אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גזר דין בתיק פ 4140/04

גזר דין בתיק פ 4140/04

תאריך פרסום : 30/09/2009 | גרסת הדפסה
פ
בית משפט השלום באר שבע
4140-04
09/07/2008
בפני השופט:
ד. מגד- סגן נשיא

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד דקלה סרן
הנתבע:
אלאטראש עבד
עו"ד סמיר אבו עבד
גזר דין

כתב האישום המתוקן

1.         הנאשם הורשע על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן במסגרת הסדר טיעון, שלא כלל את העונש, בניסיון לפציעה בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיפים 25+334+335(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז- 1977 (להלן: "החוק") ואיומים, עבירה לפי סעיף 192 לחוק. מכתב האישום המתוקן עולה, כי בתאריך 28.11.04 איים הנאשם על השוטר וויטלי ספיקוב, המתלונן, בכך שאמר לו שיוציא לו את העיניים וזאת עשה כשהוא אוחז בידו סכין. עוד נטען בכתב האישום המתוקן, כי הנאשם ניסה לפצוע את המתלונן, בכך שרץ לעברו כשסכין מונפת בידו. הנאשם נעדר עבר פלילי.

בהסדר הטיעון סוכם בין הצדדים, כי המאשימה תעתור להשתת עונש מאסר בפועל וההגנה תטען באופן חופשי. כמו כן סוכם, כי שירות המבחן יערוך תסקיר, שיתייחס גם לסוגיית ההרשעה.

תסקירי שירות המבחן

2.         מתסקיר שערך שירות המבחן בתאריך 30.1.08, עולה, כי הנאשם, רווק בן 24, סיים 12 שנות לימוד בבית ספר ברהט וקבל ציונים גבוהים ותעודת בגרות מלאה. עם סיום לימודיו עסק לסירוגין בעבודות עפר וכיום הוא עובד במפעל לשטיחי דשא במטרה לחסוך כסף ללימודי רוקחות. שירות המבחן התרשם, כי מדובר בנאשם בעל דימוי עצמי חיובי, אינטליגנציה תקינה, יכולת ורבלית ובעל שאיפות עתידיות. עוד התרשם שירות המבחן, כי הקשר עמו ומעורבותו בפלילים לראשונה בחייו מהווים לגביו גורם הרתעתי משמעותי. הנאשם הביע עמדה קורבנית בהתייחס למעורבותו בביצוע העבירה, לא הודה בעובדות כתב האישום והשליך את האחריות לביצוע העבירות על המתלונן. מאידך, הביע צער על מעורבותו בעבירות בהן הוא מואשם. שירות המבחן התרשם כי הנאשם מתקשה להפעיל שיקול דעת מעמיק במצבי לחץ ומשבר, פועל באופן אימפולסיבי ואינו נותן דעתו לתוצאות העתידיות של התנהגותו. לאור האמור, המליץ שירות המבחן לשלב את הנאשם במערך טיפולי, אך הוא סירב לכך. לדבריו, אינו רואה את הדברים עין בעין עם שירות המבחן ומתקשה לראות בעייתיות בהתנהגותו האלימה. לכן, שירות המבחן נמנע מהמלצה טיפולית והציע להשית על הנאשם עונש מאסר מותנה שיהווה עונש חינוכי והרתעתי הולם.

3.         בדיון מתאריך 30.1.08 ולאחר שבית המשפט הפנה תשומת לבו של הנאשם לאמור בתסקיר, הוא שב והודה בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום המתוקן. הסניגור ביקש מבית המשפט לשלוח את הנאשם לשירות המבחן שיערוך תסקיר נוסף ויתייחס לסוגיית ההרשעה בדין. בתסקיר מתאריך 10.2.08 שירות המבחן שב וציין, כי הנאשם לא הסכים להשתלב במערך הטיפולי. לכן, לא בא בהמלצה לביטול הרשעתו בדין.

טיעוני ב"כ הצדדים לעונש

4.         בטיעוניה לעונש ב"כ המאשימה הדגישה את החומרה  שבעבירות בהן הורשע הנאשם. היא הפנתה לתסקיר השלילי  וציינה כי לא לקח אחריות על מעשיו.  עוד טענה, כי שירות המבחן נמנע מהמלצה טיפולית והציע לנקוט ענישה מרתיעה. לכן, ביקשה להשית עליו עונש מאסר בפועל לריצוי בעבודות שירות וקנס.

            הסניגור טען כי מדובר בנאשם צעיר, ללא עבר פלילי  שהיה נתון כשנה  בתנאי מעצר בית מלא. עוד הדגיש, כי סיים 12 שנות לימוד הכוללות הישגים גבוהים,  כי מאז ומתמיד רצה ללמוד רפואה ועבד על מנת שיוכל לממן את לימודיו. הסניגור הוסיף וטען, כי כיום הנאשם מודה במיוחס לו, לוקח אחריות ומביע חרטה על מעשיו וכי מדובר במעידה חד פעמית העלולה לפגוע פגיעה קשה בשיקומו ובעתידו. לנאשם ניתנה זכות המילה האחרונה. הוא הביע חרטה על מעשיו, הדגיש כי התנהגות זו לא תחזור על עצמה וביקש מבית המשפט שלא להרשיעו.

סוגיית אי הרשעה

5.         הלכה פסוקה היא, כי משהגיע בית המשפט למסקנה, כי העבירה נעברה, עליו להרשיע את הנאשם. עם זאת, נמצאנו למדים, כי יתכנו מקרים שבהם ימנע מהרשעה. לתוצאה של מבחן ללא הרשעה מגיע בית המשפט רק במקרים שבהם הנסיבות יוצאות דופן, או שאין יחס סביר בין הנזק הצפוי מן ההרשעה בדין לחומרת העבירה. לצורך הכרעה בשאלת אי ההרשעה, נדרש הוא להעמיד את האינטרס הציבורי הגלום באכיפת החוק מול ענינו של הפרט על נסיבותיו המיוחדות.

האינטרס הראשון נועד להשיג את מיצוי הדין עם העבריין, על מנת להבטיח כי אכיפת החוק תתבצע ללא איפה ואיפה. בע.פ. 2513/96,  3467/96  מדינת ישראל נ. ויקטור שמש ואח' פ"ד נ (3) עמ' 682 קבע בית המשפט העליון כדלקמן:

"שורת הדין מחייבת כי מי שהובא לדין ונמצא אשם, יורשע בעבירות שיוחסו לו.  הסמכות הנתונה לבית המשפט להסתפק בהעמדת נאשם במבחן בלי להרשיעו בדין, יפה למקרים מיוחדים ויוצאי דופן.  שימוש בסמכות זאת, כאשר אין צידוק ממשי להמנע מהרשעה, מפר את הכלל. בכך נפגעת גם שורת השיוויון בפני החוק".

בב.ר.ע. 432/85 רומנו נ. מדינת ישראל תק-על 85 (3) עמ' 737, נאמר מפי כב' הנשיא שמגר (כתוארו אז), כי:

"לא ניתן לקבוע דפוסים נוקשים ומוגדרים מראש, אימתי ישתמש בית המשפט בסמכותו להטיל מבחן ללא הרשעה. כל שהמחוקק יכול היה לקבוע לענין זה הוא מניינם של הנתונים העיקרים אשר אותם רשאי בית המשפט להביא בחשבון והם נסיבות הענין, ובכללם אופיו של הנאשם, עברו, גילו, תנאיו בביתו, בריאותו הגופנית ומצבו השכלי, טיב העבירה שעבר וכל נסיבה מקלה אחרת ... רק בנסיבות יוצאות דופן, בהן אין יחס סביר בין הנזק הצפוי מן ההרשעה בדין לבין חומרתה של העבירה, נוקט בית המשפט לפעמים בחלופה של הטלת מבחן ללא הרשעה".

6.         ע.פ. 2083/96 תמר כתב נ. מדינת ישראל תק-על 97 (3) 214, הינו פסק-הדין המנחה בסוגיית אי ההרשעה, ופורטו בו, זה בצד זה, השקפותיהם של השופטים דורנר ולוין.

כב' השופטת דורנר קבעה, כי הימנעות מהרשעה אפשרית בהצטבר שני גורמים: ראשית, על ההרשעה לפגוע פגיעה חמורה בשיקום הנאשם ושנית, סוג העבירה מאפשר לוותר בנסיבות המקרה המסוים, על ההרשעה, מבלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי ענישה אחרים.

ו 

7.         על עקרונות אלה חזר בית המשפט העליון, מפי כב' השופטת פרוקצ'יה, בע"פ 2669/00 מדינת ישראל נ' פלוני, פ"ד נד (3), 685, 689 - 690, כדלקמן:

"מושכלות ראשונים הם כי דרך כלל, בית משפט אשר קבע כי נאשם ביצע את העבירה המיוחסת לו, ירשיעו בדין. ככלל, משנמצא כי אדם עבר עבירה, מתחייב כי ההליך הפלילי כנגדו ימוצה בדרך של הרשעתו וענישתו, ומציאות זאת עומדת ביסוד הליך אכיפת חוק תקין ושוויוני... משמתבקש בית המשפט לשקול אימתי יחיל את הכלל המדבר בחובת הרשעה, ומתי יחיל את החריג בדבר המנעות מהרשעה, נדרש איזון שיקולים המעמיד את האנטרס הציבורי מול נסיבותיו האנדיבידואליות של הנאשם. בראיה כוללת, נשקל מן הצד האחד הצורך במיצויו של ההליך הפלילי בדרך של הרשעת העבריין, כדי להשיג בכך, בין היתר, את גורם ההרתעה והאכיפה השוויונית של החוק. שיקול ציבורי זה פועל במשנה תוקף ככל שחומרת העבירה גדולה יותר, לנזקים לפרט ולציבור מביצועה גוברים...".

ניסיון לפציעה באמצעות סכין

8.         למותר להכביר מלים על חומרתה של העבירה בה הורשע הנאשם,  הנובעת מעצם טיבו וטבעו של המעשה  והידועה כתופעה של "תת תרבות הסכין", שקנתה לה אחיזה במקומותינו. נפסק, לא אחת, כי ראוי להדביר תופעה זו באמצעות ענישה כואבת לשם השגת הרתעה אפקטיבית וכי העונש ההולם הנו, ככלל, מאסר בפועל.    

בית המשפט העליון הדגיש לא אחת את מדיניות הענישה בעבירות אלה. כב' השופט חשין כתב בהקשר זה בע"פ 6689/96 עבד ווזווז נ. מדינת ישראל, פד"י נ' (4) 413 כדלקמן:

"בתי-המשפט שונים וחוזרים כי יש לשרש את תת-תרבות הסכין ביישובם של סיכסוכים בין בני-אדם. ואם עובר פלוני על לאו זה, חייב הוא שיישא בעונש הראוי. נעיצת סכין בגופו של הזולת יש לראותה כעבירה חמורה, והעונש הראוי עליה הוא עונש של מאסר, אלא בנסיבות יוצאות דופן. נעיצת סכין בגופו של הזולת, יודע אתה תחילתו של מעשה, אינך יודע סופו של מעשה. ובתי-המשפט, שומה עליהם לרתום עצמם לשירוש תופעה קשה זו."

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ