אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גזר דין בתיק פ 4173/05

גזר דין בתיק פ 4173/05

תאריך פרסום : 09/06/2009 | גרסת הדפסה
פ
בית המשפט המחוזי חיפה
4173-05
03/12/2007
בפני השופט:
1. שושנה שטמר [אב"ד]
2. יעל וילנר
3. דיאנה סלע


- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד פמ"ח
הנתבע:
1. מולוטקוב ויטלי
2. בינייב סעדיה

עו"ד בולוס חנא
עו"ד פלג קימלוב סימי
גזר דין

השופטת ש' שטמר, אב"ד

1.       הנאשמים שלפנינו עומדים לפני גזירת דינם, כאשר בין העבירות שהרשענו אותם בהן שני מעשי שוד - חטיפת תיקים משתי ישישות - שבאחד מהם נגרם מותה של  צילה סין פסה (להלן - " המנוחה").     

2.       בהכרעת הדין שנתנו ביום 11/9/07, הרשענו את שני הנאשמים בעבירות  שלהלן:

קשר לביצוע פשע לפי סעיף 499 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן - " חוק העונשין").

שני מעשי שוד בנסיבות מחמירות (עקב ביצועם בחבורה) לפי סעיפים 402(ב) + 29(א) + 29(ב) לחוק העונשין. 

גרם מוות ברשלנות לפי סעיף 304 לחוק העונשין - ולגבי נאשם מס' 2, בתוספת סעיף 34(א)

(1) לחוק העונשין.

שימוש בסם מסוכן לצריכה עצמית לפי סעיפים 7(א) ו-7(ג) לפקודת הסמים המסוכנים.

3.       קבענו בהכרעת הדין, כי הנאשמים קשרו ביניהם ביום 27/9/05 לחטוף תיקים מזקנים שייקרו בדרכם. תחילה פגשו בישישה כבת 86, שישבה על ספסל ברחוב. הנאשם 1 (להלן - " ויטאלי") ניגש אליה, ובעוד הנאשם 2 (להלן - " סעדיה") שומר על מנת להתריע אם עוברי אורח יתקרבו, משך ויטאלי בחוזקה את השקית שהחזיקה הישישה ושבו היה ארנקה וחטף אותה. למתלוננת זו, היטיב מזלה עימה לעומת הנשדדת הנוספת, שכן היא יצאה מהאירוע בחבלה בזרועה השמאלית, שחלפה לאחר כשבוע מבלי להשאיר סימנים על גופה. שלל השוד היה כ-50 ש"ח ומכשיר טלפון סלולארי.

לא כך היתה התוצאה לקורבן של השוד השני. הנאשמים הבחינו בישישה נוספת כבת 77. הם עקבו אחריה. כבמקרה השוד הקודם, נשאר סעדיה לעמוד במרחק מה על מנת לצפות ולהזהיר אם תתעורר סכנת הפרעה, וויטאלי נכנס אחרי הקשישה לחדר המדרגות של דירתה. בעודה עולה בגרם המדרגות, תפס ויטאלי בתיקה ומשכו בכוח. כתוצאה מהמשיכה נפלה האשה אחורנית, על גבה, כשראשה במורד המדרגות ורגליה במעלה שלהן, נחבלה בראשה ואיבדה מיידית את הכרתה, שלא חזרה אליה עד ליום מותה, בבית החולים, לאחר כחודש וחצי מאירוע השוד.

השלל - כמו בפעם הקודמת, רק כ-50 ש"ח.

4.       הנאשמים הואשמו בכתב האישום ברצח המנוחה לפי סעיף 300(א)(3) לחוק העונשין. בהכרעת דיננו סברנו כי הנאשמים לא היו מודעים בעת מעשה השוד של המנוחה לכך שהיא עלולה למות כתוצאה מחטיפת תיקה, ולפיכך זיכינו אותם מעבירת הרצח. הדגשנו כי פרט לאלימות שבמשיכת התיקים בחוזקה ובשימוש בגורם ההפתעה, לא הפעיל ויטאלי אלימות אחרת כלפי קורבנותיו. בנסיבות אלה, אף היסוד הנפשי של עבירת ההריגה לפי סעיף 298 לחוק העונשין, לא הוכח לפנינו. הרשענו את הנאשמים בעבירה של גרם מוות ברשלנות לפי סעיף 304 לחוק העונשין, וזאת בנוסף לשתי העבירות של שוד בחבורה, קשירת קשר והחזקת סם מסוכן, כפי שפרטנו לעיל. זאת כיוון שהיינו בדיעה, כי אדם סביר התוקף זקן, ולו בפעולה שכל כולה הפעלת כוח כדי למשוך את תיקו, עלול לגרום למותו. אולם יסוד נפשי זה, כמצוות המחוקק, הוא היסוד הנפשי של הרשלן ולא של הרוצח.

          עתה עלינו לגזור את עונשם של שני הנאשמים.

5.       רואה אני בחומרה רבה את  מעשיהם של ויטאלי ושל סעדיה, שניצלו את חולשתן ופגיעותן של שתי הקשישות, על מנת לחטוף את תיקיהן, בהסתמכם על כך שהזקן אינו יכול, בדרך כלל, להתנגד או לרדוף אחריהם.

6.       במקרה שלפנינו נגדעו חייה של המנוחה בטרם עת כתוצאה ממעשיהם של הנאשמים. המנוחה היתה, טרם פטירתה, אם וסבתא לילדיה ולנכדיה, הכואבים את מותה האלים, ועם מותה לא נשאר להם אלא זכרונה. חיי אדם, של צעיר או של זקן, יקרים המה, "עולם ומלואו", ולפגיעה זו בערך המקודש ביותר - החיים - יש ליתן משקל רב בעת פסיקת העונש.

          על אף שזיכינו מעבירת הרצח, הרי שאין להתעלם כי המוות הוא תוצאה ישירה של עבירת השוד, שהיא עבירה חמורה כשלעצמה, אפילו לא מצאנו כי הנאשמים התכוונו למותה של המנוחה או צפו אותו. 

7.       התופעה של פגיעה בזקנים במטרה לשדוד את רכושם, הפכה, להוותנו להיות נפוצה. בדרך כלל שלל השוד הוא רכוש דל - ארנק שיש בו מעט כסף לקניות, כספי סיוע  מהביטוח הלאומי, שמהם על הזקן לפרנס עצמו לאורך החודש, או מעט כספים ותכשיטים, שהזקן או הזקנה צברו בחייהם והחביאו אותם בביתם, מתוך מחשבה מוטעית כי "ביתי הוא מבצרי". יש מבין השודדים שאינם נרתעים אף מהתעללות בזקן או בזקנה. נראה שהזקנים הפכו ליעד לכל אותם המחפשים דרך קלה, בעבירה, לשדוד את רכושו של הזולת, תוך אדישות וקהות לפגיעה הקשה בקורבנותיהם.

          אף שני הנאשמים שלפנינו בחרו בכוונת מכוון לשדוד דווקא זקנים, בהניחם כי מלאכתם, כשנלווה לחוסר האונים של הזקן גם גורם ההפתעה, תהיה קלה.

8.       שוד הקשישים, שהפך כאמור לתופעה חוזרת, מטיל מורא על הקשישים - לחייהם, לגופם, לעצמאותם ולחירותם. על בית המשפט לשמש גם הוא מגן לאותם חסרי ישע ולתרום תרומתו בנסיון למנוע עבריינות זו על ידי ענישה הולמת, שיהיה בה כדי להרתיע. כתב על כך בית המשפט העליון (השופט א' רובינשטיין בע"פ 2163/05 דג'מיל אלייב נ' מדינת ישראל, פורסם ביום 12.12.05 בתוכנות המשפטיות), כדלקמן:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ