אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גזר דין בתיק פ 419/04

גזר דין בתיק פ 419/04

תאריך פרסום : 13/08/2007 | גרסת הדפסה
פ
בית המשפט המחוזי ירושלים
419-04
12/04/2005
בפני השופט:
משה רביד

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד פרקליטות מחוז ירושלים
הנתבע:
מג'אהד אשרף
עו"ד אסלאן כמאל
גזר דין

העובדות

1.        הנאשם הורשע  על-פי הודאתו בעבירה של סיוע לשוד בנסיבות מחמירות - עבירה לפי סעיפים 402(ב) ו-32 לחוק העונשין. לפי האמור בכתב האישום, נהג הנאשם במכונית (להלן - המכונית), כאשר לצידו ישב אדם נוסף, מאמון דאר עיסא (להלן - מאמון) מכיוון מבוא ביתר לכיוון ירושלים. לפני הרכב שבו נהג הנאשם נסעה המתלוננת גם היא לכיוון ירושלים. בסמוך לצומת אל-חאדר פגעה המכונית ברכבה של המתלוננת, מתוך כוונה להביא לעצירת רכבה, על מנת לגנוב אותו. לאחר הפגיעה, עצרה המתלוננת את רכבה בצידי הכביש והמכונית, שבאה בעקבותיה עקפה את רכבה ועצרה לפניה. הנאשם ומאמון ירדו מהמכונית. מאמון דיבר עם המתלוננת ועם הנאשם, כשהוא מפנה אותה למקום הפגיעה ברכבה, בחלק האחורי. בעת שהמתלוננת בחנה את הנזק שנגרם לרכבה, חזר הנאשם למכונית ואילו מאמון נכנס לרכבה של המתלוננת והחל בנסיעה  במטרה לגנוב את הרכב.

           המתלוננת ניסתה לחזור לרכבה, תוך שהיא מכניסה את פלג גופה העליון לרכב, דרך חלון הנהג והחלה להיאבק עם מאמון. מאמון דחף את המתלוננת, שרט אותה והכה אותה בפניה, תוך שהוא שובר את משקפיה, והחל נימלט מהמקום, כשהוא נכנס במעקה הכביש מצד שמאל ודורס את המתלוננת ברגלה. באותה עת נהג הנאשם במכונית מאחורי רכב המתלוננת.

           כתוצאה מהתקיפה נגרמו למתלוננת שריטות וכאבים ביד, במרפק, באגן ימין, בשוק ובקרסול ונזקקה לטיפול בבית חולים.

2.        עו"ד הלפרין, ב"כ המאשימה, ביקש להטיל על הנאשם עונש מאסר משמעותי ולפסוק פיצוי משמעותי למתלוננת. גם אם נקבל את טענתו של הנאשם כי פחד להתלונן וכי נקלע לסיטואציה העבריינית במקרה, בדרכו לקנות רכב, עדיין קשה להבין מדוע נמנע להושיט עזרה למתלוננת כאשר שכבה חסרת אונים על הכביש, לאחר שנפגעה על-ידי מאמון.

           העבירה שבה הורשע הנאשם הנה חמורה. גם המניפולציה של עצירת רכבה של המתלוננת מוסיף נופך של חומרה למעשה הנאשם, למרות שלא נטל חלק בביצוע מעשי האלימות על-ידי מאמון. בנוסף, יש לראות בחומרה את העובדה שמעשה השוד בוצע לאור היום בכביש שבו נוהגים עוברי דרך הסומכים על כך כי יוכלו לנהוג בדרך זו בביטחון.

3.        עו"ד אסלאן, ב"כ הנאשם, הדגיש את חלקו הקטן של הנאשם בביצוע השוד. הנאשם לא השתתף במעשי האלימות של מאמון. הנאשם לא הושיט עזרה למתלוננת כי פחד ממה שחזו עיניו. הנאשם נקלע לסיטואציה של הפגיעה ברכבה של המתלוננת ללא תכנון מראש.

           הנאשם, בן 21, ללא עבר פלילי. העבירה שבה הורשע היא המעידה הראשונה שלו וגם האחרונה. הנאשם התחרט על המעשה וביקש סליחה. הוא הודה בעובדות וחסך זמן שיפוטי.

           הנאשם עובד ומנהל אורח חיים נורמטיבי. מאז שעבר את העבירה לא הסתבך הנאשם שוב בפלילים. אביו של הנאשם חולה בסרטן והנאשם ויתר אחיו עוזרים בפרנסת המשפחה. שליחתו לכלא תיפגע בנאשם ובמשפחתו.

           לאור האמור, יש להסתפק בעונש מאסר לתקופה קצרה, שיומר לעבודות שירות וכן להימנע מחיובו של הנאשם לפצות את המתלוננת.

           הנאשם נעצר ביום 17.8.04 ושוחרר ביום 9.9.04. תחילה שוחרר הנאשם למעצר בית מלא עד ליום 13.10.04 ומאותו יום שוחרר למעצר בית חלקי ואופשר לו לצאת לעבודה.

4.        הנאשם אמר כי הוא מתחרט על המעשה שנוגד את אופיו וביקש את רחמי בית המשפט.

5.        שירות המבחן תיאר את הנאשם כבחור נורמטיבי, שסיים שתים עשרה שנות לימוד ולאחר תום לימודיו עבד במספר מקומות עבודה עד למעצרו ביום 17.8.04. הנאשם הביע בפני שירות המבחן חרטה על המעשה, אך יחד עם זאת טען כי לא ידע על כוונתו של מאמון לגנוב את רכבה של המתלוננת.

           שירות המבחן המליץ, בהתחשב בגילו הצעיר של הנאשם, בעובדה שאין לו הרשעות קודמות ובהיותו מקור מרכזי לפרנסת משפחתו, להטיל עליו עונש של של"צ. לדעת שירות המבחן יש למנוע את שליחתו של הנאשם לכלא משום שבכך ייחשף לאורח החיים השולי והעברייני.

6.        נתתי דעתי לכל הנתונים דלעיל והגעתי למסקנה שאין לקבל את המלצת שירות המבחן, ולהטיל על הנאשם עונש מאסר לריצוי בפועל. העבירה שעבר הנאשם, הגם שחלקו בה היה קטן יחסית, הנה חמורה. מעשים כגון אלה פוגעים באופן חמור בביטחונם של עוברי דרך. לא ייתכן שאדם הנוסע בכבישי הארץ יחשוש לביטחונו ויימנע לנסוע בהם.

           כעולה מעובדות כתב האישום, הפגיעה ברכבה של התלוננת לא היה מקרי, אלא פרי תכנון מראש בין הנאשם למאמון.

           הנאשם לא היה שותף למעשה האלימות, אך הוא נמנע מלהושיט עזרה למתלוננת שנפגעה ושכבה חסרת אונים על הכביש.

           לקולא, יש להתחשב בגילו הצעיר של הנאשם, בעובדה שאין לו הרשעות קודמות, שחלקו בעבירה היה קטן יחסית, שהודה וחסך מזמנו של בית המשפט, שאביו חולה בסרטן ושהוא תומך במשפחתו.

7.        לאור האמור, אני דן את הנאשם כדלקמן:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ