אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גזר דין בתיק פ 40323/05

גזר דין בתיק פ 40323/05

תאריך פרסום : 05/06/2007 | גרסת הדפסה
פ
בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו
40323-05
18/09/2006
בפני השופט:
זכריה כספי

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד שרון הר ציון
הנתבע:
עירית ייני
עו"ד מיטל יצחקי
גזר דין

האישומים

בין הנאשמת למתלונן, כך עולה מכתב האישום, התגלע סכסוך כספי. בגינו של זה  קשרה הנאשמת קשר עם אחרים להצתת רכבו של המתלונן. ב-25.1.05 הגיעה הנאשמת, עם אחרים, לחניון תת-קרקעי בבניין מגורים בגבעתיים, בו חנה הרכב.

הנאשם ישראל כלפה, שדינו כבר נגזר, שפך דלק לרכב והציתו. כתוצאה מכך, נשרף פנים הרכב. האש כובתה על ידי צוות של מכבי אש, שהזעיקו דיירי הבניין. הנאשמת הורשעה, על פי הודאתה, בכתב האישום המתוקן, בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק) והצתה, לפי סעיף 448 רישא לחוק.

הנסיבות האישיות

בתסקיר שירות המבחן שהוזמן בעבור הנאשמת, הובאו פרטים אישיים שונים אודותיה. אציין, כי התסקיר שהוגש ביולי השנה, מתבסס על תסקיר המעצר שנערך ב-2005 לנאשמת, שהיתה מאושפזת במחלקה הפסיכיאטרית בתל השומר, בשל רגרסיה במצבה הנפשי בעת ששירות המבחן הכין את תסקירו.

הנאשמת היא בת 33, רווקה ומתגוררת עם הוריה בבני ברק. מאז שירותה הצבאי התקשתה לתפקד באופן מלא, עקב מצבה הנפשי הקשה, והיא מתקיימת מקיצבת נכות של המוסד לביטוח לאומי. אם בשנים הראשונות לאחר שחרורה משירות, עוד התמידה, מפעם לפעם, בעבודות שונות, הרי בשנים האחרונות חלה החמרה במצבה והיא אינה עובדת כלל. בשנים אלה ביצעה הנאשמת ניסיונות אובדניים רבים. היא מטופלת מזה כשש שנים במרפאה הפסיכיאטרית ב"תל השומר", ומאובחנת כסובלת מהפרעת אישיות גבולית, עם מצבים דכאוניים המאופיינים בנטיה לאובדנות ונסיונות אובדניים. כמו כן היא סובלת מהתקפי חרדה וסימפטומים כפייתיים ומטופלת בתרופות פסיכיאטריות להרגעה ולייצוב מצב-רוחה.

שירות המבחן התרשם, כי מעורבותה של הנאשמת בעבירות הפליליות משקפת "חולשה אישיותית ונגררת ולא דפוסי אישיות עבריניים". בשנים האחרונות, כך קצינת המבחן, היא סובלת ממשבר נפשי עמוק בעקבות טראומה שחוותה בילדותה. לאור מצבה הנפשי המורכב ונטייתה למצבי דיכאון ולנסיונות אובדניים, הרגרסיות החוזרות ונישנות ביכולתה לתפקד באורח תקין ולשמור על יציבותה לאורך זמן, מעריך השירות, כי ענישה של מאסר בפועל עלולה להעצים את הרגרסיה הנפשית בה היא נתונה בתקופה האחרונה והנוכחית בחייה. בשל מצבה לא תוכל, כך מעריך שירות המבחן, לעמוד בביצוע ענישה קונקרטית כגון מאסר בעבודות שירות או של"צ. בשים לב לכך, ממליצה קצינת המבחן להסתפק בהטלת עונש מותנה, שיהווה גבול מרתיע מהישנות עבירות בעתיד וזאת מאחר ומדובר בעבירה ראשונה ויחידה, ובהתחשב בחרטה ובאחריות שנטלה ובהיות ההליך הנוכחי, אלמנט מרתיע בעבורה.

המסמכים ס/2, תיעוד רפואי אודות הנאשמת, משקפים את מצבה הנפשי בחודשים האחרונים. על פי חוות הדעת של הפסיכולוגית בן עטר מבית החולים תל-השומר, מיום 6.7.06 היא היתה מאושפזת, פעמים אחדות, לתקופות שונות, כולל במחלקה הסגורה של בית החולים. על פי איבחונה, המבנה האישיותי שלה הוא פגיע ושביר, היא סובלת מחוסר יציבות רגשית ובאישיותה קווים של חוסר בשלות רגשית עם הצפה של דחפים הרסניים.

מסיכום אישפוז של המחלקה הפסיכיאטרית בבית החולים תל-השומר, מיום 29.7.06, מתברר כי אושפזה בשל מחשבות אובדניות ולאחר נסיון לקפוץ מחלון בית המשפט בדיון בו נכחה, ימים אחדים קודם לכן. בשנה האחרונה קיימת אצלה החמרה דיכאונית המתבטאת במצב רוח ירוד, תחושת יאוש ובדידות קשה, אבדן תיאבון וירידה של כ- 18 ק"ג במשקלה.

גם התיעוד האחר שבצרור מסמכים זה, המתייחס לתקופות קודמות, מתאר מצב דומה, עם החמרות, מעת לעת, ונסיונות  אובדניים חוזרים ונישנים, בגינם אושפזה פעמים אחדות.

בשלב הטיעונים לעונש העידה הסניגורית  את אמה ואחותה של הנאשמת. שתיהן הדגישו את העובדה, שהמתלונן, האיש שנתפש על ידן כמושיע ובן משפחה כמעט, הוא נוכל מתוחכם ורב קסם.

אחות הנאשמת, חגית ייני, העידה, כי היא זו שהביאה לראשונה את המתלונן לבית המשפחה. לדבריה, הוא סייע לה במשפט הגירושין הקשה שעברה, וכך התוודע לנאשמת ולבני המשפחה. עוד הוסיפה, כי כל בני המשפחה חיבבו את המתלונן ולמעשה הפך לבן בית של ממש.

האם, יהודית ייני, תיארה, כאמור, את המתלונן כנוכל. תחילה, סיפרה, היה נכנס לדירה עם סכומי כסף, כדי להרשים את בני המשפחה. תוך כך, פיתה אותם להלוות לו כספים. לטענת האם, בני המשפחה האמינו במתלונן ומסרו לידיו כ- 100,000 שקל. לדברי האחות, חגית ייני,  הנאשמת הגישה תביעה נגד המתלונן וכן הגישה נגדו תלונה במשטרה.

טיעוני הצדדים

באת כוח התביעה שמה דגש על חומרתה של עבירת ההצתה.  היא נסמכה בטיעוניה לעונש על כך, שהנאשמת היתה בזירה בעת ביצוע ההצתה, וגם המניע למעשה העברייני מקושר ישירות אליה. הפוטנציאל של הצתה בחניון של בית מגורים הוא הרסני ביותר. וזאת מכוח אי-הוודאות באשר לאש שנשלחה ולנזקים העלולים להיגרם. החשש מפעילות שתוצאותיה אינן נהירות, הוסיפה התובעת, מגולם בעונש הרצוי והראוי.

התובעת לא הסתירה את הלבטים בעניינה של הנאשמת. מחד גיסא, המעשים החמורים המיוחסים ומאידך גיסא, הנסיבות האישיות יוצאות הדופן. לגישתה, מצבה הנפשי הקשה והמתמשך של הנאשמת אינו פוגע ביכולתה לבחון את מעשיה. 

עם זאת ולמרות הלבטים, סומכת התביעה את ידיה, על עונש מאסר בפועל שהיטלתי על כלפה בתיק זה, גם בהקשר הנאשמת. גזרתי עליו, בשעתו, 24 חודשי מאסר בפועל ו-12 חודשים על תנאי. גם לנאשם זה, גורסת בא כוח המאשימה, היו בעיות נפשיות והובע חשש שעונש מאסר בפועל יחמיר את מצבו. לפיכך, לשיטתה, יש לגזור על הנאשמת עונש דומה. זאת בדגש על כך שבית המשפט העליון דחה, לאחרונה, את ערעורו של כלפה לעניין העונש ב-ע"פ 4482/06 ישראל כלפה נ' מדינת ישראל (טרם פורסם).

הסניגורית, מצדה, טוענת, כי אין להטיל על מרשתה עונש מאסר בפועל. בדיון הנוגע לטיעונים לעונש גוללה  את גירסתה של הנאשמת. לפי דבריה, חלקה של הנאשמת היה קטן. אמנם הנאשמת היתה בזירת האירוע, אך נגררה לשם ורעדה מפחד. המעורבים האחרים פיתו אותה לנקום במתלונן שלטענתה, הונה אותה. לדברי הסנגורית, הנאשמת הסכימה לרעיון, אך לאחר מכן התחרטה. למרות זאת, הדברים כבר יצאו משליטתה והעבירה בוצעה.

היא התנגדה, נחרצות, לגזירה שווה בין כלפה לנאשמת. מבחינתה, המסמכים הרפואיים מבהירים, כי אין הנאשמים דומים זה לזה בבעיותיהם הנפשיות, הן בעבר והן בהווה. מדובר בנאשמת בעלת קשיים תפקודיים רבים, ובמצב נפשי קשה.

שלא כמו התביעה, סבורה הסניגורית, כי שיקול הדעת של הנאשמת לוקה ואינו דומה לזה של האדם הרגיל. בשל מצבה בשנים האחרונות ומצבה הרפואי הנוכחי מציעה הסניגורית, בלית ברירה, כהגדרתה, להטיל על מרשתה עונש מאסר על תנאי וקנס משמעותי. היא הציעה לשקול לחייבה ב-של"צ. להמחשת הקושי בהטלת מאסר בפועל במקרה דנן, הדגישה הסנגורית את הימים הקשים, שעברו על הנאשמת במעצר בתחילתה של הפרשה. עוד עמדה על התלבטות התביעה באשר לענישה הראויה לה, שמכוחה נתבקשתי, על דעת שני הצדדים, לשגרה אל הממונה על עבודות השירות, כדי לבחון את כושרה לבצע עבודות מסוג זה. הממונה קבע, כי היא איננה מתאימה לכך, בשל הטעמים הרפואיים.

בסוף הדיון אמרה הנאשמת, תוך שהיא בוכה, כי כאשר כלפה דיבר על ההצתה, היא אמרה שאין טעם וזה מסוכן. "בסוף זה מצא חן בעיני, אך זה היה אחרי תהליך ממושך שניסיתי לשכנע שזה מסוכן" (עמ' 32 לפרוטוקול). בתשובה לשאלתי אם תוכל לעמוד במאסר בפועל, הבהירה כי במקרה כזה תשים קץ לחייה. "גם ככה אני במאסר של החיים"- זה היה דברה האחרון בדיון (עמ' 32 לפרוטוקול).

דיון

עבירת ההצתה, אמרו כבר רבים, היא מהחמורות הקיימות. החומרה בעבירה כזו היא בפונטציאל הטמון בה. שליחת אש - גם אם הכוונה היא פגיעה מקומית ברכוש - אין לדעת לאן תגיע. לעיתים, עד כדי סיכון חיים ממש, וכבר היו דברים מעולם.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ