אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גזר דין בתיק פ 425/04

גזר דין בתיק פ 425/04

תאריך פרסום : 16/08/2007 | גרסת הדפסה
פ
בית המשפט המחוזי ירושלים
425-04
01/08/2005
בפני השופט:
עוני חבש

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
1. עלאא טוויל
2. עבד אלווהאב טוויל

עו"ד מ. בלום
גזר דין

1.         הנאשמים הורשעו לאחר ניהול הוכחות. נאשם 1 הורשע בביצוע שתי עבירות של תגרה, לפי סעיף 191 לחוק העונשים תשל"ז - 1977 (להלן: החוק), ובחבלה בכוונה מחמירה, לפי סעיף 329(1) לחוק. נאשם 2, אביו של נאשם 1, הורשע בביצוע עבירה של תגרה.

2.         עובדות המקרה מפורטות בהרחבה בהכרעת הדין. סיכום העובדות הוא, כי בתו של נאשם 2, אחותו של נאשם 1, נשואה לבן משפחת רג'בי היריבה. בין בני הזוג התגלע סכסוך מר אשר נמשך לאורך זמן. סכסוך זה התפשט, וכל בני שתי המשפחות היריבות היו, ככל הנראה, מעורבים בו. ביום האירוע, אשר היה שיא הסכסוך האמור, היתה תקרית בין גיסה של משפחת טוויל ובין אחד מבניה, שלפי טענת משפחת טוויל הגיס דקר את בנם. התגובה לא אחרה לבוא והנאשמים יחד עם אחרים ביקשו לנקום במשפחת רג'בי. מצוידים באבנים, תקפו הנאשמים ואחרים את ביתה של משפחת רג'בי, והללו, לא טמנו ידם בצלחת, והגיבו באותה מטבע. כתוצאה מאבן שזרק נאשם 1 זרק מטווח קרוב נפגעה עינו של אחד מבני משפחת רג'בי והרופאים לא הצליחו להצילה והיא נעקרה. כפי שמקובל במנהגים של החברה הערבית, אליה משתייכות שתי המשפחות, נערכה סולחה בין הניצים, שאת תנאיה פירט נאשם 2 במסגרת תסקיר המבחן.

3.         מפאת גילו בעת ביצוע העבירה, הוזמן לנאשם 1 תסקיר מבחן. שירות המבחן התרשם בצורה חיובית ממנו, כמי שהנו בעל מערכת ערכים נורמטיבית, יש לו מוטיבציה ושאיפות להישגיות, בעיקר בכל מה שקשור לתחום העבודה והקריירה המקצועית. הוא סיים 10 שנות לימוד ועזב מתוך בחירה על מנת לעבוד בצילום יחד עם אביו. לאחר מכן עבד בחנות "פוטו סקופ" בגבעה הצרפתית. בהתייחסו לעבירה, לקח הנאשם אחריות מוגבלת בכך שהוא חזר על טענתו שהוא זרק רק אבן אחת ולא יודע במי היא פגעה, אם בכלל. הוא הסביר את מעורבותו בתגרה על רקע היחסים המתוחים והריב המתמשך בין שתי המשפחות היריבות, ובכך שהוא איבד שליטה לאחר שראה את אחיו פצוע. הוא הביע חרטה על מעשיו והפגין הבנה להשלכות הקשות אשר היו מנת חלקו של הנפגע.

כתוצאה מהמעצר הממושך, הוא הפסיד את מקום עבודתו בחנות בה עבד. התסקיר גם מביא מדבריו של נאשם 2, אביו של הנאשם. לפי דבריו, בני המשפחה היריבה גרמו להם נזקים בכך שהם שרפו להם את החנות ואת הבית וכתוצאה מכך נגרמו כוויות לבתו הצעירה. עוד מסר האב שנערכה סולחה בין שתי המשפחות ובמסגרתה שילמו למשפחת המתלוננים פיצויים בסך 32,000 דינר (קרי, מעל למאתיים אלף ש"ח). בנוסף לכך, וויתרו למשפחת המתלוננים על זכויות בתם, אחותו של הנאשם 1, המגיעות לה מתוקף הסכם הנישואין, דבר שגם מתבטא בכספים לא מעטים. כתוצאה מהאירוע, המשפחה נקלעה למצוקה כלכלית קשה, עד כדי כך שהמשפחה נאלצה למכור את ביתה ולעבור לגור בבית בשכירות.

לאור גילו הצעיר של הנאשם 1 והחשש מחשיפתו לחברה עבריינית לאורך זמן, דבר העלול לפגוע בסיכויי שיקומו, ממליץ שירות המבחן הטלת עונש מאסר בפועל לתקופה קצרה.

4.         בא כוח המאשימה מבקש להחמיר בעונשם של הנאשמים. לגבי נאשם 1, הוא מבקש עונש מאסר בפועל, מאסר על תנאי, קנס כספי ופיצוי למתלונן. לגבי נאשם 2, הוא מבקש שירות לתועלת הציבור בהיקף נרחב, מאסר על תנאי, קנס כספי ופיצוי. הוא הטעים, כי מדובר במקרה חמור של סכסוך אלים בין שתי משפחות, בו הגיעו הנאשמים באופן יזום לבית המתלוננים במטרה לפתוח בתגרה ולגרום לפגיעות בגוף, כאשר המניע הוא נקמה בגיס ומשפחתו. הוא מבקש שבית המשפט יבהיר בצורה חד משמעית, כי אין להקל ראש באלימות כדרך ליישוב סכסוכים, וכי למעשים כאלה עונש מרתיע בצידם. במקרה זה התוצאה היתה קשה, עינו של המתלונן נעקרה. לגבי הסולחה, הוא ציין שאין מדובר בסולחה אלא ב"הפסקת אש", דבר שמחייב לדידו, הרתעה ספציפית.

            הסנגור מצדו מבקש להקל בעונשם של הנאשמים. הוא ציין את קיומה של הסולחה שבמסגרתה שולמו כספים רבים, כך שאין מקום לחייב את הנאשמים בתשלומים נוספים. הוא חזר על מה שאמר נאשם 2 במסגרת תסקיר המבחן לעניין הנזקים אשר גרמו להם משפחת רג'בי. הסנגור מלין על כך שהתביעה לא מצאה לנכון להעמיד לדין חלק מבני משפחת רג'בי, אלה אשר השתתפו בתגרה.

לעניין נאשם 1. בן 19 שנים, ללא עבר פלילי. הוא לא בא למקום התגרה מצויד בכלי כלשהו, אלא השתמש במה שהזדמן לו. ידוע כי במקרים כעין אלה באים מצוידים בכלי משחית למיניהם. המשפחה נמצאת במצב כלכלי רע, האב אינו יכול לעבוד בגין בעיות בריאות, והמשפחה ממתינה לנאשם 1 שיצא ויעזור בשיקום המצב הכלכלי. הוא מבקש להסתפק בתקופת מעצרו כתקופת מאסר.

לגבי נאשם 2, הוא שהה 13 ימים במעצר, ולאחר מכן 3 חודשים במעצר בית מלא, ולאחר מכן 4 חודשים במעצר בית חלקי. מדובר באדם שיש לו בריאות רופפת. הוא מבקש להסתפק בתקופת מעצרו, בין בפועל ובין מחוץ לכותלי המעצר כעונש מתאים.

5.         אין חולק כי מעשיהם, ובעיקר התוצאות של מעשים אלה, הם חמורים וראויים להוקעה. אין להתעלם מכך שאחד מבני משפחת רג'בי המותקפים איבד מאור עיניו כתוצאה מהאבן שהשליך נאשם 1 לעברו מטווח קצר. עצם העובדה שהנאשמים מצאו לנכון ללכת עד לבית משפחת רג'בי על מנת לנקום את פגיעת בנם בבנו של נאשם 2 הנה חמורה. זוהי דוגמה ללקיחת החוק לידיים, כאילו אין חוק ואין משטרה או בתי משפט המופקדים על שמירת החוק וקיומו הלכה למעשה.

6.         יש להצטער על כך שהנאשמים בחרו לפתור את הסכסוך בינם ובין המשפחה היריבה בדרכי אלימות. לפנינו נאשמים חסרי עבר פלילי. מדובר באב ובנו שאין לי ספק שאילולא הסכסוך בין הבת ובעלה לשעבר, לא היו נוקטים באמצעים אלימים ולא מסתבכים בתגרה מיותרת זו. על פי התסקיר מדובר במשפחה נורמטיבית לחלוטין, שלא הצליחו לכלכל את צעדיהם בצורה שקטה ושקולה. אין לי ספק גם, שלאחר שנוכחו לדעת את התוצאות הקשות של פזיזותם ומעשיהם הנמהרים והלא מחושבים, הם מכים על חטא. הצורה בה הופיעו בבית המשפט, כשהם יושבים על ספסל הנאשמים אמרה לי הכל.

7.         אין לנאשמים עבר פלילי, וזו להם הסתבכותם הראשונה עם החוק. נאשם 1 הנו בחור צעיר ויש לתת לו הזדמנות לשקם את חייו במהירה. לאור תסקיר המבחן, אירוע זה נראה לי חריג בחייו ובבחינת מעידה חד פעמית. נאשם 2, חלקו היה קטן והוא אף סובל מבעיות בבריאות. אין לי ספק שהנאשמים למדו את הלקח. לעניין הפיצוי, צודק הסנגור המלומד שנושא הפיצוי בא על פתרונו, עת שילמה משפחת הנאשמים פיצויים בסכום נכבד שיש בו כדי להיטיב את הנזק אשר נגרם למתלונן.

            כאשר אני לוקח בחשבון את טענות הצדדים, את תקופת מעצרו הממושכת של נאשם 1, תקופות מעצר הבית של נאשם 2, ואת העובדה שנערכה סולחה בין המשפחות היריבות במסגרתה שולמו כספים רבים, אני דן את הנאשמים לעונשים הבאים:

            נאשם 1:

1.      מאסר בפועל של 21 חודשים מיום מעצרו מיום 29.8.04.

2.      מאסר על תנאי של 18 חודשים שלא ירצה אלא אם יעבור עבירה של אלימות תוך 24 חודשים מיום סיום ריצוי עונשו.

נאשם 2:

מאסר על תנאי של 6 חודשים שלא ירצה אלא אם יעבור עבירת אלימות תוך 12 חודשים מהיום.

הודע לנאשמים על זכות ערעור לבית המשפט העליון תוך 45 יום מהיום.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ