אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גזר דין בתיק פ 4116/04

גזר דין בתיק פ 4116/04

תאריך פרסום : 13/09/2009 | גרסת הדפסה
פ
בית משפט השלום באר שבע
4116-04
10/02/2005
בפני השופט:
יעקב שפסר

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל - לשכת תביעות מרחב נגב - באר שבע
עו"ד אלמוג אזולאי
הנתבע:
אבו זהרה עלי
עו"ד שרה חביב
גזר דין

א. רקע

הנאשם הורשע על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן אשר ייחס לו כניסה ושהייה בלתי חוקית בישראל, עבירה לפי לפי סעיף 12 (1) לחוק הכניסה לישראל תשי"ב- 1952, הסעה שלא כדין, עבירה לפי סעיף 21 א (ג) (1) לחוק הנ"ל, נהיגה ללא רשיון נהיגה, עבירה לפי סעיף 10 א' לפקודת התעבורה תשכ"א - 1961, נהיגה ללא ביטוח, עבירה לפי סעיף 2 לפקודת ביטוח רכב מנועי (נח) תש"ל - 1970 והסעת נוסעים מעל המותר, עבירה לפי סעיף 84 (ב) לתקנות התעבורה תשכ"א -  1961. 

נסיבות העבירה הן כי הנאשם שהינו תושב הרשות הפלסטינית אשר שהה בישראל בעצמו שלא כדין, הסיע ברכבו 25 נוסעים, מתוכם 5 נוסעים שהם שוהים בלתי חוקיים, הכל ללא רשיון נהיגה ובלא ביטוח, ותוך כדי כך שמסיע ברכבו  15 נוסעים מעל המותר.

ב. טיעוני הצדדים

במסגרת טיעוניו לעונש, עתר ב"כ המאשימה, עו"ד עירן נהון מתביעות נגב, להשתת עונש מאסר בפועל ארוך ומרתיע וכן להטלת מאסר על תנאי, קנס כספי ופסילת רשיון נהיגה. בדבריו הדגיש התובע, הן את החומרה הביטחונית שבעבירה והן את חומרתה הבטיחותית, בהסעה המסוכנת והאסורה של 15 איש מעל המותר. ב"כ המאשימה שלל את טענת הסניגורית בדבר אפליה והזכיר, כי יתר השוהים הבלתי חוקיים שנתפסו עם הנאשם שוחררו בלא שהוגש כנגדם כתב אישום, זאת על רקע העובדה שהנאשם בענייננו ביצע עבירות נוספות ואף עומדים כנגדו הרשעות קודמות, מה שאין כן בעניינם הם. לענין רמת הענישה היפנה הוא לע"פ (ב"ש) 7214/02 + 7225/02 מסעף חאדר נגד מדינת ישראל , בו נגזרו על הנאשם שם 8 חדשי מאסר לריצוי בפועל, בנסיבות דומות ואולי אף חמורות פחות.

הסניגורית, עוה"ד  שרה חביב,  אשר קיבלה על עצמה את יצוגו של הנאשם בהתנדבות וללא שכר, ועל כך כמו גם על דרך יצוגה העניינית והמקצועית, מגיעה לה מלוא ההערכה,  טענה הן לענין נסיבותיו האישיות של הנאשם והן לענין נסיבות המקרה.

לענין נסיבותיו האישיות ציינה היא, כי המדובר באב ל-11 ילדים, אשר כניסתו לארץ היתה לפרנסת משפחתו. היא תיארה את מעצרו שהיה עבורו קשה במיוחד, הן בשל אי קבלת ביקורי משפחתו שהינם תושבי הרשות הפלסטינית והן בשל מצבו הבריאותי ומחלת הסכרת ממנה הוא סובל.

לענין נסיבות העבירה טענה הסניגורית, כי למעט עבירת שב"ח קודמת משנת 2001, המדובר בעבר פלילי בלתי רלוונטי, וכן העלתה טענה בדבר אפליה. בהגינותה הרבה ציינה הסניגורית, כי טענתה זו לא מועלית כנגד ענין ההרשעה, אלא לענין מיתון העונש. כמו כן טענה היא כנגד המסוכנות הנטענת בעבירת השב"ח וציינה, כי יתר השב"חים הינם בני משפחתו של הנאשם, והואיל ומכירם ואין המדובר בזרים, מדובר במסוכנות מופחתת. עבירות התעבורה שביצע הנאשם, אינן מצדיקות לטענת באת כוחו מאסר בפועל.

לענין עתירת המאשימה להטלת קנס כספי ביקשה היא להמנע מכך, זאת נוכח נסיבותיו האישיות של הנאשם ועול פרנסת משפחתו הרחבה על שכמו.

ג. דיון

לא אחת פסקתי, כי קיימת חומרה יתרה בימים אלו, בעבירות נשוא תיק זה,  שעה שמצויים אנו במלחמה מתמדת הן כנגד הטרור הבטחוני והן כנגד הקטל בכבישים.  בהיבט הבטחוני, אין צורך לומר כי מוצא הוא דרכים שונות ומגוונות לחדור לשטח המדינה ואף מצליח למרבה הצער לעשות כך לעיתים, בין היתר, באופן המתואר בכתב האישום נשוא עניננו, המעודד ומסייע לתושבי השטחים, להיכנס לשטחי המדינה, ומעצים את התופעה תוך הכבדה על המערכת הביטחונית. נאמר לא אחת כי יש להחמיר עם עבריינים העוברים על חוק הכניסה. ההכבדה העצומה הנופלת על רשויות הצבא והמשטרה, באה לידי ביטוי בכך, שאין הם יכולים למקד מאמציהם לאיתור חוליות טרור, וצריכים הם להעמיד משאבים כלכליים ואנושיים רבים, אף כלפי אנשים שפניהם מועדות לחיפוש עבודה, ולא לשם ביצוע פיגועים. בענייננו מקבל המקרה משנה חומרה בכך שלא זו בלבד שהנאשם נכנס לתחומי המדינה שלא כדין, אלא אף נלוו לעבירה זו עבירות נוספות של הסעת אחרים ועבירות תעבורה חמורות של הסעת 15 נוסעים מעל המותר, ללא רשיון נהיגה וללא ביטוח.  יתרה מכך, מסתבר עוד, שאין זו הפעם הראשונה בה נתפס הנאשם בביצוע עבירה על חוק הכניסה לישראל וכי בעברו רשומה עבירה מסוג זה שנעברה על ידו בשנת 2001 שאף ריצה תקופת מאסר בפועל בעטיה. כן רשומות לחובתו שלש עבירות נוספות ואולם הן ישנות יחסית ואינן רלוונטיות לשיקולי תיק זה. הלקח ככל הנראה לא נלמד, ולא ניתן לומר שזוהי מעידתו הראשונה של הנאשם בנושא זה. אין צורך לומר, כי הצלחה בכניסה לישראל, מביאה אף לידי הגברת המוטיבציה אצל מנועי כניסה נוספים, לנסות ולהכנס בשערי המדינה, שלא כדין, ותוך הטלת נטל בלתי סביר על רשויות הבטחון והחברה בארץ.

לעניין זה, יפים דבריו של כב' השופט טירקל ברע"פ 5198/01 טלעת ח'טיב נ' מדינת ישראל , פ"ד נו(1), 769 :

"... סבורני כי דברו של המחוקק וקולם של הפיגועים מחייבים את בתי המשפט לאחוז היום באמות מידה עונשיות מחמירות יותר מאלה שבהן החזיקו, לפעמים, בעבר. דברים אמורים במעשי עבירה העלולים להוליד מעשי זוועה נוראים ועל התגובה העונשית להיות חמורה וקשה. אם לא עומדות לעבריין נסיבות יוצאות מגדר הרגיל, יש לגזור עליו - ואפילו הוא אדם מן הישוב שעשה מעשיו מתוך תמימות או מחמת צורך דוחק כלשהו - עונש מאסר לריצוי בפועל, בלי מתן אפשרות להמירו בעבודות שירות. אשר לאורך תקופת המאסר, חלקי עם המחמירים, כאמור לעיל."

כך גם ברע"פ 1751/04 עדנאן חוסני עזאם נגד מדינת ישראל תק על 2004 (1), 1521, שם קבע כב' השופט חשין כי:

"...המצב בימינו אלא, ימים של דם ואש...ומשגברו אילוצי הבטחון בימינו אלה, מאפילים אלה על הנסיבות האישיות ומחייבים הם אותנו להקפיד ביתר שאת עם העוברים על הוראות חוק הכניסה לישראל".

היריעה קצרה מלהכיל את מגוון פסקי הדין השונים שניתנו בגין עבירות על חוק הכניסה לישראל, וראוי לציון לענין זה אף פסק דין שניתן לאחרונה בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, ע"י כב' הנשיא פלפל, ובהסכמת חבריו להרכב, כב' השופטים הנדל ויפה-כץ, הסוקר באופן נרחב את מדיניות הענישה בנושא השהיה הבלתי חוקית (ע"פ (ב"ש) 7437/04 מדינת ישראל נ' גטאס מחמד ואח' מיום 14.11.04 וטרם פורסם) וכן ר' ע"פ (ב"ש) 7168/04, ע"פ (ב"ש) 7297/04, ע"פ (ת"א) 70774/02, ע"פ נצרת 1367/03) ועוד. נראה לי איפוא, כי אכן הכלל שנקבע בפרשת ח'טיב, רלוונטי אף היום ולא נגרע ממנו עם השנים.

צודק ב"כ המאשימה כי לא ניתן להתעלם אף מהעבירה של ההסעה הבלתי חוקית, הן בהיבטה הביטחוני והן בזה הבטיחותי, ולא צריך דמיון מפותח, על רקע תאונות הדרכים בכבישי הארץ, כדי לשער מה עלול חלילה לקרות, בהסעת 15 איש מעל המותר ברכב, על ידי אדם שאינו מורשה לכך, חסר רישיון נהיגה וחסר ביטוח. בניגוד לעמדת הסנגורית סבורני, כי עבירה זו מחייבת אף היא לכשעצמה, ובמובן מסוים אולי אף יותר מעבירת השב"ח התמים לכאורה, עונש מרתיע בדמות מאסר בפועל ממש.

בנסיבות אלה, יש לתת איפוא עדיפות לשיקולים של הרתעה נדרשת, ומשקל מועט יותר לנסיבותיו האישיות של הנאשם העומד בפני בית המשפט לדין.

טענת הסניגורית בדבר האפליה, גם היא אינה מקובלת עלי בנסיבות שפורטו. לא ניתן לגזור גזירה שווה, מהחלטת רשויות הבטחון לשחרר את יתר השוהים הבלתי חוקיים, בהעדר עבר כלשהוא ובביצוע עבירה אחת על חוק הכניסה לישראל ומאידך, לעצור את המסיע, אשר מבצע עבירות נלוות ואף עבר פלילי לו. אין בכך לדעתי כל אפליה, אדרבא, ראויים לשבח כוחות הבטחון, אשר השכילו למקד טיפולם בעבריין העיקרי, הוא הנאשם שבפנינו. 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ