אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גזר דין בתיק פ 4192/0

גזר דין בתיק פ 4192/0

תאריך פרסום : 15/09/2009 | גרסת הדפסה
פ
בית משפט השלום באר שבע
4192-0
24/12/2006
בפני השופט:
ג. אמוראי

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד טלי כהן
הנתבע:
עימאד אבו שולדם
עו"ד שאול דיוויס
גזר דין

הנאשם 2 (להלן: "הנאשם") הורשע על פי הודאתו בעובדות כתב האישום, בעבירות של הסעה שלא כדין עבירה לפי סעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל תשי"ב- 1952. החזקת סם לשימוש עצמי עבירה לפי סעיף 7(א) לפקודת הסמים המסוכנים(נוסח חדש) תשל"ג- 1973והחזקת סכין לפי סעיף 186(א) לחוק העונשין התשל"ז 1977.

בכך שביום 19.08.05 בסמוך לשעה 03:43, הסיע הנאשם ברכבו שוהה בלתי חוקי, בנוסף במועד זה החזיק הנאשם בסם מסוכן מסוג קנבוס במשקל נטו 2.7013 גרם וכן החזיק סכין מחוץ לחצריו כשאין בידיו להוכיח כי החזיקו למטרה כשרה.

ביום 23.08.05 הודה הנאשם 2 בביצוע העבירות בתיק זה.

טענות הצדדים:

ב"כ המאשימה בטיעוניה לעונש מיום 17.07.2006 מציינת כי אומנם לנאשם אין עבר פלילי בעבירות בהן הורשע בתיק זה אך לנאשם  עבר פלילי. עבירות של הסעת שב"ח הינן חמורות וחומרה נוספת יש כך שברשותו נתפסו סמים וסכין. התסקיר שהוגש בעניינו של הנאשם שלילי והתעודות הרפואיות שהוגשו אינן מציינות מחלה או צורך באישפוז. בשל כך עותרת המאשימה להשית על הנאשם מאסר בפועל לתקופה ממושכת, מאסר מותנה משמעותי, פסילה מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה, קנס כספי משמעותי ובנוסף צו להשמדת המוצגים (הסכין והסם).

מנגד ב"כ הנאשם עתר להסתפק במאסר על תנאי וקנס לא גבוה. הפנה לפסיקה שם צויין מפורשות כי אין להטיל בעבירה כזו מאסר בפועל באופן אוטומטי, אלא יש לבחון כל נאשם באופן אינדיווידואלי. במקרה זה הנאשם הסיע אדם אשר שהייתו בישראל אושרה ע"י כב' השופט אבו טהה. אומנם אותו אדם היה צריך להיות במעצר בית אך הנסיבות מקלות ביותר. מדובר בנאשםהסובל מבעיות גב ובעיות רפואיות אחרות. לנאשם חובות רבים בהוצאה לפועל.

תסקיר שרות המבחן:

לנאשם שתי נשים ושלושה ילדים. הנאשם ציין בפני שרות המבחן כי יש לו בעיות רפואיות והצייג מספר אישורים אך כאשר נדרש להביא סיכום מצב רפואי מרופא המשפחה, לא עשה כן.

לבסוף שרות המבחן לא בא בהמלצה וזאת לאור התרשמותו מקיומם של קווים בעייתיים בתפקודו, נטייה להסתרה ולטשטוש מידע ביחס לעבירה, אורח החיים שמנהל ומקור פרנסתו.

שיקולי ענישה:

הנאשם יליד 74 כבן 32. לנאשם עבר פלילי אך לא בעבירות בהם הורשע.

מחד מדובר בעבירות חמורות, הסעת שוהה בלתי חוקי, החזקת סמים מסוכנים וכן סכין. על בית המשפט להתייחס בחומרה לעבירות אלו.

שאלת מדיניות הענישה הראויה בעבירות כמו אלו בהן הורשע הנאשם שבפני נדונה בביהמ"ש העליון, במסגרת רע"פ 5198/01 טלעת חטיב נ' מדינת ישראל, פד"י נו(1) 769, וכן במסגרת רע"פ 3674/04 אבו סאלם נ' מדינת ישראל (טרם פורסם).

ראה גם: רע"פ 6217/05 וליד חג'אג נ' מדינת ישראל (טרם פורסם):

"לכל השאלות הללו ניתן מענה בהלכת אבו-סאלם. באשר לטענה בדבר שינוי נסיבות המצדיק סטייה מהלכת חט'יב, נאמר כי "טרם בשלה העת לשינוי מדיניות הענישה המחמירה בעבירות נושא הדיון ברוח הלכת חט'יב" (סעיף 12 לפסק הדין). ובאשר למשקלן של הנסיבות האישיות, גם לכך התייחס בית המשפט באומרו: "נחזור ונזכור כי יישומה של מדיניות הענישה המחמירה ייעשה בכל מקרה לגופו" (סעיף 13 לפסק הדין), וכן "ראוי להם לבתי המשפט כי יישמו את ההלכה בהתאם לטעמיה ולתכליתה, בתתם דעתם לנסיבותיו של כל מקרה ומקרה ... כשם שאין אדם דומה לחברו וכל אדם הוא לעצמו, כך שונים הן נסיבותיו של עבריין פלוני ונסיבותיה של עבירה שעבר מנסיבותיו של עבריין אלמוני ונסיבותיה של עבירה שעבר הוא. כך, למשל, יש לתת ביטוי לנסיבותיו האישיות של העבריין, בהן גילו, מצב בריאותו, מצבו המשפחתי, ועוד כיוצא באלה נסיבות שלעניין" (סעיף 14 לפסק הדין)".    

חשוב לציין כי סעיף 12א(ג4) לחוק מחייב הטלת עונש פסילה כעונש חובה לגבי מי שהורשע בעבירה של הסעת שוהה בלתי חוקי. שיקול הדעת המסור לבית המשפט נתון רק לגבי האפשרות של קיצור התקופה של 6 חודשי פסילה וזאת בנסיבות מיוחדות.

לאור האמור לעיל ולאחר ששקללתי את מכלול השיקולים, הנני דן את הנאשם לעונשים הבאים:

1.         מאסר בפועל לתקופה של 12 חודשים החל מהיום.

2.         6 חודשים מאסר על תנאי למשך 3 שנים מיום שחרורו, שהנאשם לא יעבור בתקופה זו אחת העבירות בהן הורשע.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ