אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גזר דין בתיק פ 42/08

גזר דין בתיק פ 42/08

תאריך פרסום : 17/08/2009 | גרסת הדפסה
פ
בית המשפט המחוזי נצרת
42-08
10/07/2008
בפני השופט:
אסתר הלמן

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד מורן רייצ'ס
הנתבע:
סאלח בן מחמוד אבו סאלח
עו"ד אבו סאלח
גזר דין

1.         הנאשם הורשע, על פי הודאתו, ובמסגרת הסדר טיעון, בעבירות נשק, לפי סעיף 144(ב) לחוק העונשין, התשל"ז - 1977, (להלן: "חוק העונשין"), יריות באזור מגורים, עבירה לפי סעיף 340א' לחוק העונשין, גניבה, עבירה לפי סעיף 384 לחוק העונשין ואיומים, עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין.

2.         מדובר בעבירות שבוצעו כלפי בני משפחתו של הנאשם, ביום 20/04/08. הנאשם גרוש ואב לשתי בנות קטינות, הגדולה בהן בת כשלוש שנים. אמו של הנאשם, נג'אח, מסייעת בידו לגדל את בתו הבכורה הנמצאת במשמורתו.

            ביום 20/04/08 בשעות הלילה, ביקשה נג'אח מאחיו של הנאשם, חסן אבו סאלח, להביא אליה את הילדה. חסן יצא לחפש אחר הילדה ומצא אותה משוטטת ברחובות עם הנאשם, אשר התנגד להביאה לאמו. חסן לקח את הילדה על אף התנגדותו של הנאשם, אל האם, נג'אח. הנאשם הגיע אחרי חסן אל הבית וצעק לעברו כי יחזיר את הבת לרשותו. חסן התרשם כי הנאשם שתוי ולא נענה לדרישתו. משלא נענתה דרישתו של הנאשם, הוא פנה לביתו ונטל משם רובה ציד מסוג קריקן וכן תחמושת וכדורים, אותם גנב בראשית שנת 2008 מרפת במושב בית הלל, בה הועסק בעבודות חשמל.

            הנאשם גנב את הנשק והתחמושת במהלך עבודתו, בחודשים ינואר-פברואר 2008, והוביל אותם ממושב בית הלל לביתו במג'דל שמס.

            כאמור, לאחר שפנה לביתו, הביא עימו הנאשם את הנשק והתחמושת וחזר אל בית אמו. כשהנשק הטעון בידו, צעק לעבר אחיו חסן, וכשזה יצא לבדוק את פשר הצעקות, איים עליו הנאשם באומרו: "יש לי אקדח, יותר טוב שתיתן לי את הילדה". חסן סירב להחזיר את הילדה ואז ירה הנאשם שתי יריות באוויר.

3.         הנאשם הודה בעובדות ובעבירות שיוחסו לו בכתב האישום המתוקן מייד בתחילת ההליך השיפוטי, בכך חסך העדת בני משפחתו, חסך מזמנו של בית המשפט ומזמנם של יתר העדים.

4.         הודאת הנאשם באה במסגרת הסדר טיעון, בו הסכימה המאשימה להגביל עצמה בטיעון לעונש ולעתור לעונש ראוי של 16 חודשי מאסר, כשהנאשם יבקש להסתפק ב - 10 חודשי מאסר.

עוד סוכם כי הטלת מאסר מותנה וקנס יושארו לשיקול דעת בית המשפט, כאשר הנאשם יבקש להמנע מהטלת קנס.

5.         ב"כ המאשימה הסביר בטיעוניו, כי בהסדר הטיעון, בהסכמתה לעונש של 16 חודשים, לקחה המאשימה בחשבון את העובדה שחלק ניכר מן העדים הינם בני משפחתו של הנאשם והחסכון בהעדתם תורם לאיחוי מערכת היחסים ביניהם. עוד נלקחו בחשבון הודאת הנאשם במשטרה ובבית המשפט, החיסכון בזמן שיפוטי, ונסיבותיו האישיות הקשות של הנאשם, שאלמלא כל אלה היתה המאשימה עותרת לעונש חמור יותר.

ב"כ המאשימה הדגיש את חומרת העבירות, את הצורך בענישה מרתיעה, בעבירות של החזקת נשק, כל שכן, בעבירות בהן נעשה שימוש בנשק, והפנה לעברו הפלילי של הנאשם.

6.         סניגורו של הנאשם ביקש להקל עם מרשו ולא למצות עימו את הדין, בהדגישו את נסיבותיו האישיות של הנאשם, ובהפנותו לרקע המשפחתי ולפצע שהותירו המעשים במערכת היחסים המשפחתית. לטענתו, הודה הנאשם וחסך העדת בני משפחתו, והחמרה בעונשו תביא לשסע, שקשה יהא לרפאו.

            אשר לעברו הפלילי של הנאשם, טען הסניגור כי מדובר בעבירות שבוצעו בעת היותו קטין, כבן 15, 16, מאז במשך 11 שנה לא עבר כל עבירה, והוא מנהל אורח חיים נורמטיבי.

לגרסת הנאשם, את רובה הציד והתחמושת גנב לא למטרות עברייניות, אלא בשל חיבתו לציד, ולא נעשה בו כל שימוש, מאז שנגנב ועד לאירוע זה.

הנאשם טוען כי במהלך התקופה בה החזיק בנשק התכוון להחזירו לבעליו, אך ניסיון זה לא צלח. לטענה זו לא הונחה תשתית ראייתית, עובדתית עליה ניתן לסמוך, והמאשימה איננה מסכימה לה.

הנאשם טוען כי ביצע את העבירות בהיותו נתון תחת השפעת אלכוהול, ועל רקע מצוקתו האישית.

הסניגור הוסיף וטען כי מצבו הכלכלי של הנאשם קשה, שתי בנותיו הקטינות נמצאות בחזקתו, ומשפחתו מסייעות בידו לגדלן, כך שכל קנס שיוטל, הנטל לשאת בו יהא על בני המשפחה הסובבים.

הסניגור טען עוד, כי בני המשפחה מבקשים שלא להחמיר עם הנאשם, סלחו לו על מעשיו, ואחיו אף התייצב בבית המשפט לצידו.

7.         הנאשם, יליד 1981, חטא בעבירות חמורות, בהן טמון סיכון לחיי אדם ולשלום הציבור. גניבת הנשק והתחמושת, החזקתם ברשות הנאשם לעת מצוא והשימוש בנשק זה, בהיות הנאשם תחת השפעת אלכוהול ותוך כדי ויכוח או מחלוקת עם אחרים, עלולים היו להביא לתוצאה הרת אסון.

            הלכה היא כי כאשר מדובר בעבירות הנוגעות להחזקת נשק, נדרשת גישה עונשית מחמירה, במסגרתה נסוגות נסיבותיו האישיות של העבריין מפני האינטרס הציבורי (רע"פ 1281/05 מחאג'נה נ. מדינת ישראל, ורע"פ 2718/04 אבו דאחל נ. מדינת ישראל).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ