיזק בזדון, שתי עבירות לפי סעיף 452 לחוק. מכתב האישום המתוקן עולה, כי בתאריך 22.12.07 לקח הנאשם את מכשיר הטלפון הנייד השייך לאשתו, המתלוננת, ושבר אותו. כמו כן, איים עליה, בכך שאמר לה שהיא לא יודעת עם מי היא מתעסקת, שהוא יהרוס לה את החיים ויהרוג אותה. כשלושה חודשים עובר למועד האמור תקף הנאשם את המתלוננת, בכך שתפס אותה בידיה, הכניסה לחדר הכביסה, ניער אותה ואמר לה, שיהרוג אותה. עוד נטען בכתב האישום המתוקן, כי בתאריך שאינו ידוע למאשימה נטל הנאשם חרב קטנה והניפה לעבר המתלוננת בתנועה מאיימת. במועד אחר זרק הנאשם מאפרה לעבר המתלוננת ושבר אותה וכן שבר פריטים נוספים בבית.

הנאשם עצור עד תום ההליכים המשפטיים מאז 22.12.07. בהסדר הטיעון סוכם בין הצדדים, כי שירות המבחן יערוך תסקיר. המאשימה לא התחייבה לקבל את ההמלצה שבתסקיר.

2.         בתסקיר שירות המבחן נכתב, כי הנאשם בן 32, נשוי ואב לשלושה ילדים בגילאים  3-5. שני ילדים משותפים לו ולמתלוננת וילד שלישי נולד לה מקשר קודם. הנאשם סיים 12 שנות לימוד בפנימייה הצבאית "מבואות ים" שבמכמורת. הוא שירת בצבא שירות חלקי בשל בעיות ת"ש. לפני כעשר שנים נפגע בתאונת דרכים קשה שגרמה לפריצת דיסק בגבו.  טרם מעצרו התקיים מקצבאות הביטוח לאומי, עבד כמלצר באולם אירועים ובעבודות שיפוצים מזדמנות.

קצינת המבחן שוחחה עם המתלוננת, ששוהה כיום במעון לנשים מוכות. היא טענה שמערכת היחסית בינה לבין הנאשם כללה אלימות פיזית ומילולית קשה. היא החליטה להתלונן, רק לאחר מספר פעמים שהנאשם נהג אלימות כלפי ילדיהם. לדבריה, היא איננה חוששת ממנו ועסוקה כעת בשיקום חייה וחיי ילדיה. העובדת סוציאלית במעון תיארה את המתלוננת כאישה אחראית ושקולה, אשר חוותה אלימות במסגרת נישואיה בעיקר על רקע יחסו של הנאשם לבנה מנישואיה הקודמים.

משיחה שקצינת המבחן ערכה עם הנאשם עולה, כי הנאשם ניחן ביכולת שכלית ומילולית טובה ועסוק בהצגת תדמית חיצונית תקינה תוך נטייה לטשטש פרטים מעברו. הוא מבטא רצון לקידום ולשינוי במצבו, אך אינו נוקט פעולות לשם כך. הנאשם נקט בגישה מפחיתה ביחס לעבירות שביצע. הוא הודה באופן חלקי במיוחס לו, התקשה לקחת אחריות על התנהגותו ותלה את הקולר למעשיו במתלוננת. רק לאחר שבית המשפט הפנה את תשומת לבו של הנאשם לאמור בתסקיר, הוא שב והודה בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום המתוקן.

שירות המבחן התרשם, כי הנאשם מתקשה להפעיל שיקול דעת מעמיק בעת מצבי לחץ ומשבר וכי הוא נוטה לפעול באופן אימפולסיבי ומבלי לתת את דעתו על השלכות מעשיו. לאור האמור, שירות המבחן הציע לנאשם להשתלב במערך הטיפולי על מנת למנוע הישנות התנהגות אלימה בעתיד. הנאשם הביע נכונותו לכך ושירות המבחן ביקש לערוך תסקיר משלים. ואולם, הסניגור הודיע, כי הנאשם מבקש שבית המשפט לא ידחה את הדיון ויגזור את הדין.

3.         בטיעוניה לעונש הדגישה התובעת, כי לנאשם 4 רישומים פליליים, הכוללים שתי הרשעות בגין עבירות של תקיפת בן זוג. היא הפנתה לתסקיר שירות המבחן ממנו עולה, כי המתלוננת, שכיום שוהה במעון לנשים מוכות, תארה מערכת יחסים הכוללת אלימות פיזית ומילולית קשה במהלך נישואיה. עוד הטעימה, כי הנאשם אינו שולט בהתנהגותו, מתקשה להפעיל שיקול דעת, להציב לעצמו גבולות ופועל באופן אימפולסיבי. לכן עתרה להשית עליו עונש מאסר בפועל, מאסר מותנה וקנס.

            הסניגור טען, כי עברו הפלילי של הנאשם אינו מכביד. העבירה האחרונה שביצע הייתה בשנת 2002. הנאשם עצור מתאריך 22.12.07 וזהו מעצרו הראשון. עוד לדבריו, מתסקיר שירות המבחן עולה, כי המתלוננת איננה חוששת מהנאשם,  מעוניינת לשקם את חייה ואין בכוונתה לשוב אליו ולהתגורר באופקים. לכן ביקש לגזור עליו עונש מאסר בעבודות שירות לתקופה קצרה.

הנאשם פנה במכתב לבית המשפט והביע בו חרטה עמוקה על מעשיו. לדבריו, איבד את ילדיו ואת מקור פרנסתו ותיאר את הקשיים שהוא חווה במהלך מעצרו. הנאשם שב וביקש כי בית המשפט ירחם עליו, יתן לו הזדמנות לחזור לחיים נורמטיביים והביע נכונות להשתלב במערך טיפולי שיסייע לכך.

4.         המחוקק הדגיש את החומרה במעשי אלימות במשפחה בכך שהכפיל את העונש המירבי שבית המשפט מוסמך לגזור על עבירת תקיפה כאשר זו מבוצעת כלפי בני משפחה. בתי המשפט, בהתאם למדיניות זו, שבו וקבעו כי שיקול ההרתעה הינו שיקול חשוב ומשמעותי בעבירות אלימות במשפחה.

בית המשפט העליון עמד על חומרתן של עבירות הפוגעות בגופה ובכבודה של האישה. ראו דברי כב' המשנה לנשיא מ' אלון בע"פ 2037/92 בן דוד נ' מדינת ישראל, תקדין עליון 92(2) 2877:

"בית המשפט מצווה לשרש את התופעה של אלימות שבתוככי המשפחה, שנעשית יותר ויותר למכת מדינה, וכן מצווה הוא להגן על הצד המוכה, שלא תמיד כוחו עומד לו להגן על עצמו. הרתעה זו צריך ויינתן לה ביטוי על ידי השתת עונש מאסר משמעותי, למען ישמעו וייראו, הן מי שהורשע במעשי האלימות והן עבריינים בכוח".

כב' השופט מ' חשין קבע בבש"פ 6648/93 מדינת ישראל נ' אלמליח, תק-על 93 (4) 197 כדלקמן:

"כי יידע שיש דין ויש דיין, וכי מי שנוהג באלימות כמותו, מן הדין שיישב מאחורי סורג ובריח כדי שלא ימשיך ויסכן את זולתו. ואם כך ככלל, לא כל שכן שהקורבנות הם אשה וילדות חסרות מגן.... מכה אביו ואמו מות יומת, ומכה אשתו ובנותיו ישב במעצר ובמאסר. ויצא הקול מקצה הארץ ועד קצה, שהנוהג באלימות במשפחה ומי שמכה אנשים חסרי מגן - אחת דינו להיעצר ולהיאסר" .

5.         אישה, המוצאת עצמה מאויימת, חדשות לבקרים, אינה מסוגלת לקיים מערכת חיים נורמליים, ולא נותר לה אלא לפנות להגנת החוק.  נאשם, המאיים מפורשות על בת-זוגו בפגיעה בגוף ובנפש, חייב להבין, כי בית המשפט יתייחס למעשיו בחומרה, שכן אין להקל בהם ראש ואין לדעת לאן הם עלולים להוביל.  לא ניתן להבטיח את כבוד האדם בכלל, וכבוד האישה בפרט, אלא אם כן יינתן ביטוי ממשי ומוחשי לשמירה עליו.

            בית המשפט העליון פסק, כי "האיום הוא, אפוא, ביטוי שהמשפט מטיל עליו מגבלות תוך פגיעה בחופש הביטוי וזאת, כדי להגן על ערכים אחרים ובהם שלוות נפשו, בטחונו וחירות פעולתו של הפרט. האיום מסכן את חירות פעולתו של הפרט שכן, פעמים רבות, כרוך האיום גם בציפיה להתנהגות מסוימת מצד המאוים שהמאיים מבקש להשיג באמצעות השמעת האיום". (ראה: רע"פ 2038/04 - שמואל לם נ. מדינת ישראל . תק-על 2006 (1), 66 ,עמ' 70).

            אשר על כן, בית המשפט אמור לנקוט אמצעים משמעותיים על מנת להבהיר לנאשם  כי לא יעלה על הדעת להשלים עם התנהגותו זו.  התייחסות סלחנית עלולה לגרום לתוצאות שיניעו אותו לחזור לסורו ולכן אין די בה כדי להרתיעו.

6.         לצערינו המציאות מלמדת, שלאירועים מסוג זה דינמיקה משל עצמם והדברים עלולים לצאת מכלל שליטה ולעיתים להסתיים בטרגדיות של ממש.  גם אם לא נגרמת פגיעה פיזית, יש במעשה האיום כדי לגרום למתלוננת לטראומה ולנזק נפשי.

כאמור לעיל, אין זו הפעם הראשונה שהנאשם מסתבך בעבירות אלימות. לחובתו  4 רישומים פליליים קודמים הכוללים שתי הרשעות בעבירות אלימות במשפחה כלפי בת זוג קודמת. התנהגותו מלמדת, כי לא הפנים ולא למד את הלקח הראוי ממעשיו. עסקינן בנאשם המתקשה להתמודד עם מצבי לחץ ומשבר ונוטה לפעול באופן אימפולסיבי וללא מחשבה מעמיקה על השלכות מעשיו.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ